הבחירות לכנסת כבר מאחורינו, אבל את הישורת האחרונה של המרוץ הצמוד שהסתיים במעין פלונטר פוליטי ליוו שתי פרשות חמורות, שפרטיהן עדיין לא ברורים עד הסוף. מדובר בפרשת מעצר שלושת החשודים בנגב, פעילי רע"מ, שנתפסו עם מעטפות כסף שיועדו לכאורה לשוחד בחירות עבור המפלגה; וכן בפרשת החשד שקטאר וטורקיה השקיעו לכאורה כספים כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל.
בליכוד קשרו בין שתי הפרשות וכינו אותן "רע"מ-גייט" - רפרנס לפרשת "ווטרגייט" האמריקנית ולפרשת "קטאר-גייט" בישראל, שבה הסתבכו אנשיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - אך מדובר בשתי חקירות שונות, שלפי שעה לא נמצא חשד לקשר ביניהן. את הראשונה חוקרת המשטרה ואת השנייה חוקר השב"כ, בסיוע המוסד. ynet עושה סדר בפרשות - מה החשדות בכל אחת מהן, מי מעורב ואיך זה ישפיע על המערכת הפוליטית?
פרשת מעטפות הכסף
מי הם פעילי רע"מ שנעצרו - ומה הם טוענים?
בלילה שלפני פתיחת הקלפיות נעצרו שלושה פעילי רע"מ - איברהים אלגריבי (42) מאל עזאזמה, חוסיין מסעודין משגב שלום (63) וסיאף אבו ריאש (38) משבט א-סאנע, רופא במקצועו - כשלצידם מעטפות עם כסף ופתקי הצבעה עבור רע"מ. למחרת, בבוקר הבחירות, פורסם על דבר המעצר. בהמשך נעצרו ארבעה חשודים נוספים, בהם שלושה מנהלי בתי ספר מתל שבע ושגב שלום - ששוחררו למעצר בית. שלושת החשודים הראשונים הובאו היום (ראשון), לדיון בהארכת מעצרם, והרופא שנעצר, אבו ריאש, שוחרר לביתו.
השופט מתח ביקורת על המשטרה, שביקשה לאסור עליו להשתמש באינטרנט, ואמר כי מדובר באדם שמנהל אורח חיים נורמטיבי. לדבריו, המשטרה לא ניפקה הסבר מדוע יש למנוע ממנו גישה לאינטרנט ובלהב לא הצליחו להסביר מדוע עליו לשהות במעצר בית. "המצב בתיק החקירה בדיוק באותה נקודה", קבע השופט, אך בהמשך המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע עד 18:00 כדי להגיש ערר. מלבד אבו ריאש, המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם של שני חשודים אחרים שנעצרו בפרשה. אמש תכננה המשטרה לשחררם - אבל בסופו של דבר שינתה כיוון.
העצור אלגריבי נחשד בהתנהלות בניגוד לחוק הבחירות, לאחר שבחיפוש בביתו נמצאו כספים וברכבו מעטפות עם כיתוב בערבית, חולצות ירוקות ודגלים ירוקים, כמו גם פתקי הצבעה של מפלגת רע"מ. הוא שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. החשוד מסעודין טען לרדיפה פוליטית. במעטפות שנמצאו בביתו, טען סנגורו, היה כיתוב של התנועה האיסלאמית וכל מעטפה הכילה 1,000 שקלים כתרומה למשפחות דלות אמצעים. בחיפוש נתפסה גם מעטפה נוספת עם 12 אלף שקלים, והוא טען כי מדובר בכסף לבנו. מעצרו הוארך עד ליום שלישי.
במהלך הפשיטה השוטרים תפסו גם מכשירים סלולריים ומחשבים, ומומחי סייבר מלהב 433 סורקים את תוכן המכשירים בחיפוש אחר רמזים שיוכלו לחזק את החשדות. עו"ד סמיר אבו עאבד, שמייצג שניים מתוך שלושת החשודים שנותרו במעצר, אמר כי הם מכחישים קשר לחשדות נגדם. "הכסף שנתפס מיועד לחלוקה של העמותה למשפחות עניות, ואין להם כל קשר לפעילות מפלגתית", אמר.
המעטפות שתפסה המשטרה
עם זאת, גורם בדואי מהנגב, המעורה בנעשה בשטח, תיאר שיטה שלטענתו מופעלת על ידי מפלגות ערביות, ובראשן רע"מ, בימים שלפני הבחירות. לדבריו, פעילים מגיעים לבתיהם של תושבים מעוטי יכולת ומציעים להם סיוע כספי בסכומים של 200 עד 300 שקלים, בין היתר למשפחות שנפגעו מהריסות בתים ולתושבי הכפרים הלא מוכרים. לדבריו, הכסף מוצג כסיוע לנזקקים, ובתמורה מבקשים מהם להצביע למפלגה. במקרים אחרים, לטענתו, מחולקים תלושי דלק בשווי 100 שקלים למי שמסיעים תושבים לקלפיות. הסכומים, לדבריו, עשויים להשתנות בהתאם לגודל המשפחה, והחלוקה מתרחשת יום או יומיים לפני הבחירות ולעיתים אף ביום הבחירות עצמו. "למדנו את זה מש"ס", אמר הגורם.
מה אומרת המשטרה - ומה הבעיה בהתנהלות שלה בפרשה?
התיק הועבר לחקירה ביאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) בלהב 433. בדיון בבית המשפט ביום הבחירות, המשטרה הודתה כי לא היה לה צו חיפוש לבתיהם של הפעילים כשנעצרו, ולמרות זאת כן נערך בהם חיפוש. חרף הודעה נחרצת שפרסמו בבוקר יום הבחירות, גורמים במשטרה הודו בהמשך כי טרם גובשו ראיות משמעותיות בתיק, שעדיין נבדק. זאת בעוד המשטרה מיהרה לעצור את החשודים לפני פתיחת הקלפיות, מבלי לבסס את הראיות למעשים או לעבירות לכאורה.
בנוסף, בבית משפט השלום בבאר שבע, שוחרר למעצר בית הרופא שחשוד בפרשה. עם זאת, המחוזי הפך לאחר מכן את ההחלטה - ובשתי הערכאות לא טענו השופטים לפעילות פסולה כביכול של המשטרה. אלא שבאופן תמוה, באחד הדיונים על מעצר הרופא, הטענה של נציג להב 433 להתנהלות פסולה של הרופא החשוד היא שהוא "עושה חוגי בית כדי לגרום לאנשים להצביע לרע"מ אף שהוא רופא, וזה בעייתי".
מנסור עבאס. "סימנו אותנו כמטרה"
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
אחרי המעצר אמרו במשטרה כי החשד בפרשה הוא שמדובר ב"מעורבות בניסיון שוחד בחירות, באמצעות כספים שעל פי החשד נועדו לחלוקה לאזרחים בתמורה להצבעתם למפלגת רע"מ". לעצורים יוחס חשד לעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נתינת או הצעת שוחד בחירות, הכנסה או הפצת פתקי הצבעה שלא כדין והפרעה למהלך הסדיר של הבחירות. באשר למעטפות הכסף שיועדו לכאורה לשוחד בחירות, מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, מסר כי החשודים נעצרו עוד לפני שהגיעו לקלפיות, וכי מדובר באירוע נקודתי.
מה הקשר של הליכוד - ואיך הגיב מנסור עבאס?
בליכוד מיהרו לתקוף את רע"מ ולהאשים אותה, יחד עם הרשימה המשותפת, ב"גניבת בחירות". זאת במסגרת קמפיין הדה-לגיטימציה של הליכוד למפלגות הערביות. לפי דיווח בחדשות 12, מי שהעביר למשטרה את המידע המודיעיני על החשד למעשים פסולים מצד פעילי רע"מ שנעצרו הוא עדו נורדן, שמשמש כממלא מקום ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אחרי חשיפת הפרשה, רע"מ הגישה תלונה רשמית לוועדת הבחירות המרכזית בטענה למהלך מכוון לשיבוש ההצבעה עבורה. "סימנו אותנו כמטרה", טענו. המפלגה טענה בבוקר הבחירות כי המשטרה עצרה כמה מפעיליה הבולטים בנגב לפנות בוקר, ללא סיבה ברורה, כמו גם שהושחתו פתקי הצבעה של המפלגה בנצרת ובשפרעם. בהמשך הכחיש יו"ר המפלגה מנסור עבאס כל מעורבות בפרשה הזו ובפרשת החשד להשפעה זרה על הבחירות, והצהיר: "נשתף פעולה באופן מלא עם כלל רשויות החוק כדי לברר את האמת".
פרשת החשד להשפעה זרה על הבחירות
על מה מדובר?
ביום חמישי האחרון, כמה שעות לפני פרסום התוצאות הסופיות של הבחירות, שיגר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, מכתב חריג לראש השב"כ דוד זיני, שבו הנחה אותו לפתוח בחקירה בחשד שגורמים זרים ניסו להתערב ולהשפיע על הבחירות בישראל באופן פסול. החשד הוא שקטאר וטורקיה השקיעו לכאורה כספים כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל. עם זאת, גם במכתב הסתייג סולברג וכתב כי "אין בידי להעיד על טיבם של החשדות".
זיני, ר"מ קטאר אל-ת'אני וסולברג. שב"כ החזיק במידע לפני הבחירות
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית, Nathan Howard/Pool Photo via AP, רועי ידובסקי)
למעשה, המידע על החשדות נמסר מזיני עצמו ליו"ר ועדת הבחירות סולברג, שהנחה בהמשך על הפתיחה בחקירה. שני מקורות רשמיים אישרו ל-ynet ששב"כ החזיק במידע מודיעיני על העברת כספים שלא כדין עוד לפני הבחירות, מתוקף היותו גוף סיכולי. בוועדת הבחירות אמרו שלא נמסר להם דבר, וביום הבחירות אמר זיני בפומבי שהבחירות "בטוחות ומפוקחות". לפי החשד, מדובר בעשרות מיליוני שקלים שהושקעו בניסיון להטות את הבחירות, ולפי זיני מדובר ב"מידע מוצק".
זיני נפגש עם ראש הממשלה נתניהו יום לפני פתיחת הקלפיות ועם יו"ר ישר! גדי איזנקוט בבוקר הבחירות, ועדכן אותם על פרטי הפרשה. איזנקוט נפגש גם עם סולברג בהקשר הפרשה. הוא נפגש גם עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שאמר לאחר מכן כי "אין שום מניעה להשביע את הכנסת". בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר קראו לעצור את ראשי המפלגות הערביות אם יש עילה לכך. חרף האשמותיהם, אף אחד מחברי הכנסת או המועמדים של המפלגות הערביות לא נחקר בחשד למעורבות בפרשה.
איזנקוט, מצידו, האשים את נתניהו ושותפיו במבצע השפעה וקבע שהשבעת הכנסת חייבת להתקיים במועדה. בליכוד חיברו את הפרשה לאפשרות שגוש איזנקוט יחליף את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ואמרו כי "אסור להחליפו באמצעות קולות שנקנו במזומן". הנשיא יצחק הרצוג קרא "להימנע מלהכתים ציבור שלם".
מי חוקר את הפרשה?
השב"כ מוביל את חקירת החשדות החמורים, ובשישי דווח כי המוסד יצטרף אליו לחקירה, ויסייע נקודתית בהיבטים שקשורים לאחריות הארגון. זאת לאחר שהשב"כ פנה אל המוסד בבקשה לעזרה. לפי שעה אין חשד למעורבות של גורמים במפלגת רע"מ, והיו"ר מנסור עבאס בירך על הפתיחה בחקירה ועקץ את נתניהו: "לאבו יאיר (בנימין נתניהו - ynet), שמעסיק בלשכתו סוכנים קטארים, יש לנו מסר אחד בתגובה לקמפיין ההסתה והדה-לגיטימציה שהוא מנהל נגד האזרחים הערבים: 'לא יהיה כלום, כי אין כלום'".
בליכוד האשימו ב"גניבת בחירות": "יש מאות עדויות"
(צילום: Jewel Samad/Pool Photo via AP)
עוד לפני חשיפת הפרשה, בליכוד האשימו כאמור ב"גניבת בחירות" מצד המפלגות הערביות וטענו כי העבירו "מאות עדויות וראיות על גניבת בחירות בקלפיות ערביות רבות", כולל "איומים ואלימות כלפי חברי הקלפי, ריבוי מצביעים מאחורי הפרגוד, הצבעות בזהות כפולה, פערים בין מספר המעטפות למספר המצביעים, שימוש בתוכנות המרצה אסורות ועוד", אך המשטרה שללה זאת ואמרה כי "אין כל תימוכין חקירתי או מודיעיני לטענות", וכי "יום הבחירות עבר עם מיעוט אירועים חריגים בתחום טוהר הבחירות, גם בהשוואה לבחירות הקודמות".
איך הגיבו קטאר וטורקיה?
בדוחא מיהרו לדחות את החשדות, ודובר משרד החוץ בדוחא, מאג'ד אל-אנסארי, עקץ כמה שעות אחרי חשיפת הפרשה ואמר כי "בישראל מאשימים שקנינו את נתניהו, את השמאל - וכעת את הקול הערבי. אם היה אפשר להאמין לכל אלה, קטאר כנראה הייתה הבעלים של ישראל כולה".
"קמפיין דיסאינפורמציה". נשיא טורקיה ארדואן
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
גם טורקיה דחתה לאחר מכן כל קשר שלה להתערבות בבחירות. "הטענות המופצות בכלי תקשורת מסוימים וברשתות החברתיות חסרות בסיס לחלוטין. האשמות אלה הן חלק מקמפיין דיסאינפורמציה מכוון ובוטה שמטרתו לתמרן את הציבור", נטען באנקרה.
מה משקל החשדות - והאם ישפיעו על השבעת הכנסת?
בהודעה רשמית ראשונה אחרי חשיפת הפרשה, הבהירו בשב"כ כי החקירה ממוקדת כי אין בה כדי להטיל דופי במגזר שלם. "רק מי שפעל בניגוד לחוק יטופל", נמסר, והובהר כי בתום החקירה השופט סולברג יקבל את ההחלטות. מקורות משפטיים בכירים אמרו ל-ynet בחמישי כי בשלב זה אין מדובר במידע דרמטי, אלא במידע לכאורה בעל ערך שלא ניתן היה להתעלם ממנו. גורם בכיר שמעורה בחקירה הוסיף כי מדובר ב"פרשה הרבה יותר קטנה ממה שעושים ממנה".
השבעת הכנסת צפויה בעוד 9 ימים, ב-10 בנובמבר, ולפי שעה אין חשש לדחייה או ביטול של ההשבעה. סולברג ביקש ממצאים מהחקירה תוך שבוע בשל לוח הזמנים הצפוף, כאשר ערעור על תוצאות הבחירות ניתן להגיש בתוך שבועיים מהבחירות, בבית המשפט המחוזי בירושלים, שעשוי להאריך את המועד. מי שרשאי להגיש אותו הן המפלגות וגם היועמ"שית, גם בלי הליך פלילי. ל-ynet נודע בחמישי כי הליכוד נערך לעתור לוועדת הבחירות המרכזית, אך מאז טרם דווח על ביצוע המהלך.
ביטול בחירות מעולם לא נקבע בישראל, וסביר להניח שכך גם במקרה הזה. אך ככל שימצאו עבירות על חוק הבחירות כמו מתן שוחד, וניתן יהיה לתחום אותן לאזור או לקלפיות מסוימות, יוכל המחוזי לבטל רק אותן ולהורות על בחירות חוזרות רק באותן קלפיות או באותו האזור. בכל מקרה, החוק קובע כי ערעור בחירות לא עוצר את עבודת הכנסת שנבחרה. ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידה, כך שבכל מקרה הכנסת יכולה כבר כעת להתחיל בעבודתה.
