הבחירות לנשיאות ארצות הברית נכנסות היום (ג') לישורת האחרונה. שבועיים בדיוק נותרו עד ליום הבחירות הרשמי, 3 בנובמבר, וכשברקע עשרות מיליונים כבר משתתפים בהצבעה המוקדמת – הנשיא דונלד טראמפ והמועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן נערכים לעימות השני והאחרון ביניהם, שיתקיים ביום שישי ב-4:00 לפנות בוקר (שידור חי ב-ynet). הנה מה שצריך לדעת על המצב במרוץ לקראת השבועיים המכריעים.

מי מוביל בסקרים?

מאז חודש יוני מצביעים הסקרים על יתרון משמעותי לביידן, ובשבועות האחרונים הוא רק גדַל. במישור הארצי מוביל ביידן על טראמפ בכ-10%, וגם במפת האלקטורים – השיטה שבה מוכרעות הבחירות בפועל (לפירוט לחצו כאן) – מסתמן לו יתרון מובהק: אילו היו הבחירות נערכות היום היה ביידן מגיע אליהן כשיש לו 244 אלקטורים הנחשבים בטוחים, ואילו לטראמפ רק 113. מכיוון שכדי לנצח בבחירות צריך מועמד לצבור 270 אלקטורים, הרי שלכאורה ביידן זקוק כעת רק ל-26 מ-181 האלקטורים שמחלקות המדינות המתנדנדות, אלה שבהן הקרב צמוד וטרם הוכרע. טראמפ לעומת זאת צריך לגרוף בהן 157 אלקטורים.
פירוש הדבר הוא שכדי לכבוש את הבית הלבן די לביידן בכך שינצח בפלורידה (29 אלקטורים), שבה נותנים לו הסקרים יתרון קטן ושברירי, או ישלב ניצחון בפנסילבניה (20) עם ניצחון בוויסקונסין (10) או בנבאדה (6). בשלוש המדינות הללו צועד ביידן ביתרון נאה ויציב. גם אם יפסיד בפלורידה ובפנסילבניה, ביידן עדיין יוכל להגיע ל-270 אלקטורים אם ישיג ניצחון משולש בוויסקונסין, בנבאדה ובאריזונה (11), אם כי בזו האחרונה הוא צועד ביתרון קטן בלבד, ומוטב לו שלא להסתמך עליה. טראמפ מצדו חייב לנצח לפחות באחת מהשתיים, פלורידה ופנסילבניה, כדי להשאיר לעצמו סיכוי ריאלי, וסביר להניח שכדי להיבחר לכהונה שנייה הוא יהיה חייב לנצח בשתיהן.
לפי המודל הסטטיסטי באתר FiveThirtyEight של האנליסט נייט סילבר, הסיכוי של ביידן לנצח בבחירות עומד כעת על 88% ואילו זה של טראמפ על 12%. ה"אקונומיסט" נותן לביידן סיכוי של 91% לנצח.

הסוקרים טעו ב-2016, למה שנאמין להם עכשיו?

הבחירות לפני ארבע שנים אכן זכורות כטראומה למכוני הסקרים – ולדמוקרטים שהאמינו להם. ערב ההצבעה העריכו האנליסטים על סמך הסקרים כי סיכוייה של הילרי קלינטון הדמוקרטית לנצח נעים בין 70% ל-80%, והם צפו לה ניצחונות בשורה של מדינות מפתח, בהן פלורידה, פנסילבניה, וויסקונסין ומישיגן. היא הפסידה בכולן – בפער זעום – ובאחת ההפתעות הגדולות בתולדות הפוליטיקה האמריקנית טראמפ גבר עליה 232-306 במניין האלקטורים.
טראמפ וקלינטון ב-2016. הפעם יש הרבה פחות מתלבטיםטראמפ וקלינטון ב-2016. הפעם יש הרבה פחות מתלבטים
טראמפ וקלינטון ב-2016. הפעם יש הרבה פחות מתלבטים
(צילום: EPA)
עם זאת, יש סיבות להאמין שהפעם הסקרים מדויקים יותר. ראשית, אחרי בחירות 2016 הבינו הסוקרים מהר מאוד היכן טעו: בראש ובראשונה התברר כי בדגימה הם נתנו משקל מועט מדי ללבנים נטולי השכלה אקדמית, אוכלוסייה שבדיעבד הצביעה בהמוניה לטראמפ. נוסף על כך, הסוקרים לא חזו את שיעורי ההצבעה הגבוהים בפריפריה והנמוכים במרכזים האורבניים, שאף הם הועילו לרפובליקנים. רבים מהמכונים פעלו מאז לתיקון העיוותים האלה, והצלחתם לחזות את ניצחון הדמוקרטים בבחירות לבית הנבחרים ב-2018 עשויה ללמד שמצבם כיום טוב יותר.
מעבר לזה, בחירות 2016 זימנו לסוקרים כמה קשיים ייחודיים שנראה כי אינם ניצבים בפניהם כעת. יותר מכול הקשתה עליהם אז העובדה שבימים שלפני ההצבעה שיעור המתלבטים היה גבוה למדי, 14-9%, ושהמונים מבין המתלבטים האלה הצביעו בסופו של דבר לטראמפ והיטו את הכף לטובתו. הפעם לעומת זאת שיעור המתלבטים נמוך ועומד על כ-3-2% לכל היותר. לפיכך הסיכוי לסחף דרמטי לצד אחד של המפה בימים האחרונים – סחף שהסוקרים אינם יכולים לחזות – קטן יותר.

היתרון של ביידן על טראמפ גם גדול ויציב יותר מזה שהיה לקלינטון לפני ארבע שנים, וב"ניו יורק טיימס" חישבו ומצאו שגם אם יתברר כי הסקרים טועים כעת בקנה מידה זהה לזה שבו טעו ב-2016, היתרון הזה אמור להספיק לו לניצחון. לזכות ביידן משחקת גם העובדה שבמחנה הדמוקרטי לא ניכרת שאננות כמו בבחירות הקודמות, ושהוא לא צפוי להתמודד עם הצבעת מחאה מצד תומכי ברני סנדרס, שהפנו ב-2016 עורף לקלינטון בטענה שגנבה ממועמדם את הניצחון בפריימריז הדמוקרטיים. עוד על ההבדלים בין סקרי 2016 ו-2020 תמצאו כאן.

אז בעצם זה גמור? ביידן ניצח?

ממש, אבל ממש, לא. ראשית, משום שאחרי 2016 איש אינו יכול לשלול לגמרי את האפשרות שהסקרים סובלים כולם מטעות דגימה איומה. הסיכוי לכך נמוך, אך יש להביאו בחשבון. מעבר לכך, גם אם הסקרים מדויקים להפליא הפעם, בהחלט ייתכן מצב שבו הם ישקפו את דעת הקהל – אבל לא את תוצאות ההצבעה. הסיבה לכך היא שגם אם התקלות בדגימת הבוחרים של 2016 אותרו ותוקנו, מגפת הקורונה של 2020 מזמנת לסוקרים אתגרים אדירים חדשים.
ארה"ב בחירות 2020 הצבעה דרך הדואר דואר ב פריימריז ב פנסילבניהארה"ב בחירות 2020 הצבעה דרך הדואר דואר ב פריימריז ב פנסילבניה
ההצבעה בדואר. חשש מפסילה המונית של קולות דמוקרטיים
(צילום: AP)
תיבת הצבעה ב דואר בחירות ארה"ב ב מונטריי פארק קליפורניהתיבת הצבעה ב דואר בחירות ארה"ב ב מונטריי פארק קליפורניה
עמדה להטלת מעטפות בהצבעה המוקדמת בקליפורניה
(צילום: AFP)
קושי גדול במיוחד השנה קשור ביכולת לנבא מי מהנסקרים אכן יצביע בפועל, בהתחשב בהשלכות המגפה: ביטול של קלפיות בגלל מחסור בכוח אדם, שליחת מצביעים לבידוד או החשש מעמידה בתורים ארוכים בשל הסכנה הנשקפת מהנגיף עשויים למנוע ברגע האחרון מבוחרים רבים לממש את זכותם להצביע. נוסף על כך, מספר שיא של בוחרים מצביעים הפעם דרך הדואר, ותקלות כמו אובדן מעטפות, איחור בהגעתן או מילוי שגוי של טופסי ההצבעה עשויות אף הן לגרוע קולות רבים של מצביעים שנכללו בסקרים. מכיוון שרוב המצביעים בדואר השנה הם דמוקרטים, ואילו הרפובליקנים מעדיפים להצביע בקלפיות, במחנה ביידן חוששים מפסילה המונית של קולות דמוקרטיים.

נותרו שבועיים – איזה שפן טראמפ יכול לשלוף?

שבועיים הם נצח במערכת הבחירות הזו, שבה אירוע רודף אירוע. בתוך פחות מחודש היא סיפקה לנו מוות של שופטת עליון; תחקיר מטלטל על ההתחמקות של טראמפ ממיסים; קרב מכוער והיסטורי בעימות הטלוויזיוני; עימות שני שבוטל; ונשיא שנדבק בנגיף מסוכן אחרי שזלזל בהנחיות המומחים. הבשורה הרעה מבחינת טראמפ היא שכל ניסיונותיו למנף את ההתפתחויות האלה לטובתו לא הצליחו להביא לצמצום היתרון של ביידן בסקרים – והיתרון הדמוקרטי אף גדל בחודש שחלף.
ההזדמנות העיקרית של טראמפ לשנות את התמונה תגיע בעימות הטלוויזיוני האחרון בינו לבין ביידן, ביום שישי לפנות בוקר. טראמפ יצטרך לספק הופעה שונה בתכלית מזו שסיפק בעימות בחודש שעבר, אז התפרץ שוב ושוב לדברי המועמד הדמוקרטי והמנחה ועלב בהם. אחרי העימות ההוא גדל היתרון הארצי של ביידן בסקרים בכ-3.5%, והוא הגדיל ב-1.1% את יתרונו בפנסילבניה, שחשיבותה כאמור מכרעת במיוחד.
טראמפ התבדח: "אם אפסיד, אולי אעזוב את ארה"ב"

ארה"ב בחירות 2020 הצבעה מוקדמת וירג'יניהארה"ב בחירות 2020 הצבעה מוקדמת וירג'יניה
תור ארוך בהצבעה המוקדמת בווירג'יניה בסוף השבוע
(צילום: EPA)
אפשר לשער שכדי לנגוס בפער, במחנה טראמפ מכינים הפתעות לימים האחרונים בניסיון להציג את ביידן כמושחת או כבלתי כשיר. ניסיון כזה כבר נעשה כנראה בשבוע שעבר, כש"ניו יורק פוסט" פרסם תחקיר מפוקפק על סיוע-לכאורה של ביידן לעסקי בנו באוקראינה בשעה שהיה סגן הנשיא – תחקיר שאת החומרים לו סיפקו אנשי טראמפ ושכעת ה-FBI חוקר אם פורסם בהתערבות רוסיה. גם הפתעות שלא ביוזמת טראמפ, כמו סימנים להידרדרות במצבו הבריאותי של ביידן בן ה-77, יכולות להשפיע.
מנגד, לרעתו של טראמפ פועלת העובדה שכמעט כל מדינות ארה"ב חוות כעת התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה. ככל שגדֵלה תשומת הלב המוקדשת למגפה – כך נעשית משימתו של טראמפ קשה יותר, משום שכמעט שני שלישים מהאמריקנים מאשימים אותו בניהול גרוע של המשבר הזה. עוד עשויה להקשות על קאמבק שלו העובדה שמספר שיא של בוחרים משתתפים הפעם בהצבעה המוקדמת: יותר מ-31 מיליון איש כבר הצביעו, כחמישית ממספר המצביעים הכללי ב-2016, וככל שמספר המשתתפים בהצבעה המוקדמת עולה – כך נותרים פחות מצביעים שהפתעות של ימי הקמפיין האחרונים יכולות לשנות את בחירתם.

על כל פנים, נראה שיותר מכול צריך טראמפ לקוות לשיעור הצבעה נמוך-מהצפוי במחנה הדמוקרטי. הרפובליקנים מנהלים כעת שורה של קרבות משפטיים נגד הדמוקרטים בניסיון להקשיח את כללי ההצבעה, כגון אלה הנוגעים למועד האחרון שבו יכולים הבוחרים להירשם או השאלה בגין אילו תקלות בהליך הבחירה יש לפסול קולות. ככל שהרפובליקנים יצליחו יותר במאמציהם למנוע מבוחרים דמוקרטיים טבעיים – כמו מצביעים שחורים או אסירים-לשעבר בפלורידה – לממש את זכות הבחירה, כך יגדלו סיכויי טראמפ לנצח. על הצעדים שנוקטים הרפובליקנים לשם כך, צעדים שהדמוקרטים מכנים "דיכוי הצבעה", תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.
לא שבעתם? רוצים לקרוא עוד על הבחירות? בעמוד המיוחד של ynet "ארה"ב בוחרת 2020" תמצאו ספרייה ענקית של כתבות על המרוץ לבית הלבן: איך בוחרים נשיא? מיהן המדינות המתנדנדות? כמה ישראלים מצביעים? והאם קניה ווסט יכול לנצח? לחצו כאן.