הכנסת ה-26 תצא לדרך ביום שלישי הקרוב, ובגוש השינוי מתקיימים דיונים רבים כדי להיערך לצעדים הפרלמנטריים הראשונים. הצעד הראשון הוא החלפת אמיר אוחנה ומינוי יו"ר כנסת חדש, במטרה לשלוט בסדר היום של החקיקה בכנסת. הצעד השני הוא קידום חקיקת בזק - כשהתעדוף הוא לביטול חוקי המהפכה המשפטית של קואליציית נתניהו היוצאת, בשל העובדה שחלקם נכנסו לתוקף בכנסת הנוכחית.
לפי החוק, יו"ר הכנסת הנוכחי אוחנה יכול להמשיך לשמש בתפקידו בתקופת המעבר, ויש לקיים את הבחירות לתפקיד היו"ר לא יאוחר ממועד הקמת הממשלה החדשה. כלומר, על פניו זה יכול לקחת גם חודשיים. אך פסק דין בבג"ץ אדלשטיין – שניסה למנוע ב-2020 את כינוס מליאת הכנסת לצורך הצבעה על החלפתו כיו"ר הכנסת - קבע כי אם יש דרישה של 61 חברי כנסת לקיים הצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש אז יש לקיים אותה מיד, לפני מועד כינון הממשלה. בגוש השינוי רואים בכך מהלך פרלמנטרי שאינו דומה למהלך של הקמת ממשלה, ולכן הכוונה היא לתאם את המהלך עם שתי המפלגות הערביות – רע"מ והרשימה המשותפת.
בגוש השינוי כבר הגישו לאוחנה דרישה לקיים את ההצבעה על החלפתו ביום שלישי הקרוב, יום השבעת הכנסת. אוחנה השיב כי ככל שיוגשו לו 61 חתימות הוא יקיים את ההצבעה תוך שבוע. בליכוד רוצים לגרום למצב שבו כל חברי גוש השינוי יחתמו על מסמך אחד יחד עם הרשימה המשותפת, אך אין חובה משפטית כזאת וניתן להגיש את החתימות באופן מצטבר כך שכל סיעה תגיש בנפרד.
לאחר החלפת היו"ר, בהנחה שאיזנקוט מקבל את המנדט להרכבת ממשלה, נציג מטעמו ימונה ליו"ר הוועדה המסדרת, שהיא ועדה זמנית שנחשבת מקבילה לוועדת הכנסת – ומחזיקה בסמכויות רבות כמו הקמת ועדות זמניות ומיוחדות לחקיקה עד הקמת ממשלה.
בליץ החקיקה - ומגבלת הזמן
בגוש השינוי רוצים לקדם בליץ של ביטול חוקי המהפכה המשפטית שחוקקה הכנסת הקודמת, כבר במהלך תקופת 42 ימי המנדט שיהיו לאיזנקוט ועוד בטרם הקמת הממשלה. לטובת המהלך מתכוונים בגוש השינוי להקים שורת ועדות זמניות בכנסת - ובהן ועדת חוקה זמנית, ועדה מיוחדת לחוק מח"ש, ועדה מיוחדת לביטול חוק התקשורת וגם ועדה מיוחדת לחוק ועדת חקירה ממלכתית.
ב-42 ימי המנדט של איזנקוט: ביטול המהפכה המשפטית
(צילום: shutterstock, REUTERS/Ronen Zvulun, AP Photo/Ariel Schalit)
החוקים שבגוש השינוי החליטו לתעדף קודם כל הם חוק מח"ש - החוק שמוציא את מח"ש מהפרקליטות ומכפיף אותו לשר המשפטים, שחלק ניכר ממנו נכנס לתוקף בעוד מספר חודשים; חוק היועמ"שית - החוק שנכנס לתוקף בינואר קבע כי עמדת היועצת לא תחייב את הממשלה וכי הממשלה רשאית לקחת ייצוג עצמאי בערכאות משפטיות; חוק התקשורת - החוק שקידם שלמה קרעי אמנם נבלם בבג"ץ אך בגוש השינוי רוצים לבטל גם אותו.
בנוסף, הם מתעדפים את ביטול שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים של מתווה סער-לוין, שייכנס לתוקף ביום שלישי עם השבעת הכנסת. לפי החוק שונה הרכב הוועדה, כך שבמקום נציגי לשכת עורכי הדין יהיו בה שני נציגי ציבור שימונו אחד על ידי האופוזיציה ואחד על ידי הקואליציה. בנוסף, אין וטו לשופטים בבחירת שופט עליון ומספיק רוב פוליטי רגיל כל עוד הוא כולל גם נציג אופוזיציה וגם נציג קואליציה.
לצד ביטול חוקים אלה, בגוש השינוי רוצים לקדם גם את חקיקת חוק ועדת חקירה ממלכתית. לפי החוק מי שמקים את ועדת החקירה היא הממשלה, ובגוש השינוי רוצים לעשות תיקון כך שהכנסת תוכל להקים גם היא ועדת חקירה. ככל הנראה, הם ינסו לקבוע כי מהלך שכזה ידרוש רוב של 61, אך הפרטים טרם נסגרו.
האתגר של גוש השינוי - מגבלת הזמן
האתגר המרכזי של גוש השינוי יהיה מגבלת הזמן. אם איזנקוט יקבל את המנדט יעמדו לרשותו עד 42 יום, ולאחר מכן – אם המנדט יעבור לנתניהו – הוא עשוי לאבד את השליטה בראשות הוועדה המסדרת. לצד זאת יש גם הגבלות משפטיות שכן אי-אפשר להוביל חקיקת בזק בנושאים מהותיים, וגם לביטול חקיקה יידרשו דיונים, והקואליציה תנסה למרוח את הזמן בעזרת פיליבסטרים והסתייגויות.
בגוש השינוי היו רוצים גם לחוקק חוק הגבלת כהונה, וליברמן דרש גם את חוק הנאשם, אך כעת יש קושי משפטי לקדם את שני הדברים בוועדות זמניות ובמסגרת בליץ חקיקה – כך שהם עשויים לקבל תעדוף נמוך ולהתעכב. כמו כן, יש התנגדות בגוש השינוי לקידום חוק הנאשם שכן יש מי שטוען כי לא ניתן להחיל את החוק על נתניהו שכבר הוגש נגדו כתב אישום, ויהיה מדובר בתחולה רטרואקטיבית. אחרים סבורים כי מדובר במהלך שאינו נכון פוליטית וכי זה יחזק את נתניהו במקרה של בחירות חוזרות.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.11.26
