.1

גם אם הבן שלך יהפוך למנהיג הגדול ביותר בתולדות העם, בעינייך הוא תמיד יישאר התינוק הקטן ההוא, שהכנסת לתיבה בידיים רועדות והחבאת בין קני הסוף.
זה נכון, יוכבד?

2.

"דומם שטה / תיבה קטנה / על היאור הזך / ובתיבה משה הקטן / ילד יפה רך".
אילו מילים יפות כתב קדיש יהודה סילמן, ואני גם אוהבת את יפה ירקוני ששרה אותן, יש רק פרט אחד קטן: התיבה לא שטה.
יוכבד הניחה אותה על גדות היאור, בין קני הסוף, אחרת התיבה הייתה מתהפכת ומשה הקטן היה טובע.
ויוכבד לא הייתה אחת כזו שתיתן לזה לקרות.

3.

זו הייתה תקופה קשה.
פרעה מצווה: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". הוא מאוים רק מבנים זכרים, פרעה.
טוב, אלה היו זמנים אחרים.

4.

לעמרם, בעלה של יוכבד וממנהיגי העדה העברית, יש רעיון: על הגברים לגרש את נשותיהם, וכך לא ייוולדו תינוקות עבריים חדשים.
מה הרגישה יוכבד כ ש ב ע ל ה בא עם רעיון כזה?
אחרי הכול, היו עוד דרכים למנוע מתינוקות חדשים לבוא לעולם, אבל הוא: להתגרש!

5.

מרים, הבת הקטנה והחכמה, גורמת לאביה לחשוב פעמיים.
היא אומרת לו, "פרעה גזר רק על הזכרים, אבל אתה בעצם גוזר גם על הזכרים וגם על הנקבות".
הגיוני שדווקא נקבה תחשוב על זה, לא?

6.

לא?

7.

אבא עמרם מקשיב למרים הקטנה, וכל הגברים לוקחים בחזרה את נשותיהם.
מעניין אם כולן הסכימו לשוב לבעליהן.
אני מניחה שכן. אחרי הכול, אלה היו זמנים אחרים.

8.

לפי המדרשים, יוכבד הייתה דודתו של עמרם, והיא ילדה לו את משה כשהייתה בת 130.
איך זה קרה? רש"י מסביר, שברגע שעמרם החזיר אליו את יוכבד, "היא נהפכה להיות נערה".
היא כנראה אהבה אותו מאוד.

9.

לפני כמה שנים, סיפרתי על יוכבד באיזו הרצאה.
כשהגעתי לחלק הזה, קמה מישהי מבוגרת מאוד, ובקול רועד אמרה: הייתה שם שואה! הרגו תינוקות! נראה לך שאנשים התעסקו עם אהבה?
רציתי להגיד לה שאנשים תמיד מתעסקים עם אהבה, אבל לא הייתי בטוחה שזה נכון.

10.

אני עדיין לא בטוחה.

11.

משה הקטן נולד, וכל הבית נמלא אור.
לפי הפרשנים, יוכבד ידעה שהוא יחיד ומיוחד במינו. זה נכון שכל אמא חושבת ככה על התינוק שלה, אבל במקרה של יוכבד זה גם התברר כנכון.

12.

עשרה שמות שונים היו למשה: ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, טוביה, שמעיה, הלוי, משה.
יוכבד קראה לו מלכיאל.

13.

לילה. כולם ישנים. ורק יוכבד ומרים פוסעות בלאט, בידיהן תיבת גומא מצופה בזפת וטיט - ובתוכה משה מלכיאל הקטן.
יוכבד מניחה את התיבה בין קני הסוף, וחוזרת הביתה בחזה מלא חלב ולב מלא פחד.

14.

אבל היא משאירה שם את המשגיחה הכי טובה שיכולה להיות.
את מרים, האחות הבכורה והחכמה, זו שתשכנע עוד מעט את בת פרעה לקחת את יוכבד כמינקת למשה.
ושוב הוא נמצא בזרועותיה.
האושר!

15.

והכול בזכות תושייתה של מרים וטוב ליבה של בת פרעה.
הוא ניצל בידי נשים, משה. הן אלה שגידלו אותו וגוננו עליו.
פלא שהפך למנהיג כל כך מוצלח?

16.

אני חושבת לפעמים על יוכבד.
מה הרגישה כשהגיעה העת להחזיר את התינוק הקטן שלה בחזרה אל אמו החדשה, המאמצת.
כנראה שעם כל הצער, היא שמחה על כך שנשאר בחיים, וקול אמהי קטן, שאינו טועה לעולם, לחש באוזנה: חכי ותראי מה עוד יצא ממנו.
חכי ותראי.

17.

והיא ראתה, ועוד איך.

נשות התנ"ך: