עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
נתנאל, דבי ואושרי: הגיבורים שנולדו ב-1 במרץ
סמל נתנאל אברהם שלום יאנג נולד בלונדון. צעיר מלא שמחת חיים, מוזיקאי ותקליטן מוכשר, נדיב ובעל לב רחב, אוהב אדם וכלבים, חדור ציונות ונחישות. עלה לבדו לישראל, התנדב, התגייס כלוחם בגולני והיה אהוב על חבריו. נפל בקרבות הראשונים ב-7 באוקטובר בבסיס יפתח הסמוך לקיבוץ זיקים כשיצא עם מספר חיילים לחלץ חיילת מחוץ לבסיס. חודש לאחר נפילתו החליטו הוריו לעלות לארץ שבנם כל כך אהב. נתנאל, בן 20 בנופלו, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
רס״ב דבי אברהם הייתה אישה מלאת שמחת חיים, לב רחב ונחישות נדירה. שירתה בצה״ל ובמשטרת ישראל מתוך תחושת שליחות עמוקה, התנדבה ללא הפסקה, סייעה לנזקקים והצילה בעלי חיים. שוטרת אמיצה וכריזמטית, שכונתה “האימא של השוטרים”. נפלה בקרב ב-7 באוקטובר בעת הגנה וחילוץ מבלים במתקפת חמאס במסיבת הנובה. דבי, בת 40 בנופלה מאופקים, הותירה אחריה הורים ושלושה אחים ואחיות.
סרן אושרי משה בוצחק היה איש של אנשים, מפקד עניו ומעורר השראה, מדריך וחונך שראה שליחות בחיבור, הכלה ונתינה. הוביל את חייליו בסיירת הנח״ל באחריות, באומץ ובאמונה. התארס לרביד, בת זוגו זה חמש שנים. נפל בקרב במהלך לחימה ברצועת עזה בדצמבר 2023. אושרי, בן 22 בנופלו מחיפה, הותיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחיות וארוסה.
להמשך קריאה
תחשבו על יום הולדת לנופל
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםהמלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה, הם יצאו איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 00:03, 01.03.26
