גד ליאור באולפן ynet: איך הדרמה הפוליטית תשפיע על הכלכלה?
(צילום: משי בן עמי)
הפרישה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה נפלה על משרד האוצר כרעם ביום קיץ לוהט במיוחד. תוכניות ורפורמות ממשלתיות, רובן חיוניות מאוד למשק ולאזרחים, כמו תוכניות הדיור והסיוע להורים עובדים, תקועות בכנסת ואמורות היו להיות מאושרות בחודש הבא. בעקבות ההתפתחויות היום, כאשר הממשלה איבדה את הרוב שלה בכנסת, הסיכויים שהתוכניות הללו ייצאו לפועל נמוכים ביותר, וספק אם יאושרו בתמיכת האופוזיציה - וזאת על אף שרובן מיטיבות עם האזרחים והמשק.
הפצצה שהטילה הבוקר סילמן, בהותירה את הממשלה עם 60 מנדטים בלבד, עלולה להזיק במיוחד לאזרחים: שכר המינימום, שהעלאתו נדחתה כבר מראשית החודש הנוכחי, לא יעלה, יום חופש נוסף לא יהיה לעובדים, מחירי הדירות יאמירו עוד מכיוון שהתוכניות לטיפול במשבר לא יאושרו, ההורים שחיכו לעוד נקודות זיכוי ממס ייאלצו לוותר על התוספת, העצמאים ימשיכו לחכות עד בוש לסיוע שהובטח וענף ההייטק לא יזכה בהטבות שאושרו לו בוועדת השרים לחקיקה רק בראשית השבוע.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ראוי לציין, כי בוועדת הכספים של הכנסת יהיה עדיין רוב לקואליציה, אולם הרוב המכריע של החוקים דורש חקיקה מלאה בשלוש קריאות ובכנסת לא יהיה לממשלה רוב, אלא במקרים חריגים שבהם האופוזיציה תסכים להעביר חוק מסוים.
ואלה החוקים שעלולים להתמסמס:
עסקת החבילה: מה עם שכר מינימום ותוספת יום חופש?
כל "עסקת החבילה" במשק לא תצא אל הפועל, כולל העלאת ימי החופשה השנתית מ-12 ל-13 ימים והעלאת שכר המינימום, לאחר שזה נדחה כבר מ-1 באפריל למועד לא ידוע. שכר המינימום אמור היה לעלות החודש מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל בשלב הראשון, אולם הן חברי קואליציה, בעיקר ממפלגות העבודה ומרצ, והן חברי אופוזיציה, תבעו ששכר המינימום יעלה לפחות ב-200 שקל.
בהתאם לחוק לא ניתן להעלות את שכר המינימום רטרואקטיבית כך שהעובדים הפסידו כבר את התוספת של 100 השקלים הראשונים, וכעת הם צפויים להפסיד את התוספת גם בחודשים הבאים. לפי העסקה שכר המינימום אמור לעלות עד סוף 2025 ל-6,000 שקל. עסקת החבילה כבר עברה בקריאה הראשונה בכנסת והיא תקועה, כאמור, בוועדת הכספים. גם סעיף בחוק, שדווקא הרגיז את העובדים, שיאפשר למעסיק לא לשלם שעות נוספות לעובד שיחסיר מספר מסוים של שעות רגילות בחודש (למשל יצא לברית לשעתיים), לא ייכנס כנראה לתוקף בקרוב.
מרב מיכאלי מתייחסת לפרשת סילמן
(צילום: רועי עידן)
התוכנית לבלימת גל ההתייקרויות תישאר על הנייר?
התוכנית שהגה שר האוצר אביגדור ליברמן לבלימת גל ההתייקרויות במשק, שכוללות סיוע להורים ממעמד הביניים ומהשכבות החלשות - עלולה להיתקע. הסעיפים העיקריים בה הם הענקת נקודות זיכוי חדשות ממס להורים לילדים בגילאי 6 עד 12. נקודת זיכוי אחת שווה היום 223 שקל, כך שרק עבור ילד אחד התוספת לשני הורים בשנה תסתכם ביותר מחמשת אלפים שקלים.
עוד כולל החוק הגדלה של מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) להורים בעלי שכר נמוך במיוחד ב-1,600 שקל, לאחר שכבר הוגדל תוך כדי הדיונים בוועדת הכספים מ-800 שקל. החוק נתקע לאחר שחברי כנסת דרשו לצמצם את ההטבה לשלושת רבעי נקודת זיכוי ממס (167.25 שקל) ואת חצי מיליארד השקלים שיתפנו להעביר לתמיכה מוגדלת עוד יותר במענקי מס הכנסה שלילי להורים עובדים עם שכר נמוך.
העצמאים ימשיכו לחכות
תוכנית הסיוע לעצמאים באומיקרון, שרק אחרי הרבה לבטים הסכים ליברמן ליזום אותה, נתקעת גם היא ושוב העצמאים עלולים לא לראות ממנה שקל. התוכנית כוללת מתן סיוע של עד 600 אלף שקל לכל עסק שמחזורו נפגע בחודשיים של שיא התפשטות זן האומיקרון לפחות ב-35%, ומיועדת לעסקים קטנים ובינוניים עם מחזור של עד 60 מיליון שקל.
הגדלות הרמטכ"ל יידחו שוב
שינוי שיטת התשלום של הפנסיות לאנשי הקבע של צה"ל, שתעלה לקופת המדינה עוד מיליארד שקלים וחצי, לא זכתה לרוב בכנסת עד כה, בשל התנגדות תקיפה לתוכנית של חברי כנסת רבים, בתוכם מהקואליציה, אף כי נהגתה בשל הוראת בג"ץ. ההצעה מעוכבת כבר חודשים רבים וכעת ספק אם המתווה החדש יאושר בכלל בסופו של דבר. נראה שהממשלה תיאלץ שוב לבקש דחייה בנושא זה מבג"ץ, שאם יוכרזו בחירות צפוי לאשרה בלית ברירה.
התוכניות לצינון שוק הדיור
סעיפים משלוש תוכניות הדיור שהגו באוצר במחצית השנה האחרונה טרם אושרו בכנסת. בין השאר לא אושר קביעת מחיר אחיד לקרקע שיפחת ב-10%-20% ממחיר השוק, כאשר המדינה תקבע את מחיר המקסימום לקרקע. בתוך כך, כל שיטת המכרזים אמורה הייתה להשתנות - במקום שהקבלנים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר על הקרקע יזכו במכרז, מחיר השיווק למטר של הדירות שקבלן יציע לקונים וקצב הבנייה הקצר שעליו יצהיר יקבעו את זכיית הקבלן במכרז. בנוסף, לפי התוכניות שעוד לא אושרה, הקבלנים יוגבלו לסיים את הבנייה תוך שלוש שנים, אחרת הם ייקנסו, ומדירה רביעית ומעלה יועלה מס הרכישה למשקיעים מ-8% ל-10%. כל התוכניות האלו עלולות להישאר על הנייר.
נוסף לשתי תוכניות הדיור שסעיפים בהן טרם אושרו בכנסת, אישרה רק בראשית השבוע ועדת השרים לחקיקה שינויי מס בתחום הדיור הטעונים אף הם חקיקה מלאה שייעצרו כנראה כעת, כאשר אלה נועדו לנסות ולבלום את המשך העלייה במחירי הדירות. מדובר בהקלה במס הרכישה של זוגות צעירים, לפיה תועלה תקרת הסכום בגינה ניתן פטור ממס הרכישה עבור זוגות צעירים לרכישת דירתם הראשונה מ-1.805 מיליון שקל ל-1.930 מיליון שקל.
כמו כן אושרו בוועדת השרים הטבות מס לבעלי קרקעות פרטיות המיועדות לדירות מגורים, במידה שיממשו את זכויות הבנייה בשטחם בשנים הקרובות. לפי התוכנית, שצריכה לקבל את אישור הכנסת כדי לצאת לדרך, בעלי קרקעות שיוסיפו להחזיק בקרקע פנויה ולא יממשו את זכויות הבנייה לדירות המגורים בשנים הקרובות, יידרשו לשלם מיסים גבוהים יותר. המטרה היא לעודד בנייה של עוד אלפי דירות בארבע השנים הקרובות. עוד כולל החוק שאישרו השרים רק השבוע את ביטול הטבות המס למשקיעים זרים, כך שלא יקבלו עוד הטבות זהות לישראלים רוכשי דירה ראשונה.
התוכנית לעידוד השקעות והקלה במס בהייטק
בנוסף, צפויות להידחות גם ההקלות במס והעידוד לביצוע השקעות לתעשיית ההייטק הישראלי, שנועדו לחזק את הענף החשוב ביותר במשק ולהזניק את הצמיחה. החוק שעבר גם הוא רק בראשית השבוע בוועדת השרים לחקיקה כולל שלושה צעדים עיקריים: הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס, כדי לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג להותיר את הקניין בישראל וכך להפוך את המדינה כבסיס החברה המאוחדת. עוד מוצע לעודד השקעות באמצעות פטור ממס למוסד פיננסי זר, בשל הלוואה שהעניק לחברות טכנולוגיות. כמו כן כולל החוק זיכוי מס בגין השקעה בחברות הזנק, המאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, כדי להוביל להקמת חברות הייטק בישראל.
התוכנית שתקל על החייבים
חוק שיזם שר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה, שנועד להפחית את דמי הפיגורים וכך להקל על החייבים עלול לא להיכנס לתוקף גם הוא. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט ולתת תמריצים לחייבים לשלם את החוב שלהם במועד. החוק אמור להבטיח שחובות לא יתפחו באופן בלתי מידתי.
התקציב החדש ילך לאיבוד
שר האוצר התכוון להביא לממשלה כבר בחודש הבא לאישור מוקדם את תקציב המדינה לשנים 2023-24, שאותו מגבשים ממש בימים אלה במשרד האוצר, יחד עם חוק הסדרים מעובה לשנתיים הבאות. נקבע אפילו מועד סופי לאישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שלישית בכנסת - ה-21 בספטמבר השנה. כעת אמנם צפוי, כנראה, עדיין רוב בממשלה להעברת התקציב, אולם חוק תקציב טעון אישור של 61 חברי כנסת ואת זה לא יהיה כנראה עוד לממשלה הנוכחית.
המצב עלול יהיה להתדרדר כעת למה שכבר הכרנו במשך שנתיים, בעת ארבע מערכות הבחירות הקודמות. אם הממשלה תמשיך לכהן עם 60 מנדטים של תמיכה בלבד, או שיוכרזו בחירות ויהיה שוב קושי להקים ממשלה - עלול להיווצר מצב שבו בראשית 2023 לא יהיה למדינה תקציב ולא יהיו רפורמות כלכליות הדרושות כל כך למשק.
אם תיווצר "סכנת" בחירות חדשות, צפוי שהממשלה הנוכחית תזדרז לבצע מינויים בתפקידי מפתח ממשלתיים ושל דירקטורים בחברות הממשלתיות, בטרם יוכרזו הבחירות, שכן אז שוב ייאסר לבצע את המינויים הללו במשך חודשים רבים עד להקמת ממשלה חדשה.
