ynet - רוחמה וייס

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

רוחמה וייס

ילדים אינם רכוש של הוריהם: צריך לחדש את הקינה על בת יפתח

הפטרת השבוע מסתיימת באמצע סיפור ההקרבה של בת יפתח, שאפילו שם לא ניתן לה. איש מיושבי בית הכנסת לא נכנס למתח מהשאלה אם הקריבו אותה או לא. אבל בזמן שהממסד הגברי התעלם ממנה, בנות ישראל לא שתקו. גם היום, ראוי שלא נשתוק מול גילויים של אלימות הורית

רוחמה וייס | 03:19 | 01.07.22

"לכי מעטי עצמך": האגדה שהיא תקציר המאבק בין המינים

בתלמוד מסופר שאלוהים אמר ללבנה: "לכי ומעטי את עצמך" – ואז ביקש מחילה על האפליה שהוא יצר בינה ובין השמש. כך מסכמת אגדה קצרה אלפי שנות פטריארכיה. לנו הנשים נותר רק לחייך חיוך מריר בכל פעם שהעולם האקדמי, המקצועי או המשפחתי מנסה להראות לנו את מקומנו

רוחמה וייס | 08:34 | 24.06.22

בין השוטה של חז"ל לחולי הנפש של אולמרט: כשתיוג הופך לנשק

חז"ל הדירו אנשים מסוימים ממשימות קהילתיות רבות דרך הגדרתם כ"שוטים", וראשי הממשלה לשעבר התקוטטו השבוע באופן שמנציח את היחס לסבל נפשי כאות קלון. הבחירה לקשור בין מצבים נפשיים לעמדות דתיות ופוליטיות נובעת מפחד ומבורות

רוחמה וייס | 02:26 | 17.06.22

לשון הרע מדבר אלינו, והוא חזק יותר מכל קמפיין

רכילות עשויה להיות הנחמה והנשק של קבוצות מוחלשות, כמו במקרה של מרים ואהרן – ובמקרים אחרים אמירת לשון הרע היא ממש בגדר מצווה. זו דוגמה מצוינת למקומות שבהם חינוך וגינוי חברתי לא מביאים הישגים. במקום לדכא את האנשים שעוסקים ברכילות, מוטב למגר את המצוקות האמיתיות שבתוכן היא פורחת

רוחמה וייס | 08:14 | 10.06.22

אלוהים – האביר הנבגד שכמעט רצח את אשתו

הנביא משווה את הקשר בין עם ישראל ואלוהים ליחסי מין, וכולל פסוקים שאנחנו הפמיניסטיות אוהבות לצטט. אחותי, לעולם אל תתפתי לטיול ארוך ומבודד עם גבר שלפני פסוקים בודדים התעלל בך, ולעולם על תגידי "כן" למי שמודיע: "וארשׂתיך לי לעולם"

רוחמה וייס | 11:22 | 27.05.22

"הכול בידי שמיים" זה תירוץ: לרבנים יש אחריות

כל מי שנסע "לחינם" ולא נכנס השנה להילולה במירון בגלל צפיפות יתר, צריך להודות על הזכות להיות בין המקטרים בדרכם חזרה הביתה, ולא חלילה בין אלה שנותרו לנצח על ההר הרעוע. גם חז"ל ביקרו את הבחירה הקהילתית לסמוך רק על חסדי שמיים ולהשתמש בצדיקים כמגן אנושי

רוחמה וייס | 13:50 | 20.05.22

מדינת ישראל נגד מדינת ישראל: הנאשמת האמיתית בירי על הבחור האוטיסט

אין לי ספק שהשוטר היורה חייב להישפט ולהיענש על המעשה הרע שעשה, ועם זאת, ברור לי שהנאשמת האמיתית היא המדינה שמסרבת להגדיר את הגבולות שלה, להציב את השלום כמטרתה העליונה ולהעניק שוויון מלא לכל האזרחיות והאזרחים שלה

רוחמה וייס | 08:41 | 13.05.22

לתפארת: הנשים שלא ידעו לסתום את הפה, אז והיום

לתנ"ך היה דחוף להאשים את שלומית בת דברי בחטאו של בנה המקלל, רק כי נישאה לאיש מצרי – כאילו שהייתה לה ברירה מול הגבר המשעבד. באופן דומה מנסים עד היום להכפיש נפגעות, במקום למצות את הדין עם הפוגעים | רוחמה וייס ישבה ללימוד משותף בפרשת השבוע עם מדליקת המשואה יעל שרר, שנמצאת בחזית המאבק באלימות מינית

רוחמה וייס | 11:15 | 06.05.22

"טראומה רוחנית": עדויות של נשים מבית הכנסת האורתודוכסי

אסתי: "הייתי בת 5 כשאסרו עליי לנשק את ספר התורה. ברחתי בוכה מבית הכנסת". שירלי: "אני זוכרת את המבטים הביקורתיים של הגברים. הרגשתי שאני לא בסדר". גלית: "לא משנה כמה אני חוזרת לסיפור הזה, הוא לא נרפא". פרופ' רוחמה וייס סבורה כי הרגע שבו ילדה מגורשת מ"עזרת הגברים" ל"עזרת הנשים", מלווה אותה לאורך כל חייה

רוחמה וייס | 12:31 | 29.04.22

סמוטריץ', אתה מוזמן לבית הכנסת שלי

"הפרד והפחד", כך רוקח סמוטריץ' את המרור הישראלי: הגדרת מחנות וזריעת שנאה ואלימות. ואל תטעו בו, הוא פוליטיקאי, ולכן המרור שלנו הוא החרוסת שלו. הכול פוליטי בחיים. גם בית הכנסת והתפילה. דווקא בשל כך צריך להכניס את סמוטריץ' לבית הכנסת הרפורמי, בלי לוותר על העקרונות שלנו - ולחתור להפרדה בין דת למדינה

רוחמה וייס | 08:42 | 15.04.22

ביתי לא היה מבצרי: אני הבת החמישית - זו שלא יודעת לספר

הסיסמה "ביתי הוא מבצרי" מכילה את אחד השקרים הגדולים והמסוכנים ביותר. בליל הסדר אבא שלי נהנה במיוחד להאכיל אותי במכות. אני יכולה לספר על שירי פסח ששרנו בלי חשק ועל אוכל שמעולם לא הצליח לנחם אותי – אבל אני שותקת. מי שעלה בגורלה לחיות בבית מצורע, צריכה להתרחק מהבית, להתנקות ולהחלים

רוחמה וייס | 04:08 | 08.04.22

טוקבקיסטים יקרים, אני גאה להיות מכשפה

אני מאמינה בספקות ובמחלוקת, ולכן אני אוהבת את "בית המדרש של הטוקבקים", גם כאשר חלק מהחברים והחברות סונטים בי | מדי שבוע סופגת רוחמה וייס לא מעט תגובות שליליות על הטורים שלה באכסניה זו. הפעם היא החליטה להקדיש את הטור כולו לתגובות

רוחמה וייס | 10:39 | 01.04.22

הימים שבהם חז"ל האשימו נשים במוות של עצמן

במשנה נכתב שנשים מתו בלידתן כי לא היו זהירות בהלכות נידה, חלה והדלקת הנר. אני מקבלת בברכה טקסי הפרשת חלה, ואומרת לא נחרץ להלכות נידה – כי שולחן השבת שלי מכיל מסורת לצד מהפכה. פרשת השבוע מלמדת: יש לבחור היטב את האש הזרה שלך, כי לא בטוח שתצאי ממנה בשלום

רוחמה וייס | 03:48 | 25.03.22

גורלן המר של השבויות: גם בקהילה היהודית עמדו בתור לאונס

אגדה תלמודית מספרת לנו על גורלן העצוב של נשים יהודיות שנלקחו בשבי, והגיעו לקהילה יהודית אל מעבר לים. המגילה מספרת לנו על אישה שנלקחה בשבי ארמונו של אחשוורוש – ומאז ועד היום, גם המציאות מספרת לנו על טעויות שאי אפשר לתקן

רוחמה וייס | 13:58 | 11.03.22

כשהרגשתי שישראל לא ראויה לסמל המנורה ועלי הזית

שני רגעים השבוע ביזו בעיניי את סמל המדינה: ההתפרצות של ח"כ איתמר בן גביר וחבורתו על אמו של איאד אל-חלאק ז"ל, וההודעה שאוקראינים שהגיעו לישראל נשלחו בחזרה לארצות שמהם הגיעו. לפעמים אני לא מבינה איך זה שבמדינה שלנו העם כל כך מקסים והשלטון כל כך בזוי

רוחמה וייס | 01:09 | 04.03.22

מהגר ועד צביה: השושלת הנשית הפלאית של באר שבע

אמו של המלך יהואש לא הייתה רק אישה מיוחסת. השם צביה הוא שריד לקיומן של אלות השדה, והיא באה מעיר המגורים של האישה שכולם כמהים אליה – כן, כולל אברהם אבינו, שגירש אותה אבל אחר כך רדף אחריה למדבר

רוחמה וייס | 02:19 | 25.02.22

גם אני שברתי את הלוחות הראשונים: הדיברות של בתי המיוחדת וחבריה

בלוחות הברית הראשונים שנחקקו בליבי, ציפיתי לנצח את כל הקשיים שלי ושל ילדיי. אחרי ששברתי אותם, הם הוחלפו בתקווה לקבל באהבה את הקושי. לכולנו יש בלב לוחות ושברי לוחות. מפגש עם בעלי צרכים מיוחדים, ובהם בתי, הוסיף דיברות שכולנו חייבים לזכור

רוחמה וייס | 01:33 | 18.02.22

פיטרו אותי מבית הספר הדתי, כי סיפרתי שהכהנים היו מושחתים

בזמן שעוד לימדתי במערכת החינוך האורתודוכסית, התבקשתי מהמנהלת לכבס את חטאי מנהיגי העבר. לא הצלחתי להבין מדוע דווקא סיפורי השחיתות של הכהנים מאיימים על העולם הדתי של תלמידותיי, עד שקלטתי: מעבר לשאלת הנאמנות למסורת השמרנית, המעשה שלי נתפס כירייה ברגלי המשיח

רוחמה וייס | 02:10 | 11.02.22

הפגנת תמיכה בצעירה הבריטית מחוץ לבית המשפט העליון בקפריסין שקבע כי היא דוברת אמת

לא קונים מחילה על אונס, בכיפה לבנה

כיפות לבנות ותרומות לבתי הכנסת הן תחליף להקרבת הקורבנות, ומטרתן הלבנה של החטאים ומחילה אינסטנט. דת פולחנית היא דת קלה, ואילו דת מוסרית היא חסרת מנוח. על פרשת איה נאפה ראוי להקים ועדת חקירה ממלכתית

רוחמה וייס | 12:43 | 04.02.22

תנו כבוד למלאכים: היצורים שהדת מעדיפה להחביא

המונותאיזם הוא לא הישג של התבונה האנושית כי אם הישג של הפטריארכיה. הוא משליט בשמיים את המבנה החברתי שהוא מייצר בארץ – תרבות שמרכזת כמעט את כל הכוח והמשאבים בידיהם של גברים בודדים, זכרי אלפא מטעם עצמם. לאן נעלמו המלאכים שמופיעים במקרא?

רוחמה וייס | 03:04 | 28.01.22

אנחנו לא הרכוש שלכם: הדיבר החסר, "לא תאנוס"

כל מה שעלול להביא לרצח אסור בתכלית האיסור, ומה שמועיל לשמירה על חיי הזולת הוא מצווה: "לא תאנוס" אמור להחליף את הציווי "לא תנאף", "לא תרצח" הוא הדיבר החשוב ביותר, ולא בטוח שהחוק "לא תגנוב" הוא תמיד הוגן

רוחמה וייס | 11:19 | 21.01.22

קשה כקריעת ים סוף: הטינדר של ימי בראשית

המסורת לימדה אותנו שיש דברים שאפילו לאלוהים קשה לעשות: למשל לקרוע את הים לשניים, או לעסוק בשידוכים. גם החיים בירושלים, על החריפות והמאבקים האידיאולוגיים שבה, יכולים להיות קשים כקריעת ים סוף – אבל יש תקווה שנלמד לחיות ביחד

רוחמה וייס | 00:56 | 14.01.22

כשחז"ל המציאו מצוות שלא כתובות בתורה

הפרשנים המסורתיים מחשיבים אותו כמצווה הראשונה שבני ישראל הצטוו עליה, אבל בפשט הפסוקים הוא לא קיים. למעשה קידוש החודש היה כלי שאפשר לחכמים לבצר את מעמדם ולרכז את הכוח בידי בית הדין. בסוף ההנהגה הדתית נשברה, וקבעה לוח שנה מסודר

רוחמה וייס | 11:42 | 07.01.22

קרדום להשתקת קורבנות: השיטה של מגלגלי העיניים החרדים

השבוע האחרון היה עמוס בידיעות – החל מהרופאים שפגעו ועד המחנכת שפגעה – וכל אחת מהן אינה טריגר כי אם מטח טילים, שהגיע לשיאו בהתאבדות הבזויה של חיים ולדר. השיח על "לשון הרע" שכביכול הביא אותו לביוש ולהתאבדות, התיר את דם הקורבנות הבאים

רוחמה וייס | 11:33 | 31.12.21

אין מקום לאל-הורות: כשחז"ל התעקשו "לחתן" את מרים

בתנ"ך היו לא מעט נשים עצמאיות שלא מסופר לנו על בני זוגן או על ילדיהן, אבל היחס לנשים בספרות חז"ל פטרוני ומתנשא. על אחות משה כתבו שהיא "עזובה", וטענו שהייתה נשואה ואם. כמה מודלים נשיים מהמקרא מלמדים שהדרך למימוש לא בהכרח עוברת בחופה ובחדר לידה

רוחמה וייס | 00:13 | 24.12.21

הפרד ומשול: גם על ערש דווי, יעקב אבינו לא למד

בפרשת "ויחי" יעקב נפרד מבניו כפי שגידל אותם: בקללות לחלק מהילדים וברכות לילדים אחרים. בפועל, להתנהלות של האב יש חלק עצום באחריות לפשעי הבנים. באופן דומה, בימינו מנסים למקד את האשמה בפרט במקום להאשים את המערכת הדכאנית. ואיך כל זה קשור לתא הווידוי בכנסייה ולתיקון שאליו שואפת הפסיכולוגיה הפמיניסטית?

רוחמה וייס | 08:57 | 17.12.21

אבא בישל דייסה: יעקב אבינו, האיש שהפלה בין ילדיו

לאחר שנתן יחס מועדף ליוסף, שכמעט גרם למותו - יעקב אבינו שוב מפלה בין ילדיו, הפעם בין בנימין לשמעון. דרך שני, בתי המיוחדת, אני עוקבת אחר חלוקת "קערת הדייסה" הלאומית. השבוע התרגשתי עד דמעות - ודווקא בטקס צבאי

רוחמה וייס | 09:25 | 10.12.21

אל תדברו על ניסים: "נס" הוא עניין פוליטי

בחיים האמיתיים אלוהים לא מוסיף כוחות יש מאין. לסבא בוגדן, לסבתא לודמילה ולרות לא היה סיכוי מול בית החולים והמשטרה. במציאות, לרוב, החזקים מנצחים. אבל הבחירה הפלאית של מעטות ומעטים לעמוד נגד הרוב השותק ולימין הנפגעות והנפגעים – דווקא היא סוג של נס

רוחמה וייס | 03:46 | 03.12.21

תמר עשתה תרגיל ליהודה, והוכיחה: הבושה שייכת לזנאים

ליהודה הייתה תוכנית ספין מסודרת: אחרי ששני בניו נפטרו לאחר שנישאו לתמר, הוא לא ייתן לה את בנו השלישי. אבל יהודה לא לקח בחשבון את העובדה שתמר היא אישה פקחית שאין לה מה לאבד, והוא אדם עם חולשות בולטות. היא מתחפשת, מפתה אותו - ומשיגה את ההיריון שרצתה. כשהוא קורא לה "זונה", הוא מציב תמרור אזהרה לכל הנשים שמעזות לרצות

רוחמה וייס | 11:32 | 26.11.21

הזונה הראשונה בתנ"ך: הנערה שנאנסה כי יצאה מהבית

אין אפשרות להבין מהמקרא מי ומתי תזכה לתואר המצער הזה, שעלול לעלות לך בחייך, ובכל זאת, אין לך ממש איך לדאוג שלא יטפלו אותו עלייך. מתוקף היותך אישה את תמיד בקבוצת סיכון. כשהאיום גדול והשליטה שלך קטנה, גדל הסיכוי שתהפכי לכבשה צייתנית ומבוהלת. וזו בדיוק המטרה של השימוש התנ"כי הנרחב והמעורפל בתואר "זונה"

רוחמה וייס | 04:48 | 19.11.21