שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המלצות טרכטנברג - מיחזור חוקים שלא מיושמים
    אם המלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי נשמעות לכם מוכרות, זה לא במקרה. רוב הסעיפים כבר קיימים בחוקים או בהמלצות של ועדות קודמות: חוק חינוך חינם לא מיושם מאז 1984, דיור ציבורי אושר ב-1998, חוקי העבודה ממתינים לפקחים והעלאת מס ההון זו המלצה של ועדת בן בסט. הפעם זה יהיה שונה?

    עם פרסום המלצות ועדת טרכטנברג השבוע, מיהרו ארגוני המחאה והח"כים לתקוף אותן בלהט: כינו אותן "פלסטר", "לעג לרש" והכריזו ש"לא בשביל זה הקמנו אוהלים". זה לא מפתיע: האגף המיליטינטי בתנועת המחאה החרים את הוועדה, סירב להידבר איתה ואף יצר ועדה נגדית בראשות הכלכלן אביה ספיבק שסיפקה המלצות בדו"ח ביניים משלה.

     

     

    אולם, מהשוואה בין טיוטת ההמלצות לדרישות ראשי המחאה עצמם - ב"מסמך הדרישות" של פורום הארגונים החברתיים מתחילת אוגוסט ומדו"ח ועדת ספיבק - עולה כי המרחק בין הוועדה לשטח קטן מכפי שנדמה. טרכטנברג לא התעלם מקולות המפגינים ורוב דרישותיהם קיימות, בגרסה מוקטנת ומרוככת, בהמלצות שלו.

     

    המלצות טרכטנברג הן בעיקרן "רוטשילד לייט". שינויים מחשבתיים אצל המפגינים משתקפים גם אצלו: המפגינים העלו בהתחלה, למשל, דרישה להורדת המע"מ, והתחרטו עליה לאחר מכן, ובישיבות הוועדה חל תהליך דומה.

     

    הבעיה היא אחרת. מרבית הדרישות - גם של המפגינים וגם של טרכטנברג - הן כלל לא חדשות. רובן כבר נדונו לעייפה בכל פורום אפשרי ונכללות בהמלצות של ועדות קודמות, שלא יושמו. חלקן מעוגנות בחוקים קיימים שכנסת ישראל חוקקה מזמן ברוב גדול והממשלה התעלמה מהן במשך שנים.

     

    המלצות אחרות נכללו בהצעות חוק פרטיות שהממשלה הפילה, וכעת היא אולי תחוקק מחדש. טרכטנברג לא הציב עד כה לוח זמנים לביצוע המלצותיו, ולמעשה, הוא מאפשר להן להישאר על הנייר. כיוון שתקציב המדינה הוא דו-שנתי, לא ברור אם היישום יתחיל ב-2012 או רק ב-2013, או שיידחה שוב. השאלה האמיתית כעת היא לא מה טרטנברג אמר, אלא מה נתניהו יעשה.      

     


    דרישות מול המלצות: דיור

    דרישות מול המלצות: דיור
    דרישות ראשי המחאה המלצות ועדת טרכטנברג סטטוס חוקי וביצועי
    דיור בר השגה (בנייה מסובסדת של דירות זולות לצעירים חסרי אמצעים) בניית דיור מסובסד להשכרה למשפחות שמשתכרות עד 17 אלף שקל לחודש כיום אין חוק שמסדיר דיור בר השגה. נתניהו כבר הבטיח לחוקק חוק כזה
    חידוש בניית דירות ציבוריות לנזקקים אין איזכור לבנייה ציבורית בנייה ציבורית מחוייבת בחוק הדיור הציבורי שקיים מ-1998 אך לא מיושם
    פיקוח על שוק השכירות אין התייחסות הממשלה הכשילה הצעות חוק לפיקוח שכירות
    מס על דירות ריקות מס על דירות ריקות לא קיים בחוק

     

    אחרי שלוש שנים של עלייה חדה במחירי הנדל"ן, מצוקת הדיור היא שהוציאה את המפגינים לרחובות. למרות זאת, דרישות המחאה בתחום זה זכו להתייחסות דלה בלבד אצל טרכטנברג. אלא שנתניהו הבטיח ליישם חלק גדול מדרישות המפגינים בתחום הדיור כבר במסיבת העיתונאים הבהולה שכינס בסוף יולי, בלא כל ועדה.

     

    המפגינים דורשים דיור בר השגה (בניית דירות קטנות ומסובסדות להשכרה ולמכירה בזול), פיקוח על שוק השכירות וחידוש הדיור הציבורי. כיום לא ניתן לבנות דיור בר השגה כי אין חוק שמגדיר מי זכאי להנות ממנו. נתניהו טירפד בעבר חמש הצעות חוק שהיו אמורות לקבוע קריטריונים כאלה. אבל במסיבת העיתונאים ביולי הוא הבטיח להעביר הצעת חוק חדשה שתאפשר לדיור בר-השגה להתקיים.

     

    שר השיכון, אריאל אטיאס, הורה למינהל מקרקעי ישראל לחייב קבלנים שמקבלים אישורי בנייה לבנות דירות מסובסדות, והעביר לממשלה ולכנסת המלצות שיקבעו מי יהיה זכאי לגור בהן. המלצות טרכטנברג חוזרות על התוכנית הזאת בצורה כללית יותר: טרכטנברג ממליץ לבנות דיור מוזל להשכרה למשפחות שמשתכרות פחות מ-15 אלף שקל לחודש. סביר להניח שהכנסת תאשר את תוכנית נתניהו/אטיאס/טרכטנברג לדיור בר השגה ברוב גדול והיא תהפוך לחוק.

     

    טרכטנברג התעלם מדרישת המפגינים להנהיג פיקוח על שוק השכירות ולחדש את בניית הדיור הציבורי. אבל על שולחן הכנסת מונחת כיום הצעת חוק לפיקוח על השכירות, שנדחתה בעבר אך ניתן להניח שכעת, בעקבות המחאה, היא תאושר. השאלה היא יקרה לחוקים הללו אחר כך: חוק הדיור הציבורי אושר כבר ב-1998, אבל מאז לא נבנה אפילו בית ציבורי אחד.

     


    דרישות מול המלצות: חינוך

    דרישות מול המלצות: חינוך
    דרישות ראשי המחאה המלצות ועדת טרכטנברג המצב החוקי
    חינוך חינם מגיל חצי שנה (וחופשת לידה של חצי שנה) חינוך חינם מגיל 3 בפריפריה ומגיל 4 בכל הארץ חוק חינוך חינם מגיל 3 קיים מאז 1984 ויושם רק ב-30% מהגנים
    ביטול מימון המדינה לחינוך פרטי (חרדי ו"ייחודיים") אין התייחסות החוק מתנה מימון לבתי ספר חרדיים בלימודי ליבה, לא מיושם
    מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך קיים ב"אופק חדש" ובהמלצות של ועדות קודמות שלא יושמו
    ביטול תשלומי הורים והלאמת שירותים פרטיים בבתי הספר לא מוזכר יש ויכוח אם תשלומי ההורים חוקיים

     

    הפער בין דיבורים למעשים בולט במיוחד בתחום החינוך. חוק חינוך חינם מגיל 3 קיים מאז שנת 1984, כשדפני ליף היתה עובר בבטן אמה, וטרם יושם. ראשי מחאת העגלות דורשים להוריד את רף הגיל לחצי שנה. ייתכן שהם פועלים בשיטת העז החביבה על פקידי האוצר: נדרוש דרישה מוגזמת ואולי נקבל מה שמגיע לנו ממילא. ואכן, טרכטנברג ממליץ על "מהפכה": ליישם בהדרגה את החוק הקיים לחינוך חינם מגיל 3.

     

    גם דרישת ארגוני המחאה ליום לימודים ארוך מעוגנת באינספור המלצות של ועדות מומחים קודמות - ולטרכטנברג נותר רק להמליץ שוב, בפעם האלף ואחת.

     

    ועדת ספיבק הטילה אתמול פצצה חדשה: היא דורשת להפריד בין החינוך הציבורי והפרטי, כפי שנעשה בצרפת, ארה"ב ומדינות אחרות. המשמעות היא שהממשלה תזרים עשרות מיליארדי שקלים לבתי הספר, כדי לממן, במקום ההורים, את הציוד, הצהרונים, החוגים ולימודי ההעשרה. במקביל, תפסיק המדינה להזרים עשרות מיליארדי שקלים לבתי ספר הדמוקרטיים, האנתרופוסופיים ושאר המסגרות הייחודיות - וגם למגזר החרדי. בתי הספר האליטסטיים יצטרכו להעלות מחירים ולהצטמצם, או שיולאמו; החינוך החרדי יקרוס.

     

    טרכטנברג לא התייחס לדרישה המהפכנית הזאת, אבל הוא אינו צריך: ועדת דברת לרפורמה בחינוך כבר המליצה להפסיק להעביר כסף לבתי ספר שאינם מלמדים לימודי ליבה, כלומר, לחינוך החרדי. ההמלצה לא יושמה.

     

    טרכטנברג לא התייחס גם לנושא תשלומי ההורים. בצדק: יותר מוועדה אחת כבר דנה בנושא בעבר והמליצה לבטל את התשלומים הללו. בג"צ אף קבע שהם לא ממש חוקיים, אף שאין בסמכותו לאסור לגבות אותם. אם גם טרכטנברג ימליץ לבטל את תשלומי ההורים, הם באמת יבוטלו?    

     


    דרישות מול המלצות: שכר ומחירים

    דרישות מול המלצות: שכר ומחירים
    דרישות ראשי המחאה המלצות טרכטנברג מצב חוקי קיים
    סגירת חברות הקבלן אין התייחסות חברות הקבלן חוקיות
    המשך העלאת שכר המינימום הרחבת מס הכנסה שלילי שכר המינימום אמור להמשיך לעלות
    העלאת שכר ותוספת תקנים למתמחים, עובדים סוציאליים ושוטרים אין התייחסות במו"מ ארוך ועקר בין ארגוני העובדים לממשלה
    הטלת פיקוח על מחירי מוצרים לתינוקות והחזרת פיקוח על מוצרי מזון בסיסי הורדת מחירים לחלק מהמוצרים שבפיקוח (ביצים, חלב), ביטול מכס על מוצרים אחרים יש פיקוח על חלק מהמזון הבסיסי, אבל רוב הפיקוח בוטל
    החמרת האכיפה על העסקה לא חוקית אין התייחסות הממשלה כבר הבטיחה להרחיב את האכיפה
     

     

    גל המחאה החברתית החל במחאת הקוטג'. איציק אלרוב וחבריו דרשו להוזיל את מוצרי המזון הבסיסיים שיצאו בעבר מפיקוח. ועדת קדמי, שכונסה לדון בדרישותיו, המליצה להוריד את המכס על המוצרים כדי להוזיל את הייבוא, ולא להחזיר את הפיקוח. בהפגנות הגדולות של הקיץ השתתפו ארגוני הרפתנים, שדורשים פיקוח במקום ייבוא, וכן ארגוני ההורים, שדורשים להטיל פיקוח גם על מחירי תחליפי החלב והחיתולים.

     

    מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, העריך השבוע שטרכטנברג ימליץ "להוריד עוד מכסים, ואולי גם להטיל פיקוח על כמה מוצרים". המלצות טרכטנברג בנושא טרם פורסמו. נראה כי בעניין הזה מופעלים לחצים של לוביסטים שיוצרים מחלוקת בתוך הממשלה.

     

    בתחום התעסוקה והשכר, הפער בין ארגוני המחאה לטרכטנברג גדול יותר מאשר בתחומים אחרים. ועדת ספיבק ופורום הארגונים החברתיים דורשים לחסל בהדרגה את כל חברות הקבלן במשק ולחזור לתעסוקה ישירה, וגם להעלות את שכר המינימום בכ-10%. המשמעות היא פגיעה רצינית באנשי עסקים פרטיים, שמנוגדת לאידיאולוגיה של הממשלה. במקום זאת, מציע טרכטנברג להרחיב מעט את מס הכנסה שלילי

     

    טרכטנברג התעלם גם מדרישה נוספת של המפגינים: לחזק את אגף הפיקוח על יחסי העבודה במשרד התמ"ת. כל שר תמ"ת חדש בעשור האחרון הבטיח לחזק את יחידת הפיקוח - וכולם גם קיימו: מידי שנה מונו כמה פקחים חדשים והקנסות על מעסיקים עבריינים גדלו מעט. אבל האגף עדיין מעסיק פחות מ-100 פקחים קבועים בכל הארץ, וחקירות של עבירות תעסוקה קטנות אורכות שנים. מה הפלא שיש עובדים שאינם גומרים את החודש? ומה יש כאן לטרכטנברג להמליץ?   

     


    דרישות המחאה והמלצות טרכטנברג: תקציב ומיסוי

    דרישות המחאה והמלצות טרכטנברג: תקציב ומיסוי
    דרישות ראשי המחאה המלצות טרכטנברג המצב החוקי הקיים
    העלאת מס החברות ב4%-10% העלאת מס החברות ב-1% מס החברות אמור להמשיך לרדת בשנים הבאות
    העלאת המס על ההון ב-10% העלאת מס על ההון ב-5% ועדת בן בסט המליצה להעלות את המס בשנת -2000, לא יושם
    העלאת מס הכנסה ב-10% משכר של 30 אלף שקל לחודש העלאת מס הכנסה ב-3% משכר של 40 אלף שקל בחודש מס הכנסה אמור להמשיך לרדת
    ויכוח אם להטיל מס ירושה אין המלצה למס ירושה אין מס ירושה
    הורדת המס על הדלק ביטול העלאת המס המתוכננת המס על הדלק אמור לעלות
    הגדלת תקציב 2012 ב-40 מיליארד שקל ממיסוי עשירים וניצול עודפים הגדלת תקציב 2012 ב-9 מיליארד שקל ב-5 שנים ממיסוי עשירים וקיצוץ בביטחון תקציב 2012 קבוע מראש

     

    המחאה החברתית נועדה להקל על הציבור ולהפחית ממנו את נטל התשלומים, וראשי ארגון "מחאת הדלק ויוקר המחיה" דורשים להוריד את המסים העקיפים - המע"מ ומס הבלו על הדלק. ועדת ספיבק החליטה שלא לדרוש להוריד את המע"מ, כי הניסיון מראה שהורדות מע"מ מתגלגלות לכיסי החברות ולא לצרכנים. ועדת טרכטנברג שוקלת להמליץ על הורדה של 40 אגורות במס הבלו על הדלק.  

     

    מחאות חברתיות נוטות לדרוש מהממשלה להוציא כספים ולא לומר לה מהיכן לקחת אותם, וממשלות נוטות לדחות את הדרישות בטענה ש"אין כסף". אבל ראשי המחאה הכניסו למסמך הדרישות שלהם רשימה מפורטת של מקורות מימון: ניצול הכספים הלא-מנוצלים שנשארים בסוף השנה בתקציב המדינה, והעלאת מסים לנישומים עשירים: מס חברות, מס רווחי הון ומס על הכנסות גבוהות במיוחד.

     

    טרכטנברג דחה את הדרישה הראשונה, בטענה שעודפי התקציב מיועדים להקטנת הגירעון (למרות שהגירעון תוכנן מראש והעודפים לא), ואימץ, כעיקרון, את הדרישה השנייה. המלצות טרכטנברג, אם יאומצו, יהוו שינוי חד במדיניות הממשלה, שעד כה הורידה את המסים הללו בעקביות ובצורה חדה, והתכוונה להמשיך להוריד אותם גם בשנים 2014-2012.

     

    אלא שהמפגינים דורשים "מיסוי עשירים" גדול פי שניים ממה שממליץ טרכטנברג. ארגון דרור ישראל - הארגון שעיצבו את מסמך הדרישות של ראשי המחאה - הצהיר שיש להטיל מס של 55% או 60% על הכנסות של 30 אלף שקל בחודש ומעלה (כולל השרים, הח"כים והפקידים עצמם), ואילו טרכטנברג ממליץ על מס של 50% ממי שמשתכר 67 אלף שקל בחודש ומעלה; התאחדות הסטודנטים ושאר ארגוני המחאה דורשים העלאה של בין 4% ל-10% במס החברות, וטרכטנברג מסתפק בהקפאתו; גם לגבי מיסוי ההון יש פער גדול.

     

    כל העלאה של אחוז במסים הללו מהווה תוספת של מיליארדי שקלים לקופת המדינה. התוצאה: חברי ועדת ספיבק חישבו ומצאו שלמדינה יש 40 מיליארד שקל לממן דרישותיהם; טרכטנברג, לעומתם, מצא בקופה רק 9 מיליארד, כולל קיצוץ של שלושה מיליארד שקל בתקציב הביטחון. 

     

    הוויכוח הזה, שמתנהל בשולי השיח הציבורי, עשוי להכריע את גורל דרישות המחאה. מסקנות ועדת טרכטנברג מנוסחות כך שכל משבר מדיני, פרויקט לאומי (כמו גדר גבול חדשה) או הסכם קואליציוני לטובת קבוצת לחץ יגרמו לממשלה שלא ליישם אותן. ראשי המחאה רואים בדרישות שלהם מינימום של המינימום ודורשים ליישם אותן לאלתר. ייתכן שטרכטנברג, שאמר השבוע ש"הוועדה לא יכולה לבצע תיקון חברתי אמיתי", רוצה בכך גם הוא. די ברור שזה לא מה שרוצה הבוס שלו. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עצרת המחאה: טרכטנברג הקשיב למפגינים. אבל מי יקשיב לטרכטנברג?
    צילום: בן קלמר
    מנואל טרכטנברג: הממשלה התעלמה מחוקי הכנסת, היא תתייחס אליו?
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים