תגיות

האוניברסיטה העברית

חומרים קוונטיים חדשים שעשויים להאיץ באופן דרמטי את החיפוש אחר חומר אפל
בדרך לפענוח החומר האפל? הפיתוח שעשוי לסייע בזיהוי החלקיקים החמקמקים ביקום
חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו שלושה חומרים קוונטיים ייחודיים המסוגלים להגביר אותות אנרגיה זעירים, ובכך לפתוח עידן חדש בחיפוש אחר החלקיקים החמקמקים המרכיבים כ-85% מהחומר ביקום. התגלית התאפשרה הודות לגלאים בעלי רגישות גבוהה פי מאות עד אלפים מהטכנולוגיות הקיימות כיום
יוגב ישראלי | 17.09.26
הקרמיקה הקדומה ביותר בישראל. פכית ירמוכית, מקבוצת כלי החרס הקדומה ביותר בישראל (ממצא ממערה בשומרון). היא יוצרה מחרסית טרה רוסה מקומית ששקעה מחדש - אותו חומר שהיה מצטבר סביב יישובים בעקבות סחף של הגבעות הסמוכות
כשהטבע שרף – האדם למד ליצור: הסוד הקדום מאחורי המצאת החרס
שריפות ענק וסחף קרקעות בדרום הלבנט חשפו בפני קהילות נאוליתיות תהליך טבעי שהפך חרס רך לחומר קשיח ועמיד. "היפותזת הכבשן הטבעי" של פרופ' עמוס פרומקין מציעה זווית חדשה ומפתיעה על אחת ההמצאות הטכנולוגיות החשובות בהיסטוריה האנושית
יוגב ישראלי | 15.09.26
דגי קרפיון מצוי
הגפילטע פיש ניצל? ההגנה המפתיעה של קרובי הקרפיון מפני הנגיף הקטלני
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת מישיגן סטייט מגלה כי מינים שונים ממשפחת הקרפיוניים עמידים לנגיף ההרפס הקטלני – ומסוגלים לבלום את התפשטות המחלה המאיימת על הקרפיון המצוי וחקלאות המים
יוגב ישראלי | 09.09.26
שני ממצאים ארכאולגיים, שזוהו אחד כמקורי ואחד כמזויף
סוף לזיופי העתיקות? השיטה המגנטית החדשה שחושפת חרסים מזויפים
חוקרים ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה ומהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה המבוססת על "זיכרון מגנטי" של כלי חרס, שעשויה לחשוף זיופים מודרניים ולסייע למוזיאונים, ארכאולוגים ורשויות אכיפת החוק במאבק בסחר בעתיקות מזויפות. כך פועלת השיטה
יוגב ישראלי | 01.09.26
החוקרת ד"ר כרמי אוקסמן וחברים
פייק ניוז? לא בכוורת: הדבורים מגבירות מידע אמין
מחקר ישראלי חדש מצא כי דבורי דבש משנות את עוצמת "ריקוד הנענוע" שלהן בהתאם למידת האמינות של המידע שהן מעבירות. דבורים שהעבירו מידע שהתברר כאמין רקדו יותר, בעוד שבהיעדר חיזוק המאמץ פחת – מנגנון שעשוי לסייע לכוורת לסנן מידע לא ודאי
אילנה קוריאל | 31.08.26
הדמיה בעיני אמן של החור השחור הסופר-מסיבי במרכז שביל החלב
הכוכב שיגלה איך נוצר החור השחור העצום במרכז שביל החלב
צוות חוקרים שכולל שלושה מדענים ישראלים גילה כוכב חדש קרוב מאוד לחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו. הגילוי יאפשר למדוד תכונות חדשות של העצם המסיבי, ולהבין טוב יותר את ההיסטוריה של הגלקסיה שלנו 
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 19.08.26
פרט בוגר (מימין) מלמד פרט צעיר תבניות דמויות-שפה
לא רק בני אדם: הקוד שמחבר בין שפת תינוקות לשירת ציפורים ולווייתנים
מחקר בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטאות בבריטניה וביפן מצא כי פינקים בנגליים לומדים את שירתם באמצעות תבניות סטטיסטיות הדומות לאלה שמסייעות לתינוקות לזהות מילים - תכונה שנמצאה גם בשירת לווייתנים
יוגב ישראלי | 11.08.26
ביקשה לצאת לחופשת לידה - ובאוניברסיטה קבעו: ההכשרה תידחה בשנה
יובל, סטודנטית לריפוי בעיסוק, צפויה ללדת בדצמבר. היא ביקשה מהאוניברסיטה העברית להתחיל את הכשרתה מוקדם יותר או להשלים את השעות אחרי הפסקה, אך במוסד הודיעו לה שתצטרך לדחות את סיום התואר: "שאלו 'ואיפה תשאירי תינוק בן שבוע?'". האוניברסיטה: "אין קשר ללידה, הכשרה רציפה היא חיונית"
גלעד כהן | 10.08.26
חיים סומפולינסקי
פרופסור ישראלי זכה באחד מפרסי הפיזיקה היוקרתיים בעולם
פרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית זכה במדליית ופרס דיראק על תרומותיו פורצות הדרך לחיבור בין פיזיקה, חקר המוח ובינה מלאכותית. לפני כשנתיים זכה בפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח. נשיא האוניברסיטה בירך: "פרופ' סומפולינסקי שינה מן היסוד את הדרך שבה אנו מבינים אינטליגנציה - אנושית ומלאכותית כאחד"
ynet | 09.08.26
פרופ' שלמה מורג מקליט את הרבנים התימנים יוסף צדוק ויוסף עמר, במסגרת מפעל מסורות הלשון שייסד
מנגנון הקול האנושי: בחזרה למהפכה שביקשה להשיב לחיים את צלילי התלמוד
לרגל מאה שנים להולדתו של מייסד מפעל מסורות הלשון שבו אוגדו קולותיהם של חכמי עדות ישראל, קבוצת חוקרים חוזרת אל הארכיון הקולי כדי להבין לא רק איך נשמעה הארמית, אלא איך המוח האנושי מפענח טקסטים קדומים. טכנולוגיה חישובית ומדע קוגניטיבי מעניקים חיים חדשים למפעל התיעוד של פרופ' שלמה מורג – ומגלים איך הזיכרון הלשוני של יהודי תימן עיצב מחדש את קריאת התלמוד
יוגב ישראלי | 05.08.26
אמל ג'רבי (משמאל) עם ד"ר מיכל שושקס-כרמל
חוקרות מהעברית חשפו איך מתחדש המעי שלנו מדי שבוע
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מיפה בעכברים רשת של תאי תמיכה המשתרעת לאורך המעי וגילה כי היא מורכבת מארבע קבוצות בעלות מיקומים ותוכניות גנטיות שונות. ד"ר מיכל שושקס-כרמל, מובילת המחקר ומרצה בכירה במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה: "זה עשוי להיות רלוונטי לכל מצב שבו משתבש האיזון התקין של המעי"
צור גואטה | 29.07.26
כתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
ארצות הבריתישראלבנימין נתניהווושינגטוןניו יורקפלורידהשרה נתניהוחות'יםבריטניהרצועת עזה
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
ארצות הבריתישראלבנימין נתניהווושינגטוןניו יורקפלורידהשרה נתניהוחות'יםבריטניהרצועת עזה
תגיות קשורות
מחקרשריפהחלללימודיםדגיםאפליהדותראש השנהמדעתימן