החשש הכבד מאפשרות שרוסיה תפלוש כבר בשבועות הקרובים לאוקראינה גבר אמש (יום ו') באופן משמעותי, בעקבות אזהרה חריגה שפרסם הממשל האמריקני על סמך מידע מודיעיני שאותו חשף בפומבי, ולפיו מוסקבה שלחה כוחות מיוחדים למזרח אוקראינה על מנת לבצע שם מבצע "דגל כוזב" נגד הבדלנים הפרו-רוסים שפועלים שם – ובכך להצדיק פתיחה של מבצע כיבוש צבאי. האזהרה האמריקנית פורסמה על רקע מתקפת סייבר מאסיבית נגד עשרות אתרים המשתייכים לממשלת אוקראינה, מתקפה שעצמה החלה שעות לאחר שהשיחות בין רוסיה לארה"ב ולמעצמות אירופה השבוע הסתיימו בכישלון צורם ובהצהרות לוחמניות מצדה של מוסקבה.
המתיחות במזרח אירופה – עוד כותרות:
• רוסיה: "ארה"ב בהתמוטטות עצבים, לא נשלול שליחת כוחות לקובה"
• מזכ"ל נאט"ו: "סכנה ממשית לעימות מזוין באירופה"
• אוקראינה מאמנת אזרחים להגן מפלישה רוסית
15 צפייה בגלריה
ביידן, נשיא אוקראינה זלנסקי ופוטין. רוסיה תנסה לפגוע בכוחותיה שלה כדי לתרץ פלישה?
(צילום: EPA, AP)
15 צפייה בגלריה
באותו יום: תרגיל צבאי של הכוחות האוקראיניים במזרח ארצם. רוחות מלחמה באירופה
(צילום: Ukrainian Defense Ministry Press Service via AP)
את האזהרה האמריקנית מאפשרות של מבצע רוסי חשאי שנועד לספק תירוץ למלחמה מול קייב העבירה אמש דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי. היא אמרה כי על פי המידע המודיעיני שיש ברשות ארה"ב, רוסיה פועלת "להכין את הקרקע" גם לקמפיין של דיס-אינפורמציה, במסגרתו היא תנסה להציג את אוקראינה כמי שנערכת למתקפה מיידית נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבס שבמזרח אוקראינה. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הכחיש את ההאשמות האמריקניות וכינה אותן "בלתי מבוססות".
לדברי סאקי, רוסיה כבר שלחה פעילים שמאומנים בלוחמה אורבנית, ויכולים להשתמש בחומרי נפץ על מנת לבצע פעולת חבלה נגד אותם כוחות בדלניים שרוסיה תומכת בהם, כך שלאחר מכן תוכל להאשים את אוקראינה באחריות לפעולה הזו ולצאת למתקפה נגדה. עם זאת, היא הבהירה שטרם ברור אם מבצע שכזה אכן ייצא לפועל, וכי הדבר תלוי בהחלטתו של הנשיא ולדימיר פוטין, שנראה שטרם הכריע בעד או נגד פלישה לאוקראינה.
"אנחנו חוששים שהממשלה הרוסית נערכת לפלישה לאוקראינה, באופן שיביא להפרה נרחבת של זכויות אדם ולפשעי מלחמה – אם הדיפלומטיה לא תאפשר לה להשיג את מטרותיה", אמרה סאקי. דובר הפנטגון, ג'ון קירבי, ציין כי המידע המודיעיני בנושא "אמין מאוד". גורם אמריקני שצוטט בסוכנות הידיעות AP ציין כי המידע הזה הושג מיירוט של התקשרויות שונות ותצפיות על תנועתם של גורמים מסוימים. המידע המודיעיני היה חסוי עד עתה, ולפני שארה"ב חשפה אותו בפומבי היא שיתפה אותו עם בעלות בריתה. לפי הדיווח ב-AP, ההערכה בצבא ארה"ב היא שפלישה צבאית רוסית עלולה להתרחש בתקופה שבין אמצע חודש ינואר – כלומר כבר עכשיו – ועד אמצע פברואר.
15 צפייה בגלריה
לוחם פרו-רוסי בכפר סמוך לעיר דונצק שבמזרח אוקראינה, שם שולטים המורדים הבדלנים
(צילום: AP)
החשש מפלישה שכזו, נזכיר, גבר דרמטית בסוף 2021, אז פרסה מוסקבה כ-100 אלף חיילים בגבול האוקראיני, בטענה שהממשלה הפרו-מערבית בקייב נערכת למבצע צבאי נגד אותם מורדים פרו-רוסים בחבל דונבס. בעולם מפרשים כבר זמן רב את הטענה הזו כהכנת קרקע רוסית לפלישה אפשרית של צבא רוסיה לשטח האוקראיני. אם רוסיה תפלוש בסופו של דבר לאוקראינה, תהיה זו הפעם השנייה שהיא תעשה זאת: ב-2014, לאחר ההפיכה שבה הופל המשטר הפרו-רוסי באוקראינה, מוסקבה פלשה לחצי האי קרים וסיפחה אותו לשטחה בטענה כי הוא שייך לה, והחלה לסייע צבאית לבדלנים הפרו-רוסים שהשתלטו על דונבס.
כעת עולה גם האפשרות שרוסיה מתכוונת לשלוח כוחות נוספים לאזור: משרד ההגנה במוסקבה חשף אמש תמונות שבהן נראים רכבי צבא משוריינים מועמסים על רכבות במזרחה הרחוק של רוסיה. במוסקבה טוענים שמדובר בסך הכול בתרגיל שנועד לבחון פריסות "רחבות טווח" של כוחות הצבא הרוסיים, אך מומחים צבאיים בעולם העריכו כי ייתכן שמאחורי המהלך ניסיון להסתיר העברת יחידות נוספות לקרבת אוקראינה.
להסלמה המדאיגה במתיחות שבין אוקראינה לרוסיה הוסיפה בלילה שבין חמישי לשישי מתקפת סייבר נרחבת על אתרי אינטרנט של ממשלת אוקראינה, שבה לפי הרשויות בקייב נפגעו כ-70 אתרים, כולל זה של מועצת הביטחון וההגנה האוקראינית. ההאקרים האלמונים שהשתלטו על האתרים שתלו בהם מסר מאיים למדי, ברוסית, אוקראינית וגם פולנית: "אוקראינים! כל המידע הפרטי שלכם הועלה לרשות הציבור. כל המידע במחשב הושמד, בלתי אפשרי לשחזר אותו. כל המידע שלכם הפך לפומבי, תפחדו וצפו לגרוע מכל. זהו העבר, ההווה והעתיד שלכם".
הדרישות של רוסיה, והאיום לשלוח כוחות לקובה
למרות טענותיהם של ההאקרים, הרשויות באוקראינה הודיעו כי לא נראה שנגנב מידע אישי כלשהו מהאתרים שנפרצו, והשליטה על רובם הוחזרה. האצבע המאשימה הופנתה מהר מאוד לעבר מוסקבה: שירות הביטחון האוקראיני הודיע כי ברשותו אינדיקציות שלפיהן מי שעומדים מאחורי מתקפת הסייבר הם האקרים שקשורים לשירותי המודיעין הרוסיים. לרוסיה כבר יוחסו בעבר מתקפות סייבר נגד אוקראינה – בהן כאלו ששיבשו את תשתית החשמל שלה – אך היא הכחישה שהייתה אחראית להן. מוסקבה טרם התייחסה להאשמה הנוכחית.
15 צפייה בגלריה
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי, אמש. "החשש - רוסיה תפלוש אם תקבע שהדיפלומטיה לא מועילה"
(צילום: Getty Images )
מתקפת הסייבר הזו הגיעה כאמור שעות בלבד לאחר סיומו הכושל של המשא ומתן שנערך השבוע בין נציגי ארה"ב ורוסיה בז'נבה – ונציגי רוסיה ונאט"ו בווינה – במטרה להביא להפחתת המתיחות. בין היתר, ברוסיה טענו כי הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) אינה מסוגלת להגיע להסכמים – ושר החוץ סרגיי לברוב אף האשים את ארה"ב כי היא מתנהלת כמדינה הסובלת מהתמוטטות עצבים. בצל דאגתה מהמשך ההתרחבות של נאט"ו למזרח אירופה אף הזהירה מוסקבה במרומז כי היא עצמה עשויה לשלוח כוחות לקובה ולוונצואלה, ובכך לאיים מקרוב על גבולות ארה"ב.
המהלך הרוסי בגבול אוקראינה נתפס כניסיון להגביר את הלחץ על המערב ולגרור את ארה"ב למשא ומתן רחב יותר על אזורי ההשפעה של מוסקבה ושל וושינגטון: בשנים האחרונות הגיעה המתיחות בין רוסיה לארה"ב ואירופה לשיא שלא היה כמותו מאז המלחמה הקרה, והמאבק בין הצדדים כולל פעולות ריגול בוטות, מתקפות סייבר, פריצות של האקרים, התנקשויות וחיסולים – וגם סנקציות. יותר מכול מטרידה את רוסיה הגברת הפעילות הצבאית והפריסה של כוחות נאט"ו במדינות במרכז אירופה ומזרחה, בהן פולין, צ'כיה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה.
ההצעה המוחשית לצרף לנאט"ו את אוקראינה וגאורגיה, שתי שכנות של רוסיה שהפכו בשנים האחרונות ליריבות מרות של הקרמלין, מטרידה את הרוסים במיוחד. מתקפת הסייבר האחרונה, אגב, רק הגבירה את שיתוף הפעולה של נאט"ו מול קייב: בברית הצבאית הודיעו אמש כי יחתמו בתוך ימים ספורים עם אוקראינה על הסכם שמטרתו לספק לה יכולות הגנה טובות יותר מפני מתקפות סייבר, כולל מתן גישה למערכת שמשמשת את המדינות החברות בנאט"ו לשיתוף מידע על תוכניות זדוניות.
15 צפייה בגלריה
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. הברית תרחיב את שיתוף הפעולה עם קייב להגנה מפני מתקפות סייבר
(צילום: AP)
15 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בשיחת טלפון בחודש שעבר עם ביידן. מציע פסגה משולשת עם פוטין
(צילום: Ukrainian Presidential Press Service / REUTERS)
רוסיה טוענת כי אחרי המלחמה הקרה המערב הונה אותה וגרם לה להאמין שנאט"ו לא תתרחב מזרחה, אבל במקום זאת הברית צירפה אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר (הברית המזרחית שניצבה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה) וצמחה מארגון צבאי של 16 מדינות לארגון של 30, המשתרע ממש עד לגבולות רוסיה.
כעת מוסקבה דורשת לשים סוף למגמה הזו, ואף להחזיר את הגלגל לאחור: בחודש שעבר, בצל ריכוז הכוחות בגבול אוקראינה, העבירה רוסיה לארה"ב רשימת דרישות שהיא מבקשת שייענו בתמורה להפחתת המתיחות בגבול האוקראיני, ובהן הדרישה שנאט"ו לא תצרף אליה עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה. וושינגטון דוחה בתוקף את הדרישה הזו, משום שאחד מעקרונות היסוד של נאט"ו הוא שכל מדינה העומדת בתנאי הברית רשאית להצטרף אליה. במסמך שהעבירה דרשה רוסיה גם שנאט"ו תצמצם את נוכחותה במדינות הקרובות לגבול הרוסי, דוגמת אסטוניה, והציעה שמוסקבה מצדה תצמצם בתמורה את התמרונים שהיא מקיימת ואת פעילותה האווירית בשמי אירופה.
למרות המתיחות: רוסיה עצרה במפתיע האקרים, לבקשת ארה"ב
מוקדם יותר אתמול אמר שר החוץ הרוסי לברוב כי רוסיה מקווה שעדיין ניתן יהיה לחדש את המשא ומתן להפחתת המתיחות הצבאית – אך הבהיר שהדבר תלוי אך ורק בתשובה שתספק ארה"ב להצעותיה של מוסקבה. "באופן קטגורי, לא נוכל להסכים לנוכחות של נאט"ו על סף גבולותינו, במיוחד לנוכח המסלול הנוכחי של ההנהגה האוקראינית", אמר לברוב, בהתייחסות לחתירתו של הממשל הפרו-מערבי בקייב להצטרף לנאט"ו. לברוב נשאל בשיחה עם כתבים מה הייתה כוונתה של מוסקבה באיום ששיגרה בתחילת השבוע, ולפיו תנקוט "פעולה צבאית-טכנית" אם השיחות ייכשלו, ולא ממש סיפק תשובה ברורה: הוא טען כי מדובר ב"פריסת ציוד צבאי".
15 צפייה בגלריה
לוחמים אוקראינים בקו החזית מול הבדלנים הפרו-רוסים, במחוז דונצק. על השלט נכתב: "זהירות, מוקשים!"
(צילום: AFP)
ניסיון נוסף להתניע מחדש את המשא ומתן להרגעת רוחות המלחמה באירופה עשה אמש נשיא אוקראינה עצמו, וולודימיר זלנסקי, שהודיע כי הציע מפגש משולש שלו ושל מנהיגי רוסיה וארה"ב. ראש הסגל של זלנסקי, אנדריי ירמק, אמר כי מדובר ב"עניין של חיים ומוות" עבור ארצו. החשש מעימות צבאי ניכר גם ברחוב האוקראיני: רוסלאן קבאטסיוק, בן 39 מקייב, אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי מתקפת הסייבר האחרונה מהווה תזכורת נוספת לאפשרות הזו, אך לדבריו רק תחזק את נחישותם של האוקראינים. "זה מזכיר לנו שאנחנו חיים בתקופה צבאית, שרוסיה היא אויב שרוצה להרוג אותנו פיזית", אמר.
חרף מתיחות השיא בין רוסיה למערב, נראה ששיתוף הפעולה בינה לבין ארה"ב עדיין קיים, ובאופן מפתיע למדי הודיעו אמש הרשויות ברוסיה כי לבקשת האמריקנים הן פשטו על מבנים שבהם פעלו האקרים שביצעו מתקפות סייבר בארה"ב – בניסיון לסחוט כספים מחברות וארגונים שנפגעו על ידיהם. שירות המודיעין הפנימי של רוסיה, ה-FSB, הודיע כי אנשיו פשטו ביחד עם כוחותיה של משטרת רוסיה על 25 מבנים ועצרו בהם 14 בני אדם שקשורים לקבוצת ההאקרים REvil. עוד נמסר כי בפשיטות נתפסו 426 מיליון רובל (סכום שווה ערך לכ-600 אלף דולר), לצד מחשבים ו-20 מכוניות יוקרה.
ב-FSB ציינו כי הפשיטה בוצעה בעקבות בקשה ישירה של השלטונות האמריקניים. "הארגון הפלילי הפסיק להתקיים, ותשתית המידע שנוצלה למטרות פליליות נוטרלה", נמסר. בארה"ב בירכו אמש על המבצע הזה. גורם בכיר בוושינגטון אמר לרויטרס, תחת עילום שם, כי אחד ההאקרים שנעצרו ברוסיה היה אחראי למתקפת הסייבר על חברת "קולוניאל פייפליין" במאי אשתקד. במתקפה הזו שותק במשך ימים ארוכים צינור נפט ענקי, באופן שהביא לשיבושים באספקת הנפט ברחבי החוף המזרחי של ארה"ב.
פורסם לראשונה: 23:57, 14.01.22
