הכי טובים שיש

מוריסי, בריאן וילסון, פרינס, בדלי דרואן בוי, ג'ון מרטין ושאר האלבומים שעשו את השנה לשדרני 88FM

ynet פורסם: 30.12.04, 15:48

2004 היתה שנה עמוסה באלבומים חדשים ומצויינים. אמנים ותיקים וצעירים כאחד הנפיקו שירים יפים וקסומים, שייזכרו עוד שנים רבות. לפניכם הבחירות לאלבומי השנה מטעם מגישי ושדרי תחנת הרדיו 88FM.

רוני ורטהיימר "פותחים יום":

1. To Tulsa & Back - J.J. Cale

13 שירים חדשים של ענק הקאנטרי-בלוז-רוק, איש הגיטרה הישנה והמחושמלת שלהאזין לו, גם היום, מאפשר לך לדעת מאיפה בא הצליל של נסיכי גיטרות כמו אריק קלפטון ומרק קנופלר. מסע אמריקאי מאלף של אחד מזקני השבט שכבר ראה הכל ועדיין כואב לו.

2. One Plus One Is One - Badly Drawn Boy

ה-אלבום של השנה. מלך הרוק הבריטי החדש: יצירתי, חכם , רגיש וגרובי, הילד המצויר רע גדל איתנו משנה לשנה והאלבום החדש הוא עוד יצירה משובחת, הרביעית במספר, של אמן שאי אפשר שלא לאהוב.

3. Musicology - Prince

הקאמבק של השנה, אחרי היעדרות כמעט רועמת פרינס מראה לנו איך עושים סול מדויק, עדכני וכובש. בהמון פאן ועם כמה בלדות מרגשות. החגיגה המוזיקלית של השנה.

4. You Are the Quarry - Morrissey

עוד ענק שחזר בגדול. נראה שמאז ימי הסמית'ס לא עורר מוריסי עניין כמו עם האלבום הבשל הזה. זו היתה שנה מאוד פוליטית ברוק העולמי, בגלל עיראק והבחירות בארה"ב, וגם מוריסי הבריטי נתן פה ביטוי חזק לדעתו על המתרחש סביבו.

5. Free the Bees - Bees

האלבום לכייף איתו, יצא בקיץ ומרגיש בהתאם, מחווה לסיקסטיז בצבעי פרחים ופסיכדליה רכה והרבה גרוב נעים ושמח. אלבום שני מוצלח להרכב שמבוסס על השותפות בין פול באטלר וארון פלטשר הבריטים.

טל השילוני "נעים בכביש":

1. Smile - Brian Wilson

השבחה של כל מה שבראיין ווילסון עשה עד היום. אלבום מאוד מרגש, שנושק למוזיקה קלאסית. הרמוניות מושלמות, עיבודים ווקאלים נפלאים.

2. לאמבצופ - Aw C'mon ו-No You C'mon

רכות מקצבית ותוכנית. שני אלבומים שיצאו בו-זמנית להרכב מנאשוויל ומהווים בשבילי סוג של שמיכת פוך מוזיקלית.

3. Riot on an empty street - Kings of Convenience

הצמד הזה עושים לי להרגיש שסיימון וגרפונקל הם לא המצאה ייחודית לשנות ה-60. אחד האלבומים היפים והצלולים ביותר של השנה.

4. Hymns from the 49th Parallel - K D LANG

פרשנות אישית ומאוד אקפרסיבית של שירים שכתבו בני ארצה, קנדה, כמו ליאונרד כהן, ג'וני מיטשל וניל יאנג. לפעמים יש דברים שמתחרים יפה, באופן הולם, עם הגירסאות המקוריות. זה אחד מהאלבומים הנדירים הללו.

5. On the Cobbles - John Martyn

אלבום חשוף, שנוגע לי בקצות הנשמה. אלבום השנה שלי.

גל אפלרויט – "גל גל":

1. אלברט בגר – Listening

האלבום החדש של בגר משלב אלמנטים של רוק אלטרנטיבי וג'אז אוונגרדי. בגר הוא ללא ספק ה-סקסופוניסט הישראלי הטוב ביותר כיום, שאינו נופל מנגנים גדולים בעולם.

2. THE CURE - THE CURE

האנרגיה האדירה של רוברט סמית' והחברים התפוצצה באלבום רוק משובח, שאפילו הם לא האמינו שהם מסוגלים ליצור. ההפתעה של 2004.

3. Tom Waits - Real Gone

האלבום המאתגר של השנה, שנע בין מחוזות הבלוז והקאנטרי המסוייטים של וויטס. הקול שלו מעולם לא היה מחוספס יותר. האלבום הראשון בקריירה שלו ללא נוכחות של פסנתר, כולו גיטרות באס ותופים.

4. Kathryn Williams - Relations

אלבום קאוורים לא רגיל, עם בחירות יוצאות דופן של הזמרת הבריטית. השירים שלוקטו נתנו לאלבום אופי מאוד ייחודי, חורפי ולילי.

5. - On the Cobbles - John Martyn

אלבום השנה שלי. אלבום מרגש מאוד והיצירה הטובה ביותר של ג'ון מרטין, היוצר והזמר הסקוטי, מאז GRACE AND DANGER מ-1980.

יואב יפת – "כל יום אחת":

1. Express Way - Troublemakers.

אלבום מגוון, ססגוני ומסקרן.

2. Beatitude - Pepe Deluxe

קר מאוד בפינלנד והטריו הפיני הזה יודע לחמם היטב. שילוב של רוק ואלקטרוניקה. האלבום אמנם יצא בסוף 2003, אבל אלינו הוא הגיע רק השנה.

3. Smile - Brian Wilson

סוג של פלא, אלבום שבמקור היה אמור לצאת בסוף שנות השישים, אבל הוקלט ויצא השנה, כמעט בניגוד לכל הסיכויים בראיין ווילסון שרד ומצליח להיות רלוונטי, יפה, עשיר ומעשיר.

4. Lord Flimnap - Point of View, Goldoolins

ב-1989 הם היו בני 15-16, אוהד גולדברט ואיתי אייל הוציאו יצירת פרוגרסיב, מהבודדות שהוקלטו בישראל, והשנה סוף סוף זה יצא גם על דיסק. חוץ מזה הם חברו יחדיו להרכב פולק-רוק אקוסטי, יחד עם טל אייל, והוציאו אלבום יפהפה, באנגלית, שעם זאת נשמע עדיין כל-כך ישראלי ונוגע "GOLDOOLINS”.

5. LYRICS BORN - Later That Day

איש האנדרגראונד היפ-הופ הקורא לעצמו "ליריקס בורן" ניפק אלבום מושלם, שמשלב ראפ עם סול, Fאנק ואלמנטים של סמבה. היפ-הופ מחאתי, ציני, אינטליגנטי וכוחני בהפקה משובחת.

בועז כהן - "אחרי השקיעה":

1. These Were the Earlies - THE EARLIES

שיתוף פעולה יפהפה בין דרום ארה"ב לצפון אנגליה. חבורה של טקסנים ובריטיים חתומה על אלבום פסיכדלי, מלודי ויפה להפליא, שמתכתב עם אלטרנטיב קאנטרי וגם עם אנגליה של סוף שנות השישים.

2. PEOPLE ARE LIKE SEASONS - SOPHIA

מאחורי השם "סופיה" נמצא בעצם רובין פרופר-שפרד, פעם ב"גוד משין", שמספיד, מקונן, מתאהב ומתאכזב. אלבום עצוב, שכולו מפלים של כמיהה ותחושת אובדן. השיר-הימנון-קינה I LEFT YOU הוא אחד הדברים הכי מרעידים ששמעתי השנה.

3. You Are the Quarry - Morrissey

הוא חזר! הוא חזר! האיש שבמו קולו עיצב את פסקול נעוריי הרחוקים, הוציא השנה אלבום מוצלח. סוף סוף.

4. One Plus One Is One - Badly Drawn Boy

דימון גאף, זה שמו האמיתי של באדלי דרואון בוי – לטעמי, היוצר החשוב ביותר בבריטניה כיום. האיש עם כובע הצמר הוא, בעיני, היורש של ג'ון לנון – לא רק כיוצר, אלא גם כפרסונה. בדלי דרואון בוי נע בין מוזיקת פסקולים לשירים אישיים, מושפע גם ממוזיקה קלאסית וגם מרוק אנגלי של שנות השישים, בין פשטות למורכבות. "אחד ועוד אחד שווה אחד" הוא הרבה יותר ממקבץ שירים מעולה. הוא מארז מהודק של מחוייבות אישית של אמן נאיבי בעולם ציני, הוא מופת של נאמנות היוצר שמנסה ליצור משמעות ולשמור על כנות אישית, רגש שופע וחום אנושי. תקשיבו ל"שנת העכברוש", ל"גביע קדוש" או לשיר הנושא – ותבינו. אלבום השנה שלי.

5. In the fish tank - black heart procession solbakken

לוקחים נציגות מהאינדי האמריקאי מערבבים עם להקה הולנדית, סוגרים אותם באולפן קטן ולא נותנים להם לצאת, עד שהם גומרים תקליט. הם רעבים, חרמניים ומתים לסיגריה, אז הם גומרים את האלבום המשותף שלהם מהר - ומה שיוצא זו יצירת מופת. לא פחות. בלאק הארט פרוסשן ו"סולבאקן" ההולנדית מוהלים צרפתית באנגלית, פסנתרים דרמטיים בתיפוף מטורף ושירה מופלאה - ולטעמי זו הפנינה הכי זוהרת שיצאה עד כה במסגרת סדרת "אין דה פיש טאנק".