תגיות

טבח 7 באוקטובר

דוד טהר אבא של אדיר טהר ז"ל
1,152 חללי מערכת הביטחון בשנתיים: "כל יום מאז עובר כמו סיוט"
מאז אותה שבת נפלו 1,152 חיילים, שוטרים, אנשי שב"כ וסוהרים. יותר מ-6,500 בני משפחה נוספו למעגל השכול. הסיפורים מאחורי המספרים: סמל אדיר טהר נהרג בקרב על מוצב ארז, סמ"ר נדב ביטון נורה אחרי שהציל את חברו בנובה - ומאז אביו מארח חיילים בודדים. המלחמה גבתה גם מחיר כבד בחיי אזרחים, ועבור משפחתה של שיר ירון שנרצחה במסיבה אין יום שהוא פשוט
כתבי ynet | 06.10.25
אלוף נמרוד אלוני
שנתיים אחרי: בצה"ל לא למדו כלום על אחריות
נאום הפרישה של אלוף נמרוד אלוני היטיב לשקף את האמת המרה והכואבת על לקחי העומק בצה"ל לאחר המחדל: "אחריות" כקלישאה ריקה, אוטומטית, מחושבת. כתבי אישום קולקטיביים במקום הכאה אישית על החזה וירידה חפוית ראש מהבמה
עינב שיף | 06.10.25
אימוני כוחות אוגדה 98 לקראת תחילת המבצע
שנתיים של מילואים: איך מודדים געגוע בעיניים של ילד?
כבר שנתיים. מאז אותו היום, והחיים שלפני המלחמה נראים כמו זיכרון רחוק, מתעתע. מי בכלל מדמיין שמילואים פעם התקיימו רק שבועיים־שלושה בשנה. היום בעיקר מתכוננים אליהם, או מסתגלים אחריהם. הם הציר שסביבו אנחנו חגים
גדי עזרא | 06.10.25
חמישה אמנים מספרים: כך הפך 7 באוקטובר ליצירת חיינו
המתנדב בחמ"ל הנעדרים שאסף סרטונים מהטבח בנובה ועשה מהם אוצר דוקו | התסריטאי שמחכה לשובם מהשבי של האחים קוניו כדי לכתוב סוף חדש לסרט שלו | מנהל התיאטרון שכל חבריו ספגו אבדות אבל החליט שההצגה חייבת להימשך | חוקר המצ"ח שתיעד את מלאכת זיהוי הגופות  | המחזאית שניסתה לפתור קונפליקט בלתי אפשרי | חמישה אמנים מספרים: כך הפך 7 באוקטובר ליצירת חיינו
יואב בירנברג | 06.10.25
yk14515883
האיש שברח מהמחבלים בתחתונים נפגש עם שורד השבי: "יש לנו הרבה במשותף"
הראשון נחטף אחרי שבילה במסיבת הנובה ושרד 505 ימים במנהרות חמאס, השני הצליח בהחלטה של רגע להימלט מהמחבלים שכבר לקחו אותו מביתו בדרך לעזה. שנתיים אחרי, במפגש מרגש, מספרים עומר ונקרט ויורי לוין על הכוחות הפנימיים שבזכותם נשארו בחיים, על הבורות המזעזעת שמגלה העולם באירועי 7 באוקטובר, ועל המאבק להשבת החטופים בצל הלחימה המתעצמת
מתן צורי, בוקרשט | 06.10.25
טקס זיכרון מרכזי של קהילת שבט הנובה
"חיים את הזיכרון כל רגע": קהילה שורדי הנובה ציינה שנתיים לטבח במסיבה
מאות משורדי המסיבה ברעים ציינו בטקס "זוכרים ומתחבקים" שנתיים לטבח, שבו נרצחו 411 מבלים ועוד 44 נחטפו. "זה הייתי יכול להיות אני שנרצח. חלק גדול ממני עזב ולא יחזור", אמר שורד השבי אלמוג מאיר ג'אן. אמה של שיראל גולן ששמה קץ לחייה אחרי שנה: "כדורי המחבלים לא פגעו בה, אבל החליטה להצטרף לנרצחים"   
מאיר תורג'מן | 05.10.25
שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב
דרמה סביב הרכב המטכ"ל: המועמד המוביל לפקד על חיל האוויר - ובחינת המשך שירות ראש אמ"ן
הרמטכ"ל ושר הביטחון דנים, במקביל לעסקה, על הרכב המטכ"ל. כ"ץ החליט שמי שכיהן בתפקיד כלשהו ב-7/10 לא יקודם, ומנגד יצטרך להכריע לגבי תא"ל עומר טישלר, המועמד להחלפת אלוף תומר בר, על אף שביטל קידום קצין אחר באותו תפקיד כראש מטה. כהונתו של אלוף שלומי בינדר תבחן בידי צוות תחקיר חדש - או שבג"ץ יתערב
יוסי יהושוע | 05.10.25
רון כרמי ודגנית בראשי
"כמו מצעד החיים - חייבים לזכור": ההכנות לטקס הזיכרון של משפחות 7 באוקטובר
כשברקע דיווחים על ההסכם שעשוי להשיב את החטופים לישראל, רון כרמי ודגנית בראשי שמנצחים על טקס הזיכרון, נערכים ליום השנה לאירועי הטבח בעוטף: "גם אם הטקס יתקיים לצד תקווה גדולה לסיום המלחמה אסור לשכוח ממה התקווה הזו החלה - מטראומה גדולה"
רועי רובינשטיין | 05.10.25
הדס גניס (אחיה נרצח בנובה)
"רוקדת את 'ריקוד החיים' תוך כדי גלישה במגלשת הפספוס" | חייה של אחות שכולה, שנתיים אחרי
החיים אחרי 7 באוקטובר התפצלו למגלשות: במגלשה אחת אני רוקדת, שמחה ומגשימה - כי ספי היה רוצה שאמשיך לחיות באושר. במגלשה השנייה אני מתגלשת בפספוס, בחרטה ובכאב על כל מה שלא יהיה. הדס גניס, שאחיה ספי ז"ל נרצח במסיבת הנובה, מתארת בטור אישי וכואב כיצד נראים חייה של אחות שכולה, שנתיים אחרי
הדס גניס | 05.10.25
מתוך: "אור ראשון"
סערת "אור ראשון" - אימו של קשת שנרצח בנובה: "אפס רגישות"
בפוסט שפרסמה ברשתות, נטליה קסרוטי תקפה את החלטת קשת להעלות סדרה עלילתית בהשראת סיפורים אמיתיים מאירועי 7 באוקטובר, כשעבור משפחות רבות הפצע עוד טרי. "הכסף והרייטינג מנצחים שוב את הלב", כתבה, "בשם 'ההסברה', בשם 'החשיבות הלאומית', בשם 'האמנות' - ואותנו לא רואים"
רן בוקר | 05.10.25
אזכרה לאלוף משנה אסף חממי בבית העלמין בקריית שאול
"מותק שלי, הגיע הזמן לחזור הביתה": אזכרה למח"ט שהכריז "מלחמה" - וגופתו בעזה
אזכרתו של אל"מ אסף חממי נפתחה בהשמעת הקלטת הקשר של המפקד מבוקר 7/10, שבה הוא נשמע מקפיץ כוחות ומכריז על תחילת המלחמה. אימו: "קשה לדבר עלייך בלשון עבר. כל ערב אני לוחשת לכרית - 'אספי, בוא הביתה'". אלמנתו ספדה בעת שהחזיקה את בנם: "הילדים כל כך דומים לך. קיוויתי שתהיה איתנו כבר"
ליהיא גורדון | 05.10.25
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
בנימין נתניהותל אביבוידאוהליכודבג"ץעוטף עזהבית משפטמבקר המדינהאקדמיהפינוי