בספטמבר 2025, כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה – ואחרי כ-30,800 אירועי ירי רקטי וטילי – ערך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקורת פתע בנוגע למרחבים מוגנים במוסדות ציבור. בדוח שפורסם היום (שלישי) הוא סוקר מבנים שנבדקו ברחבי הארץ, וקורא למוסדות שלא נבדקו לפעול לאיתור ליקויים ולבחון אם פערים שעלו בביקורת קיימים גם במרחבים המוגנים שבאחריותם.
דוח המבקר - הנושאים הנוספים:
על פי ממצאי הדוח, נכון לספטמבר 2025, במבנים של חמשת מוסדות הציבור שנבדקו קיימים פערי מיגון. הנתונים מתבססים על מידע שהתקבל מהמוסדות, וכן על ביקורת פתע ב-16 מבנים השייכים להם. במוסד לביטוח לאומי לא היה מיגון בשבעה מבנים מתוך 90 (כ-8%) ובשירותי בריאות כללית ב-383 מבנים מתוך 1,640 (כ-23%). בשירות התעסוקה ובטיפת חלב לא היה מיגון בכ-22% מהמבנים, ובמכבי שירותי בריאות שיעור המבנים הלא ממוגנים היה כ-12%.
ליקויים שתועדו בדוח המבקר
(צילום: משרד מבקר המדינה)
בנוסף, בניגוד לדיני ההתגוננות האזרחית, בתשעה מבנים השילוט למרחב המוגן לא היה בולט דיו ולא בצבע פולט אור. בארבעה מבנים נמצאו ליקויים הנוגעים לשמירת המרחב המוגן פנוי מחפצים ומכשולים.
ליקויים עלו גם בסוגיית פנים המרחב המוגן, שאמור לאפשר שהייה בטוחה, פנויה ונגישה לחירום. בביקורת עלה כי ב-15 מתוך 16 המרחבים המוגנים שנבדקו נמצא ליקוי אחד לפחות הנוגע להיעדר שילוט פולט אור או לסימון חלקי במרכיבי המרחב המוגן, לאי-סדר ולחוסר ארגון, להימצאות אביזרים וחיפויי קיר ולהימצאות סדקים, חורים וקידוחים להעברת תשתיות.
כמו כן, בחמישה מרחבים מוגנים עלה קושי לסגור את דלת ההדף ולהפעיל את מנגנון הנעילה. ליקויים בנוגע לתקינות גומיות האיטום של הדלת נמצאו ב-11 מבנים.
המבקר מצא ליקויים גם בנוגע לתקינות גומיות האיטום של חלון הביטחון הפנימי בארבעה מבנים, ולתקינות מנגנון הנעילה של חלון הביטחון החיצוני בשני מבנים – באופן שאינו מאפשר נעילה ללא הפעלת כוח מיוחד.
נמצאו ליקויים גם בהיעדר מדבקות אישור של פיקוד העורף או של מכון התקנים על גבי מסגרת חלון הביטחון בארבעה מבנים, מה שעלול להעיד כי החלון אינו עומד בתקנות ההתגוננות האזרחית ובתקן הישראלי.
המבקר הצביע על ליקויים בנוגע לתקינות ואי-חסימה של צינורות אוורור ב-11 מרחבים מוגנים. לדבריו, בשלושה מהם הוסר מכסה הצינור לצורך התקנת מאוורר ובשלושה עלו ליקויים בהעברת צנרת של מיזוג האוויר – ללא התקנה הבטיחה אטימות כנדרש בתקנות. ליקויים נוספים עלו בנוגע לגומיות איטום בפתחי האוורור, להברגה של מכסי הצינור באמצעות ברגים – ואף להיעדר חלקי או מלא של הברגים בעשרה מבנים.
בביקורת עלה כי בניגוד לדיני ההתגוננות, בשבעה מרחבים מוגנים הותקנו כיור ומשטחי שיש מחומרים אסורים במקום המתקנים הסניטריים. בנוסף, ב-13 מתוך 16 מרחבים שנבדקו לא הותקן בית כיסא כימי או מתקן שירותים אחר שאושר.
גם בנוגע למערכות החשמל והתקשורת עלו ליקויים, ובביקורת נמצא כי 10 מבנים שנבדקו היו ללא כיסוי מגן לשקעים ושניים נוספים היו עם כיסוי חלקי. בארבעה מבנים שנבדקו לא הותקנו גם כיסויים לגופי התאורה כנדרש. בתחום התקשורת עלה כי בארבעה מבנים לא הייתה רשת אלחוטית או חיבור אליה, וכי לא הייתה בהם קליטה במכשירים הסלולריים.
"ממצאי הביקורת העלו כי חרף הדיווחים של מוסדות הציבור בדבר הבקרות שהם עצמם מקיימים – בפועל נמצאו ליקויים במרחבים המוגנים שנבדקו", הדגיש המבקר. "נוכח הצפי להימשכות האיום הרקטי על מדינת ישראל והחשיבות של שמירה על חיי אדם, על שלום הציבור, ועל הבטחת הרציפות התפקודית של המשק בעיתות חירום, ובהתחשב בשינויים ונזקים העלולים לקרות עקב אירועי שבר, בלאי טבעי או שיפוצים במהלך השנים - על מוסדות הציבור לתחזק באופן שוטף את המרחבים המוגנים שבאחריותם, לדאוג לתקינותם ולוודא כי מרחבים אלה משמשים סביבה מוגנת ובטוחה המאפשרת גם שהייה ממושכת בעת חירום".
עוד המליץ המבקר "לגבש תוכנית רב-שנתית לביצוע בקרה עיתית ומקיפה על מצב התחזוקה של המרחבים המוגנים שבאחריותם ועל תקינותם, ולוודא כי בקרה זו אכן מתקיימת וכי הליקויים שעולים בה מתוקנים".
פורסם לראשונה: 15:59, 30.06.26
