נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה לצבאו לתקוף ו"לערוף את המשטר" בוונצואלה משורה של סיבות כלכליות, אסטרטגיות ופוליטיות. על אף שניתן להצדיק חלק מאותן סיבות מנקודת הראות של המשפט והחוק הבינלאומי, לא נשקף לארה"ב שום איום אסטרטגי קיומי מצידה של ונצואלה. אפילו הסמים והמהגרים הלא חוקיים, שוונצואלה - ולטענת וושינגטון גם הנשיא והרודן ניקולס מדורו באופן אישי הזרימו לארה"ב בכמויות ענק - לא היוו איום מאוד מסוכן, ואפילו לא חדש.
ריאיון אולפן רון בן ישי
(צילום: ירון ברנר)

6 צפייה בגלריה
פוארטה טיונה
פוארטה טיונה
הבסיס פוארטה טיונה שבבירת ונצואלה קראקס. תצלומי לווין לפני ואחרי המבצע
(צילום: AFP PHOTO/ SATELLITE IMAGE ©2025 VANTOR)
6 צפייה בגלריה
אש בוערת בבסיס פוארטה טיונה שבקראקס
אש בוערת בבסיס פוארטה טיונה שבקראקס
אש בוערת בבסיס פוארטה טיונה
(צילום: Luis JAIMES / AFP)
גם ההשתלטות הסינית על כלכלתה הקורסת של קראקס, שהפכה לכאורה למדינת חסות של בייג'ינג, עדייין לא הצדיקה את כיבושה בידי ארה"ב. מכאן, די ברור שהסיבה האמיתית והעיקרית שבגללה טראמפ הורה על התקיפה ההיסטורית של ונצואלה, שבמהלכה נתפס מדורו לצד אשתו, הייתה הרצון של טראמפ להוכיח לעצמו - ולבוחריו - שהוא עומד בהבטחתו לממש את מדיניות MAGA (Make America Great Again), ומפני שוונצואלה הייתה "טרף קל". לצבאה המושחת והמתפורר מבפנים, שציודו מיושן ולא מתוחזק, לא היה שום סיכוי לעמוד בפני מכונת המלחמה וקהיליית המודיעין של ארה"ב.
המבצע בוונצואלה ולכידת מדורו - עוד כותרות:

אזור ההשפעה האמריקני והאינטרסים הכלכליים

המשטר הלא פופולרי של מדורו, שמזמן איבד את הלגיטימיות הבינלאומית והפנימית שלו, היה קורבן מושלם עבור טראמפ - להמחיש באמצעותו לאזרחי דרום אמריקה, לאזרחי ארה"ב ולעולם כולו, שארצות הברית בהנהגתו חזרה להיות בעל הבית בחצי הכדור המערבי.
בפעולותיו, הנשיא האמריקני החזיר על כנה את "דוקטרינת מונרו", ואף אמר זאת במפורש במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס אמש במאר א-לאגו, אחוזת הנופש של טראמפ בפלורידה. לפי דוקטרינה זו, שנוסחה לפני כמעט 200 שנה ב-1823, על-ידי הנשיא דאז ג'יימס מונרו, קובעת שחצי הכדור המערבי הוא "אזור השפעה אמריקני". מאז חזרתו לבית הלבן, מוביל טראמפ מדיניות חוץ שמתמקדת בהרחבת ההשפעה האמריקנית ב"חצר האחורית" של ארה"ב באמריקה הלטינית.
טראמפ מכריז: "ננהל את ונצואלה עד לחילופי שלטון בטוחים"
(צילום: רויטרס)

6 צפייה בגלריה
פוארטה טיונה
פוארטה טיונה
תצלומי לוויין מהבסיס בקרקאס, לפני ואחרי המבצע ללכידת מדורו
(צילום: AFP PHOTO/ SATELLITE IMAGE ©2025 VANTOR)
6 צפייה בגלריה
טראמפ ברגעי המבצע בונצואלה
טראמפ ברגעי המבצע בונצואלה
טראמפ צופה במבצע בוונצואלה בשידור ישיר מאחוזתו בפלורידה
(צילום: The White House)
זה מה שטראמפ רוצה. אך בנוסף לכך, יש לו גם אינטרסים כלכליים: הוא רוצה חזרה את מתקני הפקת הנפט שהלאים בזמנו השליט הסוציאליסטי הקודם של ונצואלה, הוגו צ'אבס, שהיה גם זה שמינה את מדורו לפני מותו ב-2013. ונצואלה היא בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם (18 אחוזים מכלל עתודות הנפט בעולם), וזהו נתח שמן שכעת החברות האמריקניות יקבלו בחזרה ואנשיהן ינהלו אותן.
לצד זאת, טראמפ גם רוצה למנוע מסין את הנפט הזול שהיא מקבלת מקראקס כתשלום חוב על הלוואות עתק - מדובר בעשרות מיליארדים שסין החזיקה באמצעותן את כלכלת ונצואלה שקרסה. מדורו, כמו קודמו, ניהל מדיניות עוינת כלפי ארה"ב - והיה בעל בריתן של יריבותיה המרכזיות, רוסיה, סין ואיראן.

שאלת ה"יום שאחרי" בוונצואלה

עובדה מעניינת ביותר היא שטראמפ החליט שארה"ב "תנהל את ונצואלה" באופן זמני, עד שייכון בה משטר שיהיה לרוחו של נשיא ארה"ב. לפי שעה לא ברור מי ינהל מטעם ארה"ב: אם זה יהיה ממשל צבאי או אישים ונצואלנים שוושינגטון סומכת עליהם, ואשר ה-CIA איתר מראש.
6 צפייה בגלריה
 טראמפ במסיבת העיתונאים על התקיפה בונצואלה
 טראמפ במסיבת העיתונאים על התקיפה בונצואלה
מדורו היה "טרף קל" ואמצעי להעברת מסר. טראמפ והרודן שנתפס
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
מכאן, ברור שארה"ב לא רק "ערפה את המשטר" בוונצואלה, אלא גם כבשה את הארץ הזו עד שייכון בה משטר פוליטי אחר, שיבטיח את האינטרסים החיוניים לארה"ב ב"יום שאחרי". ואם זה מצלצל לכם מוכר, זה לא במקרה.
זאת מפני שראש הממשלה בנימין נתניהו סירב לעשות בדיוק את זה, כששלח את צה"ל לתמרן בעזה בגל הראשון של מלחמת "חרבות ברזל", ומסרב לקבוע שלטון חלופי לחמאס עד היום הזה, מפני ששתי האלטרנטיבות - הרשות הפלסטינית או ממשל צבאי ישראלי - לא באות בעיניו בחשבון. לעומת זאת, לטראמפ ברור שבלי שלטון חלופי יחזרו תומכיו של מדורו לשלטון, כפי שקורה כעת גם בעזה עם ארגון הטרור.

ההשלכות - ואפשרות ה"חיקוי" הסיני

ההשלכות של המהלך המפתיע של טראמפ בוונצואלה ישפיעו כנראה גם על המשטר באיראן. המנהיג העליון עלי חמינאי ייקח עכשיו, כנראה, יותר ברצינות את איומיו המרומזים של טראמפ לפעול להפלת המשטר בטהרן, אם זה יהרוג את אזרחיו המפגינים, שכן ונצואלה הייתה בעלת ברית אסטרטגית של איראן - ושותפתה להפרת הסנקציות האמריקניות. לכן, מבחינת הרפובליקה האיסלאמית, המתקפה על ונצואלה הלילה היא בשורה רעה ומהווה מכה נוספת שמשטר האיתוללות ספג.
6 צפייה בגלריה
המכות לחמינאי ופוטין, והחשש מ"חיקוי" סיני. מנהיגי רוסיה, סין ואיראן
המכות לחמינאי ופוטין, והחשש מ"חיקוי" סיני. מנהיגי רוסיה, סין ואיראן
המכות לחמינאי ופוטין, והחשש מ"חיקוי" סיני. מנהיגי רוסיה, סין ואיראן
(צילום: Sputnik/Vladimir Astapkovich/Kremlin via REUTERS, gettyimages)
כמו כן, צריך לצפות להשלכות שליליות שיהיו אולי למהלך של טראמפ במזרח אסיה. סין עלולה לנסות "לחקות" את ארה"ב ולתקוף את טייוואן, שהיא רואה בה לא רק אזור השפעה אלא חלק שנקרע ממנה. ולבסוף, הפעולה הנועזת בקראקס היא גם מכה עזה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. שכן רוסיה הייתה בעלת ברית של ונצואלה, כזו שהייתה אמורה לספק לה ביטחון. אנשיו של פוטין היו אחראים למערכי הביטחון וההגנה האווירית בוונצואלה, שנפלו כמעט ללא קרב מול הצבא האמריקני.
בהקשר זה, ניתן להזכיר כי בסוף פברואר 2022, כשפוטין פלש לפתע לאוקראינה, הוא ניסה לעשות לנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי בדיוק את מה שעשה הלילה טראמפ למדורו. עובדה זאת מדגישה את חולשת המשטר הרוסי ונחיתות מנגנוני הביטחון שלו בהשוואה לאמריקנים.
ובאשר לישראל, אין השלכות מיידיות וישירות על מצבנו הביטחוני, או הבינלאומי, אבל ההרתעה של ארה"ב בעולם גברה פעם נוספת - וזה בעקיפין משרת גם אותנו.
פורסם לראשונה: 22:51, 03.01.26