נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר הערב (יום שני) כי בצל העימות החריף בינו לבין הנשיא דונלד טראמפ, ארה"ב מעכבת כעת סוגים שונים של "אספקה חיונית" לאוקראינה, שאותם הוא לא פירט. אף שבציוץ ברשת X שבו השמיע את הטענה הזו הוא הדגיש כי העיכוב נמצא "ברמת משרד ההגנה האמריקני", רק שעות לפני כן האשים זלנסקי כי גם בלילה שעבר ארה"ב לא סיפקה לארצו מודיעין מוקדם על מתקפת כטב"מים וטילים נוספת ששיגרה לעברה מוסקבה, באופן שמנע מקייב להיערך כראוי למתקפה.
תיעוד משדה הקרב באוקראינה: "לראשונה אי-פעם רחפן חילץ חייל פצוע"
במקביל, זלנסקי אמר הערב כי נמשכות הגבלות מסוימות על השימוש של צבא אוקראינה ברשת התקשורת הלוויינית "סטארלינק". אף שחלק מההגבלות כבר הוסרו לפי קייב, הן עדיין מביאות לדברי הנשיא האוקראיני לניתוק הקשר מהרשת במהירויות של 130 עד 161 קמ"ש באזורים שונים בקווי החזית, באופן שפוגע בשימוש בכטב"מים לצורכי תקיפות לטווח בינוני או בשיגור רחפני יירוט קטנים נגד הכטב"מים ממונעי-הסילון של רוסיה, שלהם מהירות גדולה יותר מהכטב"מים הישנים שלה ושאותם קייב מתקשה ליירט.
לכך מצטרפת גם כאמור הטענה של קייב ולפיה בימים האחרונים ארה"ב הפסיקה להעביר מידע מודיעיני מוקדם על שיגורי טילים וכטב"מים מרוסיה, מידע שעד כה היה קריטי עבור מערכות ההגנה האווירית שלה. טראמפ ומזכיר ההגנה שלו מרקו רוביו אמנם הכחישו שניהם שהיה שינוי כלשהו במדיניות שיתוף המודיעין עם אוקראינה, אבל גם הלילה לפי קייב לא הגיעה התרעה מודיעינית כזו לפני מתקפה שבה לפי זלנסקי נפגעו 28 מתקני אנרגיה וחשמל קריטיים, באופן שגרם לכך שחצי מיליון אוקראינים נותקו מזרם החשמל, ממערכות חימום וממים זורמים.
גלריה
נזק באחת המתקפות האחרונות על קייב. "ההתרעה האמריקנית על השיגורים התקבלה מאוחר מדי, ולא היה זמן לאזעקה"
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
לדברי זלנסקי המתקפה הלילית כללה 16 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר קייב וסביבתה, כשלפי הרשויות בבירה צעירה בת 21 נהרגה מאחת הפגיעות. בחיל האוויר האוקראיני ציינו כי לפני הגל הראשון של המתקפה הלילית לא הייתה שום התרעה מבעלות בריתה של קייב, והמידע על הגל השני הגיע מאוחר מדי מכדי שניתן היה להפעיל את האזעקות לתושבים בזמן. לפי משרד ההגנה הרוסי, המתקפה הלילית כוונה למרכז נתונים ולאתרים נוספים שבהם אוחסנו טילים או רכיבי טילים וכטב"מים. הערב דווח בחרקוב על מתקפת כטב"ם נוספת שפגעה בפארק ובו שהו הורים ששיחקו עם ילדיהם. בפגיעה הזו נהרגו שתי נשים ופעוט. המתקפות מגיעות יממה אחרי שקייב שיגרה מצדה את אחת ממתקפות הכטב"מים הגדולות ביותר שלה בעומק רוסיה – עם יותר מ-1,000 כטב"מים – ושבה נפגעו מתקני נפט בסנט פטרסבורג.
המתקפות האוקראיניות על מתקני אנרגיה רוסיים, נזכיר, הן שעומדות בלב המשבר העמוק בין טראמפ לזלנסקי. נשיא ארה"ב לוחץ לסיום המתקפות בטענה שהן אלו שאחראיות לזינוק במחירי הדלק ובפרט במחירי הסולר, טענה שהמומחים מפקפקים בה ומדגישים כי הסיבה המרכזית לעליות המחירים היא המלחמה שטראמפ עצמו מנהל נגד איראן. טראמפ הדהים את קייב ואת בעלות בריתה באירופה כאשר הודיע ב-9 באוקטובר, בתום שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, על הסכם שבמסגרתו הסירה ארה"ב סנקציות על מוסקבה, כדי לאפשר לה לייצא סולר לכלכלות העולם – אם כי לפי המומחים הכמויות המדוברות לא יביאו לשינוי משמעותי במחירים. בהמשך הכריז טראמפ באופן חד-צדדי על הפסקת אש בין קייב למוסקבה בתחום האנרגיה, ואף שקייב טענה כי עצרה את המתקפות שלה על מתקני נפט רוסיים לשלושה ימים כדי לתת סיכוי להפסקת האש הזו – לדבריה מוסקבה הפרה אותה מהרגע הראשון.
טראמפ, זלנסקי ומתקפה קודמת של קייב על מתקן נפט רוסי
(צילום: TOM BRENNER / AFP, REUTERS/Kylie Cooper)
למרות זאת טראמפ הפנה את הזעם שלו לזלנסקי, קרא לאוקראינה למצוא "נשיא חדש" שיהיה מוכן לעשות הסכם שלום, ובסוף השבוע האחרון המשיך בקו הזה כאשר הקפיא את כניסתו לתוקף של החוק שעליו חתם רק בחודש שעבר, ושכולל סנקציות נרחבות נגד רוסיה ונגד מדינות שרוכשות ממנה נפט, כמו הודו. החוק אושר ברוב גדול בסנאט, ומכונה על שם הסנאטור הרפובליקני המנוח לינדזי גרהאם, שהיה זה שקידם אותו עד למותו הפתאומי. זלנסקי לא הסתיר בימים האחרונים את האכזבה הקשה שלו מטראמפ, ואמר כי הוא "חש נבגד" מכך שהנשיא האמריקני בחר לדבריו בצד של רוסיה במלחמה. טראמפ מצדו שב ותקף את זלנסקי בפוסט שפרסם אמש ברשת החברתית שלו Truth Social, ובו השיב לביקורת שהשמיעו גם רפובליקנים בקונגרס על הקפאת חוק הסנקציות נגד רוסיה.
טראמפ טען כי החלת החוק הזה כעת הייתה מבריחה את רוסיה משולחן המשא ומתן, בשעה שבה הוא מנסה לקדם מחדש הסכם לסיום המלחמה, ולטענתו במגעים נרשמה "התקדמות גדולה" לכאורה. "אולי חשוב מכך, רוסיה עושה מעט מאוד, אם בכלל, כדי לסייע לרפובליקה האיסלאמית של איראן, בהשוואה למה שהיא הייתה יכולה לעשות, ואני רוצה שהמצב יישאר כך, וכך יהיה, אלא אם כן אנשים טיפשים יתערבו", הוא הוסיף. את זלנסקי שב ותיאר כמי שפוגע בעולם כולו במתקפות על בתי זיקוק רוסיים: "לזלנסקי לא אכפת, ולמען האמת, עם כל הכסף שאירופה כידוע מעניקה לו, ושהנשיא המושחת ג'ו ביידן העניק לו בעבר, הוא לא רוצה לסיים את המלחמה הזאת, וכנראה שמעולם לא רצה בכך. הוא היה יכול להשיג עסקה טובה יותר לפני שנתיים מכפי שהוא יכול להשיג כיום. ארצו הרוסה, חלק גדול משטחה אבד, האוקיינוסים והימים שלו אבדו, ואוכלוסיית הגברים שלו הצטמצמה — רבים מהם פצועים ו/או הרוגים. אני רוצה שהמלחמה הזאת תסתיים!".
לא ברור כיצד הדברים הללו מתיישבים עם המציאות: זלנסקי הסכים שוב ושוב בעבר ליוזמות שקידם טראמפ להפסקות אש זמניות, הצעות שאותן פוטין דחה, והקונצנזוס בקרב המומחים במערב הוא שפוטין הוא זה שלא מעוניין בסיום המלחמה, וכי הוא מאמין שהוא יכול להמשיך לגרור אותה עד שהסיוע המערבי לקייב יפחת, באופן שיעניק לצבאו הזדמנות מחודשת למחוץ את ההתנגדות האוקראינית. הבוקר השיב זלנסקי לביקורת של טראמפ ומסר: "אוקראינה מעולם לא רצתה במלחמה הזאת, ובירכנו על כל ניסיון מצד שותפינו להביא את המלחמה הזאת לסיום מכובד. נענינו בחיוב לכל הצעה להפסקת אש. המציאות היא שהמלחמה נמשכת, והיא נמשכת אך ורק בגלל התקיפות הרוסיות ורצונה של רוסיה לגרור את המלחמה הזאת עוד ועוד".
החשש במערב: "ברית בריונים" בין פוטין, טראמפ ושי ג'ינפינג
(צילום: AP PhotoAlex Brandon8, ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS, Sputnik / Alexander Scherbak / Pool via REUTERS / רויטרס,AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
על רקע המשבר הכבד בין זלנסקי לטראמפ, בצהריים דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי פוטין הציע לטראמפ לקיים פסגה משולשת בחודש הבא עם נשיא סין שי ג'ינפינג, כזו שבה יקדמו פתרון למלחמה בלי שקייב או בעלות בריתה באירופה ייקחו חלק בשיחות הללו. גורמים המעורים בנושא אמרו לעיתון האמריקני כי המטרה של פוטין היא לנצל את ההתחממות ביחסים עם טראמפ, ואת היעדרותם של נציגי קייב ואירופה מפסגה שכזו, כדי להגיע להסדר שייטיב עם מוסקבה. את ההצעה, כך אמר לעיתון קצין מודיעין רוסי לשעבר שתודרך בנושא, העלה פוטין בשיחת הטלפון ב-9 באוקטובר שלאחריה הודיע טראמפ על הסכם הסולר. המפגש המשולש ייערך לפי הצעת פוטין בפסגת הפורום לשיתוף פעולה כלכלי של אזור אסיה-פסיפיק (APEC), אותה תארח סין בין 18 ל-19 בנובמבר, ושטראמפ אישר כי בכוונתו להשתתף בה.
בכיר אמריקני אמר ל"ג'ורנל" כי טראמפ אמנם לא השיב עדיין בחיוב להצעה, אבל לדבריו הוא בהחלט עשוי להיות פתוח לרעיון – כחלק משאיפתו לממש את הבטחת הבחירות שלו לסיום המלחמה באוקראינה. עבור נשיא סין שי פסגה כזו תבסס את מעמדה של בייג'ינג כגורם מרכזי ביותר בזירה הבינלאומית, ולפי הדיווח הצד הסיני אותת שלא יתנגד לפסגה המשולשת אם טראמפ יסכים לה. עבור פוטין פסגה שכזו תהווה סימן נוסף לכישלון הניסיון המערבי לבודד את רוסיה כעונש על הפלישה לאוקראינה, וקצין המודיעין הרוסי לשעבר ששוחח עם ה"ג'ורנל" טען כי לפוטין יש "שאיפות מרחיקות לכת" לפסגה הזו – וכי הוא רואה בה מעין "ועידת יאלטה 2", שתביא לחלוקת העולם לאזורי השפעה.
ועידת יאלטה, נזכיר, הייתה הפסגה שערכו בפברואר 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, מנהיגי בעלות ברית – נשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט, שליט ברית המועצות יוזף סטלין וראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל – שבה דנו בחלוקת השטחים ואזורי ההשפעה באירופה אחרי תבוסתה הצפויה של גרמניה הנאצית. אף שב"ג'ורנל" העריכו כי השאיפה הזו של פוטין לקיים פסגה דומה לחלוקת אזורי השפעה היא "לא מציאותית" וכי סביר לכאורה שנשיאי ארה"ב וסין יסכימו לכך, מפגש בין השלושה שבו ידונו בגורלה של מדינה אחרת יהיה איתות מדאיג לא רק לקייב אלא גם לאירופה החוששת מנטישה אמריקנית, וגם לטייוואן, החוששת מאוד מפלישה שמתכננת אליה סין בשנים הקרובות. טראמפ עצמו אותת שוב ושוב על רצונו להתרחק מאירופה ולצמצם את ההשקעה האמריקנית בברית נאט"ו, ובמקום זאת להגביר את "ההגמוניה האמריקנית" בחצי הכדור המערבי, כלומר באמריקה הלטינית, וכבר בשנה שעברה – בצל העימות הקודם עם זלנסקי שהגיע לשיאו ב"פסגת הצעקות" בבית הלבן – היו פרשנים שהזהירו מאפשרות שהוא חותר למעין "ברית בריונים" עם פוטין ושי.
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה ב-1945. גם פוטין רוצה
(צילום: Gettyimages)
לפי שעה לא ברור כאמור אם פסגה כזו אכן תצא לפועל, אבל מזכיר המדינה האמריקני רוביו אישר היום שמתנהלים כעת דיונים על קיומה. גם דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אישר זאת, ובתגובה שמסר ל"וול סטריט ג'ורנל" הוא אמר: "עדיין אין הבנה ברורה בנוגע לעצם קיומה של הפגישה או לסדר היום האפשרי שלה, אף שכל שלושת הצדדים מכירים באפשרות ההיפותטית שפגישה כזאת תתקיים". שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה הזהיר מצדו שפסגה משולשת שבה אוקראינה לא תיוצג רק תעודד את פוטין להמשיך במלחמה. "כל עוד הוא ממשיך בטרור הזה, אין לאפשר לו מקום כלשהו סביב שולחן המשא ומתן", מסר סיביהה.
בינתיים, המלחמה באוקראינה ממשיכה לספק תקדימים עולמיים בכל הנוגע לשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים – והערב הודיעה קייב כי רשמה היסטוריה בחילוץ הראשון של חייל פצוע משדה קרב בעזרת רחפן. בתיעוד שפרסמה החטיבה הממוכנת ה-92 של הצבא האוקראיני, נראה חייל ששוכב על הקרקע מחבר עצמו לרתמה הקשורה לרחפן גדול שמרחף מעליו, שבהמשך מתרומם ונושא אותו באוויר עד לנקודת היעד, שם הוא מוריד אותו בעדינות לקרקע. אוקראינה, שלאורך המלחמה הפכה לחלוצה עולמית בכל הנוגע לשימוש בכטב"מים ובכלים בלתי מאוישים אחרים, כבר עושה שימוש תכוף ברובוטים קרקעיים על מנת לחלץ חיילים פצועים בקווי החזית, כדי לצמצם את הפגיעה בחייליה, אבל לפי הודעת החטיבה הממוכנת ה-92, התנאים במקרה הנוכחי, עם שטח ממולכד במוקשים וכטב"מים רוסיים רבים, לא אפשרו חילוץ קרקעי לא-מאויש.
החילוץ הדרמטי של החייל, בתיעוד שפרסמה אוקראינה (הסרטון - בפתח הידיעה)
בהודעה נאמר כי בעקבות זאת הוחלט לנסות לחלץ את הפצוע עם רחפן, וכי הסוג שנבחר הוא רחפן כבד מסוג הקסקופטר (עם שישה להבים), מתוצרת חברת Gurzuf Defence האוקראינית. "המומחים שלנו, בשיתוף פעולה הדוק עם היצרנית, הטמיעו פתרונות טכנולוגיים שאפשרו לרחפן הכבד, המשמש להפצצות, לבצע את הפינוי תוך שמירה על יציבות באוויר, ללא התהפכות או נדנוד מוגזם. כמו כן, הם ערכו ניסויים מקדימים במתחמים שהעמידה לרשותם Gurzuf Defence, ותכננו את המשימה בשיתוף יחידות נוספות. מי שהטיס את הרחפן היה מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים מחטיבה 30. המבצע הסתיים בהצלחה — הפצוע חולץ! כעת הוא עובר טיפול רפואי ושיקום, ולא נשקפת עוד סכנה לחייו", נכתב בהודעה. "המשימה הזאת מוכיחה פעם נוספת כי חיילי אוקראינה, בשיתוף פעולה עם היצרניות האוקראיניות, הם שקובעים את המגמות העולמיות בתחום הלחימה".
בסוכנות הידיעות AFP מציינים כי במבצעים אזרחיים כבר היה בעבר שימוש בכטב"מים לצורך חילוץ פצועים – בפרט בסין. אף שלפי אוקראינה מדובר בתקדים בכל הנוגע לחילוץ בתנאי לחימה, פאבל פלדבלום, ממייסדי Gurzuf Defence, ציין כי הוא לא סבור שחילוץ אווירי לא-מאויש יהפוך לנפוץ במיוחד: "הסיכונים לאדם פצוע באוויר גבוהים מדי". בהודעה שפרסם בעקבות השימוש ברחפן של החברה הוא הוסיף כי "פינוי אווירי הוא מוצא אחרון — ומשתמשים בו רק כשלא נותרה שום אפשרות אחרת להציל אדם".
רחפן מדגם StarGate שפותח במיוחד לחילוץ פצועים משדה הקרב. קייב מתכננת לייצר 1,000 בכל חודש
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
יצוין כי החילוץ עם הרחפן של Gurzuf מגיע ימים אחדים אחרי שאוקראינה העבירה לבחינה באזורי החזית סוג אחר של רחפן גדול, StarGate, שפותח במכוון כדי לאפשר חילוצים אוויריים של פצועים משדה הקרב, אך השימוש המבצעי בו טרם החל. לפי הדיווחים הרחפן החדש מסוגל לשאת עד 150 ק"ג על גבי אלונקה רפואית, וטווח הטיסה שלו לכיוון אחד הוא 15 קילומטרים — מרחק שמספיק כדי להגיע לחיילים הנמצאים ב"אזורי ההשמדה" בחזית, אזורים שבהם ישנם המוני כטב"מים ורחפנים קטלניים שמפעילים שני הצדדים. עלות כל רחפן כזה צפויה לעמוד על 50,000 דולר לפחות, והיעד הוא להגיע לייצור של עד 1,000 יחידות בחודש עד סוף 2026.
