בשנים הקרובות עומדת להתרחש מהפכה עצומה בתחום הבשר והעופות, לאחר שעשרות חברות בארץ ובעולם כבר עומלות על פיתוח "בשר מתורבת", כלומר בשר המיוצר בתנאי מעבדה. נראה כי בתוך כשנתיים-שלוש יהיה בשר איכותי מתורבת במחיר זהה או אולי אף זול יותר מאשר הבשר הרגיל. כך גם ביחס לעוף מתורבת, ובעתיד גם חלב ואולי ביצים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לבשר המתורבת חשיבות עצומה: ראשית, אוכלוסיית העולם גדלה והצורך בבשר עולה. בקצב הגידול הנוכחי צופים המומחים בעיה של ממש לספק בשר לכל העולם. שנית, תעשיית הבשר נחשבת לאחד הגורמים המשמעותיים בזיהום אוויר ובפגיעה באקולוגיה העולמית. פרט לכך, בבשר המתורבת ניתן יהיה ליצור בשר איכותי, ללא פגמים בריאותיים.
פרט לכל אלה, כמובן, קיים עניין צער בעלי חיים. במציאות הנוכחית, בכדי לספק בשר בכמות גדולה, ישנם תהליכים רבים שפוגעים בחיות: גידולן בצפיפות; העברת בהמות בצפיפות, פיטום בעלי חיים ועוד, הגורמים צער רב.
כאשר התורה התירה לנו לאכול בעלי חיים בתנאים מסוימים, היא דרשה לצמצם את השימוש בהיתר לכמות הנדרשת לאדם, "איש לפי אוכלו תכוסו על השה". מרן הרב קוק זצ"ל סובר במאמרו, חזון הצמחונות והשלום, שאמנם במציאות שלנו אכילת בשר היא דבר מוסרי, אולם לעתיד לבוא, כאשר העולם יהיה מתוקן, לא יאכלו בשר.
מיט-טק בשר מתורבת הדפסה בתלת-ממדמיט-טק בשר מתורבת הדפסה בתלת-ממד
מיט-טק: בשר מתורבת בהדפסה בתלת-ממד
(צילום: Meateck)
הרב קוק דמיין, מן הסתם, אכילת צומח. אולם, ייתכן שחזונו מוביל דווקא לבשר מתורבת: מצד אחד, אוכלים בשר שהוא כמעט העתק מוחלט של בשר רגיל - אולם דרך ייצורו שונה בתכלית. במקום לשחוט בעלי חיים, מגדלים את הבשר במעבדה.

דיון הלכתי חדש לגמרי

ישנם כמה שלבים בפיתוחו של בשר מתורבת. בתחילה, יש לקחת את התא הראשון. הדבר הטוב ביותר עבור ייצור הבשר הוא תא גזע ("תא מקור"). את התאים הראשונים ניתן לקחת מכמה מקורות. כיום משתמשים בעיקר בשני מקורות: תאי גזע עובריים - ועור ועצמות.
המדען תום בן אריה עובד במעבדה שלוהמדען תום בן אריה עובד במעבדה שלו
מגדלים תאים במעבדה
(צילום: אבי מועלם)
השלב השני, הוא לשים את התא בתוך מצע של גידול. בכדי לגדל בשר ממשי, שמים את התאים הללו על פיגום תלת-ממדי, שגורם לתאים להתמיין ולהסתדר כמו בשר ממשי. כיום מתחילים לייצר דברים אלה גם במדפסות תלת-ממד, שעשויות לאפשר ייצור מדויק ומהיר יותר.
ההלכה מוצאת עצמה בדיון מורכב חדש לחלוטין, הנוגע לכשרות המוצר: האם הוא נחשב כבשרי? האם חלים עליו דיני טומאה? האם יותר למשל לאכול בשר חזיר מתורבת? לאחרונה, שינו את מצע הגידול למצע מן הצומח, האם תהיה בעיה בבשר של חמץ בפסח? הנה כמה מן השאלות ההלכתיות שמתחילות את הדיון:
האם יש איסור בתא עצמו? האם הוא נחשב כמו המקור הטמא (או הבשרי) שממנו הוא מגיע, אם מקורו למשל בעור או בעצמות? האם יש בו איסור של אבר מן החי אם הוא מגיע משטיפת עוברים? או שמא, כיוון שלא רואים אותו (בהיותו אך תא זעיר), אין לו ממשות והוא כלל איננו נחשב כאיסור.
שינוי מהמקור: גם אם נניח שהתא עצמו ייחשב אסור (לענייני בשר), ייתכן שהשינוי מהמקור כל כך גדול, עד שאין בו זכר למקור, והרי זה כאיסור שהשתנה. מאידך גיסא, ייתכן גם שאין כאן שינוי, אלא התרבות, וממילא כל ההתרבות נחשבת בדיוק כמו התא הראשוני.
ביטול התא: גם אם נאמר שהתא הוא בשר ממש, ייתכן שהוא בטל במיליוני התאים החדשים שנוצרים. ומצד שני, ייתכן שאין כאן ביטול, אלא שיש כאן דבר טמא שהתרבה בכמות גדולה.
תהליך או תוצאה: גם אם נניח שהתהליך שינה לגמרי את התא, ייתכן שהדבר הקובע איננו התהליך עצמו אלא התוצאה. אם התוצאה נראית כמו בשר, טועמת כמו בשר ומורכבת מאותם חומרים של בשר, הרי שהיא נחשב כבשר.
מראית עין: גם אם נאמר שהבשר כשר ופרווה, ייתכן שישנה בעיה של מראית עין כשאוכלים אותו עם חלב, או כשאוכלים בשר שנראה בדיוק כמו חיה טמאה.
הנהגה: גם אם נאמר שאין כלל בעיה, ואין דינו של המוצר כבשר, עדיין עומדת לפתחנו השאלה האם נכון לבטל הלכות רבות שהן חלק מאורחות חייו של היהודי? כיצד יראה עולם שבו יהודים אוכלים בשר הדומה בריחו בטעמו ומרקמו לבשר חזיר? היעלה על הדעת שיהודי יאכל צ'יז-בורגר? כיצד ישפיע הדבר על הלכות הכשרות? ומי שאומר שהכול עניין של הרגל והסתגלות, יתיר לאכול גם בשר אדם? אם אין זה בשר כלל, הרי שלכאורה גם בשר אדם יהיה מותר לאכול, ואולי אף את הבשר שעשוי מעצמך.

בתי המדרש דנים

העניינים הללו אינם דיונים פורחים באוויר, אלא דיוני עומק הרלוונטיים לחיינו שנידונים בימים אלה ממש בבתי מדרש בארץ ובעולם, גם בבית המדרש "מדע תורתך" ובכולל "אחדות מרדכי" מבית "סולמות" והמרכז האקדמי לב, בדרך לכיווני פסיקה בנושא. מרגש לראות כיצד בדברי חז"ל מלפני אלפי שנים, ישנם יסודות המסייעים בידינו בהחלטות חדשות שכאלו.
יו"ר עמותת סולמות, הרב יוסף צבי רימון יו"ר עמותת סולמות, הרב יוסף צבי רימון
יו"ר עמותת סולמות, הרב יוסף צבי רימון
(עמותת סולמות)
הבשר המתורבת יביא בעזרת ה' את העולם למקום טוב יותר, אולם עלינו לשבת בעומקה של ההלכה כבר עתה, לדון בעומק בכל המציאות המדעית, ולתת את התשובות ואת ההנחיות של עולם ההלכה, בדרכה של תורה.
  • הרב רימון הוא יו"ר "סולמות" ורב ראשי בבית המדרש, המרכז האקדמי לב