עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש

מולוגטה, אלעד ועפר: הגיבורים שנולדו ב-1 בפברואר

רס״ל מולוגטה גדיף נולד באתיופיה ועלה ארצה עם משפחתו ב-2007. היה אדם של אחריות ונתינה מגיל צעיר, טוב לב, צנוע ומאיר פנים. אהב את הארץ, האמין באחדות ופעל למען הזולת והקהילה. שירת כלוחם, שוטר ומפקד. תמיד ראשון להתנדב ולעזור. ב-7 באוקטובר נפל בקרב בבארי אחרי שנלחם מול עשרות מחבלים. מולוגטה, בן 29 בנופלו מקריית גת, הותיר אחריו אישה, בת, הורים ושלושה אחים ואחיות.
3 צפייה בגלריה
רס"ל מולוגטה גדיף ז"ל
רס"ל מולוגטה גדיף ז"ל
רס"ל מולוגטה גדיף ז"ל
(צילום: משטרת ישראל)
סרן אלעד סימן טוב היה צנוע, מחויך ובעל עין טובה לכל אדם. הצטיין בלימודים ובספורט, וידע לחבר בין אנשים מכל המגזרים. התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני בעקבות בן דודו סמ"ר שילה סימן טוב, ששירת בסיירת גולני ונפל בפברואר 2018. אלעד - מפקד שקט, מקצועי ואנושי - נפל בקרב באוקטובר 2024. אלעד, בן 23 בנופלו מצופים, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
3 צפייה בגלריה
סרן אלעד סימן טוב
סרן אלעד סימן טוב
סרן אלעד סימן טוב ז"ל
רס"מ עפר יונג היה איש משפחה מסור, חם ואחראי, מוקף בחברים, בעל לב גדול ורוח נתינה. התגייס למילואים מתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה. עפר נהרג מירי מחבל במחסום תייסיר שבצפון השומרון בפברואר 2025. עפר, בן 39 בנופלו מתל אביב, הותיר אחריו אישה, שני בנים, הורים ושתי אחיות.
3 צפייה בגלריה
עפר יונג ז"ל
עפר יונג ז"ל
רס"מ עפר יונג ז"ל
(צילום: אתר צה"ל)
להמשך קריאה

תחשבו על יום הולדת לנופל

חנוך דאום
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםחנוך דאום
המלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה, הם יצאו איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 18:59, 31.01.26