מעטות התעשיות שיודעות לזהות את החרדות והשאיפות שלנו כמו תעשיית הוולנס. הרצון להרגיש טוב יותר, להיראות צעירים יותר ולחיות זמן רב יותר מתורגם שוב ושוב לדיאטות, אימונים, תוספים וטיפולים שמבטיחים לקרב אותנו לגרסה הבריאה ביותר של עצמנו. על הרקע הזה פרסם לאחרונה "הגרדיאן" רשימה של הטרנדים הבולטים של 2026 עד כה. בתפריט: שוט של שמן זית ומיץ לימון על הבוקר, טבילת האשכים במי קרח וצ'אטבוט שמחליף את מאמן הכושר. חלקם נשענים על עקרונות בריאותיים מוכרים, אחרים אורזים רעיון ישן בשם קליט, ויש גם כאלה שהמרחק בינם לבין מדע גדול במיוחד. אז מה באמת עשוי להועיל, מה עלול להזיק, ומה צפוי לקרות גם אצלנו, בישראל (רמז: זה הרבה יותר מעוד אתגר בטיקטוק).
הבינה המלאכותית הופכת למאמן ולתזונאי
להתאמן עם גוגל? זה כל כך 2015. אם בעבר נעזרנו במנוע חיפוש כדי לחפש תרגיל או מתכון בריא, כיום אפשר לבקש מצ'אטבוט לבנות תוכנית אימונים מלאה, להרכיב תפריט, להתאים ארוחה למה שנותר במקרר ואפילו למצוא תחליף לתרגיל שמכאיב בברך. אפשר להזין גיל, משקל, מטרות, מגבלות והעדפות, לקבל תשובה בתוך שניות ולבקש התאמות נוספות עד שהתוכנית מתיישבת בדיוק עם סדר היום. התוצאה: הבינה המלאכותית הפכה לאחד מכלי הוולנס הבולטים של 2026.
אלא שלא הכול נוצץ שם בעולם הבינה המלאכותית. הצ'אטבוט לא אומן על המשתמש עצמו, אלא על כמויות עצומות של מידע וטקסטים שיצרו בני אדם. לכן הוא מזהה דפוסים ומייצר תשובות סבירות עבור אדם ממוצע, אך אינו מכיר בהכרח את הגוף, ההיסטוריה, הערכים והנסיבות של האדם שמולו. הוא גם עלול לשחזר תפיסות חברתיות דומיננטיות והטיות שהיו במידע שעליו אומן.
במחקר שבחן המלצות אימון עבור 26 אוכלוסיות עם מצבים רפואיים שונים, נמצא כי ההמלצות כיסו רק 41.2% מהמרכיבים שנדרשו לתוכנית מקיפה. מחקר נוסף שבחן תפריטים שיצרו שתי גרסאות של ChatGPT עבור אישה שסבלה מהשמנה, מצא פערים בין כמות הקלוריות שהתבקשה לבין התפריטים שהתקבלו, לצד מחסור בסידן ובאשלגן וחלוקה לא מאוזנת של אבות המזון. מה המסקנה? הבינה המלאכותית יכולה לסייע בתכנון ובסיעור מוחות, אך אינה תחליף לאיש מקצוע שמכיר את האדם, בודק אותו ומבין את צרכיו האישיים.
"ניקוי טפילים": הדיטוקס מקבל אויב חדש
טרנד הניקויים אינו חדש, למעשה הוא נשחק עד לעייפה, אבל הפעם הרעלים "המסתוריים" פינו את מקומם לאויב מוחשי ומטריד הרבה יותר: תולעים וטפילים. מתברר כי ניקויי רעלים לא מתים, רק מתחלפים. הטרנד קיבל דחיפה לאחר שהדוגמנית היידי קלום סיפרה כי היא ובעלה מתכננים לעבור "ניקוי טפילים", בעקבות תכנים בנושא שהופיעו בפיד שלה. משם הדרך לרשתות החברתיות הייתה קצרה. משפיענים החלו לייחס לטפילים רשימה ארוכה של תסמינים שכיחים, מנפיחות ועייפות ועד הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח ובעיות בעור, ולהציע בתגובה כמוסות, טיפות ותערובות צמחים שאמורות לסלק אותם מהגוף.
זיהומים טפיליים הם אמנם בעיה רפואית אמיתית. לפי ארגון הבריאות העולמי 1.5 מיליארד בני אדם נגועים בתולעי מעיים המועברות דרך הקרקע, בעיקר באזורים שבהם הגישה למים נקיים ולתברואה מוגבלת. עם זאת, טפילים אינם הסבר אוטומטי לכל תסמין שכיח. האבחון נקבע לפי התסמינים, היסטוריית הנסיעות והחשיפה האפשרית, ועשוי לכלול כמה בדיקות צואה, בדיקות דם ולעיתים גם הדמיה. לתערובות הצמחים המשווקות כ"ניקוי" אין ראיות קליניות משכנעות לכך שהן מחסלות זיהום. חלקן עלולות לגרום לשלשול, להתייבשות, לחוסר איזון במלחים ולהתנגש עם תרופות. הן גם עלולות לעכב אבחון וטיפול מתאימים. בשורה התחתונה: מי שחושד בזיהום טפילי זקוק לבירור רפואי.
Proteinmaxxing: כשהחלבון משתלט על התפריט
זוכרים שפעם, ממש עד לא מזמן, אבקות חלבון היו שמורות רק למתאמנים בחדר כושר? ב-2026, לעומת זאת, נדמה כי אין מוצר מזון שלא מצא עצמו בגרסה משודרגת ומועשרת בחלבון. דגני בוקר, חטיפים, בייגלה, אפילו פופקורן, יו ניים איט. לטרנד הזה קוראים Proteinmaxxing והוא מבטא את התפיסה שאם חלבון מסייע לשובע ולבניית שריר, יותר ממנו בהכרח יהיה טוב יותר.
אלא שגם לחלבון יש נקודת רוויה. הקצובה היומית הבסיסית למבוגרים היא כ-0.8 גרם לקילוגרם משקל גוף, אף שספורטאים, מבוגרים ואנשים בתהליך ירידה במשקל עשויים להזדקק ליותר. מטא-אנליזה מצאה כי אצל מתאמני כוח, צריכה שמעבר לכ-1.6 גרם לקילוגרם ביום לא הוסיפה בממוצע לעלייה במסת הגוף הרזה. גם הכיתוב "עשיר בחלבון" אינו הופך חטיף לבריא: עדיין צריך לבדוק סוכר, נתרן, סיבים ורמת עיבוד. בלי אימוני כוח ותזונה מאוזנת, תוספת חלבון לבדה אינה מבטיחה שימור שריר או שיפור בריאותי.
עלייתם של המזונות הפונקציונליים
"מזונות פונקציונליים" הינו מונח רחב למזונות שאמורים להעניק תועלת מעבר לאספקת קלוריות ורכיבי תזונה בסיסיים. הרעיון עצמו טוב בבסיסו: מזונות מלאים כמו שיבולת שועל, אגוזים ויוגורט עשויים להשפיע לטובה על מדדים בריאותיים, וגם העשרה מכוונת של מזון בוויטמינים או במינרלים יכולה למנוע חסרים באוכלוסייה. הבעיה היא שלמונח אין הגדרה רגולטורית אחידה, והוא מעניק למוצרים הילה בריאותית עוד לפני שנבדקו. תוספת של חלבון, מגנזיום, פטריות או חיידקים פרוביוטיים אינה מבטיחה שהכמות מספקת, שהרכיב נספג או שהזן המסוים אכן הוכח במחקר. היא גם אינה מבטלת כמויות גבוהות של סוכר, נתרן או שומן רווי. הקריטריון החשוב הוא לא עצם ההעשרה, אלא איכות המזון בכללותו והתועלת שהוכחה במחקר. לכן חשוב לבדוק את רשימת המרכיבים, הכמות והמינון.
שמן זית ולימון: רוטב הסלט הופך לשוט
מסתבר שברשתות החברתיות, גם רוטב לסלט יכול להפוך לטקס בוקר. משפיענים החלו לשתות שוט של שמן זית ומיץ לימון על קיבה ריקה, בטענה שהוא משפר את העיכול, מנקה את הגוף ומעניק לעור מראה זוהר. לשני המרכיבים יש יתרונות תזונתיים, כמובן: שמן זית כתית מעולה עשיר בשומן חד בלתי רווי ובפוליפנולים, וצריכתו כחלק מתזונה ים תיכונית נקשרה לבריאות לב וכלי דם טובה יותר. הלימון מספק ויטמין C, החיוני בין היתר ליצירת קולגן ולתפקוד מערכת החיסון, וכן חומצה ציטרית ותרכובות צמחיות ממשפחת הפלבנואידים.
אלא שאין ראיות לכך שהשילוב כשוט, ובייחוד על קיבה ריקה, מעניק יתרון ייחודי, מנקה רעלים או משפר את העור. החומציות עלולה להחמיר צרבת, וחשיפה תכופה עלולה לשחוק את אמייל השן. שמן מרוכז עלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול. לכן עדיף לשלב את שניהם בסלט, כחלק מארוחה מאוזנת, וליהנות גם מהסיבים התזונתיים ומהירקות שבארוחה.
קרוספיט אאוט, Hyrox אין
אם קרוספיט היה אימון הכושר המזוהה עם העשור הקודם, Hyrox מסתמן כיורש התחרותי שלו. הפורמט, שנוסד ב-2017, זהה בכל העולם: שמונה ריצות של קילומטר, ובין אחת לשנייה תחנה פונקציונלית כמו דחיפה או משיכה של מזחלת, חתירה, נשיאת משקולות, קפיצות ברפי וזריקת כדור לקיר. השילוב בין מרוץ, אימון כוח ואירוע המוני מצולם הפך אותו לאטרקטיבי במיוחד ברשתות ובקרב מתאמנים שמחפשים תחושת קהילה.
מבחינה גופנית, זהו אימון משולב שעשוי לפתח סיבולת לב-ריאה, כוח ויכולת תפקודית. המחקר עליו עדיין מצומצם, ואין הוכחה ליתרון על אימון משולב רגיל. אבל התדמית הנגישה עלולה להטעות. במחקר קטן שכלל 11 מתאמני Hyrox מנוסים, התברר שזהו מאמץ ממושך ותובעני שממש לא מתאים לכל אחד.
ארוחת חדר הכושר מקבלת שם חדש
הטרנד הזה, תאמינו או לא, הוא פשוט מיתוג מחדש של ארוחה ישראלית שגרתית, והיא כוללת אורז, בשר טחון או מקור חלבון אחר, ולצידם ירק ולעיתים שומן כמו אבוקדו. מהו סוד המשיכה? הארוחה זולה יחסית, נוחה להכנה מראש, קלה לחישוב ומספקת חלבון לבניית שריר ופחמימות בשביל אנרגיה והתאוששות.
כשהיא כוללת כמות מתאימה של חלבון, דגן מלא, כמה ירקות ושומן איכותי, היא יכולה בהחלט להיות ארוחה מאוזנת. הבעיה מתחילה כשהנוסחה מצטמצמת שוב ושוב לבשר שמן ואורז לבן, ואז היא עלולה להיות דלה בסיבים ובמגוון הוויטמינים והמינרלים.
וולנס נרתיקי: תעשיית הוולנס נכנסת לך לתחתונים
כנראה זה היה רק עניין של זמן. אחרי מערכת העיכול, העור והשינה, הגיע תורה של האינטימיות לקבל טיפול וולנס משלה. בשוק שמגלגל מיליוני דולרים, כמוסות לבליעה, נרות ותכשירים פרוביוטיים מבטיחים לאזן את המיקרוביום הנרתיקי, לשפר את הריח ולמנוע זיהומים. מאחורי ההבטחות מסתתר רעיון מדעי הגיוני: בנרתיק בריא שולטים לעיתים קרובות חיידקים המסייעים לשמור על סביבה חומצית שמקשה על מחוללי מחלה לשגשג. לכן חוקרים בוחנים אם השבת זנים מסוימים למיקרוביום עשויה לסייע במצבים כמו וגינוזיס חיידקי וזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
אלא שהדרך ממעבדת המחקר למדף הפארם עדיין ארוכה. התוצאות אינן אחידות ותלויות בזן, במינון ובדרך המתן. מה גם שריח, הפרשה, גרד או צריבה אינם בהכרח סימן שהנרתיק זקוק ל"איזון". הם עלולים להעיד על פטרייה, וגינוזיס או זיהום שמחייבים אבחון.
Spermmaxxing: שום, מי קרח והמרוץ לזרע משודרג
אם אפשר למקסם שרירים, שינה ופרודוקטיביות, למה לא גם את הזרע? תחת השם Spermmaxxing מציפים משפיעני גבריות ולונג'ביטי את טיקטוק ואינסטגרם בעצות לשיפור הכמות והאיכות של תאי הזרע, מאכילת שום נא והימנעות משפיכה ועד טבילת האשכים במי קרח. היקף העניין עצום: מחקר שבחן תכנים על בריאות הגבר מצא כי נושא ההימנעות משפיכה לבדו צבר יותר מ-1.2 מיליארד חשיפות בטיקטוק ויותר ממיליון פוסטים באינסטגרם.
הפופולריות נשענת על חרדה אמיתית: מטא-אנליזה מצאה כי בין 1973 ל-2018 ירדו ריכוז הזרע ב-51.6% וספירת הזרע הכוללת ב-62.3%. בין ההסברים האפשריים נמצאים השמנה, עישון, שינה לקויה, סטרס, סטרואידים וזיהום אוויר. היתרון הוא שהטרנד מחזיר גברים לדיון בפוריות, אך אין ראיות ששום, קרח או הימנעות משפיכה משפרים אותה, וטסטוסטרון חיצוני עלול לדכא ייצור זרע. ההמלצות המבוססות פחות סקסיות: שינה, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, מסטרואידים ומחום ממושך, ובמקרה הצורך בירור רפואי ובדיקת זרע מסודרת.
פרשנות מקומית: המגמות הגדולות שמעבר לטיקטוק
רשימת "הגרדיאן" אמנם לוכדת היטב את הטרנדים שמסעירים (לדעתם) כרגע את הרשת, אבל תחום הוולנס אינו מתקדם רק באמצעות שוטים ואתגרים ויראליים. "עולם הוולנס והלונג'ביטי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי", אומר ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי שירותי בריאות. "לונג'ביטי הוא לא טרנד שיחלוף, אלא תשתית רפואית, חברתית וכלכלית שהולכת ונבנית סביב אחד האתגרים הגדולים של האנושות: לא רק להאריך את תוחלת החיים, אלא להאריך את מספר השנים שבהן אנחנו חיים בבריאות, בתפקוד מיטבי ובעצמאות".
ההגדרה הרחבה הזאת של לונג'ביטי משנה, לדבריו, גם את מקומו של עולם הוולנס. "בריאות לא נקבעת רק בבדיקות ובמפגש עם הרופא, אלא גם בדרך שבה אנחנו אוכלים, ישנים, זזים, מנהלים סטרס, מתחברים לאנשים אחרים, לקהילה ולטבע, וגם באופן שבו אנחנו תופסים את הבריאות שלנו ואת האחריות עליה", הוא אומר.
"ככל שאנשים חיים יותר שנים, יש לכך גם משמעות חברתית וכלכלית עצומה. השאלה כבר אינה רק כמה שנים נחיה, אלא באיזה מצב נחיה אותן. ככל שהתחום מתפתח, אחד התפקידים החשובים של מערכת הבריאות הוא לעזור לציבור לנווט בתוכו. להסביר מה כבר מבוסס מדעית, מה נראה מבטיח אבל עדיין דורש מחקר, ומה הוא בעיקר הייפ". מתוך התמונה הזאת מסמן ד"ר ענו ארבע מגמות נוספות, שלא הופיעו ברשימת "הגרדיאן" ועשויות לתפוס מקום מרכזי בשנים הקרובות.
הגוף הופך לזרם של נתונים
המגמה הראשונה שמסמן ד"ר ענו כבר נמצאת על פרקי הידיים ובאצבעות של מיליוני בני אדם. "הרפואה התבססה במשך שנים על תמונות נקודתיות: בדיקות מעבדה אחת לכמה שנים, מדידת לחץ דם במרפאה ושאלות על שינה ופעילות. עכשיו אנחנו עוברים בהדרגה לעולם של ניטור מתמשך באמצעות שעונים, טבעות וחיישנים שעוקבים אחר דופק, שינה, גלוקוז ומדדים נוספים".
הכמות הזאת של מידע עשויה לשנות גם את נקודת הייחוס של הרפואה. "בעתיד, חיבור הנתונים האלה לבדיקות הרפואיות ולבינה מלאכותית עשוי לאפשר לנו לזהות שינויים ביחס לקו הבסיס האישי של כל אדם, ולא להסתפק רק בשאלה האם ערך מסוים נמצא בטווח התקין", הוא אומר. אלא שלצד ההבטחה מגיעה גם הסתייגות חשובה: "האתגר הוא שכבר היום היכולת שלנו למדוד מתקדמת לעיתים מהר יותר מהיכולת לדעת מה המשמעות הקלינית של כל נתון".
הגנטיקה הופכת נגישה יותר
"ריצוף גנומי (תהליך מעבדה מתקדם לפענוח רצף ה-DNA המלא של האדם) הולך ונעשה נגיש יותר, ולצידו מתפתחים כלים שמעריכים נטייה גנטית למחלות שכיחות, ופרמקוגנטיקה שעשויה לסייע בהתאמת תרופות", אומר ד"ר ענו. "בעתיד המידע הגנטי יהפוך לחלק נוסף מהתשתית הרפואית האישית שלנו. מידע שנאסף פעם אחת, אבל ניתן לחזור אליו לאורך החיים ככל שהידע המדעי מתקדם", הוא מסביר. עם זאת, גם ריצוף מתקדם אינו יכול לחזות את העתיד, ולא כל נטייה גנטית תתפתח בהכרח למחלה. "חשוב לזכור שגם אז הגנטיקה תספר לנו בעיקר על סיכון, ולא על גורל".
מחופשת ספא למסע של לונג'ביטי
במגמה השלישית, הלונג'ביטי עוזב לרגע את המרפאה ויוצא לחופשה. "לונג'ביטי הוא הרבה יותר מבדיקות ורפואה", אומר ד"ר ענו. "קשרים חברתיים, קהילה, פעילות גופנית, שינה, תזונה, הפחתת סטרס, תחושת משמעות, חוויות וחיבור לטבע הם כולם חלק מהתמונה של בריאות לאורך זמן".
מכאן נולד החיבור המתהדק בין עולם הנופש לתעשיית אריכות הימים. "בעולם כבר רואים חופשות שמשלבות תנועה, תזונה, שינה והתאוששות עם טבע, קהילה וחוויה חברתית, ולעיתים גם הערכה בריאותית", הוא אומר. בתי המלון אמנם לא יהפכו, לדבריו, לבתי חולים, אך הם עשויים לנצל את היציאה מהשגרה כדי "לאפשר לאנשים לעצור, להתנסות באורח חיים בריא יותר, לקבל תובנות בריאותיות אישיות, לפגוש אנשים, להתחבר לטבע ולחזור הביתה עם הרגלים שאפשר להמשיך גם אחר כך בבית".
גיל המעבר הופך לסוגיית לונג'ביטי
"גם השיח סביב גיל המעבר משתנה", אומר ד"ר ענו. "במקום להתמקד בגלי חום ובהפסקת הווסת, מסתכלים יותר על אמצע החיים כצומת משמעותי בבריאות האישה". נקודת המבט הזאת מרחיבה את הדיון מעבר להקלה נקודתית בתסמינים ומפנה את תשומת הלב לבריאותה העתידית של האישה.
"השינויים ההורמונליים בתקופה הזאת עשויים להיות קשורים לבריאות העצם והשריר, למערכת הלב וכלי הדם, לשינה, למצב הרוח ולהרכב הגוף", הוא מסביר. "לכן השאלה היא לא רק כיצד מקלים על התסמינים היום, אלא כיצד מנצלים את התקופה הזאת כדי לשמור על בריאות, תפקוד ואיכות חיים לעשורים הבאים".















