עם פופקורן מול הדחת מפלגת השלטון
שלטון הימין של מפלגת "חוק וצדק" (PiS) בפולין הגיע הערב לסיומו, כשראש הממשלה מטאוש מורבייצקי הפסיד בהצבעת אי-אמון בפרלמנט, ובמקומו נבחר לתפקיד דונלד טוסק, שיוביל קואליציה רחבה של מפלגות תומכות האיחוד האירופי.
24 צפייה בגלריה
ראש המועצה האירופית לשעבר טוסק. הבטיח לתקן את היחסים עם בריסל
(צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
24 צפייה בגלריה
הישיבה ההיסטורית שבה נפלה ממשלת ה-PiS. הואשמה בהשתלטות על התקשורת
(צילום: REUTERS/Aleksandra Szmigiel)
24 צפייה בגלריה
תומכי טוסק מתמוגגים מול ישיבת הפרלמנט בקולנוע בוורשה
(צילום: Omar Marques/Getty Images)
מפלגת PiS הנהיגה את פולין בשמונה השנים האחרונות, ובמהלכן היא הואשמה בפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, בהשתלטות על התקשורת וברדיפת קבוצות מיעוט, בהן מהגרים ולהט"בים. המהפכה המשפטית שהובילה המפלגה בפולין, ושגררה זעם וקנסות מצד האיחוד האירופי, נחשבת למהפכה שממנה שאבו השראה מובילי המהפכה המשפטית בישראל. מנגד מדגישה המפלגה כי בימי שלטונה הגנה על ריבונותה של פולין ועל מסורתה מפני התערבויות זרות, וכי שיפרה את איכות חייהם של מיליוני פולנים, בין השאר באמצעות העלאת שכר המינימום.
טוסק, נשיא המועצה האירופית לשעבר, הבטיח שתחת הנהגתו תתקן פולין את יחסיה עם בריסל, כך שמיליארדי אירו שהאיחוד האירופי הקפיא בשל החשש לשלטון החוק בפולין יופשרו ויוזרמו אליה. בבחירות באוקטובר אמנם הגיעה PiS למקום הראשון, אך כוחה נחלש, והמפלגות התומכות בטוסק השיגו די מושבים בפרלמנט כדי לאפשר לו להקים קואליציה. נשיא פולין אנדז'יי דודה, בעל בריתה של ה-PiS, אפשר למפלגת הימין לנסות ראשונה להקים ממשלה, אך ללא הועיל.
24 צפייה בגלריה
חוגגים את המהפך בקולנוע בוורשה. חלק מצאו עצמם ברשימת המתנה
(צילום: Omar Marques/Getty Images)
בהצבעת האי-אמון אחר הצהריים תמכו 266 מ-456 המחוקקים בהפלת ממשלתו של מורבייצקי, ובהמשך הצביע הפרלמנט על מינוי טוסק לראש הממשלה החדש, עם רוב של 248 מול 201.
מאז הבחירות באוקטובר ניכרת התעניינות אדירה של הציבור הפולני בפוליטיקה ובישיבות הפרלמנט, ומיליוני צופים עקבו אחריהן בשידורים ישירים בערוצי יוטיוב. לקראת הצבעת האי-אמון הערב אף הכריז בית קולנוע בוורשה על הקרנה מיוחדת של הישיבה, והביקוש לכרטיסים אליה היה כה גדול עד שכ-2,000 איש מצאו עצמם ברשימת המתנה. הערב נצפו שם הצופים צוהלים ואוכלים פופקורן להנאתם מול קריסת ממשלת מורבייצקי.
פוטין בעקבות סטאלין
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז בסוף השבוע רשמית כי בכוונתו להתמודד על כהונה נוספת, חמישית במספר, בבחירות שייערכו ב-17 במרץ הקרוב. הבחירות ברוסיה אינן דמוקרטיות כמובן, ופוטין צפוי לשייט בהן לניצחון קליל שייתן לו שש שנים נוספות בקרמלין, עד 2030.
פוטין בן ה-71 מנהיג את רוסיה כבר כמעט 24 שנה: הוא התמנה לממלא מקום הנשיא ב-31 בדצמבר 1999 בעקבות התפטרות בוריס ילצין, ובמרץ 2000 נבחר לתפקיד לראשונה. מאז כיהן ברצף כנשיא למעט ארבע שנים שבהן, בגלל מגבלות חוקה שאסרו עליו לכהן יותר משתי כהונות ברציפות, החליף אותו בתפקיד מקורבו דמיטרי מדבדב. גם אז, כראש הממשלה, נחשב פוטין לשליט בפועל. בהמשך שינה את החוקה, האריך את כהונת הנשיא לשש שנים, וביטל את מגבלת הכהונות הרצופות.
פוטין הוא כבר כיום האדם ששלט ברוסיה למשך הזמן הארוך ביותר מאז מנהיג ברית המועצות יוסף סטאלין, שמת ב-1953. לשם השוואה, בתקופת שלטונו של פוטין הספיקו לכהן בארה"ב חמישה נשיאים: ביל קלינטון, ג'ורג' בוש הבן, ברק אובמה, דונלד טראמפ וג'ו ביידן. אף שרוסיה שילמה על פלישתה לאוקראינה מחיר כבד, בדמות סנקציות חריפות, בידוד כלכלי ותרבותי ולפי דיווחים גם יותר מ-100 אלף חיילים שנהרגו או נפצעו, פוטין ממשיך ליהנות מתמיכה נרחבת, ולפי מכון הסקרים "לבאדה" כ-80% מתושבי רוסיה תומכים בו.
לפוטין עוזרת העובדה ששליטתו בתקשורת הרוסית מוחלטת, ושרוב מנהיגי האופוזיציה גלו או הושלכו לכלא בעקבות הדיכוי הקשה שהפעיל נגדם. ממש הערב הודיעו אנשיו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, שנידון ליותר מ-30 שנות מאסר, כי הוא הוצא ממושבת העונשין IK-6 שבה היה כלוא, כ-235 קילומטרים ממוסקבה, והועבר למקום לא ידוע. הדוברת של נבלני בן ה-47, קירה ירמיש, דיווחה ברשת X כי עורך דינו שחיכה לו מחוץ למתקן התבשר שהוא אינו כלוא שם עוד: "הם מסרבים לומר להיכן הם לקחו אותו", אמרה. הבית הלבן הביע דאגה בעקבות הדיווח.
בתוך כך נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יגיע הלילה לארה"ב ובהמשך ייפגש בבית הלבן עם הנשיא ביידן וינאם בסנאט, בניסיון לשכנע את הקונגרס לאשר את חבילת הסיוע הצבאי הענקית לקייב, בשווי 60 מיליארד דולר. רפובליקנים מונעים את אישור החבילה לא רק משום שחלקם רואים בכך בזבוז כסף, אלא גם כאמצעי לחץ על ביידן להדק את הפיקוח על הגבול הדרומי, שאלפי מהגרים מסתננים דרכו לארה"ב מדי שבוע. הנשיא האמריקני מזהיר את המחוקקים כי אי-העברת הסיוע לקייב תקרב את פוטין לניצחון במלחמה, וכי אין בכוונתו לעצור שם – אלא לתקוף מדינות נוספות באירופה.
הקושי לאשר את הסיוע האמריקני הוא עוד סימן לסדקים בנכונות של המערב לספק משאבים ונשק לאוקראינה אחרי קרוב לשנתיים של מלחמה. פוטין עצמו הצהיר בחודשים האחרונים שוב ושוב כי כל שעל רוסיה לעשות הוא להתאזר בסבלנות, עד שעמי המערב לא יוכלו עוד לשאת את עלות הסיוע לקייב. גם הגברת הראשונה של אוקראינה, אולנה זלנסקה, הצטרפה השבוע לאזהרות, ובריאיון ל-BBC אמרה כי אם המערב לא ימשיך לסייע לארצה, האוקראינים ימצאו עצמם בסכנת מוות: "במילים פשוטות – אסור לנו להתעייף, כי אם זה מה שיקרה – נמות. אם לעולם יימאס – הוא פשוט ייתן לנו למות".
גם מישיגן עם טראמפ
בזירה הפוליטית הפנים-אמריקנית ממשיך מצבו של הנשיא ביידן להיות רע, כשנותרו 11 חודשים עד לבחירות לנשיאות, שבהן הוא צפוי להתמודד בקרב חוזר מול דונלד טראמפ. לפי סקר ארצי שפרסם בסוף השבוע "וול סטריט ג'ורנל", טראמפ מוביל כעת על ביידן בפער של 4% ברחבי ארה"ב, 47% מול 43%. אף שבשיטת הבחירות האמריקנית המנצח בקלפי נקבע לפי מספר האלקטורים שצבר בכל מדינה, סקרים ארציים הם מדד טוב למצבו של מועמד. לשם השוואה, לפני ניצחונו ב-2020 הוביל ביידן על טראמפ בפער של 10-5%.
גם במדינות המפתח, אלה שבהן צפוי הקרב להיות צמוד ולכן בהן תיפול ההכרעה, מצבו של ביידן מוסיף להיות קשה. לפי סקר שפרסמה היום CNN, בג'ורג'יה, מדינה שבה השיג ביידן ניצחון דחוק ומרשים ב-2020, טראמפ מוביל עליו כעת עם 49% מול 44%, ובמישיגן, שבה ניצח ביידן בפער גדול יותר, טראמפ מוביל עליו עם 50% לעומת 40% (10% השיבו שהם אינם תומכים באיש מהשניים).
לצרות של ביידן התווספה בסוף השבוע מבוכה כשכתב אישום הוגש נגד בנו האנטר, ובו מואשם הבן שבמשך ארבע שנים ניהל מבצע הונאה שבמסגרתו העלים מסים בשווי של לפחות 1.4 מיליון דולר. הוא מואשם בתשעה סעיפים. כתב האישום מצטרף לזה שהוגש נגד האנטר ביידן בגין רכישת נשק בתקופה שבה השתמש בסמים – עבירה חמורה לפי חוקי ארה"ב.
כעת עשוי להתנהל נגד ביידן הבן משפט ממש במקביל לקמפיין הבחירות של אביו. הדבר צפוי לסייע לרפובליקנים, המשמיעים גם טענות שבימיו כסגן הנשיא ניצל ג'ו ביידן את תפקידו כדי לסייע לבנו האנטר בקידום עסקאות בחו"ל. אם האנטר ביידן יורשע בהונאת המס, העונש המרבי שאפשר יהיה לגזור עליו הוא 17 שנות מאסר.
מעבים כוחות סביב "חבל הנפט"
בדרום אמריקה גבר בסוף השבוע החשש מעימות צבאי בין ונצואלה לבין שכנתה גיאנה, אחרי שקראקס הודיעה כי במשאל העם שערכה, רוב מוחץ תמך בתביעתה לריבונות על חבל אסקיבו העשיר בנפט, שמהווה כשני שלישים משטח גיאנה. נשיא ברזיל לואיז אינסו לולה דה סילבה התקשר בשבת לנשיא ונצואלה ניקולס מדורו, והפציר בו שלא לנקוט צעדים חד-צדדיים שיסלימו את המצב. לפני כן פרסמו ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה וחמש מדינות נוספות ביבשת הודעה משותפת שבה קראו לוונצואלה וגיאנה לנהל משא ומתן ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום.
24 צפייה בגלריה
נשיא ונצואלה מדורו חוגג את תוצאות משאל העם. בגיאנה אומרים: "בית הדין לצדק יכריע"
(צילום: Pedro Rances Mattey / AFP)
24 צפייה בגלריה
מפלים מפורסמים באסקיבו, החבל שעליו טוענת ונצואלה לריבונות
(צילום: Martin SILVA / AFP)
גיאנה היא קולוניה בריטית לשעבר דוברת אנגלית, ומספר מאגרי הנפט שלה ביחס לנפש הוא הגבוה ביותר בעולם יחד עם כוויית. בחודשים האחרונים גברה המתיחות בינה לבין ונצואלה, אחרי שגיאנה פרסמה כמה מכרזי קידוח והכריזה על גילוי מרבצי נפט גדולים חדשים בחבל אסקיבו, שעליו טוענת ונצואלה לזכויות, ושבו גרים כ-125 אלף בני אדם, כחמישית מאוכלוסיית גיאנה.
ונצואלה טוענת זה עשרות שנים כי נהר אסקיבו, השוכן במזרח החבל, הוא הגבול הטבעי בין שתי המדינות, כפי שהוכרז ב-1777 תחת השלטון הספרדי, וכי בריטניה קרעה את החבל שלא בצדק מידי ונצואלה במאה ה-19. גיאנה מצדה טוענת שהגבול נקבע בעידן הקולוניאלי הבריטי ואושר ב-1899 על-ידי בית דין לבוררות. היא מדגישה שבית הדין הבינלאומי לצדק, השייך לאו"ם, אישר את ממצאיה.
אחרי משאל העם בשבוע שעבר הגיש מדורו הצעת חוק להכרזה על אסקיבו כמחוז של ונצואלה והורה לחברת הנפט הממשלתית להנפיק רישיונות להפקת נפט שם. ארה"ב, יריבתה ארוכת השנים של ונצואלה, הודיעה בתגובה על קיום טיסות צבאיות משותפות עם צבא גיאנה, צעד שקראקס הגדירה "פרובוקציה". על רקע המתיחות עיבו ונצואלה וגיאנה את כוחותיהן משני צדי הגבול, וביום רביעי הודיעה גם ברזיל כי היא מתגברת כוחות בשתיים מעריה הצפוניות. ביום שישי התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לדיון בדלתיים סגורות בעניין הסכסוך.
24 צפייה בגלריה
מצביעים במשאל העם בוונצואלה. קראקס רוצה את חבל הנפט
(צילום: REUTERS/Leonardo Fernandez Viloria)
אתמול הודיעו נשיאי ונצואלה וגיאנה על כוונתם להיפגש ביום חמישי השבוע באי הקריבי סנט וינסנט, לוועידת פסגה שבה ישתתפו מנהיגים נוספים, בהם נשיא ברזיל. נשיא גיאנה מוחמד אירפאן עלי אמר כי הוא מגיע לפגישה עם רצון טוב ונפש חפצה, אך התעקש כי בית הדין הבינלאומי לצדק הוא שצריך להכריע בסוגיה, וכי לא יתנהל משא ומתן עם ונצואלה. הנשיא לבש לגופו חולצה עם הכיתוב "אסקיבו שייך לגיאנה".
סיסי מכוון ל-97%
במצרים התקיים היום יום ההצבעה השני מתוך שלושה בבחירות לנשיאות, שבהן צפוי הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי לזכות בקלות בכהונה שלישית, שתבטיח לו שש שנים נוספות בתפקיד. הבחירות נערכות בצל המשבר הכלכלי הקשה של מצרים ובצל המלחמה בעזה, שהמשטר בקהיר ממלא תפקיד דיפלומטי מרכזי בה. מול סיסי ניצבים בבחירות שלושה מועמדים, שאיש מהם אינו אישיות רמת-דרג: חאזם עומאר, עבד אל-סנאד ימאמה ופריד זהראן.
24 צפייה בגלריה
תומך הנשיא סיסי ביום ההצבעה הראשון. זה לא יהיה מותח
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
24 צפייה בגלריה
נשיא מצרים נותן את קולו בקלפי. הציבור לא מביע עניין גדול
(צילום: Egyptian Presidency/Handout via REUTERS)
הבחירות במצרים מתקיימות עשור אחרי שסיסי הדיח מהשלטון בהפיכה צבאית את איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי, שבעצמו נבחר לנשיא אחרי המהפכה שבה הודח חוסני מובארק. מאז ההפיכה צבאית שולט סיסי במדינה ללא מצָרים: בעשר שנות שלטונו ניהל מבצע דיכוי הן נגד ליברלים ופעילי שמאל והן נגד איסלאמיסטים, וארגוני זכויות אדם טוענים כי כלא עשרות אלפים. סיסי ותומכיו טוענים כי מבצע המעצרים היה הכרחי כדי לייצב את מצרים ולהצר את צעדי האיסלאם הקיצוני.
אחרי שב-2014 ניצח סיסי בבחירות עם 97% ובשנת 2018 ניצח עם נתון דומה, גם הפעם התוצאות ידועות מראש, ומצרים רבים אינם מגלים עניין בבחירות. למרות זאת, גם היום נראו מצביעים בקלפיות, אחרי שהתקשורת הממלכתית, הנתונה לפיקוח הדוק מצד המשטר, הפצירה בהם לצאת ולתת את קולם. חלקם הגיעו באוטובוסים. ההצבעה בבחירות תסתיים מחר, והתוצאות יוכרזו ב-18 בדצמבר, יום שני של השבוע הבא.
מקרון הסתבך בנר הראשון
נשיא צרפת עמנואל מקרון מצא עצמו בסוף השבוע תחת ביקורת, משום שבמהלך טקס שאירח בארמון האליזה, מעונו הרשמי של הנשיא, הדליק הרב הראשי של צרפת נר ראשון של חנוכה. בטקס, שבו העניק הרב למקרון פרס על עמידתו נגד האנטישמיות, השקיף מקרון על הדלקת הנר מהצד, אך מבקריו טענו כי בעצם העובדה שאפשר את ההדלקה הפגין חוסר כבוד כלפי ערכים החילוניים של צרפת. החוק הצרפתי קובע הפרדה בין דת למדינה.
24 צפייה בגלריה
עמנואל מקרון. ראש הממשלה, בעלת שורשים יהודיים, הגנה עליו
(צילום: EPA/LUDOVIC MARIN / POOL MAXPPP OUT)
איש השמאל הקיצוני מנואל בומפרד טען בתגובה כי מקרון ביצע "טעות פוליטית בלתי נסלחת", וחברת פרלמנט מטעם מפלגת הירוקים כתבה שצרפת יכולה להפגין תמיכה בקהילה היהודית בלי לאפשר קיומו של טקס דתי בארמון האליזה. גם יונתן ארפי, נשיא ה-CRIF, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בצרפת, אמר שהייתה זו טעות לפתוח את חגיגות החנוכה בארמון הנשיאות: "ההימנעות מהדת היא ב-DNA של הרפובליקה", אמר לרדיו הצרפתי, וציין כי לכן הופתע מהתקרית. "יהודי צרפת תמיד החשיבו את החילוניות כיסוד של הגנה וחירות. כל דבר שמחליש אותה מחליש את יהודי צרפת".
ראש ממשלת צרפת אליזבת בורן, בעצמה בעלת שורשים יהודיים, יצאה להגנת מקרון, ואמר שהוא רק רצה להעביר מסר של תמיכה בקהילה היהודית בימים של עלייה באנטישמיות.
מיליי הושבע וענד את דסקית החטופים
חאבייר מיליי, חובב גדול של ישראל ומי שמואשם על-ידי מבקריו בפופוליזם נוסח טראמפ, הושבע אתמול לנשיא ארגנטינה. בנאום השבעה קודר הזהיר כי מצבה של הכלכלי של ארצו קשה ביותר, וביקש מהציבור להתכונן ל"טיפול בהלם" שבמסגרתו יהיו קיצוצים דרסטיים בכספי ציבור. "אין לנו ברירה ואין לנו זמן", אמר מיליי. "המדינה שלנו חייבת לפעול, ומיד. הממסד הפוליטי השאיר את המדינה על סף אחד המשברים הגדולים ביותר בהיסטוריה".
ארגנטינה, הכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה, סובלת מאינפלציה שנתית בשיעור של 143%, ערך המטבע שלה צלל, וכ-40% מתושביה חיים בעוני. בנאום ההשבעה שלו הדגיש מיליי כי גישה של טיפול הדרגתי במצב אינה אפשרות, וכי נדרשת פעולה חדה. הוא הבטיח כי הצעדים הקרובים יפגעו כמעט אך ורק במגזר הציבורי, ולא במגזר הפרטי, וכי מדובר בצעד ראשון בדרך לשגשוג: "אנחנו יודעים שבטווח הקצר המצב יידרדר, אבל בקרוב נראה את פירות המאמץ, אחרי שנניח בסיס מוצק לצמיחה".
מיליי בן ה-53 זכה לפרסום כאיש טלוויזיה המרבה להטיח ביקורת – וקללות – במה שהוא מציג כממסד הפוליטי המסורתי. הוא ניצל את הפופולריות שלו כדי להיבחר לקונגרס ואז, באוקטובר, לנשיא. אתמול הושבע בבניין הקונגרס הלאומי, והנשיא היוצא אלברטו פרננדז הניח עליו את האבנט הנשיאותי. חלק מחברי הפרלמנט קראו "חירות!". לאחר מכן שבר מיליי מסורת, כשבמקום לשאת את נאום ההשבעה שלו בפני הקונגרס נשא אותו בפני תומכיו שהתאספו בחוץ, כשגבו מופנה לבית המחוקקים.
24 צפייה בגלריה
מיליי עם שר החוץ אלי כהן אתמול בארגנטינה, כשעליו דסקית החטופים
(צילום: Nico kremenchuzky MFA)
החדשות בעולם בצל המלחמה:
• היום ה-62: טראמפ מבטיח להיות "דיקטטור ליום", קים ג'ונג און פרץ בבכי
• היום ה-60: אסון הר געש במזרח, פרשת ריגול בארה"ב, 58°- ביישוב הקר בעולם
• היום ה-58: הודח הנוכל מהקונגרס, מיס יוניברס הסתבכה ב"ניסיון הפיכה"
• היום ה-56: פוטין שוב מתעלל בלהט"בים, מבצע התנקשות הודי בארה"ב
• היום ה-54: אשתו של ראש סוכנות הביון הורעלה, מנהיג כת היוגה נעצר
בשלהי הקמפיין שלו ולאחר שנבחר, כשברקע המלחמה בעזה, הביע מיליי תמיכה נחרצת בישראל. רק אתמול קיים בלשכתו טקס הדלקת נרות חנוכה עם בני משפחותיהם של ישראלים החטופים בעזה, וענד על צווארו את דיסקית ההזדהות עם בני הערובה, ועליה הכיתוב "הלב שלנו שבוי בעזה". הוא הביע תמיכה נחרצת בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ואמר שארגנטינה תפעל לסייע בשחרור החטופים.
