2 צפייה בגלריה
אלעזר שטרן באולפן ynet
אלעזר שטרן באולפן ynet
השר אלעזר שטרן
(צילום: הדר יואביאן)
שלשום (יום א') התקשר אלעזר שטרן. זו הייתה שעת בוקר עדיין, שעה-שעתיים אחרי שאמר בנונשלנטיות ברדיו שהוא גנז וגרס תלונות אנונימיות. הוא היה נסער. ראיון של 18 דקות, הוא אמר – וזה מה שמוציאים?
זו הכותרת, השבתי. הוא חש שנעשה לו עוול נורא ושהוא הוצא מהקשר, אבל ככל שדיבר יותר היה קושי להבין לאשורה את גרסתו. כעבור כמה שעות זו התבהרה: לדבריו גרס מכתבים אנונימיים, אבל אף פעם לא כאלה שהיו קשורים בהטרדות מיניות ומעשים מגונים. מיד נשלחו מליצות ומליצי יושר מטעמו; הניסיון היה להציג את השיחה כמין חוסר הבנה כזו.
כדאי להבהיר: ההקשר של השיחה הרדיופונית היה תלונות על הטרדה מינית. המראיינים גולן יוכפז וענת דוידוב נתנו לשטרן מספיק הזדמנויות להבהיר שמעולם לא גרס מכתבים כאלה; הוא עמד על כך שגרסתו היא גריסה. בערב הגיעה העדות אצל גיא לרר על חיילת שלדבריה שטרן הודיע לה שחייה בצבא יהיו "שחורים ומרים" אם פרטי התלונה ייצאו מחדרו.
אמש בחדשות רשת העידה קצינת ח"ן בבסיס שלו, שסיפרה כי דיווחה לו על מה שיכול להיחשב חוקית למעשה מגונה. שטרן טען בתגובה ששירותו של הקצין הפוגע קוצר והוא הועבר תפקיד; השאלה היא אם נפתחה חקירת מצ"ח. והשאלה גם מדוע המתלוננת התרשמה שלא נעשה דבר והשתחררה מוקדם מתפקידה. אלה אינם מכתבים עלומים שנגרסו – אלא נשים שמספרות על מפגשים של טיוח לכאורה.
הפוליטיקאים יכולים לדבר גבוהה-גבוהה על אכיפה, ענישה וסובלנות אפסית; מילים באות בזול. השינוי יימדד במקומות בהם נדרשת פעולה בניגוד לאינטרס הפוליטי הצר והמיידי
חשוב להדגיש ששטרן לא הוחשד בעצמו בהטרדות חלילה, ושהחוק למניעת הטרדה מינית כלל לא היה קיים כאשר האירועים לכאורה התרחשו. אך גם בהתחשב בכך, יאיר לפיד דהר אתמול בעיניים פקוחות לטעות עמוקה. בעצם שתיים.
הראשונה, של מכניקה פוליטית, הייתה התגובה המהירה מדי. אם יש משהו שתלונות הקשורות להטרדה מינית הוכיחו לנו, הוא שפרסום אחד מביא עימו עדויות חדשות. ביש עתיד היו צריכים לומר: אנחנו ממשיכים לבדוק, ההאשמות חריפות, לא ננוח עד שנבין. במקום, הם נדחקו לצורך להגיב מיד והתחייבו למעשה לגרסה סלחנית, מחבקת – לשטרן.
הטעות השנייה הייתה עקרונית: לא רק שגיבתה את שטרן, הודעת יו"ר יש עתיד גם הטילה ספק באמינותה של מי ששירתה כחיילת וטענה לטיוח. ההודעה קבעה כי "בלתי סביר" שטיפל בתלונתה משום שמדובר בחיילת מפקדה, וקינחה באמירה שהציטוט של דברי שטרן אליה "אינו יכול להיות נכון". ככה, במחי הודעה לעיתונות, בעצם אמרה יש עתיד שעדותה של האישה לא נאמנה לאמת. או שהיא טעתה והזתה בתום לב, או ששיקרה. אין דרך אחרת להבין את ההודעה הזו. כמה שעות מאוחר יותר הגיעה עוד עדות בטלוויזיה.
מרב מיכאלי על שטרן: "עליי להרהר בכך"
(צילום: משה מזרחי)

בהתחשב בדברים השערורייתיים ששטרן אמר מעל בימת הכנסת לח"כ מירי רגב ב-2018 ("לא רוצה לדבר פה איך התקדמת בצבא, לא כדאי"), זה מדהים כיצד מחנה המרכז-שמאל – ממרצ דרך העבודה ועד יש עתיד – נתן לשטרן הנחת סוף עונה. רק דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם זה היה מועמד הליכוד לתפקיד יו"ר הסוכנות, אבי דיכטר כזה, נניח. מה הן והם היו אומרות ואומרים על מיזוגניה, שוביניזם ותרבות של הטרדות מיניות במערכת הביטחון.
גם אם דבריו של שטרן בפשטות פורשו לא נכון, וגם אם העדויות האלה איכשהו לא מדויקות, האם הוא הוכיח שיקול דעת שדרוש ליו"ר הסוכנות היהודית? בקואליציה מעדיפים לשתוק.
הפרשה הזו ממחישה לקחים חשובים. הראשון בהם הוא שהקואליציה, הממשלה ובפרט מי שרואים את עצמם כמחנה הליברלי בישראל לא הבינו את מצבם החדש. אז הנה הבהרה: לא תקבלו הנחות, ולא מגיעות לכם הנחות. אתם הממשלה, אתם השלטון. ואם תבחרו בשתיקה או בשיתוף פעולה בגלל צורך פוליטי, מחכה לכם גזר הדין של הציבור. ולפניו זרם של עובדות ושצף של ביקורת.
נדב איל איילנדב אילאביגיל עוזי
הלקח השני חשוב יותר. בעשרת הימים האחרונים נחשפנו לסיפורי הרצח של ליטל יעל מלניק בת ה-17, פסק הדין לרוצח של מיכל סלה, החשד נגד בעלה של רחל אייזנשטדט שלכאורה רצח אותה וניסה להסוות זאת כהתאבדות, הגבר בן ה-65 שניסה לרצוח את רעייתו, המטופלות של רופא בכיר שהעידו שנאנסו, העדות של קולט אביטל ב"הארץ" על שמעון פרס, העדויות של חיילת וקצינה שטוענות שאלוף במיל' טייח את תלונותיהן ועוד ועוד.
יש פער תהומי בין תחילת הרשימה לסופה. יש גם תמונה מצטיירת: הדרך שבה רוב האוכלוסייה, נשים, סובלות מביטחון אישי סדוק ופגום בחברה הישראלית. תחושה יומיומית שקשה לגברים לדמיין שהמכה, התקיפה או ההטרדה יכולות להגיע בכל נקודה בזמן ובמרחב. הפוליטיקאים יכולים לדבר גבוהה-גבוהה על אכיפה, ענישה וסובלנות אפסית; מילים באות בזול. השינוי יימדד במקומות בהם נדרשת פעולה בניגוד לאינטרס הפוליטי הצר והמיידי.