עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
ליאור, עומר, יובל וניב: הגיבורים שנולדו ב-31 בדצמבר
רס"מ ליאור בן יעקב היה בעל חוש הומור מיוחד וחבר אמת שתמיד ידע לתת עצה טובה. אחרי שירותו בחיל השריון שימש כמנכ"ל קהילתי במושב ישע - שם פעל רבות לחיזוק חיי הנוער, הביטחון והקהילה. עם פרוץ המלחמה יצא להגן על המושב, לחם בחירוף נפש במחבלים ומנע חדירה ליישובים, ובקרב זה נפל. בן יעקב, בן 44 בנופלו מישע, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושתי אחיות.
לוחם השב"כ עומר גברה היה לוחם בצוות מיוחד במגלן. לאחר שירותו הצבאי פעל כמדריך כושר וצלם אקסטרים, וב-2022 הצטרף לשירות הביטחון הכללי. עומר התבלט במשמעת, ברעות ובמסירות לחבריו, ותמיד שאף לתרום מעצמו. ב-7 באוקטובר שעט גברה עם רכבו לצומת שער הנגב, שהיה מלא במחבלי חמאס. הוא חתר למגע וניהל קרב אש מול המחבלים, עד שנורה בידי מחבל שתצפת על הצומת. גברה, בן 26 בנופלו מגן יבנה, הותיר אחריו הורים ואח.
סגן יובל יפה אהב מוזיקה, טיולים וכדורגל, וחלם על שירות משמעותי בצה"ל. "השמיים הם הגבול והדרך - דרך ארץ", היה משפט שאפיין אותו. לאחר שירות מצטיין כקצין טנקים, יצא להגן על העוטף עם פרוץ המלחמה. גם בימים קשים שמר על חיוך גדול והוביל את חייליו באחריות, עד שנפל בקרב ליד קיבוץ כיסופים. יפה, בן 21 בנופלו מצופית, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל ניב דייג היה נער מלא שמחת חיים ושובבות, חבר אמיתי ונאמן, חייכן ונעים כלפי סביבתו. ידוע כאוהד מושבע של הפועל באר שבע עוד מילדות. עם סיום התיכון, חתר לשרת בחטיבת הצנחנים והיה ללוחם מקצועי ונחוש כלוחם בגדוד 890. הוא נהרג בתאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית ברמת הגולן במאי 2025. דייג, בן 19 בנופלו מרמת השרון, הותיר אחריו הורים ואח.
להמשך קריאה
איתמר, שיר ואוריאל: הגיבורים שנולדו ב-30 בדצמבר
סמל איתמר אברהם עיש גדל בקריית גת והצטיין בלימודיו, אך יותר מכל בלט באופיו - שקט, עניו, רגיש ובעל דרך ארץ. בבית הוא היה עוגן למשפחתו: אח גדול שותף מלא, שטיפל במסירות באחיו בעל הצרכים המיוחדים. איתמר אהב קומיקס, גיבורי על וכדורגל, וחלם ללמוד היסטוריה. הוא שירת כטכנאי מערכות בבסיס אורים. בבוקר 7 באוקטובר הוא עלה לעמדת השמירה, ובפלישת מחבלים לבסיס נפל בקרב. בן 19 בנופלו, איתמר הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל שיר ביטון מאשדוד הייתה נערה חכמה, נחושה ואוהבת אדם, ששילבה רגישות עם עוצמה פנימית. היא הצטיינה בלימודים, חלמה להיות רופאה, אהבה ריקוד וספורט, ומגיל צעיר בחרה בדרך של הצלת חיים כמתנדבת במד״א וכחובשת בצה״ל. למרות מגבלות רפואיות היא התעקשה לשרת כחובשת קדמית, מתוך תחושת שליחות עמוקה. ב-7 באוקטובר שיר לחמה בגבורה במוצב נחל עוז, שמרה על קור רוח ופעלה עד הרגע האחרון. בת 19 בנופלה, שיר הותירה אחריה הורים ואחות.
רס״ר (במיל׳) אוריאל כהן מצור הדסה היה איש משפחה אוהב, בעל מסור לחנה ואב אוהב לשתי בנותיו שיר וליה. הוא היה אדם אופטימי, רחב לב, שתמיד ראה את האחר. בחייו האזרחיים הוא הצטיין ככלכלן, ובמילואים שירת בחטיבת גבעתי. עם פרוץ המלחמה אוריאל התייצב מיד, עסק בפינוי וחילוץ ובהובלת אספקה ללוחמים. באחת הפעמים שבהן יצא הביתה, הוא ביקר עם חנה בבית קפה. כשנכנסו למקום, שהיה מלא במבלים, אמר לה אוריאל: "איזה יופי, העורף חזק. אני שמח. בשביל זה אני נלחם". הוא נפל ב-19 בדצמבר 2023 בקרב בחאן יונס. בן 34 בנופלו, אוריאל הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים ושני אחים.
להמשך קריאה
מקסים, עמית ואיתן: הגיבורים שנולדו ב-29 בדצמבר
רס"ר (במיל') מקסים ריז'קוב מבאר שבע היה ספורטאי מצטיין ומטפס מוכשר, אדם צנוע, שקט ובעל לב גדול. שירת ביחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש, ונודע כלוחם חזק מנטלית, מסור ומקצועי. השתתף פעמיים בתוכנית "נינג'ה ישראל" והיה בולט בצניעותו ומקצועיותו. ב-7 באוקטובר גויס למילואים, ובמהלך פעילות מבצעית בפאתי טול כרם נפצע אנושות ממטען חבלה ונפל בקרב. ריז'קוב, בן 30 בנופלו, הותיר אחריו הורים ואחות.
רס"ר (במיל') עמית שחר מקיבוץ רמת יוחנן היה אדם ערכי, רגיש ואופטימי, שראה תמיד את האדם שמולו. שנת השירות בניר עוז הפכה עבורו לבית שני ולמשפחה מאמצת, קשר שנשמר לאורך השנים. כלוחם וחובש קרבי ביחידת יהל"ם פעל במסירות ובאחריות, ולאחר שחרורו הספיק לטייל ולמצוא ייעוד גם באזרחות. עם פרוץ המלחמה נקרא שוב לדגל, ובינואר 2024 נפל בקרב בעזה במהלך פעילות מבצעית. שחר, בן 25 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סרן איתן יצחק אוסטר ממודיעין מכבים רעות, קצין מצטיין ביחידת אגוז, מפקד נערץ שהאמין בדוגמה אישית, בחינוך לערכים ובמצוינות שקטה. אוסטר שילב נחישות, מקצועיות ואומץ לב עם רגישות עמוקה לאדם שלצידו. לאורך הלחימה הוביל את לוחמיו בביטחון ובאחריות, ותחת אש חזר שוב ושוב לחלץ את חייליו. בערב ראש השנה תשפ"ד נפל בקרב בלבנון. אוסטר, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
דן, יהודה, אלמוג וגדעון: הגיבורים שנולדו ב-28 בדצמבר
רס"ר במיל' דן אסולין היה אדם נעים הליכות וחייכן, בעל כושר מנהיגות טבעי, לב רחב ויכולת נדירה לגשר בין אנשים. שירת בצה"ל ולאחר שחרורו שימש רבש"ץ מושב מבטחים מתוך תחושת שליחות עמוקה. אסולין הוקפץ מוקדם בבוקר בשבת השחורה, מיד עם פלישת המחבלים, והקפיץ את כיתת הכוננות. הוא עוד הספיק להיפרד מאשתו חן שהייתה בחודש השביעי להריונה ומבתו הקטנה בת השנה וארבעה חודשים, ונהרג יחד עם חברו טל ממן בחילופי אש במושב. אסולין, בן 38 בנופלו ממושב מבטחים, הותיר אחריו אישה, בת, בן שלא זכה להכיר, הורים ושתי אחיות.
רס"ן יהודה נתן כהן, מ"פ בסיירת גבעתי, היה אדם חכם ושמח, בעל חוש הומור, מנהיג טבעי שידע לחבר בין אנשים. שחקן שחמט מצטיין וכדורסלן, הוביל בעוז וברגישות גם כמפקד. אידיאליסט, צנוע ומחנך בנשמתו. נפל בנובמבר 2023 בקרב בצפון רצועת עזה. כהן, בן 25 בנופלו ממושב שדמות מחולה, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
סמל אלמוג שלום היה נער ערכי, חייכן ורגיש, אוהב טבע ומוזיקה, בעל לב רחב ונתינה ללא גבול. לוחם מסור בחטיבת גבעתי, שראה שליחות בכל מעשיו ושאף תמיד למצוינות. שלום נהרג כתוצאה מפיצוץ מבנה ברפיח ביוני 2024. הוריו תרמו את איבריו בתקווה להציל חיים. שלום, בן 19 בנופלו מקיבוץ חמדיה, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ"ר גדעון (גרי) הנגהל עלה מהודו בשנת 2020. הוא גדל בקהילת בני מנשה והגשים את חלומו לעלות לארץ. אדם צנוע, שקט ועניו, בעל לב רחב וחיוך מאיר, שראה בעשייה ובנתינה דרך חיים. התעקש להתגייס. חלומו לשרת בצה"ל התגשם כאשר בגיל 22 הצטרף לחטיבת כפיר כלוחם מסור. הנגהל נהרג בפיגוע דריסה בגבעת אסף בספטמבר 2024. הנגהל, בן 24 בנופלו מנוף הגליל, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
עידו: הגיבור שנולד ב-27 בדצמבר
סמ"ר עידו ברויר, לוחם בסיירת בגולני, שימש מדריך לחימה, אך בחר שוב ושוב להיות בקו הראשון לצד חבריו. לפני המלחמה פעל בגזרת ג'נין, ובמהלך הלחימה הצטרף לתמרון הקרקעי ברצועת עזה. הוא לחם בגבורה, בנחישות ובתחושת שליחות עמוקה, מתוך הבנה שמדובר במלחמת קיום. גם לאחר שנקע את קרסולו והורד לו הפרופיל הרפואי, התעקש להחזירו ולהמשיך להילחם.
בחופשות לא ויתר על כדורגל עם חברים ועל נסיעות לבלומפילד עם בן דודו איתי לצפות בהפועל תל אביב, הקבוצה שאהד. ברויר תכנן להמשיך בקריירה ביטחונית, אך בחר לשוב לצוותו לתקופת שירותו האחרונה. באוקטובר 2024, בעת פעילות במוצב קדמי בגבול הלבנון, נורה טיל לעבר המבנה שבו שהה והוא נפל בקרב. ברויר, בן 21 בנופלו מנס ציונה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
יוסף, ולרי ונטע: הגיבורים שנולדו ב-26 בדצמבר
רס״ל יוסף מלאכי גדליה, בוגר ישיבת "בני דוד" שבעלי, התגייס לדובדבן והקים בה את יחידת הרחפנים . אדם אוהב הארץ, צנוע וחייכן, שברגישותו המיוחדת שמר על קשר קרוב עם בני משפחתו וחבריו. נישא לסיני בחירת ליבו ויחד טיילו לאורך שבילי ארצנו. בבוקר 7 באוקטובר קפץ עם חברי היחידה לקיבוץ כפר עזה, ונפל בקרב מול מאות מחבלים. יוסף, בן 22 מירושלים, הותיר אחריו אישה, הורים, ושישה אחים ואחיות.
רס"ר במיל' ולרי צ'פונוב היה בעל עסק עצמאי לווילונות ובעל מספרה פרטית בביתו. סחף אחריו אנשים רבים בליבו הכובש ובגישתו האופטימית לחיים. חובב ספורט אתגרי ובילוי עם משפחתו וחבריו. עם פרוץ המלחמה, התגייס לשירות מילואים. ולרי נהרג מפגיעת כטב"ם באיזור הגליל המערבי. ולרי, בן 33 בנופלו מנתניה, הותיר אחריו אישה, שני ילדים, אמא, ודודה שגידלה אותו.
סמ״ר נטע ברעם, אדם ברוך כישרונות ואהבות, טיפל באופן מסור בבעלי חיים, אלו של המשפחה וגם באלו שנקרו בדרכו. אהב לגו מילדותו, הפך ל"לגואיסט" מושבע והותיר אחריו בקשה להמשיך בכך. בלט באישיותו, חוכמתו וחוש ההומור שלו. שירת כמפקד בצוות מפעילי בלון תצפית במוצב נחל עוז ונפל בעת שלחם עם חייליו מול עשרות המחבלים שפרצו לבסיס ב-7 באוקטובר. נטע, בן 21 מחדרה, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
להמשך קריאה
עידו, ראובן, אוריה, אלקנה ובצלאל: הגיבורים שנולדו ב-25 בדצמבר
סמ"ר עידו הרוש היה ילד מבריק, רגיש ומלא שמחת חיים, שחיוכו היה סימן ההיכר שלו. לוחם ערכי שפעל מתוך אחריות עמוקה לאחרים. עידו, שהיה מפקד חפ"ק מג"ד בגדוד 77 של חטיבת שריון, רץ ב-7 באוקטובר להציל את חברתו לגדוד, רב"ט נעמה בוני ז"ל שהייתה מש"קית הת"ש בגדוד, שהוצבה לשמירה בש"ג של מוצב יפתח. נעמה הספיקה לכתוב להוריה שהיא עם עידו ועם לוחם נוסף מגולני. עידו נפל כגיבור בהגנה על חבריו ועל המדינה שאהב. עידו, בן 21 בנופלו ממצפה רמון, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס״מ ראובן יחיא אברהם שישפורטיש עלה מצרפת ב-1992. היה חבר כיתת כוננות בישוב שלומית, שם התגורר עם משפחתו. הוא בנה את ביתו במו ידיו, והספיק להתגורר בו ארבעה חודשים בלבד. היה איש של חסד וטוב לב, אוהב עם ישראל וארץ ישראל. ב-7 באוקטובר ראובן נרתם לסייע למושב פרי גן, להם לא הייתה כיתת כוננות פעילה, אחרי ששמע בקשר כי כי מחבלים חדרו למושב. בקרב גבורה הוא נלחם יחד עם חבריו ונפל בקרב. ראובן, בן 36 בנופלו משלומית, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ״ר אוריה יעקב היה נער של אור ושמחה, חיוך קבוע ולב רחב. עמד תמיד לצד החלש, דאג לאחרים לפני עצמו וחי מתוך שליחות. כל מטרה שהציב - הלך אליה בנחישות. עמד להינשא לחברתו ליאורה, והיו עם הרבה חלומות לעתיד. ביום הולדתו העברי, אוריה וחבריו לצוות קיבלו משימה בג'באליה לנטרל פצצות בפירים ובמנהרות ובבתים ממולכדים. במהלך המשימה נורה עליהם RPG, ואוריה שהוביל את הצוות ספג פגיעה ישירה ונהרג במקום. אוריה, בן 19 בנופלו מאשקלון, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים אחיות.
רס״ל במיל' אלקנה נוילנדר, חובש קרבי באוגדה 99, היה אדם חד, סקרן ומלא שמחת חיים, שחי כדי לעזור, להציל ולתת. חובש מסור, חבר אמת ואיש של מעשה. בתמונה האחרונה שהעלה לפייסבוק, ב-20 בנובמבר 2023, הוא כבר היה על מדים, וכתב בצחוק: "סמסטר א' בלימודי ארץ ישראל והיסטוריה". אלקנה נפל בקרב ברצועת עזה בינואר 2024. אלקנה, בן 21 בנופלו מאפרת, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
רס״מ במיל׳ בצלאל יהושוע מסבכר התגייס למילואים ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. היה לוחם מוכשר וציוני. חכם, מבין ובעל כשרון לכל מלאכה. בצלאל נפטר מפצעיו כשבוע לאחר שנפצע קשה כשהג'יפ הצבאי בו נסע עלה על מטען בחאן יונס. על אף הפציעה הקשה, בצלאל תקשר עם משפחתו ואף הנחה אותם כיצד לטפל ולדאוג לאשתו ולבתו התינוקת. בצלאל, בן 32 בנופלו מאור יהודה. הותיר אחריו אישה, ילדה, הורים ועשרה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
אוריאל, שמעון, יונה, ניר, אלירז וסרגיי: הגיבורים שנולדו ב-24 בדצמבר
סמל אוריאל סגל תואר על-ידי יקיריו כילד שמח, אוהב אדם וחבר אמת. הוא התגייס לגולני, שירת כלוחם בגדוד 51 וראה בשירות שליחות. ב-7 באוקטובר הוא איבטח עם חבריו את בסיס כיסופים, וניהל קרב גבורה עם המחבלים. באומץ לב ובקור רוח הוא תפס רימונים שהושלכו לעבר קבוצת החיילים והדף אותם חזרה, ובכך הציל את חייהם של רבים, אך אחרי לחימה ארוכה נהרג מאש המחבלים. אוריאל בן ה-19, תושב פתח תקווה, הותיר אחריו את הוריו ושני אחיו.
סמל שמעון יוחאי לוגאסי בן ה-19 היה אהוב על חבריו, שתיארו אותו כמלא נתינה ואמונה. כלוחם בגדוד "נשר" בחיל הגנת הגבולות, שמעון שירת במוצב נחל עוז ביום הטבח. הוא התקשר לאביו ב-06:40 בבוקר וסיפר בקול רגוע על פשיטת המחבלים. לאחר מכן שמעון וארבעה לוחמים מיחידתו, לצד כוח מגדוד "גדעון" של חטיבת "גולני" ששהה במוצב, נלחמו בגבורה, עיכבו את המחבלים והצילו את חייהם של רבים. הוא עזר לחבריו הפצועים ולחם עד הקליע האחרון. שמעון, תושב עכו, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
רס״ר (במיל׳) יונה נפתלי גורדון נולד בארה"ב ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1992. ה וא עבד כפיזיותרפיסט מוכשר ומוערך, ותואר כאיש מתוק ונעים שתמיד השרה רוגע על כולם. משפחתו הייתה מרכז חייו. עם פרוץ מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר הוא התגייס למילואים ושירת בחיל השריון. חודשיים לאחר מכן יונה נפל בשג׳אעייה כשהטנק שלו נפגע מ-RPG. יונה בן ה-32, תושב ירושלים, הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ״ר ניר רפאל קנניאן התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי. הוא היה ספורטאי וכדורגלן מצטיין, עבר קורס מאמנים בווינגייט וידע שהוא רוצה להיות בסיירת מובחרת. הוא היה ערכי, פטריוט וציוני. טרם כניסתו לעזה הוא כתב לחבריו: "אני מאמין בלב שלם שמה שאני, הצוות שלי, הפלוגה שלי, הצק"פ שלי, וכלל צה"ל ככלל, ישנה את ספרי ההיסטוריה ויובל אותנו לתקופה חדשה שבה אף ארגון טרור לא ירצה להתעסק איתנו. הרוח שלי והרוח של כולם חזקה מאוד, רוח לחימה בלי פחד, רוח של לוחמים, אריות, מכונות מלחמה שהתאמנו במשך שנתיים לרגע הזה. אנחנו עם מלוכד ורק יחד ננצח. עם ישראל חי. אני אשמור על עצמי ואתם תשמרו על עצמכם, אוהב אתכם". ניר נפל יומיים לפני יום הולדתו ה-21 בדצמבר 2023 מפיצוץ מטען חבלה בבית שהכוחות סרקו בחאן יונס. ניר בן 20 בנופלו, תושב קיבוץ בית קשת, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס״מ (במיל׳) אלירז גבאי אהב את הארץ, חקר אותה והיה איש שטח. הוא שירת כלוחם בפלס"ר גולני ובמילואים בגדוד 7810, ותואר כ"גיבור ואדם מדהים. למרות שהוא לא היה חייב להתגייס, הוא רצה להתגייס ולהילחם עם החברים שלו. הוא תמיד אהב לדבר בדרכי שלום, אמר שכולנו אחים, כולנו יהודים, כולם נלחמים כתף אל כתף, לא משנה מי". אלירז נפל בקרב ברצועת עזה בדצמבר 2023. אלירז, בן 37 בנופלו, תושב פתח תקווה, הותיר אחריו אישה, בן, הורים ואחות.
רס״מ (במיל׳) סרגיי גונטמכר עלה לישראל בשנת 2001, שירת כלוחם בחטיבת גבעתי ובהמשך במילואים כלוחם בגדוד 8208. הוא היה אדם משפחתי, מסור, בעל לב רחב וחוש הומור, שעבד שנים בתחום הביטחון ובהמשך כסוכן ביטוח. סרגיי נפל בקרב במחנה הפליטים אל-מע׳אזי בינואר 2024. סרגיי, בן 37 בנופלו, תושב רמת גן, הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים וארבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
אברהם וגיא: הגיבורים שנולדו ב-23 בדצמבר
רב״ט אברהם פטנה התגייס לצה״ל באוגוסט 2023 ושירת בחיל המשטרה הצבאית. הוא התבלט באומץ לב ובנחישות, וכפי שסיפרה אמו איילנש בדמעות, הוא זיהה ארבעה מחבלים ומנע פיגוע חמור בהרבה בירושלים. אביו החורג, באבי זגאייה, שגידל אותו מילדות, תיאר אותו כאדם אמיץ וחזק, כזה שלא היסס לפעול גם ברגעי סכנה. פטנה נפל בפיגוע סמוך למחסום כביש המנהרות בירושלים בנובמבר 2023. פטנה, בן 21 בנופלו מחיפה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
סמ״ר גיא כרמיאל גדל והתחנך בגדרה, למד בתיכון דרכא רמון במגמת מדעי הסביבה, ואהב במיוחד מתמטיקה ופיזיקה. חבריו כינו אותו "גיון". ילד חייכן, שטותניק ומלא שמחת חיים, בעל צחוק מתגלגל ויכולת לראות תמיד את הטוב. כרמיאל היה ערכי, אוהב אדם, מגשר ומחבר בין אנשים, וקיבל כל אדם בגובה העיניים. בינואר 2025, נפל בקרב בבית חאנון במהלך פעילות מבצעית של סיירת הנח"ל. כרמיאל, בן 20 בנופלו מגדרה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
אורי, שהם וסלמאן: הגיבורים שנולדו ב-22 בדצמבר
סמ"ר אורי כרמי, התגייס לצה"ל במרץ 2023 ושירת בחיל הרגלים. בבוקר 7 באוקטובר מיהר ללבוש מדים וציוד, ויחד עם חבריו מפלוגה ב' של גולני במוצב נחל עוז, התקדם אל שער המוצב, מול עשרות מחבלים. השלושה נפלו בקו הראשון כשהגנו על חבריהם ועל הקיבוץ. אימו ליאת סיפרה כי "אורי, כשמו, היה אור גדול", הלב הפועם של המחלקה והפלוגה. כרמי, בן 20 בנופלו מראשון לציון, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ"ר שהם משה בן הרוש היה בעל עומק מחשבתי ונפש רגישה. בחור שמח, טוב לב ועניו. בכתביו ביטא אהבה לעולם על מורכבותו והודה על החיים, המשפחה והחברים, עדות לרוח בוגרת ואוהבת. בן הרוש נלחם בגבורה בשבת השחורה במוצב כרם שלום ונפצע קשה. כשבועיים לאחר מכן הוא מת מפצעיו. בן הרוש, בן 20 בנופלו מחיספין, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים.
רס"ם סלמאן אבן מרעי, גשש בחטיבה הדרומית של אוגדת עזה, היה איש משפחה מסור, שדאג במסירות לסבתו, לאמו, לאחיו ולילדיו במקביל לשירותו הצבאי. אבן מרעי נפל בקרב בשבת השחורה. אבן מרעי, בן 41 בנופלו משגב שלום, הותיר אחריו אישה, שבעה ילדים, הורים, ו-11 אחים ואחיות.
להמשך קריאה
רועי, ינון ואייל: הגיבורים שנולדו ב-21 בדצמבר
סמ"ר רועי מרום, מ"כ בביסל"ח, אהב לקרוא ולהעמיק בתחומים מגוונים, חיפש משמעות וידע לשאול שאלות. לאחר נפילתו נמצא באכזרית שלו בעזה הספר "הזמנה לפילוסופיה" מאת ד"ר יובל שטייניץ, מסומן ומעוטר בהערות עדות לעומק מחשבתו גם בתוך הלחימה. מרום היה מפקד בעל יכולת מנהיגות שקטה, כזו שסוחפת אחרים בהקשבה, בביטחון ובהכלה. הוא הוביל למצוינות, שידר אנרגיה, חיוך ואהבת אדם. נפל בקרב בנובמבר 2023. מרום, בן 21 בנופלו מרעננה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמל ינון יצחק, היה תמיד היה הראשון באתגר, בעשייה ובהתנדבות. חרוץ, צנוע ומלא אהבה, הוביל בדוגמה אישית ובשקט פנימי עמוק. לא היה זקוק לדרגות כדי להיות מפקד הוא היה כזה מהיום הראשון. במרץ 2024 נפל יצחק כתוצאה מפיצוץ מטעני חבלה שהטמינו מחבלים במבנה במזרח חאן יונס. יצחק, בן 20 בנופלו ממצפה רמון, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמל אייל שיינס היה צעיר אינטליגנטי, שקט ומלא חן, בעל חוש צדק מפותח, מוסר וערכים עמוקים. מנהיג שקט, מכבד, מקשיב ואחראי, שתמיד שאף לעזור ולחבר בין אנשים. טרם גיוסו התעקש לשרת כלוחם בנח"ל מתוך תחושת שליחות. "אייל הוא הילד הבכור שלי, הוא נתן לי את התואר 'אמא'. היה ילד כובש, צ'רמר, אתה ישר מתאהב בו איך שאתה רואה אותו יודע תמיד להגיד את הדברים הנכונים כדי שתתחבר אליו", סיפרה עליו אימו. שיינס נפל בקרב ביוני 2024 ברפיח מירי צלף. שיינס, בן 19 בנופלו מקיבוץ אפיק, הותיר אחריו הורים ואח.
להמשך קריאה
אופיר, טל, יואב, ליאור, ארמיאס, איליי וזאב: הגיבורים שנולדו ב-20 בדצמבר
סמל אופיר טסטה מירושלים גדל כנער מלא אור, אהבת תורה וענווה. כינויו היה "אופוף". לוחם שריון מסור, שהתגייס כחצי שנה לפני השבת השחורה. הוא לחם בגבורה ב-7 באוקטובר והיה מהראשונים לחתור למגע בשטח מסיבת הנובה ברעים. גם כפצוע בעצמו בחר להציל אחרים. טסטה, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
רס"ב (במיל') טל חיימי, היה דור שלישי בקיבוץ ניר יצחק. הוא היה מחובר בכל נימי נפשו לקיבוץ ואחד מעמודי התווך של הקהילה. משפחתו וחבריו מספרים שתמיד היה הראשון לסייע, לתת יד, ולהשרות רוגע וביטחון לכל מי שסביבו. הוא נישא לאלה ולזוג נולדו שלושה ילדים: עינב, ניר ואודי. לאחר נפילתו נולד ילדו הרביעי: לוטן. בשבת 7 באוקטובר שימש כמפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ, יצא להילחם ובמהלך הקרב נותק עימו הקשר וקרוביו התבשרו כי נחטף. באוקטובר 2025 הושב לישראל. חיימי, בן 41 בנופלו מקיבוץ ניר יצחק, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואח.
סגן יואב מלייב, נולד בקריית אונו בנר ראשון של חנוכה והאיר על סובביו. בן זוגה של עינב. רגיש, חכם ואוהב אדם, קצין מצטיין ומנהיג שקט. ב-7 באוקטובר שימש כקצין תורן במרחב יפתח. כשהחלו המטחים, רצו חיילי המוצב למיגונית. כעבור דקות הוא הבין שהמחבלים כבר הגיעו לש.ג, ויחד עם כמה לוחמים זינק למקום. במשך כשעה הם נלחמו בקרבות מול עשרות מחבלים. מלייב עוד הספיק לרוץ בחזרה לחמ"ל של הבסיס כדי לצעוק לרמקולים: "כל מי שיש לו נשק, להגיע מהר לש.ג". כשרץ בחזרה מהחמ"ל כדי לבלום את המתקפה, הוא נפגע מירי המחבלים. מרגע הפגיעה ועד שאיבד הכרה עברו דקות ספורות, אך בזמן זה בחר מלייב להוציא מכיס המדים פנקס. "אלו היו 20 הדקות הטובות בחיי", כתב. "יואב היה קצין וג'נטלמן, אציל נפש. איש של מילים ומנגינה", סיפר אביו. מלייב, בן 19 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
רס"ר ליאור ארזי מקיבוץ גבעת חיים איחוד הדריך בתנועת הנוער בקיבוץ ויצא לשנת שירות בה עבד עם הנוער המקומי בחצור הגלילית. שירת כלוחם ופרמדיק בקבע ביחידת העילית שלדג. ארזי יצר תקשורת עם כל אדם בגובה העיניים, היה מקובל, אהוד ומוקף חברים רבים. היה לו לב זהב ותמיד היה מוכן לתרום ולעזור לכל אחד. נפל בקרב בצפון רצועת עזה בנובמבר 2023. ארזי, בן 25 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמל ארמיאס מקוריאו עלה מאתיופיה עם משפחתו כשהיה בן ארבע. נער עדין עם לב זהב וחיוך גדול וממגנט. אוהב אדם ואהוב על כולם. לוחם נח"ל אמיץ ומנהיג טבעי, העוגן של הצוות. כשפרצה המתקפה ב-7 באוקטובר מקוריאו היה בעיצומה של ההכשרה. לאור כישוריו, מפקדיו המליצו שייצא לקורס מ"כים, אך הוא לא הספיק, ונפל בקרב בשכונת זייתון בעזה בחודש מאי 2024. מקוריאו, בן 19 בנופלו מבאר שבע, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
סרן איליי אלישע לוגסי מקריית שמונה היה נער מחונן, אוהב אדם ואוהב ארץ. אהב את הטבע, אהב לטייל והיה מדריך של"ח - וגם לוחם שריון ומפקד מסור, שחלם לבנות בית בארץ שאהב כל כך. למרות שהיה בן יחיד לאימו, התעקש להתגייס לשירות קרבי. נלחם בעזה באומץ לב, נפצע אנושות ממטען שפילח את דופן הטנק בשג'אעיה שבעזה, ומת כעבור כמה שעות על שולחן הניתוחים בבבית החולים סורוקה ביולי 2024. לוגסי, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו את אמו.
רס"ן (במיל') זאב חנוך (ז'אבו) ארליך, היה חוקר ארץ ישראל ידוע ועורך סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון". היה ממייסדי בית הספר שדה בעפרה. בנובמבר 2024 נפל בקרב בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה, בעת שהצטרף לכוח צה"ל לסיור במבצר עתיק בדרום לבנון. ארליך, בן 70 בנופלו מעפרה, הותיר אחריו אישה ושישה ילדים ונכדים.
להמשך קריאה
דניאל, אריאל, דניאל, שיר, טל ואורי: הגיבורים שנולדו ב-19 בדצמבר
סמ״ר דניאל בזגודוב, לוחם סיירת נח״ל, אהב חיים, טבע, ריקוד ולמידה, והונע משאפתנות ונחישות. היה מצטיין ומנהיג שקט. באותה השבת דניאל היה אמור להיות בבית, אבל החליף חייל שביקש חופשה ונשאר בבסיס במוצב סופה. הוא ניהל קרב עיקש מול עשרות מחבלים עד שנפל בקרב. בזגודוב, בן 22 בנופלו מעפולה, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
103 צפייה בגלריה
דניאל בזגודוב, אריאל ארז, דניאל משה דנינו, שיר אילת, טל לוי, אורי בר-אור
(צילום: באדיבות המשפחות, דובר צה"ל, מתוך הפייסבוק)
רב"ט אריאל ארז, לוחם גולני בגדוד 13, בלט ברוחו הטובה. תמיד עזר לאחרים בחיוך. מצוות כיבוד הורים עמדה בראש מעייניו, ולכל בקשה נענה בשמחה וברצון. הוא נפל בקרב במוצב מעבר ארז ב-7/10, אחרי שנלחם שעות ארוכות מול עשרות מחבלים כשהוא פצוע. ארז, בן 19 וחצי בנופלו ממושב עמקה, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
סמ״ר דניאל משה דנינו, לוחם גולני בגדוד 13. אדם מאיר פנים, רחב לב ומלא שמחת חיים. הקפיד על תפילין, והיה שר זמירות שבת בקול עם אביו. דנינו היה אמור לסיים את שירות החובה שלושה ימים לאחר המתקפה ולהמשיך בשירות קבע. ב-7/10 היה מהראשונים שחתרו למגע מול מחבלי החמאס שחדרו למוצב ומנע מהם להיכנס לחמ"ל ולמגורים. דנינו נפל בקרב תוך שהוא מגן בגופו על חבריו. דנינו, בן 21 בנופלו מקרית מוצקין, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סרן שיר אילת הייתה קצינה מוערכת, יפהפייה עם חיוך כובש. כשהחלה מתקפה הפתע של חמאס הייתה אילת בנחל עוז, כמפקדת הבכירה של התצפיתניות במוצב. כשזיהו מחבלים שמתקרבים לגדר, הדבר הראשון שאמרה להן היה: "לא משנה מה - לא נותנים להם להתקרב לקיבוץ". מאותו רגע, היא ניהלה את החמ"ל ביד רמה, בקור רוח ובתושייה יוצאי דופן. יחד עם חיילותיה הכריזה על חדירת המחבלים, הכווינה כוחות והעבירה להם נתונים בזמן אמת. כשמחבלים התקרבו לגדר הפעילה נגדם את מערכת "רואה יורה" ככל שהתאפשר, ותוך כדי ניהול הלחימה לא הפסיקה לדאוג לחיילותיה, להרגיע ולהצחיק אותן. לאחר שעות של לחימה עיקשת, תקפו מחבלים את החמ"ל ונפלה בקרב. אילת, בת 20 בנופלה ממושב כפר שמואל, הותירה אחריה הורים ושני אחים.
סמ״ר טל לוי אהב לשחק כדורגל וכבר מגיל שש אהד את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. הוא היה לוחם ומפקד בנח״ל, עדין, ערכי ואחראי, בעל לב גדול שדאג לחייליו. רגע לפני השחרור חלם על הטיול הגדול, אך נפל בקרב במוצב סופה בשבת השחורה. לוי, בן 21 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמ״ר אורי בר-אור, לוחם הנח״ל, החליט עם תום לימודיו התיכוניים לדחות את השירות הצבאי לטובת שנת שירות בירושלים. היה מחנך ומלחין מחונן, בעל יכולת נדירה לחבר אנשים דרך מוזיקה ונתינה. הוא כתב מוזיקה קלאסית - בשילוב אלמנטים מזרחים. ביום הולדתו ה-18, גם ביצעה התזמורת הקאמרית את "קצב הלב", יצירה שכתב עבור 13 כלים, ונוגנה על ידי 51 נגנים בו זמנית. בשבועות האחרונים לחייו, בלילות של עזה, הוא ישב ועבד על היצירה הבאה שלו: מנגינה קלאסית בת שלוש דקות לכל אחת מעונות השנה. הוא הספיק לכתוב שלושה מקטעי המוזיקה שהרכיבו את יצירתו: "סתיו", "אביב", ו"חורף", וכן את שתי הדקות הראשונות של "קיץ", אך את הדקה האחרונה הוא לא הספיק להשלים. בחודש מאי 2024 במהלך פשיטה על מרפאה של אונר"א ברפיח, התפוצץ מטען שהוטמן באחד החדרים וגרם למותו של בר-אור ושני חיילים נוספים. בר-אור, בן 21 בנופלו, ממדרשת בן גוריון, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
להמשך קריאה
אבי, עלמקאן ואלישי: הגיבורים שנולדו ב-18 בדצמבר
סגן-ניצב אבי עמר, קצין בכיר ביחידת יואב במחוז הדרום, יצא ב-7 באוקטובר להציל חיים יחד עם בנו איתי, חובש בכיר במד"א. הוא לחם בגבורה, והציל מאות אנשים בחמישה מוקדי לחימה. התמונה האחרונה שלו, שצולמה שעה לפני מותו, מתארת את האדם שאיבדנו: הוא מחבק בה לוחם צה"ל הלום קרב, ומעניק לו שקט בתוך הכאוס. גדל במושב עוצם, אהב סוסים ורכיבה, היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב, ונותר סמל לשילוב נדיר של עוצמה, אנושיות ונתינה. הוא נהרג מפגיעת RPG בזמן ניסיון לטהר את קיבוץ בארי. עמר, בן 54 בנופלו, הותיר אחריו אישה, שבעה ילדים - הקטן שבהם, אור, נולד כחצי שנה לאחר מותו - הורים ועשרה אחים ואחיות.
סמל-ראשון עלמקאן טרפה היה לוחם מסור בחטיבת גולני, וביצע כל משימה במקצועיות, יסודיות ומוטיבציה גבוהה. דאג לחבריו, היה הראשון לעזור בעת קושי וזכה לאמון והערכה. צנוע, שמח, אכפתי, בעל חיוך כובש ויכולת לחבר כל אדם. בחופשות מילא את הבית בשירה ושמחה, ושמר על כושר במשחקי כדורגל. שאפתן, חכם וחלם ללמוד רפואה ולתרום לחברה. היה לו קשר טוב עם משפחתו, כיבוד אב ואם היה עבורו ערך עליון, והוא תמיד התקשר לדרוש בשלומם והביא להם זר פרחים כשחזר בסופי השבוע. אימו כינתה אותו אַבָּטֶה ("אבא שלי" באמהרית) וראתה בו לא רק את בנה הבכור אלא גם את החבר הקרוב ביותר. באוקטובר 2024 נהרג מפגיעת טיל נ"ט במגנן בדרום לבנון, לצד חבריו לנשק. צוות הלוחמים שלו נקרא על שמו, "צוות טרפה", ובשכונת קריית מנחם בירושלים שבה גר נחנכה פינת ישיבה לזכרו, עם ספסלים וקיר גרפיטי. טרפה, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמל אלישי יונג מקהילת העבריים בדימונה, לוחם בחטיבת השריון 401 בגדוד 52, היה צעיר מלא חיים, כישרון וחלומות. היה תלמיד מצטיין, אהב ספורט, מוזיקה, מחשבים, צילום ועיצוב גרפי. הוא ניחן בקסם, אהב את החיים, בורך בכישרון כתיבה וחלם לטייל בכל העולם. היה קשור מאוד למשפחתו, בעיקר לדודו נחמיאל ולאחיו אבישי שהיה כמו אחיו התאום. חבר נאמן שתמיד ידע לעזור. למרות יכולותיו הטכנולוגיות בחר בשירות קרבי והגשים חלום להיות לוחם שריון, השתלב ביחידה, הצטיין בתפקידו ושאף להגיע לפיקוד. יונג נלחם בגבורה ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר, ונפל בקרב באוקטובר 2024. "אלישי נפל כגיבור", כתבו אוהביו, "היה מוכן תמיד להיקרא לכל משימה. הוא האמין שאם אתה רוצה לנצח בחיים, לא צריך לפרסם זאת, אלא פשוט לעשות בשקט, בלי דיבורים". יונג, בן 19 בנופלו, הותיר אחריו אמא ואח.
להמשך קריאה
יהונתן, עידו ולירון: הגיבורים שנולדו ב-17 בדצמבר
סגן-אלוף יהונתן ("ברנש") צור, מפקד גדוד הסיור של הנח"ל, היה איש בעל ידי זהב: אמן בעץ, בשלן מוכשר, אדם שרואה מטרה ולא מרפה עד שמגשים אותה. הוא התגייס ב-2007 ושירת בחיל רגלים עד לתפקיד מפקד סיירת הנח"ל. הוא היה מפקד נערץ, בעל חוסן ודרך ארץ, שידע להוביל את לוחמיו בגבורה ובלי לוותר. בבוקר הטבח נקלע למארב מחבלים סמוך לאופקים. בהחלטה אמיצה התנגש חזיתית ברכב המחבלים והשבית את יכולת התקדמותם. במעשה זה הציל נפשות רבות. צור, בן 33 בנופלו מקדומים, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושמונה אחים ואחיות.
סמל עידו ביננשטוק היה נער חייכן וחבר אמת, שהפיץ סביבו שמחה וחברות אמיתית. אהב אוכל טוב, בעלי חיים, ולבלות במסיבות. לאחר גיוסו לגולני בלט בתשוקה שלו ובתחושת השליחות. הוא עבר הכשרות וקורס חובשים ושירת במחלקת המרגמות בגדוד 13. בבוקר הטבח היה ביננשטוק מהראשונים שנהרגו. הוא היה במוצב דרומית לנחל עוז, התעורר ויצא לקרב עם חבריו, במהלכו נפצע ופעל באומץ לטיפול בחבריו עד שנהרג. תוך כדי הלחימה, הוא הספיק לדבר עם אביו ואמר: "ירו לי ברגל, אני אוהב אותך מאוד, תגיד לאמא שאני אוהב אותה, תודה על כל מה שנתתם לי". ביננשטוק, בן 19 בנופלו מרמת גן, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סרן לירון שניר היה תלמיד מצטיין וחבר אדיב ורגיש לסביבה. הרבה לטייל, אהב לקרוא, לצלם, להקשיב למוזיקה ולעשות ספורט. כלוחם שירת בגולני, והיה מוערך ומצטיין. לאחר קורס קצינים שירת בתפקידי פיקוד, שם נכנס ללב ליבם של חייליו במסירות ובאמונה. שניר נפל במהלך פעילות מבצעית בעיר עזה, בנובמבר 2023. שניר, בן 25 בנופלו מעפרה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
להמשך קריאה
יעל ועומר: הגיבורים שנולדו ב-16 בדצמבר
סמלת יעל לייבושור נולדה וגדלה במושב גיאה שבדרום, והייתה חלק בלתי נפרד מהקהילה, בקשרים שיצרה, בשנינות והפעלתנות שלה. היא הייתה רקדנית פלמנקו, מדריכה בתנועה החדשה, שינשינית בהר הנגב ואוהבת מדבר בנשמתה. יעל הייתה "אדם של בעד": מכילה, מקשיבה, מחזקת ומרפאה. כך גם בשירותה הצבאי, כתצפיתנית בנחל עוז, פעלה במקצועיות ובקור רוח יוצאי דופן. בבוקר 7 באוקטובר דיווחה עד הרגע האחרון על חדירת המחבלים, בדבקות ובגבורה שאין להן שיעור עד שנפלה בקרב. לייבושור, בת 20 בנופלה ממושב גיאה, הותירה אחריה הורים ושני אחים.
סמל עומר גינזבורג היה נער חכם, עדין ונעים הליכות, שאהב טבע, ידע כללי, ספורט וכדורגל בכל ליבו. עומר היה חבר אמת, עוגן עבור הסובבים איתו, אדם רגוע, אופטימי ובעל לב רחב. כמה חודשים לפני גיוסו לצה"ל הכיר את חברתו מיקה והם הפכו לזוג אוהב. כלוחם בצנחנים בלט בחוסן, במסירות ובעמידה איתנה לצד חבריו. לאחר שסיים את הכשרתו שובץ לגדוד 101, שם שירת כנגביסט ונחשב ללוחם מצטיין. גינזבורג נהרג מירי צלף בחאן יונס באוגוסט 2024. גינזבורג, בן 19 בנופלן מטבעון, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
יצחק ומאיר: הגיבורים שנולדו ב-15 בדצמבר
אל״מ יצחק בן-בשט הוא אחד מחמישה קצינים בדרגת אלוף משנה שנפלו במלחמה. היה מפקד מקצועי, יוזם, ערכי ובעל תחושת שליחות עמוקה, שפעל בענווה ובתבונה, ומעל הכל היה אבא ואיש משפחה מסור ואוהב. אשתו אדר ספדה לו: "תודה שבחרת בי ובנו, תודה על מסע משותף של הכל מהכל". בנבה חזר לארץ מטיול פרישה משפחתי ויומיים לאחר מכן - כשפרצה המלחמה - חזר למדים, ירד לבארי והציל עשרות אנשים מתוך התופת. ארבעה ימים לאחר יום הולדתו נפל בקרב בשג'אעייה, בנר שישי של חנוכה - סמלי כל כך לאדם שהיה אור בחיי כולם. בן בשט, בן 44 בנופלו משדה יעקב, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים, וארבע אחיות.
סמ״ר מאיר שמעון עמר נולד בצרפת ובגיל שלוש וחצי עלה לארץ יחד עם משפחתו. כשמו כן הוא - היה ילד של אור, נשמה עדינה ועמוקה. גדל בבית חם מוקף אהבה. מאז ומתמיד החיבור בינו לבין אחיו ואחותו היה חזק, עמוק ואוהב. תמיד חיפש איפה לעזור ולתת, הייתה בו שמחת חיים כובשת, צחוק מתגלגל, וחיוך שנכנס ישר ללב. מאיר בחר להתגייס לשירות קרבי, לחטיבת נצח יהודה, ועשה זאת באהבה ובשליחות, מתוך אמונה חזקה בתורה, בעם ישראל, ובארץ ישראל. במהלך שירותו נפצע, אך חזר לחזית עם חבריו. ביולי 2025 נפל מפיצוץ מטען בבית חאנון. עמר, בן 20 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
עלים ויוחאי: הגיבורים שנולדו ב-14 בדצמבר
סא״ל עלים עבדאללה התגייס לגדוד 299 ושירת בתפקידים מגוונים ומשמעותיים. היה מפקד מקצועי, צנוע ואהוב, בעל קור רוח ומסירות עמוקה לחייליו ולמשפחתו. חובב ספורט ובישול, ששילב יכולת נדירה בין מסירות לצבא לבין אהבה עמוקה לביתו ולמשפחתו. בסוף השבוע של 7 באוקטובר תכנן לצאת לחופשת לימודים, אך מיד אחר כך, כשהלחימה התפשטה לצפון, יצא להגן יחד עם אחיו לנשק. בשיחה האחרונה עם אשתו ובתו אמר להן "אני שומר עליכן". עלים נפל ב-9 באוקטובר 2023 בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מלבנון, סמוך לאדמית שבגליל המערבי. עלים, בן 40 בנופלו מיאנוח-ג'ת, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ו־12 אחים ואחיות.
סא״ל במיל׳ יוחאי גור הרשברג המשיך את דרכו המפוארת של אביו, השקיע את חייו בשמירה על הקרקעות ובפיתוח חוות פיליפ שהפכה לסמל בנגב. גדל על ערכי אדמה, עבודה קשה ואהבת האדם. הרשברג היה דמות חמה, שמחה ונדיבה, אהובה על כולם, קידם דו-קיום ושמר על קשרים חזקים עם שכניו הבדואים. לצד חייו כאיש אדמה, היה משרת מילואים מסור במשך שנים ארוכות, שימש כמפקד יחידת איתור נעדרים (אית"ן) בעוצבת האש, אוגדה 98. ב-7 באוקטובר התייצב מיוזמתו לשירות, בשבועות הראשונים למלחמה הוביל את יחידתו במשימות בעוטף, בנחישות וללא פחד לאיתור נעדרים, האמין כי "תיק נעדר לא משאירים פתוח" ודרש מעצמו יותר ממה שדרש מאחרים. בדצמבר 2023, בדרכו לפגישה עם כוחות היחידה לפני כניסתם לרצועה, נהרג בתאונת דרכים צבאית בדרום הארץ. הרשברג, בן 52 בנופלו מחוות פיליפ, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.
ירון, חביב, תומר, שיר, עמרי, חיים: הגיבורים שנולדו ב-13 בדצמבר
סמ״ר ירון אורי (נוני) שי היה בחור כריזמטי, פסנתרן ומדריך נערץ בצופים. ירון שירת כלוחם בסיירת נח"ל. ב-7 באוקטובר, לפני שנפל, הוא התריע על חדירת מחבלים ויצא להגן על קיבוץ כרם שלום, שם לחם בגבורה עצומה ומנע טבח בקיבוץ עד שנפל. שי, בן 21 בנופלו מקדימה צורן, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
103 צפייה בגלריה
ירון שי, חביב קיעאן, שיר שלמה, תומר נגר, עמרי יוסף דוד, חיים סבח
(צילום: דובר צה"ל, באדיבות המשפחה)
רב״ט חביב קיעאן היה אדם חכם, רחב לב ותמיד נכון לתרום ולעזור לזולת. הצטיין בלימודיו ואהב לשחק בפלייסטיישן. חביב שירת כלוחם בגדוד 13 גולני. ב-7 באוקטובר הוא נפל בקרב על מוצב פגה בעוטף עזה, כשלחם בנחישות יוצאת דופן מול עשרות מחבלים. קיאען, בן 21 בנופלו מכפר חורה, הותיר אחריו הורים ו-11 אחים ואחיות.
סמל תומר נגר היה נער ערכי, מנהיג ומדריך בצופים, שהתנדב עם נוער בסיכון. לוחם נגביסט בגדוד 51 גולני. ב-7 באוקטובר הוא נלחם לבדו בבונקר מחוץ לבסיס במוצב כיסופים, עיכב את המחבלים בחירוף נפש, ובכך הציל את חייהם של אנשי המוצב והקיבוץ. נגר, בן 20 בנופלו מאזור, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמלת שיר שלמה הייתה ספורטאית מצטיינת, חיובית ואופטימית שחלמה להיות רופאה. סמלת מבצעים בפיקוד העורף. שיר נפלה ב-7 באוקטובר בבסיס אורים, לאחר שפעלה בקור רוח תחת אש. היא לחמה במחבלים שחדרו לחמ"ל והצילה בגופה שתי חיילות נוספות. שלחה, בת 19 בנופלה מנתניה, הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.
סרן במיל׳ עמרי יוסף דוד שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 9217 (חטיבה 12). היה מפקד וקצין נערץ. איש של אנשים, מצחיק ושנון מחד, אך מקצועי ומסור מנגד. עמרי היה בזוגיות ארוכה עם נעם והשניים תכננו לגור יחד. בנובמבר 2023 נפל עמרי בקרב בצפון רצועת עזה. דוד, בן 27 בנופלו מכרמיאל, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
סמ״ר חיים סבח כונה "האור והקסם של הבית" ונודע בחיוכו הכובש. הוא עזב מסלול עתודה כדי לבחור בשירות קרבי משמעותי. שירת כמפקד צוות רחפנים בגדוד 869 בצפון. סבח נפל מפגיעת פצמ"ר שנורה מלבנון במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון במאי 2024. סבח, בן 20 בנופלו מחולון, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
להמשך קריאה
נוי, רון ואביאל: הגיבורים שנולדו ב-12 בדצמבר
רס״ן נוי שוש נולד למד בבית הספר הטכנולוגי של חיל החימוש, שם סיים כהנדסאי מכונות בהצטיינות יתרה. היה אדם שקט, טוב לב ובעל ידי זהב, שאהב טבע וטייל רבות. שירת כקצין מקצועי, מוערך ואהוב, ובהמשך הקים את ביתו בקיבוץ בארי עם מחול, אהבת חייו, והיה אב מסור לנוגה, נצר ולביא. ב-7 באוקטובר הגן בגופו על משפחתו בביתם בבארי, ונפל בגבורה. נוי, בן 36 בנופלו, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, ושני אחים.
סמ״ר רון אפשטיין היה תלמיד מצטיין, אוהב אדם, חייכן ומלא נתינה. מדריך מוערך בצופים, אוהב טיולים וריצה, ואוהד של מכבי חיפה. התגייס לגבעתי ושירת כלוחם ומ"כ מסור שאהוב על פקודיו. בחודש נובמבר 2024, שבועות אחדים לפני יום הולדתו העשרים, רון נהרג מפגיעה של פצצת מרגמה, שנורתה לעבר הכוח בעיצומו של קרב בצפון הרצועה. רון, בן 19 בנופלו מנשר, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
סמ״ר אביאל יוסף וויסמן היה תלמיד סקרן, רגיש ושואף מצוינות. אהב מחשבים, למד לעומק כל דבר ובלט בנוכחות שקטה ומנהיגות פנימית. התגייס לנח"ל, התקבל לסיירת ושירת בצוות החוד כתצפיתן ותמיד היה מקצועי ואהוב. מפקדו העריך אותו עד כדי כך שביקש אותו לצידו כ"יד ימינו" בהכנה לקרב ובקרב, מתוך ההבנה שנוכחותו האכפתית בצוות תשרה יציבות וביטחון עבור הלוחמים. בחודש ינואר 2025 נהרג בפעילות מבצעית בבית חאנון. אביאל, בן 20 בנופלו מפוריה עילית, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
להמשך קריאה
אופיר ואיתן: הגיבורים שנולדו ב-11 בדצמבר
סמ"ר אופיר ברקוביץ׳ היה נער פעיל, אהוב ובעל כושר מנהיגות. היה חניך ומדריך בצופים, אהב טיולים, ספורט אתגרי ואת חוף הים. בכיתה ט' הכיר את רוני והשניים התאהבו ורקמו יחד זוגיות וחברות חזקה. אופיר שירת כלוחם בגדוד 52 "הבוקעים" של עוצבת "עקבות הברזל" בחיל השריון, ונבחר להיות בצוות הטנק של מפקד הפלוגה. באוקטובר 2024, בקרב בג'באליה שבצפון הרצועה, הטנק שבו לחם ספג ירי נ"ט, והוא נהרג. אופיר, בן 20 בנופלו ממודיעין-מכבים-רעות, הותיר אחריו הורים, ושני אחים.
רב"ט איתן זקס שיחק כילד ונער במחלקת הנוער של הפועל באר שבע בכדורסל, ושימש כדוגמן במחלקה לעיצוב אופנה. איתן היה בחור רגיש, עם לב פתוח, אהבה לספורט ואמנות, ודחף ליצור. בחודש מרץ 2025 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים, וכחודש בלבד לאחר גיוסו, במהלך מבצע "עם כלביא", נפגע ביתו בבאר שבע מטיל איראני. איתן, אימו מיכל וזוגתו נועה נהרגו במקום. איתן, בן 18 בנופלו מבאר שבע, הותיר אחריו אחות.
יונתן, פלג, דור ואלון: הנופלים שנולדו ב-10 בדצמבר
סמ"ר יונתן גולן מנווה מונסון התייתם מאימו כשהיה בן ארבע וחצי. לאחר כשנה, אביו הכיר את עדי והשניים, עם ארבעת הילדים - מאיה, דור, יוני ויותם - הפכו למשפחה חמה ואוהבת. גולן למד במגמת מוזיקה והיה מדריך אהוב ורגיש בצופים. שירת כלוחם ומפקד טנק בחטיבה 7 והצטיין בתפקידו. ב-7 באוקטובר נלחם בגבורה בלתי נתפסת במוצב נחל עוז, הציל את חבריו ונפל בקרב. גולן, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו אב, וארבעה אחים למחצה.
רס"ן פלג סאלם ממושב יכיני היה מנהיג מלידה, חכם, כריזמטי, רגיש ובעל יכולת נתינה נדירה. בגבעתי שירת כלוחם, רס"פ וקצין מוערך. מפקדיו וחייליו תיארו אותו כאדם ערכי, צנוע ומסור. סאלם הקים בית ביכיני עם רעייתו יובל והיה אב אוהב לארבע בנותיו - נויה, טלאור, תמר ועלמה. ב-7 באוקטובר יצא להגן על המושב, נלחם בגבורה ונפל בקרב. סאלם בן 30 בנופלו, הותיר אחריו אישה, ארבע בנות, הורים ושלושה אחים.
סרן דור שדה ממושב ערוגות היה יפה תואר, גבוה ואהב מאוד ספורט ואת הים. הוא שירת כלוחם בסיירת אגוז וכקצין בגבעתי, היה מסור ללוחמיו ולערכי נתינה ואחריות. ב-7 באוקטובר, גויס במהרה לסייע לתושבים בדרום, נפצע אנושות בקרב בכפר עזה בזמן שחילץ תושבים ומת מפצעיו יומיים לאחר מכן. שדה, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס"ל אלון קודריאשוב ממודיעין היה ילד ונער מלא רוך, עוצמה ורגישות. הצטיין בספורט והיה מנהיג שקט שמדבר מעט ועושה הרבה. אהב את הטבע והים ומצא בהם חיבור לעצמו. כנער הוא היה חדור מטרה והצטיין בכל תחום שעסק בו - מקראטה, שבו הגיע עד לדרגת חגורה שחורה, ועד צלילה או כל ענף של ספורט אתגרי שאהב לעשות, כולל במסלולי הסקי הקשים ביותר שאליהם נהג לנסוע עם אביו.קודריאשוב שירת כלוחם מצטיין בסיירת אגוז וחלם לטייל בעולם אחרי השחרור. במרץ 2024 הוא נפגע מ-RPG בחאן יונס ונהרג במקום. קודריאשוב, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים, ואחות.
להמשך קריאה
אורן, מיכאל וקורן: הנופלים שנולדו ב-9 בדצמבר
רס"ר במיל' אורן גולדין, חבר כיתת הכוננות בניר יצחק, ניהל את המוסך בקיבוץ. הוא נישא לאושרית ולזוג נולדו שני ילדים: אילי ואביב. גולדין היה הראשון לצאת מביתו ב-7 באוקטובר, עוד לפני שהיה ידוע כמה חמורה הסכנה שאורבת בחוץ. הוא נפל בקרב על הגנת הקיבוץ ונחטף על ידי חמאס. בחודש יולי 2024 גופתו הושבה לישראל במבצע חילוץ. גולדין, בן 33 בנופלו מניר יצחק, הותיר הורים ושני אחים, לצד רעייתו ושני ילדיו.
רס"ל במיל' מיכאל גל, בוגר תיכון "הגימנסיה העברית רחביה", אהד את קבוצת "הפועל ירושלים" והיה חבר פעיל בארגון האוהדים "הבריגדה". גל היה אוהב אדם וראה את מי שמולו בגובה העיניים. הוא קרא לכלבו "חופש". במרץ 2024, יום לפני השחרור מהמילואים, בשעות המוקדמות של הבוקר, יצאו כוחות לפשיטה בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. גל נהרג בזמן שהגן על חיי חבריו ששהו במבנה. גל, בן 29 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.
סמל קורן ביתן התייתם מאביו כשהיה בן חמישה חודשים, ואימו גידלה אותו ואת אחיו לבדה. קורן היה נחוש לשרת כלוחם. למרות שלקה לפני הגיוס בדלקת שריר הלב, לא ויתר ואמר: "לא אכפת לי מה - אני רק קרבי". במהלך הלחימה בעזה טיהר הכוח מבנים ברפיח שבדרום הרצועה. ביתן עלה עם מפקדו לקומה השנייה של אחד הבתים וכשניגש לחלון כשדגל ישראל בידו, נורה ונהרג. ביתן, בן 19 בנופלו מראש העין, הותיר אחריו אמא ושני אחים.
להמשך קריאה
יוגב, אפיק ועמית: הגיבורים שנולדו ב-8 בדצמבר
סמ״ר יוגב אהרן היה נער יפה, שובב ובעל חיוך ממגנט, שניחן בכריזמה ומנהיגות טבעית. התגייס לגולני כלוחם נגביסט בגדוד 51, הצטיין בשטח והיה עמוד התווך של המחלקה. לצד הרצינות שבה לקח את התפקיד, שמר תמיד על שובבות, קלילות והומור. לאחר פטירת אביו המשיך לשרת במסירות בחמ״ל כיסופים. בבוקר 7 באוקטובר פעל בגבורה יוצאת דופן, כאשר השליך רימונים חזרה אל המחבלים, לחם באומץ והציל חיים עד שנהרג מהדף מטען. יוגב, בן 20 בנופלו מפרדס חנה, הותיר אחריו אמא וארבעה אחים.
סמ״ר אפיק רוזנטל היה רגיש, חכם ובעל לב גדול, שמח וחברתי, שניגן בגיטרה והפיץ סביבו אור. התגייס לצנחנים כחובש קרבי והצטיין בקור רוח ובמקצועיות. על אף בעיה רפואית שהתגלתה אצלו והקנתה לו פטור משירות, הוא שאף לשרת כלוחם חוד, ובנחישות יוצאת דופן התנדב ליחידת מגלן. בבוקר 7 באוקטובר הצטרף אפיק לחפ״ק שיצא לנחל עוז, חיסל מחבלים והעניק טיפול רפואי לפצועים עד שנהרג מירי. אפיק, בן 20 בנופלו מכפר מנחם, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ"ר עמית צדיקוב היה נער חייכן, אופטימי ועצמאי, מלא שמחת חיים, אהבת אדם וחוש הומור. מדריך בצופים, שחקן כדורסל וגלשן גלים, שתמיד ראה את הילדים ה"שקופים" ודאג לצרף אותם אל החבורה. עמית התגייס לצנחנים כחובש קרבי, הצטיין בקורס ופעל במסירות למען חבריו. עמית, שלחם ב-7 באוקטובר בבארי, נפל באוגוסט 2024, בעת פעילות מבצעית שכללה איתור מחבלים ואמצעי לחימה. הוא נפגע מהתפוצצות של מטען ונהרג. עמית, בן 20 בנופלו מבית דגן, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
להמשך קריאה
ברק ואורי: הנופלים שנולדו ב-7 בדצמבר
סמ״ר ברק יעקב בן דוד היה נער טוב לב, חייכן ומלא שמחת חיים, שאהב אנשים, משפחה וכדורגל. בעל לב ענק, חברותי ומסור, שתמיד הושיט עזרה והפיץ אור סביבו. בנעוריו רקם קשר אוהב עם בת זוגו אגם ותכנן את עתידם המשותף יחד. לעת שירותו הצבאי הוא התעקש להתגייס לגולני ולהמשיך את דרכו של אביו. ברק שירת כלוחם בגדוד 13 והפגין מוטיבציה ומסירות גבוהה. הוא לחם בגבורה בקרב על מוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, נפצע והמשיך לסייע לחבריו עד רגעו האחרון. ברק, בן 19 בנופלו, תושב דימונה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
רס״ר (במיל׳) אורי משה בורנשטיין היה נער חכם, עמוק, יצירתי ובעל לב גדול. הוא נודע כחבר טוב ונדיב, אהוב על סובביו, עם רגישות ותשומת לב מיוחדת גם לאנשים "שקופים״. אורי שירת כנגביסט בגדוד שמשון ויצא לקורס מ"כים. לאחר הצבא הוא למד הנדסת מכונות, אהב לטייל, להתאמן בקפוארה ולרקוד. הוא חלם לרקוד גם בחתונה שלו עם בת זוגו אביגיל, שהקשר ביניהם פרח. במלחמת "חרבות ברזל" הוא גויס למילואים ולחם בעזה כלוחם חוד. אורי נפל בקרב בג'באליה באוקטובר 2024. אורי, בן 32 בנופלו, תושב לוד, הותיר אחריו הורים, וארבעה אחים.
נריה, שלמה וברהנו: הגיבורים שנולדו ב-6 בדצמבר
רב"ט נריה אהרן נגרי התגייס לצה"ל לפלוגות החילוץ וההצלה כחודשיים בלבד לפני נפילתו. חבריו סיפרו כי היה "חבר שכולו לב, שידע להנות מהחיים ולהשרות אוירה טובה סביבו, עם החברים או בבית. בעל מוסר עבודה גבוה שלקח ברצינות כל משימה". בבוקר 7 באוקטובר מחבלי חמאס תקפו את בסיס זיקים של חטיבת החילוץ. בקרב נהרגו שבעה חיילים, בהם נריה – שהיה טירון בפלוגת החילוץ וההצלה. נריה, בן 18 בנופלו מטלמון, הותיר אחריו הורים, ושישה אחים ואחיות.
סרן שלמה בן נון גדל כילד בפריז עד גיל 4. מילדות עסק בענפי ספורט שונים, בהם שחייה, ריצה, ריקודים סלוניים וטקוואנדו. כנער נהג להתנדב במסגרות שונות ולשמח את הקהילה. ב-2019 התגייס ושירת כלוחם בצנחנים, לאור יכולותיו נשלח לקורס מפקדים ושירת כמ"כ, ולאחר מכן יצא לקצונה. היה מפקד מקצועי, נתן דוגמה אישית והיה מודל לחיקוי עבור פקודיו. בן נון נפל בנובמבר 2023 במהלך פשיטה על בית החולים אל-קודס בעיר עזה. שלמה, בן 22 בנופלו ממודיעין, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ"ר ברהנו קאסיה נולד באתיופיה. כשהיה בן תשע, הצליחה המשפחה להגשים את החלום ולעלות לארץ. הוא למד עברית במהירות, והסתגל לשינויים בקלות. מהר מאוד התגלה כמנהיג והיה דומיננטי בקרב חבריו, איתם חלק את אהבתו לטבע ולמרחבים הפתוחים. ב-2021 התגייס לסיירת גבעתי והיה לוחם מקצוען וערכי. בזמן שירותו הכיר את חברתו אסנת והשניים התאהבו. קאסיה נפל בדצמבר 2023 במהלך פעילות מבצעית בחאן יונס. ברהנו, בן 22 בנופלו מבית שמש, הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
שגיא, טל, מור, דביר ורונן: הנופלים שנולדו ב-5 בדצמבר
רס"ן (במיל') שגיא גולן מרעננה היה מפקד צוות ביחידת הלוט"ר. ב-7 באוקטובר, שבוע לפני חתונתו, הוא הוקפץ לבארי - שם הציל עשרות תושבים ונלחם במסירות שאין לה גבול. החליפות חיכו, החופה תוכננה, אך שגיא בחר בחייהם של אחרים לפני חייו שלו. גולן, בן 30 בנופלו, הותיר אחריו הורים, שני אחים וארוס.
רס"ן טל כהן, לוחם בסיירת מטכ"ל, יצא להילחם בשבת השחורה מיוזמתו, עוד לפני שקיבל פקודה. מפקד רגיש שדאג לחייליו כאל בניו, ואדם עם לב עצום שגבורתו הצילה רבים. כהן, בן 30 מגני טל, נפל בקרב בכפר עזה. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.
רס"ם מור שקורי, שוטרת לוחמת משדרות, נלחמה ללא פחד מול מתקפת המחבלים. גם כשאזלה לה התחמושת, מצאה כוחות לחזק אחרים. בשיחת הפרידה אמרה לאמה: "אני אוהבת אתכם, תשמרו על ספיר", וקראה קריאת שמע ישראל. מור הייתה מאורסת לדוד, והחלום על חיים משותפים יחד נקטע. שקורי, בת 28 בנופלה, הותירה אחריה אמא, אחות וארוס.
רס"ן דביר דוד פימה מכפר יונה, סמג"ד 198 בעוצבת בני אור (460), היה מפקד פלוגה נערץ ואדם מלא ענווה. בן הזוג של אופק ואבא של הראל. דביר היה מנהיג שנגע בכל חייל בגובה העיניים, ונפל בקרב ברצועת עזה. פימה, בן 32 בנופלו, הותיר אחריו אישה, ילד, הורים ושישה אחים.
סמל רונן שפירו ממזכרת בתיה היה בחור צעיר עם להט, נחישות וחיוך תמידי. התמסר לאימונים וחלם להיות לוחם מהשורה הראשונה. הוא נפל בחודש יוני 2025 באסון הפומ"ה בחאן יונס. שפירו, בן 19 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
חן, אסף, אריאל, רפאל וחן: הנופלים שנולדו ב-4 בדצמבר
רס״ב חן נחמיאס, לוחם הימ״מ, היה מעיד על עצמו שהוא "ילד עליז שאוהב לחיות ולעשות חיים משוגעים עם חברים". הוא אהב את הטבע, בעלי חיים, ים וספורט, והיה בעל אוהב ואב מסור לארבעת ילדיו. הוא שירת ביחידת דובדבן ובהמשך בימ"מ, ונפל ב-7 באוקטובר, בקרב בשדרות. נחמיאס הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים, וחמישה אחים ואחיות.
רס״ן במיל׳ חן יהלום היה קצין ומפקד אהוב, ספורטאי עילית ואדם נדיר - איירון מן אמיתי. הוא היה לוחם מקצועי ומוערך ביחידת מורן ובמילואים, מנהל מוביל באינטל וטריאתלט שהיווה השראה לרבים. בנובמבר 2023 יצא לרכיבה בזמן חופשת התרעננות קצרה מהמילואים, ובמהלכה נפגע מרכב פרטי ונפטר מפצעיו. יהלום, בן 34 בנופלו מכפר אז״ר, הותיר אחריו את אשתו אור, הורים ושני אחים.
רס״ל במיל׳ אסף פנחס טובול היה לוחם שריון מצטיין, בעל חיוך מאיר, עיניים טובות וצחוק מתגלגל. הוא שוחרר משירות ביולי 2023, אך עם עם פרוץ המלחמה דרש לשוב ולהילחם לצד חבריו. טובול נפל בגבורה בקרב, כחודש אחרי תחילת התמרון הקרקעי בעיר חאן יונס שבדרום רצועת עזה. טובול, בן 22 בנופלו מקרית מוצקין, הותיר אחריו הורים ושישה אחים.
סמ"ר אריאל צים היה לוחם נח"ל נחוש, חזק ואהוב, ג'ינג'י עם לב ענק ורצון לעשות טוב. הוא ניחן ביכולות התמדה, ברגישות ובנחישות, ואהב לרוץ. החלום שלו היה לצאת לריצת מרתון אחרי השחרור מצה"ל. אריאל לחם ללא היסוס לצד חבריו, ונפל בקרב במאי 2024 בשכונת זייתון שבעיר עזה. צים, בן 20 בנופלו ממודיעין, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
סמ"ר במיל' רפאל קאודרס היה איש חינוך ויזם בעל חזון, עומק ורוח. הוא שירת בשמחה כרכז מסורת ורוח בגדוד 5030 של חטיבת אלון, ונפל ביוני 2024 במתקפת הכטב״מים של חיזבאללה לעבר הישוב חורפיש בצפון הארץ. קאודרס, בן 39 בנופלו מצור הדסה, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים, ושישה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
מעוז, גיא, ודניאל: הנופלים שנולדו ב-3 בדצמבר
רס״ל (במיל׳) מעוז פניגשטיין, תושב סוסיא, היה לוחם קומנדו צנוע ואהוב, נווט מצטיין והלב הפועם של הצוות. הוא נהג לקחת על עצמו יותר, להרים אחרים לפני עצמו ולעולם לא התלונן. מעוז נפל בקרב בג'באליה בדצמבר 2023. בן 25, הוא הותיר אחריו אישה, את בתם טנא, הורים, ושישה אחים ואחיות. לאחר מותו משפחתו תרמה את איבריו.
רס״ר (במיל׳) גיא שבתאי מירושלים היה איש של ערכים עמוקים: מורה אהוב בישיבת חורב, איש תורה שלמד מדי בוקר במכון מאיר, ולוחם שראה בשליחות הצבאית חלק בלתי נפרד מזהותו. הוא התגייס למילואים למחרת טבח 7 באוקטובר, נפצע קשה בקרב בלבנון כשנה לאחר מכן לצד רב הגדוד שהיה עבורו כאח, ומת מפצעיו כשבועיים לאחר מכן. שבתאי, בן 39 בנופלו, הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות, הורים, ושלושה אחים ואחיות.
סרן דניאל מימון טואף, תושב מורשת, הצטיין בכל דבר שעסק בו. "לא קמת בבוקר כדי להיות בינוני" היה הסטטוס של דניאל בוואטסאפ. הוא הגיע להישגים בתחרויות אופניים, כדורסל וגם בלימודים. דניאל התגייס לגדוד שקד (חטיבת גבעתי) במרץ 2020, התבלט גם בשירותו הצבאי ונשלח לקורס מ"כים בסיום ההכשרה, ולאחר מכן לקורס קצינים. ברצועת עזה הוא דאג לחייליו, כולל לכאלה שמסיבות בריאותיות הזדקקו לתזונה מיוחדת, ומדי בוקר טחן פולי קפה בשביל שתיה חמה לו ולחייליו. דניאל נפל במהלך פעילות מבצעית ברפיח בספטמבר 2024. בן 23 בנופלו, הוא הותיר אחריו הורים, וארבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
אסף, עיליי, הדר, עדי, רועי, ידידיה, ישי ומתן: הנופלים שנולדו ב-2 בדצמבר
אלוף-משנה אסף חממי מקריית אונו, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, התחיל את דרכו בצה"ל בחטיבת גבעתי, ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, ממי שכיהן אז בתפקיד, גבי אשכנזי. חממי היה הראשון להכריז מלחמה ב-7 באוקטובר. הוא נלחם עם לוחמי החפ״ק שלו, נהרג בקרבות עם מחבלים ונחטף לעזה. חממי היה דמות של חום, שמחה ומשפחתיות: משחקי מחבואים ברחבי הבית, פנקייקים בשבת, ושירי "בוקר טוב" בסלון. גם ברגעיו האחרונים דאג קודם כל למשפחתו, כשהבטיח שבנו בן החמש יועבר למקום בטוח לפני שיצא לקרב. חממי, בן 41 בנופלו, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואח.
רב״ט עילי עזר משפיים, היה נער מלא סקרנות, אהבת מוזיקה וחום אנושי. חבריו והסובבים אותו העידו על בגרות נדירה, אופטימיות, ואהבה אמיתית לחיים. הוא התגייס כלוחם לחטיבת הנח"ל מתוך תחושת שליחות ורצון להשפיע. עזר נפל ב-7 באוקטובר בקרב על אוגדת עזה. עזר, בן 18 בנופלו, הותיר אחריו הורים ואח.
רב"ט הדר מרים כהן ממושב זיתן הקרינה טוב לב, עומק ורגישות. במכתב שנמצא לאחר מותה כתבה לעצמה מסר של כוח ואמונה, תזכורת ליכולותיה, לערכיה, ולנקודת המבט המיוחדת שאפיינה אותה. כהן נפלה בקרב במוצב נחל עוז. כהן, בת 18 בנופלה, הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.
סמ״ר עדי צור מירושלים היה מוכר כבעל לב רחב ומלא אור. רוגע, חום ועוצמה שקטה אפיינו אותו, ויכולתו ליצור קשר אמיתי ומהיר עם כל אדם הייתה יוצאת דופן. חבריו ומשפחתו ראו בו דמות אהובה ומרכזית בחייהם. ב-7 באוקטובר, בקרב על קיבוץ כיסופים, הג'יפ שבו נסע נתקל בארבע חוליות מחבלים. צור והסמל שלו מיכאל בן חמו ז"ל, פרקו מהג'יפ ונלחמו בגבורה עד הדקה האחרונה. הקרב ההירואי שניהלו, מעטים כל כך מול רבים, קנה זמן יקר לחיילים שנותרו בג'יפ והם הצליחו להגיע לבסיס ולהזעיק כוחות נוספים. צור, בן 20 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ״ר רועי וולף מרמת גן היה ילד אנרגטי, יצירתי, בעל עיניים טובות ושמחת חיים שלא נגמרת. תמיד חיפש אתגר חדש ותמיד עשה כמה דברים במקביל. וולף נהרג בקרב בצפון רצועת עזה, בן 20 בנופלו, הותיר אחריו הורים ואחות.
רס"ל ידידיה אליהו מקרני שומרון היה אבא מעורב ומסור, שותף מלא בגידול ילדיו והקמת בית מלא אהבה. הוא אהב את ישראל ומעולם לא יצא ממנה, אהב לטייל ולחקור את הארץ. אליהו נהרג בקרב ברצועת עזה בתחילת התמרון הקרקעי, בן 25 בנופלו, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, ועשרה אחים ואחיות.
סמ״ר ישי מן ממצפה יריחו התגייס לנח"ל בדצמבר 2022 ושירת בנחישות ובשליחות עמוקה. מן נהרג בהתהפכות רכב בעוטף עזה במהלך פעילות סמוך לגבול. מן, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סגן מתן שי ישינובסקי מכפר יונה, מפקד מחלקה בגדוד ההנדסה הקרבית 605, היה קשור בעומק למשפחתו, חברו הטוב של אביו, שותף למשחקי פלייסטיישן, בישולים ושיחות. אחותו אמרה שהם "תאומים שלא באותו גיל". אוהד מסור של מכבי תל אביב, בעל לב חם ונפש עדינה. ישינובסקי נפל באסון הנגמ"ש בחאן יונס יחד עם שישה מחייליו ביוני 2025. ישינובסקי, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו הוריו ושתי אחיות.
להמשך קריאה
אלחנן, הלל, אליסף ורוז: הנופלים שנולדו ב-1 בדצמבר
סרן (במיל') אלחנן מאיר קלמנזון, איש מוסד וקצין צה"ל בדרגת סרן, כונה בפני חבריו הקרובים "אלחה". הוא היה אדם צנוע, איש של אנשים, חכם ואיש משפחה למופת. הוא היה הראשון להתנדב לכל משימה ללא היסוס, כפי שעשה גם ביומו האחרון. קלמנזון יצא לעבר יישובי העוטף בבוקר 7 באוקטובר, כשנודע דבר החדירה של מחבלי חמאס לישראל. יחד עם אחיו מנחם ואחיינו איתיאל, הוא הוביל את "צוות אלחנן" שחילץ מקיבוץ בארי כמאה תושבים בטבח. במהלך החילוץ נפגע מאש מחבל ונהרג. על גבורתם זכו בני הצוות בפרס ישראל לגבורה אזרחית לשנת תשפ"ד. קלמנזון, בן 41 בנופלו מעתניאל, הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ"ר הלל סולומון, היה מוכר כ"משכין שלום", נער של לב טוב, חיבוק, חיבור ונתינה. בבוקר הטבח נפרד ממשפחתו ביודעו לאן הוא יוצא. לאחר ארבעה ימי לחימה, בבוקר שלישי, נפגע נגמ"ש הנמ"ר שבו שהה מטיל נ"ט בצפון הרצועה. סולומון, בן 20 בנופלו מדימונה, הותיר אחריו הורים, וארבעה אחים ואחיות.
סמ"ר אליסף בן פורת היה מוזיקאי בנשמה, חלם להופיע על הבמות הגדולות. בסוף השבוע של שמחת תורה הגיע לפסטיבל "סופרנובה", שם נפל לאחר שנורה בידי מחבלים. בן פורת, בן 22 בנופלו מצפת, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ"ש רוז לובין, לוחמת בודדה שעלתה מאטלנטה שבארה"ב באוגוסט 2021, התגייסה למג"ב במרץ 2022 ושובצה בגדוד העיר העתיקה. לוחמת אמיצה, ישרה ובעלת לב זהב. היא שרדה את הטבח בקיבוץ סעד שם התגוררה, הגנה על הקיבוץ שלה במהלך מתקפת חמאס, חזרה מיד לתפקידה כלוחמת, ונפלה בפיגוע דקירה בשער הפרחים בנובמבר 2023. רובין, בת 20 בנופלה מאטלנטה, הותירה אחריה הורים וארבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
תחשבו על יום הולדת לנופל
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםהמלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה העתידי, הם יוצאים איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 11:55, 30.11.25
