אוקטובר 2013: פקחי האו"ם מפרקים מאגר נשק כימי בסוריה
(רויטרס)

הדיווח אתמול (יום ב') בעיתון "וושינגטון פוסט" על שתי המתקפות הישראליות בשנתיים האחרונות נגד מתקני נשק כימי של משטר אסד בסוריה לא מגיע בחלל ריק. לישראל יוחסה תקיפה נגד מתקן כימי בסוריה עוד לפני כן, ב-2018, והמסר המגיע מהמתקפות הללו הוא שצה"ל וישראל לרגע לא נחים באכיפת הקו האדום שהציבו – מניעת פיתוח נשק בלתי-קונבנציונלי בסוריה.
האיום הזה אמור היה לכאורה להיות כבר מאחורינו. ביולי 2014 מסרה מנהלת הכוח הבינלאומי לפירוק הנשק הכימי בסוריה דו"ח סודי למועצת הביטחון, לפיו הושלמו הפינוי וההשמדה של 1,300 טונות של נשק כימי שהיו במחסני הצבא הסורי. מנהלת הכוח הבינלאומי העריכה אז כי אנשיה הצליחו לשים את ידם ולהשמיד לפחות 95% מחומרי הלחימה הכימיים שבאמצעותם הרגו בשאר אסד ואנשיו אלפי אזרחים סורים באזורים שמרדו במשטר.
3 צפייה בגלריה
"הקצב מדמשק", וילד שנפגע במתקפה כימית שלו. אסד הבטיח, העולם הכריז, אבל בפועל הייצור המשיך
"הקצב מדמשק", וילד שנפגע במתקפה כימית שלו. אסד הבטיח, העולם הכריז, אבל בפועל הייצור המשיך
"הקצב מדמשק", וילד שנפגע במתקפה כימית שלו. אסד הבטיח, העולם הכריז, אבל בפועל הייצור המשיך
(צילום: AP, AFP)
3 צפייה בגלריה
ילד סורי שנפגע במתקפה כימית של אסד, ב-2017
ילד סורי שנפגע במתקפה כימית של אסד, ב-2017
ילד סורי שנפגע במתקפה כימית של אסד, ב-2017
(צילום: EPA)
הקצב מדמשק השתמש בעיקר בגז העצבים הקטלני סארין, החל משנת 2012 וללא הפוגה – עד שבאוגוסט 2013 איים נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה לתקוף את סוריה – ואף החל לארגן קואליציה שתעשה זאת. אובמה מצמץ ולא ביצע את התקיפה, אבל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, זיהה הזדמנות לזכות ביוקרה עולמית ושכנע את אסד להתפרק מנשקו הכימי. כאמור, ביוני 2014 כבר כמעט לא נשאר נשק כימי בסוריה.
בצה"ל העריכו שלאסד יש אולי עוד פה ושם מחסנים עם כמויות קטנות של חומרי לחימה כימיים, אבל במערכת הביטחון ובקהיליית המודיעין העריכו שלאסד כבר אין יכולת לאיים על ישראל בנשק כימי. לכן החליטה הממשלה להפסיק לחלק מסכות אב"כ לאזרחי ישראל, ואף צמצמה את ייצורן והפסיקה כמעט לחלוטין את האימונים בצה"ל להתמודדות עם נשק כימי.
אבל העובדות בשטח לא הצדיקו את האופטימיות. כשלושה חודשים אחרי שמועצת הביטחון התבשרה שתהליך פירוק הנשק הכימי בסוריה הושלם, התברר שבידי משטר אסד יש עוד מאגרים משמעותיים של נשק כימי, שעליהם לא הצהיר. העובדות האלה עוררו דאגה בישראל, ואז התברר כי אסד אמנם הפסיק להשתמש בגז העצבים סארין נגד אזרחיו, אבל המשיך להשתמש בגז כלור בריכוז גבוה, שאמנם לא גרם למקרי מוות רבים בקרב האזרחים שנפגעו – אבל גרם לפציעות ולמחלות קשות. אסד השתמש בעיקר בחומרי הלחימה הכימיים נגד המורדים הסונים, אנשי אל-קעידה ודאעש, וארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים שהתרכזו במחוז אידליב שבצפון המדינה, מדרום לעיר חלב.
3 צפייה בגלריה
אובמה מצמץ, פוטין הכריז על פירוק הנשק - אבל אסד המשיך לייצר בסתר
אובמה מצמץ, פוטין הכריז על פירוק הנשק - אבל אסד המשיך לייצר בסתר
אובמה מצמץ, פוטין הכריז על פירוק הנשק - אבל אסד המשיך לייצר בסתר
(צילום: AFP)
התקיפות הכימיות נמשכו גם ב-2016 ו-2017 ובחלקן שב ועשה משטר אסד שימוש בסארין. הדבר הזה הביא את הנשיא האמריקני דאז דונלד טראמפ להורות על תקיפה בסוריה, כעונש למשטר אסד. בישראל ראו את הדיווחים והחלו להתכונן לפגוע ביכולות הלחימה הכימית של משטר אסד, באופן עצמאי ובמסגרת המערכה שבין המלחמות (מב"מ).
אבל קודם לכן, "יד נעלמה" דאגה להביא לידיעת הקהילה הבינלאומית והאו"ם את העובדה שסוריה ממשיכה לא רק להשתמש בנשק כימי אלא גם לייצר אותו – ושהיא מייבאת חומרים מארצות רבות, בהן מדינות אירופיות כמו בלגיה, גרמניה, הולנד ושווייץ. את החומרים ייבא הקונצרן התעשייתי הצבאי של סוריה, סרס, שמפתח ומייצר בין השאר טילים וחימושים אוויריים, והוא גם זה שמייצר נשק כימי וביולוגי בסוריה.
בידיעה שהתפרסמה בשנה שעברה בעיתון הצרפתי "לה מונד", נחשף דו"ח סודי של שני ארגונים לא-ממשלתיים: OSH ו-Syrian Archive, שפירטו כיצד בדיוק הסורים מייצרים בהסתר נשק כימי מחומרים שהם מייבאים מחו"ל. באותם דו"חות נטען כי חיל האוויר הישראלי תקף באפריל 2018 באזור העיר חאמה שבמרכז סוריה את "מכון 4000" של "סרס", שבו מפתחים ומייצרים את הנשק הכימי. לטענת הארגונים האלו, התקיפה לא הצליחה ונפגעו רק בנייני המנהלה של המפעלים והמעבדות. אבל ברור שישראל לא היתה אדישה וכי היא נחושה לעשות כל שביכולתה כדי שלסוריה לא יהיה נשק כימי.
תיעוד מהתקיפה בסוריה ב-8 ביוני 2021

חומרי לחימה כימיים מוגדרים כנשק להשמדה המונית, וישראל הצהירה מספר פעמים שהיא מתכוונת להשתמש גם בכוח, אם הדבר יידרש, כדי למנוע ממשטר אסד להעביר נשק שכזה לחיזבאללה בלבנון או להשתמש בו בעצמו נגד ישראל.
מהדו"ח שהתפרסם ב"לה מונד" אפשר ללמוד שההתקפות שעליהן דיווח אתמול ה"וושינגטון פוסט" – ביוני השנה נגד שלושה מתקנים כימיים באזור דמשק וחומס ובמרץ אשתקד נגד וילה ליד חומס, שמטרתה נחשפה כבר אז ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" – לא היו הראשונות מסוגן, אלא "מקצה שיפורים" לתקיפה ב-2018, באזור העיירה מסייף שבמחוז חאמה. בתקיפה האחרונה, שבה דווח גם על נפגעים, כנראה שנהרס בצורה יסודית לא רק מאגר גדול של גז עצבים ומאגר נוסף של גז כלור, אלא גם חומרי מוצא לייצור גזים כאלה ומילויים בפצצות אוויר.
די ברור שהתקיפה הזאת לפני כחצי שנה הייתה אחד המהלכים המשמעותיים שישראל עשתה, תוך שמירת עמימות, כדי למנוע ממשטר אסד את יכולתו לייצר נשק להשמדה המונית. הפרסום אתמול ב"וושינגטון פוסט" כנראה נועד לאותת לאסד וגם לאיראנים – כשברקע נמשכות שיחות הגרעין בווינה – שישראל עדיין נחושה בהחלטתה שלא לאפשר מצב שבו אפשר יהיה לתקוף אותה בנשק השמדה המוני, בין אם מדובר בנשק כימי או ביולוגי, כמו שסוריה פיתחה וייצרה ב"מכון 4000" של "סרס", אלא גם בנשק גרעיני, שסוריה ניסתה בעבר לפתח ולייצר, ואיראן עודנה מפתחת ומייצרת כיום.
פורסם לראשונה: 22:30, 13.12.21