כשטוד בלאנש פרש ממשרד עורכי הדין שלו בניו יורק כדי לייצג את דונלד טראמפ במשפט דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, רבים מעמיתיו הופתעו מאוד מהצעד הדרמטי של האיש שבעבר היה חבר רשום במפלגה הדמוקרטית. אבל בשלוש השנים שחלפו מאז בלאנש המשיך לשמור על נאמנות מוחלטת לנשיא הרפובליקני, והתמורה הגיעה בסוף השבוע האחרון: אחרי מאבק ממושך בסנאט, חברי הבית העליון אישרו על חודו של קול את מינויו של בלאנש על ידי טראמפ לשר המשפטים ולתובע הכללי של ארה"ב.
אישור המינוי ברוב של 50 תומכים ו-49 מתנגדים מסמן בעיני רבים בארה"ב את החותמת הרשמית להפיכתו של משרד המשפטים בוושינגטון – שבארה"ב העומד בראשו הוא גם מי שעומד בראשות התביעה הפדרלית – מגוף שבאופן היסטורי, במיוחד מאז פרשת ווטרגייט בשנות ה-70, הקפיד על עצמאות מהנשיא כדי למנוע טענות להשפעה פוליטית על הליכים פליליים, לגוף שכפוף לו ישירות ופועל לממש את כל גחמותיו – ובמקרה של טראמפ מדובר ב"סגירת חשבונות" עם יריביו הפוליטיים, שלטענתו, ולטענת מי שהיה סנגורו עד לפני פחות משנתיים בלאנש, רדפו אותו אחרי תום כהונתו הראשונה וניסו להכניסו לכלא.
כעת בלאנש הוא זה שמוביל את מה שנראה כמאמץ מקביל של טראמפ להכניס את יריביו לכלא, ועוד לפני המינוי המלא לתובע הכללי, כשכיהן מאז פיטוריה באפריל של פאם בונדי כתובע הכללי בפועל, הוא מיהר להגיש כתבי אישום נגד שורה של יריביו הפוליטיים של הנשיא, בהם למשל ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי. בתקופה שבה כיהן כתובע כללי בפועל הוא גם הספיק לאשר עסקה שנויה במחלוקת שהעניקה לטראמפ ולבני משפחתו חסינות מחקירות מיסים (בתמורה להסרת התביעה חסרת התקדים שטראמפ הגיש נגד ממשלו שלו בגלל הדלפת רישומי המס שלו ב-2020). העסקה כללה במקור גם הקמת "קרן פיצויים" שהייתה אמורה להעביר סכום אדיר של 1.8 מיליארד דולר לבעלי בריתו של הנשיא שלכאורה עברו "רדיפה פוליטית" תחת ממשל ביידן, בכלל זאת המוני מתפרעי הקפיטול שטראמפ חנן מיד עם חזרתו לבית הלבן, אבל בצל ביקורת אדירה במפלגה הרפובליקנית החלק הזה של העסקה כבר בוטל.
הדרך לאישור הסופי של המינוי אתמול הייתה סבוכה במיוחד, בעקבות התנגדות של כמה סנאטורים רפובליקנים שלא הסתפקו בהודעתו של בלאנש על ביטול "קרן הפיצויים" והביעו חשש שבעתיד, אחרי אישור המינוי, ימצא הממשל פרצה כדי לקדם שוב את הרעיון של העברת כספים לבעלי בריתו של הנשיא, בכלל זאת אותם מתפרעים אלימים שהסתערו על הקונגרס ב-6 בינואר 2021, כדי לסכל את אשרור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות 2020. רק אחרי שבלאנש חתם בשבוע שעבר על מזכר רשמי שבו התחייב שהקרן לא תוקם, ועל מזכר נוסף שבו צמצם לכאורה את תנאי החסינות שהוענקה לטראמפ ובני משפחתו מחקירות מיסים והבהיר שהדבר לא חל על מעשים עתידיים, התרצה אחד המורדים, הסנאטור ביל קסידי, והעניק את הקול שובר השוויון למען בלאנש.
המורד שבסוף תמך: "יכול להיות גרוע יותר"
קסידי, שטראמפ ראה בו לא-נאמן מספיק והוביל לאחרונה להדחתו בפריימריז הרפובליקניים במדינתו לואיזיאנה, טען כעת כי למרות הביקורת שיש לו על בלאנש הוא היחיד שיכול לנהל את משרד המשפטים תחת נשיא כמו טראמפ, והעלה את האפשרות שדווקא בגלל עברו כעורך דינו האישי הוא יהיה אפקטיבי יותר בבלימת מהלכים בעייתיים שהנשיא יבקש אולי לקדם. קסידי הזכיר במיוחד את התמיכה שהביע במינויו של בלאנש התובע הכללי לשעבר וויליאם בר, שכיהן בתפקיד בכהונתו הראשונה של טראמפ והסתכסך עמו כאשר התנגד לטענותיו השקריות סביב הונאת ענק בבחירות 2020: "בר התייחס לטענות שבלאנש יהיה יס-מן של הנשיא. הוא אמר שכל סנגור שרוצה לייצג לקוח היטב, חייב לנהל עמו שיחות קשוחות ולשקף בפניו מציאות בעייתית. דווקא בגלל יחסיו הקודמים כעורך דינו של טראמפ, בלאנש יהיה האדם המתאים ביותר לבלום את טראמפ", אמר קסידי כשהסביר את תמיכתו. הוא הוסיף שאף ש"בלאנש אינו מושלם", אם מינויו לא יאושר טראמפ עלול למנות במקומו ממלא מקום אחר לתפקיד התובע הכללי, בלי אישור הסנאט, שיהיה אולי בעייתי הרבה יותר.
כל 47 הסנאטורים הדמוקרטים התנגדו כמובן למינוי של בלאנש, והצטרפו אליהם שתי מורדות רפובליקניות – ליסה מרקאוסקי מאלסקה וסוזן קולינס ממיין. בניסיון לשכנע את מרקאוסקי בלאנש אף נסע לביקור בן יומיים באלסקה ונפגש עמה שוב ביום רביעי האחרון, אבל זו הצביעה בסופו של דבר נגד המינוי ומסרה כי אין לה אמון בכך שהוא "יבלום את הדחפים הגרועים ביותר של הממשל". הסנאטור דיק דרבין מאילינוי, הדמוקרט הבכיר בוועדת המשפט של הסנאט, אמר מצדו כי אישור מינויו של בלאנש יהיה "טעות חמורה" והזהיר: "אם יש רגע בהיסטוריה שבו אנו זקוקים לתובע כללי שנמצא מעל לכל רבב, שמחויב באופן ברור לחיסול השחיתות – אפילו בדרגים הגבוהים ביותר של הממשל שלנו – זה ברגע זה ממש".
תומכיו של בלאנש טוענים מנגד כי הוא הצליח, תחילה כסגנה של התובעת הכללית פאם בונדי ובחודשים האחרונים כתובע הכללי בפועל, להביא לירידה של ממש בפשיעה בארה"ב, וכי הוא מחויב למטרות המרכזיות של משרד המשפטים תחת טראמפ – שמירה על ביטחונם של האמריקנים ומאבק עיקש בהגירה הלא-חוקית. "בלאנש הוא תובע קשוח והוגן שמחויב לשלטון החוק, ומנהיגותו מחדירה את אותה נחישות בכל משרד המשפטים", אמר הרפובליקני צ'אק גראסלי, יו"ר ועדת המשפט של הסנאט שהוביל את תהליך המינוי.
בלאנש בן ה-52 הופך כעת למי שעומד בראש מערך התביעה הפדרלי, מערך שכבר עבר מאז חזרת טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 שינויים דרמטיים שכללו בין היתר פיטורים של אנשי קריירה א-פוליטיים ואשר צמצמו דרמטית את עצמאות משרד המשפטים אל מול הנשיא. טראמפ, שמצהיר כי מטרתו היא להיאבק במה שהוא מתאר כהפיכת מערכת המשפט ל"נשק פוליטי" בתקופת ביידן, פועל לטענת מבקריו באופן דומה – כאשר תחת לחציו הוגשו כתבי אישום נגד כמה מיריביו, בהם למשל התובעת הכללית הדמוקרטית של ניו יורק לטישיה ג'יימס שהגישה בעבר תביעה אזרחית על הונאה נגד טראמפ והחברה שלו, וראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי שטראמפ פיטר ב-2017 משום שחקר את התערבותה של רוסיה למענו בבחירות 2016. משרד המשפטים של טראמפ גם פתח בחקירות נגד שורה של גורמים בכירים בהווה ובעבר שהרגיזו את הנשיא, בהם ראש הפדרל ריזרב ג'רום פאוול וחברת מועצת הנגידים של הפד ליסה קוק.
"הלוחם" של טראמפ במשרד המשפטים
את המהלכים הללו הובילה עד אפריל התובעת הכללית הקודמת פאם בונדי, שבלאנש היה סגנה, אבל גם כשהיה תחתיה בלאנש ניהל את ענייני היום-יום של משרד המשפטים. גורמים המעורים בפרטים אמרו ל-CNN כי כבר כשהיה מס' 2 במשרד ההשפעה שלו הייתה מורגשת מאוד, ולעיתים הוא אף ניהל ישיבות שרק התובע הכללי אמור היה לנהל. השפעתו הייתה משמעותית במיוחד בכל הנוגע לטיפול בחשיפת מסמכי פרשת הפדופיל ג'פרי אפשטיין, ואחרי שבונדי כשלה בלשונה בהופעות בטלוויזיה סביב הפרשה בלאנש נבחר להחליפה, ומאז המשיך לנהל את המשבר בעצמו. זכורה במיוחד הפגישה שערך בשנה שעברה בכלא עם גיליין מקסוול, שותפתו של אפשטיין, שהצהירה כי טראמפ לא לקח חלק במעשיו של עבריין המין וכי בכל מפגש שבו הייתה עדה לו טראמפ היה "ג'נטלמן אמיתי". ימים אחדים לאחר המפגש הזה הועברה מקסוול לכלא בתנאים נוחים הרבה יותר.
בלאנש גם אימץ טון לוחמני בפניות לבתי המשפט שבמקרים רבים סיכלו את מהלכי הממשל, הצהיר כי משרד המשפטים "נמצא במלחמה" מול שופטים "אקטיביסטים וסוררים", הדהד את הטון הלעגני של הנשיא עם טענות ל"תסמונת הטירוף מטראמפ" (Trump Derangement Syndrome) שנכללו במסמכים משפטיים רשמיים – ואף הצהיר על נאמנות במסיבת עיתונאים (שבה טען שלא משנה איזה תפקיד יקבל מהנשיא הוא יגיד לו "אני אוהב אותך, אדוני"). הגורמים ששוחחו עם CNN טענו כי כבר מהרגע הראשון בלאנש לטש את עיניו לכיסא התובע הכללי – וכאשר בונדי פוטרה בגלל תסכולו של טראמפ מכישלונה להעמיד לדין את יריביו הפוליטיים, בלאנש עבר לתוך לשכתה הפרטית בתוך שבוע בלבד.
בלאנש לא בזבז זמן, וכבר בסוף אפריל הגיש כתב אישום מחודש נגד ראש ה-FBI לשעבר קומי. כתב האישום המקורי שהגישה נגדו בונדי בשנה שעברה, בטענה לעדות שקר בקונגרס סביב פרשת "רוסיה-גייט", בוטל מטעמים פרוצדורליים, ובמקום זאת הוגש כתב אישום בטענה לאיומים על חיי הנשיא בעקבות תמונה שקומי העלה לאינסטגרם בשנה שעברה ושבה נראו צדפים על חוף שסודרו בצורת המספרים 47 ו-86. למספר 86 יש בסלנג האמריקני משמעות של "להסיר" או "לסלק", בעוד שטראמפ הוא הנשיא 47, ומכאן טענו במשרד המשפטים שמדובר היה באיום מרומז ברצח. אף שלא ברור מה הסיכוי של האישום להניב הרשעה, גורם המעורה בקשרים שבין משרד המשפטים לבית הלבן אמר ל"פייננשל טיימס" כי האישום הזה שיפר את מעמדו של בלאנש – ובכך תרם למעשה להחלטת טראמפ להכריז עליו כמועמדו לתפקיד התובע הכללי על תקן קבוע בחודש יוני.
אד מרטין, שמשמש כעורך דינו של טראמפ בענייני חנינות, אמר ל"פייננשל טיימס" כי בתחילת הכהונה השנייה של הנשיא עוד היו לו עימותים עם בלאנש סביב קידום האג'נדה המשפטית של טראמפ – אבל הוא הביע כעת תמיכה גדולה בבלאנש: "לוחמים לפעמים דוחפים זה את זה, אבל זה רק אימון לקראת המכות לאויב. טוד הוא לוחם אדיר שבחר להגן על האזרח טראמפ על פני שותפות מפנקת במשרד עורכי דין, וכיום בוחר לשרת את הנשיא במשרד המשפטים במקום לנוח על זרי הדפנה".
העמיתים נדהמו: "זה כמו אדם אחר"
את דרכו המקצועית החל בלאנש כתובע במשרד התביעה הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, ולפני כעשור הוא יצא לדרך פרטית כעורך דין. אף שהיה רשום באותה תקופה כמצביע של המפלגה הדמוקרטית הוא החל מאז סוף העשור שעבר להתחבר לסביבתו של טראמפ כשייצג כמה מבעלי בריתו, בהם מנהל הקמפיין שלו לשעבר פול מנפורט, וב-2023 הסכים להצעתו של טראמפ לייצג אותו בפרשת דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס. ההסכמה הזו עלתה לבלאנש בשותפותו במשרד עורכי הדין היוקרתי Cadwalader, Wickersham & Taft, שסירב להיות מעורב בתיק, והוא נאלץ לפרוש מהחברה (אותה חברה אגב, הייתה חלק מקמפיין הנקמה של הנשיא אחרי שחזר לבית הלבן ושכוון נגד שורה של משרדי עורכי דין. כדי להימנע מצו שהיה מונע ממנה לקיים חוזים עם הממשל הפדרלי החברה "תרמה" מיליונים בדמות שירותי "פרו-בונו").
החלטתו של בלאנש לייצג את טראמפ נתקלה לפי הדיווחים בהפתעה בקרב עמיתיו: "הוא הפך ממישהו שהיה אהוב ומוערך על ידי כולם למישהו שכולנו מגרדים את הראש לגביו. זה כאילו הוא אדם אחר", אמר אחד המכרים ל"פייננשל טיימס". בלאנש, שקיבל 10 מיליון דולר בתמורה לייצוג של טראמפ, אמנם לא הצליח לסכל את הרשעתו במשפט בניו יורק – ההרשעה הפלילית הראשונה אי-פעם של נשיא מכהן או נשיא לשעבר – אבל כן הצליח באמצעות שיטות דחייה שונות להביא לכך שגזר הדין עצמו ניתן רק אחרי ניצחון טראמפ בבחירות 2024, ניצחון שהעניק לו חסינות מעונש מאסר. בלאנש ייצג את טראמפ גם בכתבי האישום הפדרליים שהוגשו נגדו – בגין ניסיונותיו להטות את תוצאות הבחירות ב-2020 ובגין החזקה לא-חוקית של מסמכים מסווגים – והביא לעיכובים שונים גם בהליכים הללו עד שכתבי האישום בוטלו בעקבות ניצחון טראמפ.
מינויו כעת לתובע הכללי של ארה"ב מסמן כאמור נקודת מפנה משמעותית – בעיני המבקרים עגומה למדי – בכל הנוגע לעצמאות משרד המשפטים בוושינגטון. התובע הפדרלי לשעבר ריזוואן קורשי אמר ל"פייננשל טיימס" כי אף שלכל ממשל יש סדרי עדיפויות שונים, מדובר במקרה נדיר שבו תובע כללי מגיע לעמדת השפעה כה גדולה דווקא מתוך ייצוג אישי של הנשיא. "כרגע, משרד המשפטים נתפס בעיני רבים כמשרד עורכי דין שמייצג את הנשיא, לא את העם".









