פייסבוק חוגגת היום עשרים שנה להקמתה. כאילו זה היה אתמול שהסטודנט הפוחז מהרווארד, שעונה לשם מארק צוקרברג, העלה ב-2004 לרשת של האוניברסיטה אתר שנותן גישה לפרטים ולתמונות של הסטודנטיות והסטודנטים במעונות. קראנו על זה בעיתונים, ראינו את הסרט, התגאינו בבחור הממזר שלנו בסיליקון ואלי, שהצליח לזנב ברעיונות של כמה גויים, לפרוש את הרשת בעולם כולו ולעשות מזה כסף. זה היה סיפור טוב.
3 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג בשימוע בסנאט
מארק צוקרברג בשימוע בסנאט
מארק צוקרברג בשימוע בסנאט
(צילום: Evelyn Hockstein / Reuters)
אחר כך באו 20 שנים רצופות של עשיית כסף, המון כסף. החוויה שנקראת פייסבוק הפכה להיות חלק מהחיים של כולנו, כמעט ארבעה מיליארד משמשים. למדנו להכיר את ה-wall, את הלייק, את התיוג ואת הקבוצות, ואחר כך את אינסטגרם וגם את וואטסאפ. למדנו על הפצת שנאה ברשת, על פייק ניוז ובוטים ועל אנשים עם כוונת זדון שמשתמשים ברשתות כדי להפיץ אותו.
פייסבוק כבר לא הייתה החברה הטרנדית שצומחת במהירות ומחברת אותנו לקרובים ורחוקים שכינינו אותם "חברים", זו הייתה חברה שעוקבת אחרינו ואחרי כל מה שאנחנו עושים, שמשחקת עם ההפצה של מה שאנחנו מעלים ומה שמגיע לעינינו, שמוכרת את הפרטים שלנו, שמטרגטת אותנו בפרסומות גלויות וסמויות. כולנו דיברנו על ה"אלגוריתם" האימתני של פייסבוק, שכל תכליתו להגדיל את רווחיה, אפילו על חשבון רווחתנו.
מרכיב האונליין בחיים שלנו הוא גורם מרכזי, באמצעות הרשתות החברתיות אנחנו מגלים את הדברים, מגיבים לדברים, מתלהבים ומתבאסים, לפעמים יותר מאשר מהחיים עצמם. קחו את זוועת "השבת השחורה" והדימוי הנורא שהיא קיבלה ברשתות, המלחמה שישראל ואזרחיה מנהלים במקביל למלחמה בעזה. כל זה לא היה קורה בלי הרשתות החברתיות, שפייסבוק הייתה הראשונה להוביל.

עכשיו זה נהיה סיפור אימה

אולי יום ההולדת לפייסבוק (היום תחת חברת האם מטא) הוא הזדמנות להסתכל קדימה אל 20 השנים הבאות - אולי בתקווה, אולי בדאגה. פרופ' קרין נהון, ראשת החטיבה לדאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, אומרת שאחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני פייסבוק הוא להתאים את עצמה למודל החדש שטיקטוק מייצגת, שבו הפיד מכיל פוסטים שמעניינים את האדם ולאו דווקא פוסטים של חברים שלו.
"אם אני אביא לך את כל האנשים בעולם שכותבים על מה שמעניין אותך, זה מגדיל את החשיפה בצורה בלתי רגילה", היא אומרת, "העולם של הרשתות החברתיות בשנים הבאות ילך לכיוון של חיבור רשתות רבות. הוא מביא לך את העניין שדומה לך ומחבר לך גם את טיקטוק וגם את אינסטגרם וגם את פייסבוק. אני חושבת שרשת חברתית שתצליח לפצח את החיבורים שבין הרשתות - תגדיל לא רק את התפוצה שלה אלא גם את הפוטנציאל של לייצר חיבורים בין קבוצות שונות ורשתות שונות".
3 צפייה בגלריה
פרופ' קרין נהון, מומחית לפוליטיקה של המידע, המרכז הבינתחומי הרצליה, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי
פרופ' קרין נהון, מומחית לפוליטיקה של המידע, המרכז הבינתחומי הרצליה, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי
פרופ' קרין נהון, ראשת החטיבה לדאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן
(צילום: עדי כהן צדק)
צוקרברג הוא כבר לא הסטודנט הצעיר והממזר, הוא איש עסקים מנוסה בעל שליטה בחברה עם מיליארדי דולרים, שביכולתה להשפיע על מיליארדי בני אדם. להחלטות שלו ולתוכניות שלו לעשות עוד מיליארדים יש קשר ישיר לחיים של כל אחד מאיתנו. קחו את ההימור שהוא עשה על המטאברס ב-2021, הימור על כל הקופה שכלל את שינוי שם החברה למטא, השקעות אדירות בעולמות וירטואליים וקמפיין יחסי ציבור סביבם. כולנו שוכנענו שזה עומד להתרחש או-טו-טו. היום קשה להבין מה לעזאזל חשבנו, כשהאמנו שנבלה מחצית מחיינו עם משקפי VR מול העיניים.
ואז, בסוף 2022 קרתה מהפכת ה-AI. שירות ChatGPT פרץ לחיינו ולכולם היה ברור שהדבר הגדול הבא מתרחש מול עינינו. גם לצוקרברג, שהבין שעולמות המטאברס שברא יצטרכו לחכות. לקח לו שנה, פחות או יותר, לצוץ עם חזון חדש, מעודכן. עכשיו מטא בענייני AI, ובכל הכוח ועם כל ההשקעות שאפיינו את האירועים הקודמים שלה. פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, ת'רדס – מעכשיו הכל יהיה מונע AI, ולא רק AI יוצרת (GenAI) שיש בה תועלת ממשית למשתמשים, אלא בינה מלאכותית כוללת (AGI) – בינת העל שמפחידה את העולם. עכשיו זה נהיה סיפור אימה.
נהון מודה שהיא "חדורת תקווה" כשהיא אומרת: "עם הכניסה של כלי AI ושכלול האלגוריתמים תוך הפרה ושימוש בביג דאטה בצורה פולשנית לחיים האישיים שלנו, אני חושבת שרשת חברתית שתדע לספק למשתמש רמת פרטיות אמיתית, שבה הוא יכול באמת לא רק בהצהרות, להגן על עצמו, יכול להיות שהיא תמצא נתח שוק מעניין בעולם המערבי".
לדברי נהון, ענקיות הטק לא מסתפקות בשנים האחרונות ברווח כספי בלבד. "הסיפור שמנחה אותן הוא לא רק רווח כלכלי אלא גם להטביע חותם, לתת ערך, להיות שחקן כוח משמעותי בין המדינות. זה בא מהמקום שבעצם קובע ומעצב את הצורה שבה אנשים מתנהגים, חושבים. בתוך העולם הזה יש שחקנים שהם לא מהביג טק, שיש להם כסף ואינטרס פוליטי, והם משתמשים בכלים האלה מצוין, הרבה יותר טוב מהמשתמש הבודד הנאיבי".

גם מטאברס וגם בינה מלאכותית

אז איך ייראו השנים הבאות של מטא, ומה אנחנו צפויים לראות ממנה? בפוסט של אנדרו בוסוורת', ראש מעבדת Reality Labs של מטא, הוא מציג את תמונה אידיאלית של עתיד החברה עם טכנולוגיית ה-VR (שמפתחים במעבדה שלו) וטכנולוגיית ה-AI שמפתחים במקביל במעבדת FAIR במטא. "שתי הטכנולוגיות המתפתחות הללו מייצגות את ההימורים הגדולים ביותר לטווח ארוך של מטא על העתיד" הוא כותב, ומציין שב-2023 הטכנולוגיות האלה הצטלבו בחברה, והמפץ הגדול הזה, מובטח שיניב מוצרים חדשים ומלהיבים.
ריפרש
יותר הנאה ויותר דיוק: מהפכת ה-VR וה-AR מגיעה לרפואה / פרופ' אמתי זיו
40:34
טוב, אפשר להסתכל על זה אחרת. אפשר לומר ש-VR היא טכנולוגיה שטרם המריאה ואילו בינה מלאכותית היא הפספוס הקולוסאלי של פייסבוק מאז הקמתה. צוקרברג, שידע לזהות ולרכוש (את אינסטגרם למשל) או לזהות ולחקות (את טיקטוק למשל) לא זיהה, לא רכש וכעת הוא נכנס באיחור לעולם ה-AI. אבל זה לא אומר שצריך להספיד אותו. חזון ה-AI שלו, גם אם נולד באיחור ומתוך חיקוי, עשוי להזניק את החברה למיליארדים הבאים שלה, ולחוויות רשת מסוג חדש שלא הכרנו ושאיננו מסוגלים עדיין להעריך את הסכנות הכרוכות בהן.
צוקרברג אמר בראיונות האחרונים שהוא לא מוותר על רעיון המטאברס, והחברה תמשיך להשקיע כסף בפיתוחו. זו היתה אמירה מעוררת תקווה לחובבי משקפי המציאות המדומה (VR), מציאות רבודה (AR) והמציאות המעורבת (MR) גם יחד ומשקפי מטא קווסט 3 החדשים הם מוצר מלהיב לכל הדעות. עכשיו החברה מוסיפה יכולות AI לכל המרקחת הטכנולוגית הזו.
צוק ממחזר הצהרות קודמות על העתיד של האנושות במטאברס, כשעכשיו הן מתובלות בהקשרי AI. לפי מטא - כמו שלימדה אותנו רשתות חברתיות, כך אנחנו צפויים ללמוד ממנה על השילוב בין מטאברס ל-AI, למשל סביבה וירטואלית ללימודים, לקניות ולמסחר, לצפייה בהופעות וירטואליות וכמובן – ליכולות חדשות בשיווק ומכירות תוך שימוש בנתונים חדשים על הלקוחות שלא היתה אפשרות לאסוף אותם לפני כן. כאן נכנס החלק הקריפי של ה-AI החדשה ויכולותיה לזהות דברים אודותינו שאנחנו בעצמנו לא מודעים להם.
ה-AI עשויה לפתור חלק ממכשולים טכנולוגיים שעיכבו את המטאברס, כמו היעדר תשתיות חזקות מספיק. המטאברס עשוי להיות אחד השימושים של הבינה המלאכותית החדשה. כבר היום, בעולמות הצ'אטבוטים, יש ביקוש לבוטים גרפיים בתלת-ממד המדמים בני אדם. זאת, בתוספת טכנולוגיית ה"תאומים הדיגיטליים" שמתפתחת בעולמות התעשייתיים בזכות יכולות ה-AI החזקות, עשויים להפוך בתוך כמה שנים לתשתית עליה ניתן יהיה לבנות יקום וירטואלי גרפי. אם זה יקרה, מטא תהיה שם כדי לצקת בו תוכן חברתי ולהפוך אותו לקרדום לחפירת מיליארדי דולרים.

מי שומר על הילדים

מלכתחילה העיסוק במטאברס היה נראה כדרך של צוקרברג להרחיק את העיסוק האינסופי בהשפעה המזיקה של פייסבוק על החברה. גם היום נראה שהוא מעדיף את העניינים ברומו של AI על פני הדם היזע והדמעות שבהן עוסקות הפלטפורמות שלו. רק בחודש שעבר התפרסם מחקר, שמצא שפייסבוק משתמשת במידע מאלפי חברות כדי לבנות פרופיל צרכני של המשתמשים, שמסייע לטרגט אליהם פרסומות בצורה טובה יותר. היא פשוט לא יכולה להפסיק.
3 צפייה בגלריה
פרופ' דוד פסיג
פרופ' דוד פסיג
פרופ' דוד פסיג
(צילום: אלכס גורוביץ)
החברה מתמודדת כעת מול סדרת תביעות בארה"ב, שטוענות שהיא גרמה בכוונה להתמכרות של ילדים לפייסבוק ואינסטגרם תוך הטעיה במכוון. זאת בעידן שאחרי התפוצצות פרשת פרנסס האוגן, שחשפה שמטא סיכנה ביודעין צעירות הסובלות מבעיות נפשיות. וברקע מטא מכניסה לשימוש צ'אטבוט AI חדש "Gen AI Personas", שפונה לדור Z ואמור להביא לנהירה של צעירים ובני נוער לחברה. האם תסמכו על ה-AI של מטא, שטובת הילדים שלכם תהיה בראש מעייניו?
כל זה לא מפריע למטא להגדיל את הכנסותיה ורווחיה. ברבעונים האחרונים היא הציגה תוצאות מצוינות בדוחות והמניה שלה נוסקת לגבהים שלא ראתה כבר כמה שנים. ההכנסות שלה, כ-40 מיליארד דולר בשנה, מגיעות מארבע הפלטפורמות החברתיות (וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, מסנג'ר) תוך עלייה מתמדת במספר המשתמשים שנושק כבר לארבעה מיליארד.
באופק כבר אפשר לראות את המלחמות הבאות שמצפות לחברה. כמו חברות הביג טק הגדולות האחרות, היא נמצאת בכוננות ספיגה לקראת צעדי רגולציה משמעותיים נגדה כבר בשנה הקרובה. במקרה של מטא מדובר אפילו בפירוק החבילה: כפייה עליה למכור את אינסטגרם או את וואטסאפ או את שתיהן. תביעה של רשות הסחר הפדרלית (FTC) האמריקאית מ-2020 עשויה להגיע לסיומה השנה עם החלטה ברוח זו. לפני כמה חודשים צוקרברג אמר בראיון לניו יורק טיימס שוואטסאפ היא הפלטפורמה שעליה הוא בונה את התוכניות להגדלת הכנסות החברה עד כדי 10 מיליארד דולר בשנה. כל זה עלול לרדת לטמיון אם בית המשפט יורה על מכירת הפלטפורמות.
פרופ' דוד פסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר אילן, אומר שפירוק חברת מטא סופו להתרחש, אם לא עוד השנה אז בשנים הקרובות. "לא כולם מבינים איך ארגונים מתפתחים, ורבים נוטים לחשוב שהמגמות שרואים כעת ימשיכו גם בעתיד. אבל ממש עכשיו מתחיל השלב הריאקציוני נגדם, והנתונים שלהם יכולים להטעות במגמה. השלב מקבל תנופה במיוחד בימים הללו, וממשלות ברחבי העולם מתחילות לחשוב איך עוצרים את התהליך הזה, איך מפרקים אותם לחלקים קטנים, כך שהעוצמה הזו לא תישאר ביד אחת ושהכוח הפוליטי שהם מחזיקים לא יעלה על גדותיו".
זה בא בגלל שהפוליטיקאים חוששים להשפעה על עצמם? "בוודאי. כל עוד הם עושים כסף - לאף אחד לא אכפת. אבל כשרגולטורים מתחילים להבין שהעוצמה גולשת מהכוח הכלכלי לכוח הפוליטי והחברתי, שם מתחילה להיות מהפכת נגד. בהתחלה מתחת לפני השטח בכל מיני ארגונים קטנים, ואחר כך זה הופך להיות ממש המדינות".
בכנס הכלכלי בדאבוס בחודש שעבר הוכרזה סכנת ה-AI כסכנה הגדולה ביותר שניצבת בפני האנושות השנה. אם בהקשרים פוליטיים של השפעה על מערכות הבחירות בעולם, ואם בהקשרים רחבים יותר של פיתוח טכנולוגיה שלאחר מכן לא ניתן יהיה לשלוט בה. מטא נמצאת בליבן של שתי הסכנות האלה גם יחד, ולפעמים נראה שצוקרברג לא מספיק מודע לתוצאות המזיקות שעלולות להיות ליוזמות המלהיבות שלו. העתיד של פייסבוק ב-20 שנה הבאות ייקבע במידה רבה על ידי התשובה שיתנו המדינות והרגולטורים ליוזמות האלה, איפשהו בין חופש פעולה מוחלט לבין פירוק החברה לגורמים.