שבוע חלף מאז שהחליט נשיא המדינה יצחק הרצוג להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט. באופן רשמי, נשארו למועמד לראשות הממשלה עוד כשלושה שבועות להכריז "עלה בידי", עם אפשרות להארכה נוספת של 14 ימים.
מה הספיק איזנקוט לעשות בשבוע הזה? האם ישנה פריצת דרך מול החרדים? איך יתגבר על התנאים של ליברמן? והאם הזמן מתחיל לדחוק במי שהכריז כי בכוונתו להקים ממשלת חירום מהר ככל שניתן?
איזנקוט בטקס קבלת המנדט מנשיא המדינה, לפני שבוע
(צילום: שלו שלום )
השבוע הראשון היה מורכב במיוחד, כיוון שאיזנקוט נאלץ לקיים מו"מ קואליציוני לא רק על הקמת ממשלה - אלא גם לפקד על השתלטות גוש השינוי על הכנסת: איוש הוועדות החשובות, הקמת הוועדה המסדרת ומינוי יו"ר הכנסת.
איזנקוט עוד לא התבטא באופן פומבי לגבי המו"מ עם החרדים ומה המחיר הפוליטי שהוא יצטרך או מוכן לשלם על שותפות איתם. הוא גם נמנע מהתייחסות לסוגיית שיתוף הפעולה עם מפלגת רע"מ, למרות שיו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קרא לו להכניס את רע"מ לממשלה. מדובר בסוגיה נפיצה: מספר 2 ברע"מ הוא הח"כ היהודי יואב סגלוביץ', אולם מרבית השותפים של איזנקוט בגוש, במיוחד אביגדור ליברמן, עדיין מסרבים לראות בהם חלק מהקואליציה.
בפוסט שפרסם ברשת X התייחס איזנקוט באופן כוללני למו"מ וכתב: "ביצעתי פנייה לכל סיעות הבית ולחברי הכנסת שמסכימים עם ארבעת העקרונות שהתוויתי, להיכנס למשא ומתן לכינונה של ממשלת חירום בראשותי. זו לא אמירה מן הפה אל החוץ. אני מתכוון לכך. אני מבקש לחזור ולומר כי בכוונתי להפוך כל אבן ולדבר עם כל נבחר ציבור המסכים לארבעת העקרונות, במטרה להקים ממשלה יציבה בהקדם. זהו צו השעה וזהו המנדט שניתן לי מכם. תהיה זו טעות מרה לא לעשות כן".
הוא הסביר כיצד נכון לדעתו לנהל את המו"מ הקואליציוני - וטען כי "אנחנו מתקדמים בשיח מול השותפים ופועלים למיצוי כלל האפשרויות אליהן אני מגיע בנפש חפצה כדי להקים ממשלה טובה ויציבה בראשותי". "יש לבסס את השותפות, להרחיב את האפשרויות, לקדם שיתופי פעולה יצירתיים ובעיקר - לנהל שיח שמבוסס על עקרונות. עקרונות שבליבם האינטרסים הישראליים, והם בלבד", פירט יו"ר ישר!.
אחרי שמרים פרץ, אימו של ח"כ אליסף פרץ ממפלגת ישר! אמרה אתמול כי בנה "יעזוב את הכנסת אם תוקם ממשלה עם ערבים", איזנקוט הבהיר בציוץ שפרסם היום כי איננו "מוטרד" ממנו. "אני מכיר קרוב ל-30 שנה את משפחת פרץ היכרות אישית ועמוקה. לצערי, פגשתי אותה בנסיבות כואבות וקשות, פעמיים, אך זכיתי בקשר לכל החיים עם משפחה שהיא דוגמה ומופת לאהבת העם והארץ. שמחתי שאליסף, אותו אני מכיר מגיל 12, הסכים להצטרף למפלגת ישר! ולקחת חלק בעשייה הציבורית החשובה ובשיקום כבודה של הכנסת. אני מחבק את מרים פרץ ואני סומך על אליסף. אני יודע שהוא סומך עליי ועל הבחירות שאני עושה, ועוד אעשה".
בהמשך התייחס איזנקוט למגזר הערבי ולקמפיין הדה-לגיטימציה שמוביל הליכוד: "הניסיון לדחוק בהם ולהטיל בהם רפש כקבוצה הוא מעשה אנטי-ממלכתי שמבזה את מגילת העצמאות והערכים בהם אנו מתגאים כמדינה יהודית-דמוקרטית. ניתן לא להסכים עם נציגי המפלגות הערביות, ניתן אף לסלוד עמוקות מחלקם, לא ניתן, לא ראוי ולא אתן להכפיש מגזר שלם", הבהיר איזנקוט.
הלו"ז הצפוף של איזנקוט
המו"מ של יו"ר ישר! מתנהל בשני צירים: צוות המו"מ הקואליציוני הרשמי בראשות רונן מנליס, יואב הורוביץ ויורם טורבוביץ', נפגש עם צוותי המו"מ של המפלגות, ואיזנקוט עצמו מקיים פגישות אישיות עם ראשי המפלגות - כרגע מפלגות הגוש בלבד. לא ידוע כרגע האם איזנקוט ניהל שיחות או קיים פגישות עם ראשי מפלגות מחוץ לגוש, כמו יהדות התורה או ש"ס, אך הוא העיד באחת השיחות השבוע כי "רב הנסתר על הגלוי ומאחורי הקלעים ישנן התפתחויות משמעותיות".
אצל איזנקוט מציגים לו"ז פעלתני. ביום ראשון הוא פנה לכל סיעות הבית להצטרף לממשלה על בסיס ארבעת העקרונות שפרסם, כשהוא מכוון בפרט לליכוד ולציונות הדתית. ביום שני קיים "פגישה משמעותית" עם ליברמן, וביום שלישי הצליח להגיע להסכמות על מינויו של ח"כ מתן כהנא לתפקיד יו"ר הכנסת.
באותו יום נפגש איזנקוט עם ליברמן, גולן ולפיד. את פגישת המו"מ עם הליכוד הוא החליט לבטל בעקבות "נאום ההסתה של נתניהו". ביום רביעי הוא חשף את הביקורת החריפה על נתניהו בעקבות הדיווחים על אפשרות למלחמה עם איראן, ואתמול (חמישי) נקבעה לו פגישת תדרוך עם נתניהו ומזכירו הצבאי שהסתיימה בהודעה משותפת של איזנקוט ונתניהו.
בתוך כך, על רקע הסוגיה הביטחונית והניסיון של נתניהו והשר כ"ץ לעכב את התכנסות ועדת חוץ וביטחון, אמר היום ליברמן: "ביום שני אני אכנס באופן רשמי לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אחת הוועדות החשובות בכנסת, הן בהיבט של פיקוח על מערכת הביטחון והן כתעודת ביטוח שתמנע מהלכים צבאיים לצרכים פוליטיים. זהו הצעד הראשון בדרך להקמת ממשלה טובה עם רוב קואליציוני יציב, שתוביל את מדינת ישראל לעידן חדש".
מרחב התמרון - והתוכניות להרחבת הממשלה
גורמים בגוש השינוי טוענים כי השבוע הסתכם בעיקר בשיח של גישושים ובחינת מרחב התמרון שיש לאיזנקוט כדי להקים ממשלה. האפשרויות שלו מצומצמות והנחת העבודה כרגע היא שצריך להביא את החרדים לממשלה. קודם כל את יהדות התורה, כך שתהיה ממשלת מיעוט של 55 מנדטים, ובהמשך להרחיב אותה עם ש"ס או עם "מורדים" מהליכוד (אם בכלל יהיו כאלה).
"אני מתכוון להקים ממשלת חירום בהקדם האפשרי, ואז לעשות הכול כדי להרחיב אותה", אומר איזנקוט לשותפיו, אבל בגוש השינוי חוששים מאובדן המומנטום שיוביל להסתבכות במגעים.
התוכנית המקורית של איזנקוט הייתה להשביע ממשלת מיעוט של 48 מנדטים כדי להזיז את נתניהו, ואז להמשיך במו"מ הקואליציוני באופן חופשי וללא מגבלות המנדט – אבל ליברמן הודיע כי מפלגתו תתנגד להקמת ממשלת מיעוט. מי שהציב אתמול תמרור אזהרה לגוש הוא יאיר לפיד, שהתריע: "זה יהיה טירוף אם לא תקום ממשלה. זה יהיה חוסר אחריות לאומי בלתי נסלח". יחד עם זאת, לפיד העריך בביטחון כי גוש השינוי יצליח בסוף להציג ממשלה.
יו"ר מפלגתו של לפיד, נפתלי בנט, כתב היום: "התיקון כבר התחיל. אנחנו לא מחכים לאף אחד. כבר יותר מדי זמן שישראל לא מנוהלת, המערכות הוזנחו, ואזרחי ישראל שעובדים קשה ומשלמים מסים לא מקבלים את השירות שהם ראויים לו. לכן הסתערנו על הכנסת".
לדבריו, "כבר ביום הראשון בכנסת הגשנו 17 הצעות חוק שכולן בלב תכניות העבודה שהצגנו לכם: בראשן, 'חוק המשרתים' שמעביר את התקציבים ממשתמטים למשרתים. הגשנו גם הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח, את 'חוק המטרופולין', את 'חוקי שגיא' על שם רס"ן שגיא גולן ז״ל למען שוויון לקהילה הגאה, ועוד שורת חוקי תיקון בתחומי חינוך, שיקום קו העימות ועוטף עזה, עזרה לשורדי שואה, הלומי קרב, אחינו מהעדה הדרוזית ועוד".
"ביום שני לירן אבישר בן חורין, שבנתה איתי בשנתיים האחרונות את התוכנית לתיקון ישראל, תיכנס לראשות ועדת הכספים. תוך זמן קצר אתם תראו שינויים משמעותיים לטובת עם ישראל כולו. ורק התחלנו. תהיה פה אוטוסטרדה של עשייה ושל תיקון שהמדינה הזו לא ראתה מימיה".
המגעים עם החרדים והאפשרות לממשלת אחדות
כל הסיפור של המו"מ הקואליציוני יקום וייפול על החרדים, שחזרו להיות השחקן המרכזי במפה הפוליטית. ליברמן טוען כי אינו מנהל מו"מ עם החרדים מאחר שהמנדט נמצא אצל איזנקוט והוא אמור לנהל איתם מו"מ.
גורם בגוש השינוי אמר השבוע כי נרשמה התקדמות עם החרדים בשיח מול איזנקוט. אבל מדובר בחרב פיפיות: בגוש השינוי חוששים כי אם יפרסמו על מה הם מוכנים לוותר לחרדים, זה יחשוף אותם בקלונם אם המגעים עם החרדים לא יבשילו בסוף לכדי הקמת ממשלה.
ואיפה עומדת האופציה להקמת ממשלת אחדות, אם בכלל? האם הפגישה הביטחונית הארוכה והחריגה בין איזנקוט לנתניהו הייתה סימן לבאות? לפי כל הדיווחים, בפגישה ביניהם לא עלו סוגיות פוליטיות, בטח לא כשמזכירו הצבאי של נתניהו נמצא בחדר. אבל זה לא הסיפור. שיח פוליטי יכול להתקיים ביניהם גם בלי צורך ב"עדכון ביטחוני".
איזנקוט הורה לחדש את המו"מ מול הליכוד בשבוע הבא, אבל בגוש השינוי מעדיפים באופן חד-משמעי ממשלה עם חרדים ולא ממשלה עם נתניהו. יש לממשלת אחדות התנגדות רחבה מאוד בגוש השינוי. ליברמן וגולן אמרו כי לא יהיו שותפים לממשלה כזו. אבל זו תמיד תהיה אופציה שתישאר על המדף. בטח במקרה שהמו"מ עם החרדים ייקלע למבוי סתום.











