עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
אלכסיי וזיו: הגיבורים שנולדו ב-14 באפריל
רס״ב אלכסיי בודובסקי עלה לישראל מבלרוס כנער, שירת שירות קרבי בצה״ל, ובהמשך התגייס למשטרה - שם שירת ביס״מ נגב מתוך תחושת שליחות עמוקה. הוא הקים משפחה בבאר שבע עם אשתו נטליה והיה אב מסור לשלושה ילדים: רסטיבן גרגורי, רומי ודריה. אלכסיי נפל בקרב בקיבוץ רעים כשלחם מול עשרות מחבלים ב-7 באוקטובר. בן 39 בנופלו מבאר שבע, הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואחות.
רס״ב זיו דדו היה איש צבא בכל רמ״ח איבריו, איש של אנשים, עם לב ענק, נתינה בלתי נגמרת ומנהיגות שקטה. שירת שנים רבות בגדוד 51 של גולני, בין השאר כמנהל עבודה לוגיסטי, והיה דמות מאחדת, מסורה ומוערכת, שתמיד דאג לחיילים לפני עצמו. נפל בקרב ב-7 באוקטובר באזור קיבוץ מפלסים, כשהיה בדרכו ליחידתו. הוא נחטף לרצועת עזה, ובדצמבר 2023, בפעילות צה"ל, הושבה גופתו מאזור ג'באליה שבצפון רצועת עזה. דדו, בן 36 בנופלו מרחובות, הותיר אחריו אישה, ילדה, הורים ושני אחים.
ברנדו: הגיבור שנולד ב-13 באפריל
סמ״ר ברנדו דוד פלורס גרסיה גדל בפוקאלפה שבפרו, נער שמח, אופטימי ואוהב אדם, כדורגלן מוכשר ובעל משמעת והתמדה. לאחר עלייתו לישראל עם משפחתו בשנת 2017 עבר לגור בבאר שבע. שירת בצה״ל כנהג מבצעי במוצב כיסופים והיה חייל מסור ואהוב. נפל בקרב על המוצב ב-7 באוקטובר. ברנדו, בן 21 בנופלו מבאר שבע, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
עדן וצביקה: הגיבורים שנולדו ב-12 באפריל
סמ״ר עדן אלון לוי, בת להורים משרתי כוחות הביטחון, הייתה צעירה חייכנית, אינטליגנטית ומלאת אנרגיה. היא שימשה רקדנית בלהקת המחול הייצוגית של דרום השרון והוסמכה כמאמנת כושר. שירתה כלוחמת וכמ״כית טירונים בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף בבא״ח זיקים. ב-7 באוקטובר נלחמה בגבורה על הגנת הבסיס, דאגה תחילה לפקודיה והגנה בגופה על שערי הבסיס עד נפילתה בקרב. אלון לוי, מנירית, בת 19 בנופלה, הותירה אחריה הורים וארבעה אחים ואחיות.
רס״ר (במיל׳) צביקה לביא היה חייכן, צנוע וטוב לב, אוהב אדם וארץ, חדור ערכים של תורה, עשייה ונתינה. היה בן זוג אוהב לטליה ואב מסור לשקד, אמיתי ואביב, איש משפחה ששם את הלב לפני הכול. שירת כלוחם וסמל מחלקה, ובהמשך כאיש מילואים מסור וחדור אמונה. נפל בקרב בדצמבר 2023 לאחר שנפצע בלחימה בצפון רצועת עזה. לביא, בן 30 בנופלו מעלי, הותיר אחריו, אישה, שלושה ילדים, הורים, וחמישה אחים ואחיות.
אופיר, ליאון ופדיה: הגיבורים שנולדו ב-11 באפריל
רס״ם (במיל׳) אופיר מרדכי ירון אדם אחראי מסור ושקט. פעל בצנעה ולא חיפש את אור הזרקורים. נישא לאולגה ולזוג נולדו שתי בנות, אמה ודנה. איש משפחה אוהב שהיה מחובר מאד לאשתו ולבנותיו. היה חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ מגן שם התגורר. בבוקר 7 באוקטובר הוא שהה אצל משפחה בגבעת שמואל והוקפץ להגן על הקיבוץ. בכביש 232 הוא נורה למוות ליד מטע האבוקדו של הקיבוץ. ירון, בן 51 בנופלו מקיבוץ מגן, הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים וחמישה אחים ואחיות.
אל״מ (במיל') ליאון בר (בן מוחה) שירת בצה״ל בחטיבת הצנחנים והתקדם לאורך שנים של שירות משמעותי עד לתפקיד ראש מטה אוגדת איו״ש בדרגת אלוף-משנה, לאחר שחרורו היה פעיל בקהילה בגדרה שם התגורר ועסק בניהול ויזמות. ליאון נישא לעינת ולזוג נולדו שלושה ילדים: עומר, ניב ועידו. עם פרוץ מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 יצא מיוזמתו לדרום, חילץ פצועים והציל חיים, וביום שלמחרת נהרג מירי מחבלים בעת ניסיון לסייע. בר, בן 53 בנופלו מגדרה, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושלוש אחיות.
סגן פדיה מנחם מרק ספג ערכים של אהבת הארץ והעם, למד בישיבה התיכונית “מקור חיים” והיה חניך בתנועת בני עקיבא. לאחר רצח אביו מיכי בפיגוע ירי לנגד עיניו שבו גם נפצע, ולאחר אובדן אחיו שלומי בתאונת דרכים, בחר בחיים ובשליחות. התגייס לצה״ל ושירת כלוחם ומפקד מחלקה בסיירת גבעתי, שפעל מתוך אהבה ודוגמה אישית. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל לחם עם יחידתו בעוטף עזה וברצועה. נפל בקרב בצפון רצועת עזה באוקטובר 2023. מרק, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו אמא ושמונה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
יובל, עומר ואסף: הגיבורים שנולדו ב-10 באפריל
רס״ל (במיל') יובל לופס עלה ארצה עם משפחתו מפרו כשהיה בן 6 אחרי שעברו גיור. היה אדם חם, מסור ואחראי, בעל תחושת שליחות עמוקה ויכולת שקטה להנהיג ולתמוך בסובביו. נישא לחימנה סיגלית ולזוג נולדו שלוש בנות: שיאל, יהלי וליה. התעקש לשרת במילואים למרות שהיה לו פטור ושירת בחיל השריון. נפל באסון קריסת המבנים בעזה בינואר 2024. יובל, בן 27 בנופלו מאלון שבות, הותיר אחריו אישה, שלוש בנות, הורים ושני אחים.
סמ״ר עומר ואן גלדר היה ילד מחונן, מוכשר וחברותי, שתמיד אהב לעזור ולתת מעצמו. הוא המשיך בדרכי אביו ואמו שמתנדבים ביחידת חילוץ ובמשטרה, והתנדב במד"א. התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי. נפל בקרב ביוני 2025 בצפון רצועת עזה. עומר, בן 22 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמל אסף זמיר היה ילד מצטיין וצנוע שתמיד אהב לעזור לכולם. התייחס בכבוד רב לזולת והיה אהוב ומוערך על כל סובביו. התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. נפל מפגיעת נ"ט בחאן יונס ביולי 2025. אסף, בן 19 בנופלו מדימונה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
להמשך קריאה
נתנאל, סטניסלב, עמית ואיתי: הגיבורים שנולדו ב-9 באפריל
סרן (במיל׳) נתנאל סילברג למד בישיבה התיכונית קריית ארבע ולאחר מכן בישיבת ההסדר בית שאן, שם בלט בצניעותו, בהתמדתו וברצינותו. התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית ביחידת יהל"ם - כלוחם בסיירת יעל ואחר כך כקצין ומפקד צוות בהכשרה. העם פרוץ המלחמה התעקש להצטרף ללחימה, ויתר על דרגתו ותפקד כסמל מחלקה. נפל בקרב בשג'אעיה בדצמבר 2023. נתנאל, בן 33 בנופלו מנעמ״ה שבבקעת הירדן, הותיר אחריו את בת זוגו הדס, בן שלא זכה להכיר, הורים, וחמישה אחים ואחיות.
רב פקד סטניסלב שיינקמן נולד ברוסיה ועלה ארצה עם משפחתו ב-1997. שירת כלוחם ומפקד במשמר הגבול, ביחידת הימ״מ, ונודע כאדם מקצועי, אמיץ ושקט, בעל תחושת שליחות עמוקה ואחריות גדולה לסובביו. הוא נישא לאלונה והיה אב מסור לבר, ליאו ומילה. היה מבין הראשונים שהגיעו ב-7 באוקטובר אל בסיס האוגדה ברעים, שכבר היה בשליטת חמאס, ושם נפל. סטניסלב, בן 40 בנופלו מבאר יעקב, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואח.
סמ״ר עמית באכרי היה צעיר שקט ובעל נוכחות נעימה, טוב לב ושאפתן, אהוב על חבריו, עם דלת ולב פתוחים תמיד, שידע להציב מטרות ולחתור אליהן בעקביות ובחיוך. לאחר שירות כחוקר במשטרה הצבאית התעקש להגשים את חלומו, עבר לתפקיד לוחם בחטיבת גבעתי ושירת כקשר סמ״פ במסירות, באומץ ובמקצועיות. נפל בקרב בספטמבר 2024. עמית, בן 21 בנופלו ממושב יושיביה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמ״ר איתי פוגל היה צעיר ערכי ושקט, חדור תחושת שליחות ואחריות, אהוב על סביבתו ובעל נחישות פנימית. התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בחיל השריון, שם בלט במסירותו, באומץ ליבו ובמחויבותו לחבריו ולמשימה. היה מפקד טנק בגדוד 46 עוצבת עקבות הברזל (401) ונפל בקרב באוקטובר 2024. איתי, בן 22 בנופלו מיקיר, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
להמשך קריאה
ירין: הגיבורה שנולדה ב-8 באפריל
סמ"ר ירין מארי פלד גדלה בבארי. היא הייתה צעירה חכמה, שקטה וצנועה, בעלת חוש הומור חד, לב רחב ואנרגיה בלתי נגמרת. הצטיינה בכדורעף, נמשכה מגיל צעיר לעולם הרפואה והתנדבה במד"א, שם בלטה במקצועיות, מנהיגות וביכולת נדירה לטפל באנשים. היא שירתה כחובשת מצטיינת בחיל הרפואה במוצב נחל עוז וראתה בתפקידה שליחות. פלד, בת 20 בנופלה, נהרגה בקרב מול עשרות מחבלים בבסיס נחל עוז. היא הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.
בנימין ואביב: הגיבורים שנולדו ב-7 באפריל
סמ"ר בנימין טשגר טקה נולד באתיופיה ועלה ארצה עם משפחתו כתינוק, וגדל בירושלים. הוא היה נער חייכן, אהוב, כריזמטי ואיש של אנשים, בעל לב רחב, אופטימיות ושמחת חיים. הוא בחר במכינה הקדם-צבאית "ארז" כדי להתחזק ולהעניק מעצמו, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני במחלקת פינוי פצועים, והיה חייל מקצועי ומסור, מחזק מורל ואהוב ביחידתו. בשבת שמחת תורה נלחם בגבורה במוצב כיסופים, לקח פיקוד תחת אש, המשיך להילחם גם לאחר שנפצע והגן על חבריו עד לרגע האחרון - עד שנפל בקרב. טקה, בן 21 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
רס"ב במיל' אביב מגן היה איש אדמה, עשייה ונתינה, הרפתקן שקט ואהוב, בעל לב רחב, מקצועיות וענווה, שחייו לוו באהבת נהיגה, חקלאות ותרומה לאחרים. הוא שירת כלוחם וכמדריך ביחידות מובחרות, ובהמשך במילואים ביחידת הניוד, שם בלט במסירותו ובאחריותו. מגן היה נשוי לרלוקה ואב לרונה ולמתן. הוא נפל בקרב באוקטובר 2024 בקרב בדרום לבנון. מגן, בן 43 בנופלו ממושב חירות, הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושלושה אחים ואחיות.
ריאיון עם אביב מגן ז"ל (עם הגב למצלמה)
(צילום: אריק מרמור)
אורי: הגיבור שנולד ב-6 באפריל
סמ״ר אורי למד מתל מונד היה צעיר שקט, ערכי ומסור, בעל לב טוב ותחושת אחריות עמוקה, אהוב על משפחתו וסביבתו, שטותניק אמיתי שידע להדביק את כל מי שסביבו באנרגיה שלו. פעל תמיד בצניעות ובעשייה ולא בדיבורים, והיה פעיל בשבט צופי תל מונד. הוא שירת בחיל השריון מתוך תחושת שליחות ואמונה בדרך. הוא נהרג במתקפת הגרילה של חמאס על מגנן צה"ל בפאתי העיר עזה בספטמבר 2025, בן 20 היה בנופלו. אורי הותיר אחריו אחות גדולה ושני אחים קטנים.
איתן, מאור ונועם: הגיבורים שנולדו ב-4 באפריל
רס"מ איתן חדד היה איש של אנשים, שמח, חד-לב, יצירתי ובעל הומור מדבק. מוזיקאי בנשמה, מסור לעבודתו ולקיבוץ, עם לב רחב, אנרגיה וחיבור עמוק לקהילה. כחבר כיתת הכוננות של בארי פעל באומץ ובנחישות להגנת האחרים. נפל בקרב ב-7 באוקטובר אחרי שלחם שעות ארוכות מול עשרות מחבלים. חדד, בן 43 בנופלו מבארי, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל מאור כהן איזנקוט היה צעיר שקט, צנוע ואמיץ, אהוב על חבריו ובעל לב רחב, האמין בצדקת הדרך ובלט בעשייה ולא במילים. אהב כדורגל ובחר בשירות קרבי מתוך תחושת שליחות ואחריות. שירת כלוחם בחטיבת גולני והיה מסור, מחויב ודואג לאחרים. נפל בקרב בדצמבר 2023 בחאן יונס. איזנקוט, בן 19 בנופלו מאילת, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סרן נועם רביד היה אדם ערכי, שקט ונחוש, בעל אחריות פנימית, מסירות גבוהה ויכולת להוביל בדוגמה אישית, אהוב על סביבתו ובעל תחושת שליחות עמוקה. שירת בחיל ההנדסה הקרבית. נפל בקרב במאי 2025 ברפיח שברצועת עזה. רביד, בן 23 בנופלו משערי תקווה, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
להמשך קריאה
עילי, גבריאל ובצלאל: הגיבורים שנולדו ב-3 באפריל
סמל עילי בר שדה היה אדם מלא חיים, ערכי, צנוע ואוהב אדם. חבריו סיפרו על טוב ליבו, רוח הנתינה שלו, שמחת החיים, המנהיגות השקטה והיכולת לראות כל אחד. גם בצבא, כשכולם היו מבואסים אחרי מסעות ארוכים, הוא היה מאושר, חיובי, דיבר רק דברים טובים. שירת כלוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני ונפל ב-7 באוקטובר במוצב יפתח אחרי שלחם עד הכדור האחרון. עילי, בן 19 בנופלו מרמת גן, הותיר אחריו הורים ואח.
סרן (במיל׳) גבריאל שני היה אדם ערכי, שקט ומסור, בעל אחריות טבעית, לב גדול ואהבת אדם, שפעל בענווה ובנחישות בכל מסגרת שבה היה. נישא ליובל שרה, אב לצור ולרוה. נפל בקרב בחאן יונס בינואר 2024. גבריאלי, בן 28 בנופלו מעלי, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, בהם בת שנולדה ארבעה חודשים אחרי נופלו, הורים וחמישה אחים ואחיות.
סמ״ר בצלאל צבי קובץ היה צעיר ערכי, שקט ומסור, בעל לב טוב, אחריות פנימית ונכונות לעזור לכל אדם, שפעל בענווה ובנחישות בכל משימה. לוחם בגדוד נצח יהודה שקיבל פטור ונלחם כדי להתגייס. נפצע קשה בקרב בחאן יונס במאי 2024 ונפטר מפצעיו כשבוע לאחר מכן. בצלאל, בן 20 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
איתן: הגיבור שנולד ב-2 באפריל
רס"ל (במיל') איתן בן עמי, לוחם ביחידת המילואים של מגלן, היה מנהיג טבעי בעוצמתו ובאישיותו. הוא שימש כסמל הצוות שבו צמח, תפקיד מורכב ולא מובן מאליו, אך חבריו קיבלו את מנהיגותו בטבעיות, הקשיבו לו וסמכו עליו בלב שלם. איתן שילב מקצועיות ולחימה ללא פשרות עם חוש הומור חד ולב פתוח, ובעיקר עם אנושיות עמוקה ונדירה. הוא התגייס למילואים ושירת בחטיבת הקומנדו, ונפל בעקבות קריסת מבנה בדרום לבנון בנובמבר 2024. בן עמי, בן 22 בנופלו מירושלים, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
תחשבו על יום הולדת לנופל
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםהמלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה, הם יצאו איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 08:35, 31.03.26
