יותר מארבע שנים אחרי שהפרשה נחשפה ב-ynet, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על הגינקולוג הבכיר, פרופ' מנחם (מני) אלקלעי, מומחה לאורוגינקולוגיה, 14 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר את עונשו לאחר שהפרקליטות ביקשה להטיל עליו לפחות 17 שנות מאסר.
בחודש יוני הרשיע בית המשפט את פרופ' אלקלעי בעשר עבירות של אינוס במרמה ומעשה סדום במרמה בתשע מתלוננות - הצעירה שבהן בת 23 והמבוגרת בת 66 בעת ביצוע המעשים. השופטים קבעו כי המעשים בוצעו תוך ניצול האמון שנתנו בו הנשים ותוך יצירת מצג שווא שלפיו מדובר בחלק מההליך הרפואי.
במסגרת התחקיר פורסמו עדויותיהן של יותר מ-35 נשים, שסיפרו כי נפגעו מינית על-ידי אלקלעי במהלך בדיקות רפואיות במרפאותיו. הוגשו נגדו 20 תלונות במשטרה והוא הושעה מבית החולים שיבא, אולם המשיך לקבל מטופלות באופן פרטי.
במשפט הוכח, מעבר לכל ספק סביר, כי אלקלעי ביצע מעשים פליליים בעודו מודע לחריגתם מהפרוטוקול, וללא שניתנה לכך הסכמה מודעת מצד המתלוננות. על בסיס עדויות של רופאים מומחים, מטעם התביעה וההגנה, מהארץ ומחו"ל, נקבע כי לא קיים כל קשר, ולו הקלוש ביותר, בין עיסוי ממושך בדגדגן שביצע לבין פעולה רפואית לגיטימית. עוד נקבע כי אלקלעי חרג ביודעין ובאופן קיצוני מפרוטוקול הבדיקה הגינקולוגית והאורוגינקולוגית במהלך הבדיקות, תוך שעשה במרמה שימוש באצטלה של בדיקה רפואית, וניצל ניצול ציני ובוטה את האמון המלא שנתנו בו כרופא.
מנחם אלקלעי (מימין) במהלך הקראת גזר הדין
(צילום: מיקי שמידט)
החקירה והתלונות שהוגשו נגדו הובילו את בית משפט השלום בתל אביב להרחיקו מעבודתו לחודש, ובהמשך ביקשה המשטרה לעשות זאת שוב - אבל לא לצמיתות. לפי האישום שבמסגרתו הורשע, שהוגש באוגוסט 2023, אלקלעי ניצל בתשעה מקרים שונים את תפקידו ואת האמון שניתן לו על-ידי המתלוננות, וכן את מצבן הגופני בעת בדיקתן. במעשיו, שתוארו במפורט בכתב האישום, הוא בעל אותן בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשים.
אלקלעי שימש בשיבא כמנהל היחידה לאורוגינקולוגיה - תת-התמחות במיילדות ובגינקולוגיה, העוסקת בהערכה, אבחון וטיפול בתחלואת דרכי השתן התחתונות, בצניחת אברי האגן, ובהפרעות בתפקוד סוגרי פי הטבעת. בנוסף שימש אלקלעי גם באותו תפקיד באגף נשים ויולדות בבית החולים פוריה, וכן טיפל במטופלות באופן פרטי, במרפאותיו שבמודיעין וברמת גן. בחשיפת הפרשה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" סייעה הבלוגרית חני מלול.
בעקבות תמונת המצב המתקבלת מהתיק המליץ בית המשפט כי משרד הבריאות יבחן ויגבש מדיניות מתאימה לנוכחות מלווה (צד שלישי) בבדיקות גינקולוגיות, משיקולים של הבטחת סביבה בטוחה ומכבדת למטופלות, הפחתת חשש ואי-נוחות, והגנה עליהן מפני פגיעה או פרשנות שגויה; וכן הגנה על רופאים מפני האשמות שווא.
הכרעת הדין מצטרפת לצעד שכבר ננקט נגד הרופא במסגרת הליך מנהלי. בחודש אוקטובר אשתקד דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו על החלטת משרד הבריאות להשעות את רישיונו לעסוק ברפואה עד לסיום ההליכים נגדו. באותה החלטה אימץ בית המשפט את עמדת משרד הבריאות, והשופט נמרוד פלקס כתב כי המעשים המיוחסים לו "משלבים מעילה חמורה באמון המטופלות תוך ניצול יחסי המרות והתלות, ומהווים פגיעה קשה בכבוד המקצוע".
