חלום הבלהות של כל איש ציבור: חוקרי משטרה מגיעים בשעת בוקר מוקדמת עם צו חיפוש וצו מעצר. במשרדי יאח"ה בלהב 433, היחידה החוקרת עבירות שחיתות של אישי ציבור, מתנהלות כיום כמה חקירות בולטות, ובהן פרשת "הדרך אל הכפר" נגד ראש העיר כפר סבא רפי סער. במקביל נמשכת גם חקירת פרשת ההסתדרות "יד לוחצת יד", שנחשבת לאחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות שנחקרו בישראל.
סער, שנבחר לראשות העיר ב-2018 והחליף את יהודה בן חמו שהורשע בעבירות שחיתות, נעצר לפני כחודש יחד עם רעייתו מיטל. לפי החשד, קיבל באמצעותה מאות אלפי שקלים במזומן ובאשראי מאנשי עסקים בתמורה לקידום ענייניהם בעירייה. בית המשפט האריך לאחרונה בחודש נוסף את הרחקתו מהתפקיד. סער הכחיש כי |לא קיבל שקל לכיס", וטען שאין לו ידיעה על מעשי אשתו. במשטרה מעריכים כי החקירה מתקדמת לקראת גיבוש תשתית ראייתית משמעותית.
כך מתחילות רוב חקירות השחיתות: מידע מודיעיני זורם למשטרה ומועבר ליאח"ה, שם מחליטים אם לפתוח בחקירה סמויה. מדובר בחקירות מורכבות, הכוללות האזנות סתר, בדיקות חשבונות בנק, חיפושים וגביית עדויות רבות. לעיתים הן מסתעפות לכמה פרשיות משנה ודורשות עבודת צוותים גדולים של חוקרים.
ראשי הערים שהסתבכו בפלילים
אלא שבמערכת אכיפת החוק קיימת בעיה מתמשכת: הזמן הרב שחולף מרגע פתיחת החקירה ועד להכרעה סופית. כך למשל הסתיים לאחרונה, רק כעבור תשע שנים, ההליך בעניינו של ראש עיריית חדרה לשעבר, צביקה גנדלמן. החקירה החלה ב-2018 לאחר שנים של חקירה סמויה. כתב האישום הוגש ב-2021, אך ב-2025 בוטלו עבירות השוחד במסגרת הסדר, והוא נותר עם עבירה של אי-מילוי חובה רשמית בלבד. לבסוף בוטלה הרשעתו והוא נדרש לבצע 250 שעות שירות לתועלת הציבור.
גם בפרשת ראש העיר פתח תקווה רמי גרינברג נמתחת החקירה על פני שנים. השבוע הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה להעמיד לדין את גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, זיוף ועבירות מס. לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי יותר ממיליון שקל במסגרת מערכת הבחירות ב-2018. החקירה הגלויה החלה ב-2022 ותיק החקירה הועבר לפרקליטות רק ב-2025. סנגורו דוחה את החשדות מכל וכל.
בחודש פברואר נעצר גם ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, יחד עם בכירים נוספים, בני משפחה ומקורבים. לפי החשד, כספים שנתרמו לרווחת תושבי העיר בתקופות חירום הועברו לקרן קהילתית ומשם הגיעו לכיסם של המעורבים. בנוסף נחקרת הלוואה של מאות אלפי שקלים שלפי החשד אינה הלוואה אמיתית אלא טובת הנאה אסורה. עורכי דינו מכחישים את החשדות. ראש עיריית קריית גת, כפיר סויסה, נחקר באזהרה במסגרת פרשת "יד לוחצת יד" בחשד לקבלת שוחד. מלשכתו נמסר כי השיב לשאלות החוקרים וממשיך בעבודתו כרגיל.
גם ראש מועצת גבעת זאב, יוסי אסרף, נחקר בחשדות לשחיתות ציבורית, עבירות מס וחריגות בנייה. לפי החשד, הוא פיצל דירות שבבעלותו בניגוד לחוק וביצע חריגות בנייה בנכס הקשור אליו. בנוסף נבדק חשד שניצל את מעמדו כדי לסכל פעולות פיקוח ואכיפה נגד נכסיו ולהרתיע גורמים מקצועיים ברשות מלטפל בעניינים אלה. עורך דינו רמי תמם מסר כי אסרף ״דוחה מכל וכל את הטענות נגדו, מסר את גרסתו במשטרה, לא נעצר מעולם, וחזר לשרת את ציבור תושבי גבעת זאב".
בצפון הארץ נתון במעצר ראש המועצה האזורית אלבטוף, עאהד רחאל, שנעצר במסגרת החקירה הרחבה נגד תופעת הפרוטקשן. רחאל, שבעבר שירת כשוטר ואף זכה בעיטור המופת, מכחיש את החשדות. המשטרה חושדת במעורבות בגביית דמי חסות מקבלנים באתרי בנייה. בית המשפט ציין כי קיים חשד מבוסס שחברה הקשורה אליו גבתה סכומים גבוהים עבור שירותי שמירה שלא סופקו בפועל. סנגורו טוען כי מדובר בחברה של בנו וכי לראש המועצה אין קשר לפעילותה.
מעגל השחיתות
פרשה חמורה נוספת היא זו של ראש העיר נצרת לשעבר עלי סלאם. הוא נעצר בסוף 2025 ובפברואר 2026 הוגשו כתבי אישום בפרשת "מבוך הכסף". לפי האישום, הוזרמו במשך שנים עשרות מיליוני שקלים מקופת העירייה באמצעות חברת שמירה ששימשה כיסוי לפעילות עבריינית. הפרשה כוללת חשדות לגניבה מכספי ציבור, סיוע לארגון פשיעה, מרמה, הלבנת הון, שוחד ועבירות נוספות. כתבי אישום הוגשו גם נגד בכירים בעירייה ואנשי ארגון הפשיעה המעורבים בפרשה.
אל רשימת ראשי הרשויות שהסתבכו הצטרף גם ראש העיר חריש לשעבר יצחק קשת. נגדו הוגש כתב אישום הכולל עבירות מין בחמש נשים וכן עבירות של מרמה והפרת אמונים. לפי האישום, ניצל את מעמדו לקיום קשרים בעלי אופי מיני עם נשים שעבדו בעירייה או נזקקו לשירותיה. הפרקליטות טוענת כי פגע באמון הציבור ובטוהר המידות של השירות הציבורי.
גורם בכיר במשטרה, העוסק במאבק בשחיתות ציבורית, הסביר כי משך הטיפול הארוך נובע ממורכבות החקירות, מהצורך באישורים מיוחדים ומהשלמות חקירה רבות. גם לאחר שהמשטרה מסיימת את עבודתה, לעיתים חולפות שנים עד שהפרקליטות מחליטה אם להגיש כתב אישום. לדבריו, התארכות ההליכים פוגעת באופן משמעותי בכושר ההרתעה של מערכת אכיפת החוק.
לדבריו, ברבות מהפרשיות הקשר בין נבחרי ציבור לבין אנשי עסקים מתחיל באופן לגיטימי, אך בהדרגה הופך למערכת של טובות הנאה הדדיות. מי שנכשל פעם אחת עלול למצוא את עצמו נשאב למעגל של שחיתות, במיוחד בתחומים עתירי כסף כמו נדל"ן, מכרזים ובנייה. אנשי העסקים, הוא אומר, הם בדרך כלל המרוויחים הגדולים מהקשרים הללו. דוגמה לכך הוא מביא מתיקו של ח"כ דוד ביטן, שבו החקירה החלה ב-2017, כתב האישום הוגש ב-2021 והמשפט עדיין נמשך.
לסיום הוא משגר מסר חד לאישי הציבור: "אתם עלולים לאבד ביום אחד את כל מה שבניתם במשך שנים. השקעתם, התקדמתם והגעתם למעמד בכיר, אבל החלטה אחת שגויה עלולה להוביל אתכם מחדרי הישיבות לחדרי החקירות. ראיתי לא מעט אנשי ציבור שלא עמדו בפיתוי ושילמו על כך מחיר כבד".