הקהילה המוסלמית היא מיעוט קטן, קטנטן, בארצות הברית, ובהיותה כזו נהגו שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, להתעלם ממנה כמעט לחלוטין. מדובר הרי בקצת יותר מאחוז אחד מהאוכלוסייה, ועל פניו זהו לא פלח ששווה להשקיע בו כסף או להבטיח לו הבטחות.
בוושינגטון חוששים ממהומות: שליחנו לבחירות, אטילה שומפלבי, מדווח
(צילום וניהול טכני: עידן ארבלי)
בחירות 2016 שינו את זה לפחות עבור המפלגה הדמוקרטית. זו גילתה פתאום שמוסלמים-אמריקנים מהווים 3% מאוכלוסיית מישיגן, מדינה שבה הפסידה הילרי קלינטון לדונלד טראמפ בהפרש של 0.23% – 10,704 קולות. בניתוחי הפוסט-מורטם שלהם תהו אנליסטים דמוקרטים מה היה קורה אילו היו משקיעים קצת יותר כסף ותשומת לב במיעוט הזה. אזרחים אמריקנים שמפוזרים בכמה מהמדינות המתנדנדות החשובות ביותר, וששמעו ב-2016 את טראמפ מנהל קמפיין שופע איסלאמופוביה והבטחות לאסור כניסה של מוסלמים לארה"ב, רק חיכו שהדמוקרטים יבואו כדי לגרום להם להרגיש טוב יותר.
זה לא ממש קרה, ולמרות שרוב המוסלמים שכן הלכו לקלפי הצביעו לקלינטון, חלק גדול מהקהילה נשאר בבית או הצביע במחאה למועמד עצמאי. עכשיו מנסים אקטיביסטים מוסלמים לוודא שזה לא יקרה שוב. הם לא משתגעים על ג'ו ביידן, והם חושבים שהוא פרו-ישראלי באופן מוגזם, אבל הם גם יודעים שעוד ארבע שנים באווירה הנוכחית עלולות להיגמר רע מאוד מבחינתם.
"ב-2016 לא אהבתי את הילרי קלינטון והצבעתי למועמד עצמאי", צייצה נוסיבה מובארק, אקטיביסטית מובילה. "אני לא מתכוונת לחזור על הטעות. למען השם, אני מתחננת בפניכם, תעזרו לי להוציא את טראמפ מהבית הלבן".
ב-2040: יותר מוסלמים מיהודים
לפי נתונים משנת 2018, בארה"ב חיים כ-3.5 מיליון אמריקנים-מוסלמים. זה נשמע מעט, אבל מכון Pew מעריך כי בשנת 2040 יעבור מספרם את מספר היהודים בארה"ב והם יהפכו לגוש הדתי השני בגודלו שם אחרי הנוצרים. המוסלמים גרים בעיקר בערים גדולות, רובם מהגרים או מי שהוריהם היו מהגרים, וזו אחת הקבוצות המגוונות ביותר מבחינה אתנית וגזעית באמריקה. לא פחות מ-40% מהם מגדירים את עצמם לבנים, כמעט שליש מגדירים עצמם אסייתים והשאר רואים בעצמם שחורים והיספאנים. המגוון הדמוגרפי הזה גם הופך את הקהילה המוסלמית לאקלקטית מבחינה פוליטית: 50% מגדירים את עצמם מתונים, 30% ליברלים ו-20% שמרנים.
כל זה גורם לדפוסי ההצבעה שלהם להיות הרבה פחות ברורים וצפויים מכפי שנוטים לחשוב. בשנים האחרונות הם נקרעים בין תיעוב הרטוריקה האנטי-מוסלמית ושנאת הזרים של טראמפ, לבין העובדה שהם ברובם שמרנים בנושאים חברתיים. חלק גדול מהמוסלמים בארה"ב עדיין מתנגד לשוויון זכויות ללהט"בים ומתנגד להפלות. אם לפשט את זה, המוסלמים רואים ברפובליקנים כמי שעוינים אותם על רקע גזעני, ורואים בדמוקרטים כמי שעוינים את ערכי המוסר של האיסלאם.
לאורך השנים הביאה המציאות הזו לדיסוננס בקרב המצביעים המוסלמים והורידה את אחוז ההצבעה שלהם, שהוא מסורתית נמוך יותר משל פלגים דתיים אחרים; אבל השנים האחרונות עמדו בסימן התעוררות פוליטית גדולה בקהילה המוסלמית, שהגיעה, לפחות חלקית, בתגובה לרטוריקה והמדיניות האיסלאמופובית של טראמפ. מלבד העלייה באחוזי ההצבעה בבחירות לקונגרס ב-2018, התמודדו מוסלמים על שורה של משרות ציבוריות, ורשידה טאליב, בת למהגרים פלסטינים, ואילהאן עומאר, מהגרת מסומליה, הפכו לנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס האמריקני.
עיראק והבריחה מג'ורג' בוש
הקהילה המוסלמית לא תמיד התחבטה בין המפלגות: היא השתנתה מאוד ב-20 השנים האחרונות. עד למתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001, כ-80% מהמוסלמים שאינם מזדהים כאפרו-אמריקנים הצביעו באופן קבוע למפלגה הרפובליקנית, אשר ייצגה עבורם את הערכים השמרניים שהביאו מהבית ואת הכלכלה החופשית שמשכה אותם לאמריקה.
ואז באו הפיגועים. הרטוריקה שהשתרשה אחריהם, הפגיעה הבוטה בזכויות האזרח של אמריקנים-מוסלמים והמלחמות באפגניסטן ובעיראק יצרו בארה"ב אווירה אנטי-מוסלמית קשה, ולפעמים גם אלימה. כתוצאה מכן, בבחירות של 2004 קיבל ג'ורג' בוש רק 7% מקולות המוסלמים.
7 צפייה בגלריה
הגזענות הבריחה מוסלמים מהמפלגה הרפובליקנית. מחאה נגד "צו המוסלמים" של דונלד טראמפ
(צילום: shutterstock)
7 צפייה בגלריה
ביקורי קרובים נחסמו, השגרירות עברה לירושלים. מוסלמים מפגינים נגד טראמפ
(צילום: shutterstock)
מוסלמים רבים הגיעו לארה"ב לאחר אישורו ב-1965 של חוק ההגירה והלאום, שביטל איסורי הגירה מאסיה, אפריקה ואזורים אחרים מחוץ לאירופה, אבל מוסלמים צעירים שמגיעים רק עכשיו לגיל ההצבעה מכירים רק את אמריקה של אחרי 11 בספטמבר 2001. הם לא מכירים אמריקה שבה הם לא נחשבים לחשודים ברגע שהם יוצאים לרחוב, והמציאות הזו דחפה אותם להתנתק מהוריהם, לעבור למפלגה הדמוקרטית ולתמוך באופן גורף גם בברק אובמה וגם בהילרי קלינטון.
בשנתיים האחרונות אפשר לראות שינוי מסוים. סקר שפרסם לפני כמה חודשים מכון ISPU ושהתמקד באוכלוסייה המוסלמית מצא כי למוסלמים רבים יש דעה חיובית על טראמפ, וכי הם סבורים שהוא ניהל היטב את הכלכלה וזוקפים לזכותו את העובדה שלא היה מוכן לצאת למלחמות במזרח התיכון. אבל הרוב המכריע של המוסלמים באמריקה עדיין מתנגד לטראמפ, משתי סיבות עיקריות: אחת היא האיסור שהטיל ב-2018 על כניסת מוסלמים משבע מדינות – עיראק, סוריה, סודן, איראן, תימן, לוב וסומליה, איסור שבין היתר מנע ממאות אלפי משפחות מוסלמיות לקיים ביקורי-קרובים; והשנייה היא העברת שגרירות ארה"ב בישראל מתל-אביב לירושלים.
פירורי הלחם של ביידן
ג'ו ביידן התחייב שאם ייבחר לנשיא הוא יבטל את איסור הכניסה של מוסלמים לארה"ב כבר ביומו הראשון בתפקיד, והבטיח למנות מוסלמים לתפקידים בממשל. הוא גם פרסם תוכניות לסייע לקהילות המוסלמיות-אמריקניות. זה לא הרבה בעיני חברי הקהילה, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיש להם עכשיו. "אלה פירורי לחם, אבל זו הפעם הראשונה שיש לנו מושב ליד השולחן", אמרה מובארק למגזין 'טיים'".
7 צפייה בגלריה
מועמדת דמוקרטית לקונגרס ופעילה מוסלמית בעצרת של המועמדת לסגנית הנשיא, קמלה האריס, בסוף השבוע בטקסס
(צילום: MCT)
המוסלמים גם מצפים שביידן יבטיח לקיים הערכה-מחדש של ה-no fly watch list, מאגר סינון-הטרור של ממשלת ארה"ב, המכיל שמות של אנשים שאסור להם לעלות לטיסות מסחריות. לטענת המוסלמים באמריקה, זו מדיניות שפוגעת באופן לא הוגן במוסלמים חפים מפשע.
סקר אחרון של CAIR, הארגון המוסלמי המוביל בארה"ב, מצא כי רק 18% מהמצביעים המוסלמים תומכים בדונלד טראמפ, לעומת 71% שתומכים בביידן, אבל זה לא אומר שהם מתלהבים מהמועמד הדמוקרטי. הבעיה העיקרית שלהם איתו היא שלראוּת עיניהם הוא פרו-ישראלי. בניגוד לבכירים אחרים במפלגה הדמוקרטית, בהם כאלה שהיו מועמדים בפריימריז האחרונים לנשיאות, ביידן מסרב להתחייב להתנות את הסיוע האמריקני לישראל בציות שלה לחוקים בינלאומיים או בשינוי מדיניותה כלפי הפלסטינים, והוא גם לא מתכוון להחזיר את השגרירות לתל-אביב. מאידך, הוא מתנגד להרחבת ההתנחלויות.
"העמדות הפרו-ישראליות הקיצוניות שלו מקשות עליי בכל יום לארגן את הקהילה שלי", אמרה מובארק, "אבל הדבר היחיד שחשוב בבחירות האלה זה שצריך להעיף את טראמפ".
