קשה להאמין אבל רק ב-18 בספטמבר ישב נתניהו לצדו של אילון מאסק בסן חוזה, קליפורניה, והיגג איתו על עתיד הבינה המלאכותית בעולם. נתניהו, שראה את עצמו כמוביל של מעצמת-על טכנולוגית, פגש את מאסק שנהנה לקבל את פניו של נתניהו עוד לפני שהאחרון פגש את הנשיא ביידן.
עוד בנושא:
המלחמה שהתרגשה עלינו עשרים יום לאחר מכן הוכיחה את גודל הטעות בהערכת המצב הגיאו-פוליטית. די להתבונן בהתייצבותו של ביידן לצד ישראל בעוצמה ובנחישות שלא נראו, בניגוד גמור להתייצבות של רוסיה וסין בקוטב הנגדי. אבל, הסתפקות בניתוח הדו-קוטבי הזה מפספסת את התובנה שבסדר העולמי הנוכחי ישנו סוג חדש של שחקנים, ומחזירה אותנו אל התנהלותו של אילון מאסק, שהפך את טוויטר בשבועות האחרונים לפלטפורמת הפצה לאנטישמיות, אנטי ישראליות ותמיכה בחמאס. המלחמה הנוכחית מלמדת שענקיות הטכנולוגיה הפכו מחברות גדולות שבסיסן בארה"ב, לשחקניות סדר עולמי.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולראין זה סוד שכמה חברות טכנולוגיה מעטות הפכו לשחקניות רבות עוצמה: עושרן הכלכלי מגיע לתוצר הלאומי הגולמי של מדינות, ועוצמתן ממשיכה להתרחב מפני שרק להן יש את האפשרות להשקיע סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיות חדשות. חלק מן ההתרחבות של החברות האלה הוא לכיוון שליטה על טכנולוגיות ומוצרים שבעבר היו נחלתן של ממשלות בלבד, כמו למשל חברות לוויינים מסחריות. כך יכלה חברת ספייס-אקס שבשליטת מאסק, שמפעילה את רשת הלוויינים סטארלינק, להציע לאוקראינה להמשיך ולקבל שירותי תקשורת לאחר שרוסיה פגעה ברשתות התקשורת האוקראיניות, וכך היא פעלה, לחרדתה של מדינת ישראל בימים האחרונים, כשהכריזה שתדאג להחזרת האינטרנט לעזה אחרי שישראל ניתקה אותו. כשאילון מאסק מתכתב עם שר התקשורת ומשוחח עם ראש השב"כ, זו הפיכה של חברה מסחרית לשחקן במלחמה בין מדינות.
ריפרש
עלילות מאסק וסטארלינק: בדרך למאדים עוצרים בעזה / עם ד"ר אביב אופיר
20:27
מעבר לכך, לענקיות הטכנולוגיה יש סממני ריבונות: המוצרים שהן משווקות הם בני-שימוש בכל העולם בלי הבחנה של גבולות. כללי השימוש במוצרים מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן של הענקיות מופעל גם במקרים שיש בהם כדי לפגוע פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כמו למשל בדוגמה של גירוש דונלד טראמפ מן העיר הדיגיטלית אחרי בחירות 2020. ולמצער, ריבונותה של מדינת ישראל נפגעה אנושות בשבועות האחרונים כשמצאנו את עצמנו מתחננים לרשתות שיסירו פרסומי כזב בקשר למלחמה, או גרוע מזה – סרטוני התעללות באזרחי ישראל, ולא יאפשרו להם להתפשט בעולם.
העניין הוא שענקיות הטכנולוגיה מוכרות מוצרי מידע (מנועי חיפוש; רשתות חברתיות; מוצרי טקסט, תמונות ווידיאו מבוססי בינה מלאכותית) וזה הופך אותן לבעלות השפעה על תמונת המציאות, דעת הקהל, המרחב הפוליטי וסדרי הממשל והחברה. תרומתן של הענקיות לתהליכי פשיטת הרגל של המידע, שבתורו הביא לקיטוב החברתי, למגיפת הדיסאינפורמציה, לעליית הפופוליזם במדינות שונות ולקידום סדר א-ליברלי – היא עצומה, ומה שקורה ברשתות ובקמפוסים ביחס למלחמת ישראל בחמאס הוא הוכחה נוראה לכך.
3 צפייה בגלריה
כאוס ברשתות החברתיות. מתחננים להסרת פרסומי כזב
(עיבוד תמונה. צילום: Thaspol Sangsee / Shutterstock.com, MAHMUD HAMS / AFP)
יתרה מזאת, הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מהוות צינור המאפשר התערבות של מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה בדרכים שלא היו קיימות לפני כן על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. ענקיות הטק הפכו לשחקן משפיע בתוך הסדר העולמי.
בתוך כך, מערכת היחסים המורכבת של הענקיות עם הממשל האמריקני מגיעה לנקודת רתיחה. ארה"ב זקוקה להן לצורך עליונות טכנולוגית, ונמנעת מלאסדר אותן ומסתפקת בעיקר במס שפתיים. אבל במלחמה שלנו מתברר שוב, ובעוצמה, שהן לא רק תורמות לכירסום מבפנים של הסדר הדמוקרטי, אלא מהוות פלטפורמות ישירות למסרים טרוריסטיים אנטי-מערביים. החברות מנהלות מרוץ לתחתית בנושא בטיחות וניטור של רשתות חברתיות, ופורסות מודלים של בינה מלאכותית בשלב לא בשל, מה שמאפשר שימוש לרעה בפייקים ועובדות מלאכותיות והפצה ויראלית של מסרים מערערים, שאת תוצאותיהם ההרסניות והמתסכלות חווינו בשבועות האחרונים.
בשנים האחרונות עקף האיחוד האירופי את ארה"ב בראש החץ של הניסיון לאסדר את ענקיות הטכנולוגיה. כשחלק מן ההסברה הישראלית בימים האלה מתמצה במשפט – "אם איראן וציר הרשע ינצחו, המערב יהיה הבא בתור" – חייבים להפנים שלא יהיה ניצחון על ציר הרשע כל עוד ענקיות הטכנולוגיה זוכות לחירות ולפטור מאחריות על העובדה שהן מתווכות מלחמה, הפצת שקרים ושנאה.
לכן, חלק מחבילת הסיוע המערבי לישראל (ולאוקראינה) שכולל היום כסף, נשק ודיפלומטיה, חייב להיות פיתוח ציר אירופי-אמריקני בהטלת אחריות גלובלית על ענקיות הטכנולוגיה. ענקיות הטכנולוגיה הן שחקניות סדר עולמי. השפעתן על מלחמות הפכה להיות עמוקה; הן מתווכות-מתערבות בסכסוכים ובהשפעה בין מדינות; וכוחן לעיתים רב מזה של מדינות בהשפעה על יציבות משטרית. לא יתכן שהאחריות שתידרש מהן תתמצה באסדרה עצמית ולא תכלול, מעבר לרגולציה פנימית של מדינות, גם אמנות בינלאומיות, מאזני אימה וערוצי הידברות במקרי משבר.
טכנולוגיות מתקבלות בתוך סדר עולמי מסויים, ובמקביל גם מעצבות סדר עולמי, לא תמיד לטובה. המהפכה התעשייתית אפשרה לאירופה לדהור קדימה ככוח כלכלי וצבאי, ועוררה גל של התפשטות קולוניאלית. נשק גרעיני חילק את העולם ל"יש" ו"אין". בשלב שבו אנו נמצאים, המפגש בין הסדר העולמי לענקיות הטכנולוגיה מערער את היכולת לשמר את הסדר העולמי מבוסס הכללים והדמוקרטיה הליברלית. חובה להפנים זאת, כדי שגוש המערב, ואנחנו בתוכו, יוכל לנצח.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה
