מחקר רפואי

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

מחקר רפואי

הבדיקה שיכולה לשנות החלטה גורלית לחולי סרטן הערמונית

מחקר מסורוקה מצא כי מספר מוקדי הסרטן ואורכם בביופסיית פיוז'ן בסרטן הערמונית מנבאים טוב יותר מחלה אגרסיבית לעומת מדדים קלאסיים. הממצאים עשויים לשפר החלטות בין מעקב לטיפול, ולזהות חולים בסיכון גבוה עוד לפני ניתוח. פרופ' ניקולא מבג'יש, מוביל המחקר, מנהל המחלקה האורולוגית בסורוקה: "יש מטופלים שנראים 'בסיכון נמוך' לפי PSA, דרגת הגידול או MRI, אבל בפועל יש להם מעורבות רחבה יותר של סרטן"

צור גואטה | 14.04.26

מחקרים גילו: האיבר ה"מיותר" עשוי להשפיע על סרטן ותוחלת החיים

במשך שנים נדחקה בלוטת התימוס לשוליים הרפואיים, כאיבר שמסיים את תפקידו בילדות. אלא שמחקרים חדשים מציעים תמונה שונה: ייתכן שהיא ממשיכה להשפיע גם בגיל מבוגר - על תוחלת החיים, וגם על הסיכון לסרטן. פרופ' מונה כידון, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה: "עד כה חשבנו שהבלוטה מסיימת את תפקידו במהלך העשור הראשון לחיים או מיד לאחריו, אך מסתבר שטעינו"

איתן גפן | 31.03.26

"כמו ריסט למחשב": מחקר חשף איך קטמין משפיע על דיכאון עמיד

קטמין נחשב לאחת התקוות הגדולות בטיפול בדיכאון עמיד, אך עד כה נותרה השאלה המרכזית ללא מענה: איך הוא באמת פועל במוח. כעת, מחקר חדש חושף שינוי עמוק במערכת התקשורת בין מוליכים עצביים, שעשוי לפתוח פתח לגישה חדשה ומדויקת יותר לאבחון ולטיפול בדיכאון

איתן גפן | 23.03.26

רובוטים קטנים משערת אדם: כך מנסים חוקרים לטפל בגידולים מבפנים

חוקרים בארה"ב פיתחו מיקרו-רובוטים זעירים, קטנים משערת אדם, שניתן להניע בגוף באמצעות שדות מגנטיים כדי לאתר תאים חולים ואף לחמם גידולים. בשלב זה הניסויים נערכו בבעלי חיים בלבד. פרופ' דן פאר, ראש המעבדה לננו-רפואה מדויקת באוניברסיטת תל אביב: "זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אנחנו רואים יותר ויותר מחקרים מהסוג הזה, והתחום הולך ומתפתח"

צור גואטה | 19.03.26

נקודת מפנה באבחון סרטן השד: AI מזהה גידולים שממוגרפיה מחמיצה

שני מחקרים חדשים בחנו שימוש במערכת AI על יותר מ-116 אלף בדיקות ממוגרפיה. המערכת זיהתה כ-25% מגידולי "סרטן הביניים" שפוספסו בבדיקת הראשונית, ועשויה לחסוך כ-40% מזמן הפענוח של רדיולוגים - ממצא קריטי בישראל. פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא ב Google העולמית: "המחקר המשותף שלנו בבריטניה מהווה נקודת מפנה בטכנולוגיית הסריקה של גידולי השד"

איתן גפן | 18.03.26

החומר מסירי נון-סטיק נקשר להזדקנות מואצת, בעיקר אצל גברים

מחקר אמריקני מצא קשר בין חשיפה לכימיקלי PFAS, שמצויים במוצרים יומיומיים כמו מחבתות נון-סטיק, לבין הזדקנות ביולוגית מואצת אצל גברים באמצע גיל העמידה. החוקרים מדגישים שאין סיבה להיכנס לבהלה, אך מציינים שהפחתת סיכון אמיתית תלויה בעיקר בצעדי רגולציה וניקוי סביבתי

צור גואטה | 01.03.26

זוגיות פורצת דרך: רופאים ישראלים גילו איך חיידקי המעי נלחמים ב-HIV

בצל מלחמות ובין שתי יבשות, חברו לראשונה פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן למדע ופרופ' הילה אלינב מהדסה למחקר ראשון מסוגו. הם עקבו במשך עשור אחר נשאי HIV בישראל ובאתיופיה בניסיון להבין מה מתרחש במעי לאורך שנות המחלה. הממצאים חשפו כי חיידקי המעי אינם רק מושפעים מהנגיף, אלא משנים את תפקודם בניסיון לתמוך במערכת החיסון. בניסויי מעבדה הודגם כי המיקרוביום מסוגל להעלות את רמות תאי מערכת החיסון ולשפר התמודדות עם זיהומים – עד שלב מסוים. התגלית פותחת צוהר לגישה טיפולית חדשה

איתן גפן | 12.02.26

בוקר או ערב: מחקר חושף פער דרמטי בהישרדות חולי סרטן לפי שעת הטיפול

מחקר קליני חושף פער דרמטי בהישרדות חולי סרטן ריאה. הנתונים מראים: מטופלי בוקר שרדו כ-28 חודשים בממוצע, לעומת כ-17 חודשים בלבד בקרב המטופלים בשעות אחר הצהריים. מומחים מסבירים את הקשר בין השעון הביולוגי למערכת החיסון, אך מצביעים גם על השאלות הפתוחות: "אנחנו יודעים שלכל איבר בגוף שלנו יש 'שעון' משל עצמו, וגם למערכת החיסון שלנו יש שעון כזה"

איתן גפן | 11.02.26

מחקר: שינויי האקלים ישפיעו בעתיד על הרוחות במזרח התיכון

מחקר שנערך על ידי חוקרים מישראל ומגרמניה מזהיר: שינויי האקלים צפויים לשנות משמעותית את תנועת הרוחות במזרח התיכון - ובכך להשפיע על ייצור האנרגיה מטורבינות רוח באזור

יוגב ישראלי | 02.06.25

זוכה ב"נובל" של חקר אלצהיימר: "האנטישמיות בארה"ב - כמו בשואה"

פרופ' גיל רבינוביץ', ישראלי-אמריקני, זכה בפרס פוטמקין, החשוב בעולם לחקר האלצהיימר, על תרומתו לפיתוח אמצעים פורצי דרך לאבחון מוקדם של המחלה והובלת מחקרים ששינו את מדיניות הבריאות. בשיחה עם ynet סיפר על עתיד הטיפול במחלה וגם על הדאגה מהמצב בקמפוסים: "זו לא ביקורת על ישראל, זו אנטישמיות קלאסית"

איתן גפן | 21.04.25

מחקר ישראלי: תפקידו המפתיע של השעון הביולוגי בתגובת הגוף לחמצן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו קשר מרתק בין השעון הביולוגי בגופנו, חמצן ומחלות. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell Metabolism, חושף כיצד רכיב מרכזי בשעון הביולוגי, חלבון בשם BMAL1, משפיע על תגובת הגוף למחסור בחמצן, ואיך קשר זה עשוי להסביר את התפרצותן של מחלות בשעות הבוקר המוקדמות. פרופ' גד אשר: "להבנה הבסיסית של מנגנונים שקשורים לתגובה לחוסר חמצן יש חשיבות גדולה לאור המעורבות של חסר חמצן בפתולוגיות רבות"

איתן גפן | 08.12.24

כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר