2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
(צילום: AP)
פחות מיממה אחרי אזהרה תקדימית של ראש השב"כ, הבהיר ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו את כוונותיו. הן דומות מאוד להקלטה המפורסמת של שרה נתניהו ששוחחה עם פעיל הליכוד שמשון דרעי כאשר התברר שאריאל שרון גובר על בעלה בליכוד, לפני כמעט 20 שנים. "ביבי הוא מנהיג שהוא גדול על כל המדינה הזאת, הוא באמת מנהיג בקנה מידה בינלאומי. במדינה הזאת כולם רוצים להישחט ולהישרף? יאללה, למה הוא צריך להתאמץ כל כך? נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף".
נתניהו התנצלה על האמירה ההיא, שחשפה טפח ממה שחושבים במשפחה על המדינה, ועל הדרך שבה זו אמורה להכיר תודה לביבי על כך שהוא ניאות לעמוד בראשה. ההתבטאות וההתנצלות אולי נשכחו, אבל הגישה עוד כאן. לנתניהו אין רוב של 61 חברי כנסת, והוא יודע זאת. בצר לו, כל מי שנמצא מעבר למתרס הם שקרנים, כנועים, שפחות ועבדים של איראן וחמאס.
בסיעת הליכוד הוא היה לוחמני וארסי מתמיד. ראש הממשלה נזף בשר יובל שטייניץ – איש הגון מדי עבור ביבי בגרסתו המוקצנת מאז 2015 – על כך שהנ"ל הביע התנגדות להפגנות מול בתי אנשי ציבור. הוא שילם מס שפתיים לגינוי אלימות, אבל זה היה רק הספתח. בעוד חברי סיעת ימינה מאובטחים, ובשעה ששירות הביטחון הכללי מוציא אזהרה כללית מהתלהמות והקצנה אלימה (אזהרה שכלל לא כוונה רק לימין), לנתניהו לא הייתה שום בעיה להשתמש בביטוי "תיכנסו בהם" בדבריו.
בטוח שנתניהו היה שבע רצון, ועוד יותר בטוח שהוא החליט להקצין את המצב הנוכחי במכוון. לכן קינח את יום הזעם שלו בהופעה בערוץ 20 שבה כינה את ראש הממשלה המיועד "שקרן"
יש רק שתי אפשרויות: או שנתניהו לא יודע מה מילותיו בסיעה מייצגות ומסמלות, ואז הוא איבד לגמרי את שיקול דעתו. האפשרות השנייה מזעזעת יותר: שהוא ידע היטב. בהתחשב בכך שהוא המנהיג הפוליטי המיומן והמנוסה במערב, לבד מאנגלה מרקל, ספק אם לא הבין ש"תיכנסו בהם" תהיה הכותרת.
והנה זמן לא רב אחר כך, הלכה תפארת הכהניסטים, ח"כ מאי גולן, עוד תרומה שהרים נתניהו לשיח בישראל, ודימתה בראיון לערוץ הכנסת את ראש הממשלה המיועד ושר המשפטים שלו ל"מחבלים מתאבדים". מי הכניס את גולן לליכוד אחרי שהתמודדה ברשימת הכהניסטים? אישה שהמנטור שלה הוא מיכאל בן-ארי, שריצתו לכנסת נפסלה? נתניהו כמובן.
בטוח שהוא היה שבע רצון, ועוד יותר בטוח שנתניהו החליט להקצין את המצב הנוכחי במכוון. לכן קינח את יום הזעם שלו בהופעה בערוץ 20 שבה כינה את ראש הממשלה המיועד "שקרן". זה אותו נתניהו שאמר שלא ינהל מו"מ עם מנסור עבאס, ואז הלך והציע לו הצעות נדיבות ואף שיגר את שופריו להסביר כמה עבאס מתון וראוי; אותו נתניהו שהבטיח שלא תהיה רוטציה ורק בשבוע שעבר הציע סרט נע של שלושה ברוטציה לראשות הממשלה; אותו נתניהו שהבטיח ונשבע בהסכם עם בני גנץ והפר אותו מיד אחרי הקמת הממשלה כדי לקחת את ישראל לבחירות רביעיות; ממש אותו נתניהו שהבטיח שמשה כחלון יהיה יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, שיוצבו מגנומטרים בהר הבית, שאום אל פחם תימסר לפלסטינים, שקהילת חאן אל-אחמר תפונה, ששיטת הממשל תשונה, שבנגב תושב המשילות למדינת ישראל, שיהיה סיפוח ביהודה ושומרון, שמבקשי מקלט ייצאו את ישראל בהסדר עם האו"ם וכמובן, איך אפשר לשכוח, שלא יפנה נחלת אבות (לפני שפינה את חברון).
נדב איל איילנדב איל
נתניהו יכול לטעון טענות רבות כלפי בנט באירוע הזה; בין היתר, שלא רצה בהקמת ממשלת ימין אלא העדיף להחליפה בממשלה בראשותו. יהיה לו קשה הרבה יותר לטעון טענות על אמינות, על רקע ההיסטוריה האישית שלו.
וחשוב מכל אלה: לאור אותה היסטוריה, ראוי שראש הממשלה ישאף להרגעת הרוחות ולא להלהטתן. ממילא גורלו הפוליטי ייקבע בידי שני חברי כנסת לכל היותר; לא צריך לגרור את כל המדינה אל האש.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com