מבזקים
המייל האדום
התחברות
חודש ראשון ב- 5.90 ₪
ראשי
+ynet
חדשות
24/7
פודקאסטים
ספורט
כלכלה
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
עוד
חיפוש
ynet
אינטרנט
בעלי מקצוע
קניות
ספקים למשרד
מנויים
+ynet
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
מבזקים
חדשות
24/7
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
מנטה
יהדות
הורים
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
דעות
ynet original
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
אתרים נוספים
כלכליסט
ynet news
ynet espanol
vesty
mynet
יד2
משחקים
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
זמני כניסת שבת
דעות
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
דעות
איך הפכו דווקא השרים של ש"ס לפופולריים ביותר בזמן המלחמה?
מפלגה אחת, שתי גישות: מצד אחד השרים, ובראשם ארבל, זוכים להערכה בקרב הציבור הרחב וניכר שהם עובדים במשרדם בנחישות וברגישות נוכח המצב, אך מצד שני התפיסה החרדית לא נסדקה לרגע, והמאבק על הכספים הקואליציוניים הוכיח זאת היטב. השיטה הזאת, של חיבוק כלל החברה הישראלית, אך מנגד נאמנות עיוורת לתפיסה החרדית, מובילה את המפלגה מראשית שנותיה והיא לא השתנתה גם בזמן המלחמה | פרשנות
טלי פרקש
|
10:22 | 29.11.23
גם אם החרדים לא מתגייסים בהמוניהם, יש בהם תחושת שייכות והכרת הטוב
כפי שהדרישה לגייס חרדים אינה נובעת מרצון לחלן אותם, כך ההימנעות מגיוס אינה נובעת מפרזיטיות או מניכור. כדי לפתור את בעיית הגיוס, הציבור החרדי יצטרך לסלול דרכים חדשות של חינוך והכנה רוחנית לקראת היציאה לחיי המעשה, ומערכת הביטחון תצטרך להתאים את תנאי השירות מעבר לצעדים שכבר נעשו | דעה
הרב דוד לייבל
|
11:05 | 27.11.23
המכתב הפתוח של החייל החרדי: "תתגייסו, זאת הבחירה הנכונה"
"אני לא מרגיש סתירה בין הגיוס לחרדיות שלי, אפשר לשלב בין יראת שמיים לחובת ההגנה על עם ישראל": אלימלך ריסס, חייל בגדוד החרדי נצח יהודה, פונה בטור מיוחד לבחורים חרדים שלא מוצאים את מקומם בישיבות – וקורא להם ללכת בעקבותיו ולהתגייס לצה"ל
אלימלך ריסס
|
09:52 | 23.11.23
למה זה קרה לנו? אמונה פצועה מחפשת מורה נבוכים
לצד אלה שחושבים שאירועי 7 באוקטובר הם עונש משמיים על חטאים של עם ישראל, אחרים אינם מתיימרים להיות "רואה החשבון" של אלוהים ורק מנסים לשאול שאלות ולחפש תשובות שירפאו את הנפש הפצועה
יואל רפל
|
10:19 | 14.11.23
מלחמת שמיני עצרת: במסורת היהודית החג המסתורי קשור למצוקת המלחמה
בחג שאחרי סוכות יש ממד חידתי. רמזי המסתורין שלו מורים שזהו חג שמציין אירוע של מלחמה גדולה שעתידה לפרוץ במועד זה, והוא מתקשר לתיקון העולם | בין רעיונות המופיעים במקורות היהודיים למאורעות ההווה
אפי מאיר
|
11:16 | 12.11.23
הימים הקשים הוכיחו את כוחם של ארגוני החברה האזרחית, ובפרט אלה החרדיים
לארגוני החברה האזרחית בכלל ולאלה שהוקמו בחברה החרדית בפרט יכול להיות תפקיד מפתח בבניית הכוח והחוסן בעורף. בהקשר זה צריך ליצור את החיבורים הנדרשים בין המערכות הממלכתיות, הציבוריות והביטחוניות, לאלה האזרחיות
אלי פלאי
|
00:00 | 05.11.23
הקרב על הנרטיב: המלחמה שישראל לא יכולה לנצח בה | טור
הקרב על הנרטיב הוא לא לגבי האמת, והוא מעולם לא היה. לאלה שקיבלו בשמחה את הידיעה שישראל הפציצה כביכול בית חולים לא אכפת מהאמת. הם אפילו מטילים ספק בטבח שקרה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר. למעשה, זאת מלחמה שישראל והיהודים כבר הפסידו בה לפני דורי דורות
ג'וש פלדמן
|
06:59 | 29.10.23
המתנגדים לשירות נשים בצה"ל ומשמיצי הלוחמות – זה הזמן לבקש סליחה
הרב לוינשטיין טען כי "שיגעו לנו את הילדות", ארגון חותם זלזל בתרומת החיילות ובתנועת "בוחרים במשפחה" ממשיכים בקמפיין גם תוך כדי המלחמה. לנוכח גבורת הלוחמות בשדה הקרב – אם יש באנשים האלה עוד טיפה של כבוד עצמי, ואם כבוד התורה והיהדות עומד בראש מעייניהם, חובה עליהם לפקוד את קברי הגיבורות, להצדיע ולבקש סליחה ומחילה | דעה
מאיר בן מאיר
|
10:07 | 27.10.23
גיוס החרדים במלחמה מרגש, אבל הדרך לשינוי אמיתי עוד רחוקה
מאורעות 7 באוקטובר שינו דברים רבים בחברה הישראלית, אבל עוד מוקדם לבשר על שינוי מהותי בעמדה החרדית הדוגלת בהימנעות משירות בצה"ל. אלו הצעדים שיוכלו להעלות את מספר המתגייסים החרדים בטווח הארוך | טור
טלי פרקש
|
08:58 | 26.10.23
אסור לעשות את החישובים של אלוהים | טור
לצד "הרהורי תשובה" של רבים במגזר החרדי, שהבינו כי עליהם לסייע במאמץ המלחמתי, יש רבנים ואישים המבקשים לתעל את הטרגדיה הנוראה כדי לקדם את סדר היום של לומדי התורה שאינם נושאים בנטל הצבאי. מוטב היה לו היו שותקים, במקום להתיימר לדעת חשבונות שמיים או לבוז לצבא ולמדינה
ראובן הכהן אוריה
|
08:03 | 23.10.23
המסורת היהודית מצווה עלינו לפדות את השבויים והחטופים ללא דיחוי
הרגישות כלפי אנשים שנחטפו ונלקחו בשבי עולה באופן ברור גם מהמסורת היהודית. הפסיקה ההלכתית מאפשרת לפדות שבויים גם במחיר גדול ורב. כדי להבין את חשיבות המצווה, די לעיין בשולחן ערוך, שם נכתב: "כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים הוי כאילו שופך דמים"
ישי רוזן-צבי
|
12:16 | 18.10.23
מתוך אחדות ואהבה, כמו שאפשר לראות בשטח, נצליח לנצח
ביקרתי עד כה אלפי חיילים. בכל מקום, היה בולט שכולם מאוחדים. נתתי שיחות לדתיים, לחילונים, לבעלי דעות פוליטיות שונות. הייתה מורגשת אהבה גדולה. שרנו יחד, רקדנו. אחד החיילים, שאיננו דתי, ניגש אליי ואמר: "כולנו מרגישים ממש ביחד. חבל שהאויב היה צריך להזכיר לנו שאנחנו משפחה אחת" | טור מיוחד
הרב יוסף צבי רימון
|
12:09 | 17.10.23
האם זה האירוע שיכניס סופית את המגזר החרדי לחברה הישראלית?
המגזר החרדי קרוע: חלק ממשיכים את תהליך ההשתלבות הבלתי נמנע בחברה הישראלית, בתהליכי התנדבות ותרומה למאמץ המלחמתי, אבל אחרים מסתגרים ונאחזים בספסלי הלימודים הרחק מהשפעת הרחוב והסביבה הישראלית. מעל לכול, תרחף אחרי המלחמה שאלת חוק הגיוס והמשמעות העמוקה שלו לגבי חברה ישראלית מאוחדת | פרשנות
טלי פרקש
|
10:07 | 15.10.23
בלי תנאים ופוליטיקה: האירוע שגרם לתפוצות להתחבר מחדש לישראל
הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר הממשלה הימנית והדתית מאוד, גרמו לקרע ומחלוקות רבות עם יהודי התפוצות. השבוע הם שמו הכול בצד והתגייסו בצורה מרשימה לתמיכה ללא סייג במדינת ישראל. מה אפשר ללמוד מה-DNA היהודי הזה, ואיך ממשיכים מכאן הלאה לחיבור טוב יותר עם האחים מעבר לים | פרשנות
יניב פוהורילס
|
13:33 | 12.10.23
האם מחבלי החמאס הם עמלק בן זמננו?
במסורת היהודית עמלק מתגלה לא כנמר הטורף למחייתו, אלא כעקרב העוקץ במטרה להזיק בלבד. עניינו הוא גרימת נזק לשם נזק, שנאה לשם שנאה. אופן הפעולה הפסיכופתי הזה מאפיין גם את מנהיגי ארגון הטרור ופעיליהם, שפוגעים בישראל גם במחיר של נזק עצום לעצמם
אפי מאיר
|
09:03 | 12.10.23
הצעירים החרדים רוצים לתרום למאמץ המלחמתי בדרכם, וזו התקדמות
נכון, סוגיית גיוס החרדים לא נפתרה – אבל התורים הארוכים לתרומות דם בריכוזים חרדיים, לצד ההקדמה של חזרת התלמידים מהחופשה לישיבות בעקבות קריאת הרבנים, מעידים על חיבור חזק יותר וסולידריות כלפי החברה הישראלית הכללית
אליעזר היון
|
07:40 | 10.10.23
מה הקשר בין נענוע לולב למשבר האקלים?
חג הסוכות שזור מנהגים ומקורות שמצביעים על הקשר בין האדם לטבע, ובעיקר על השבריריות של הסוכה והארעיות. כל אלה יכולים ללמד אותנו הרבה על תיקון תרבות הצריכה וחיבור חזק יותר לקיימות
ד"ר יונתן אייקנבאום
|
11:02 | 04.10.23
בתקופה כמו זו, קולה של פרופ' אליס שלוי יחסר במיוחד
אשת החינוך החלוצית ידעה לגייס ארגונים מכל הקשת היהודית בישראל לקידום זכויות הנשים ביהדות ובחברה. דווקא בימים שבהם מחלוקות מאיימות לקרוע אותנו, קולה נדם – ולצערנו היא לא תוכל לפעול למציאת המכנה המשותף, ולגיבוש קואליציה חברתית חדשה לניסוח הסכמות רחבות ברוח מקורות היהדות ולאורה של מגילת העצמאות
הרבה דיאנה וילה
|
14:52 | 03.10.23
החילונים החרדים: האם תל אביב מאמצת את הקנאות של מאה שערים?
כמו בשכונה הירושלמית, גם בתל אביב נגע הקנאות מתפשט – ונדמה שמתפתחת לנגד עינינו חרדיוּת חילונית חדשה. גם בה שורש הקנאות הוא חרדה עמוקה ותחושת איום, שמא האחר ישנה אותנו ואת ילדינו. תל-אביבים יקרים, אל תיתנו למיעוט קולני להשתלט ולהפוך את העיר למבצר חילוני-קנאי
הרב תמיר גרנות
|
12:22 | 28.09.23
אם את היום היחיד הזה בשנה איבדנו, מה עוד נותר לנו?
אי-אפשר לסבול מפגינים שמפריעים לאחיהם בתפילתם, אבל קשה לומר שזה לא היה צפוי. אנשי "ראש יהודי" לא מחפשים להתקרב. הם בעיקר רוצים להשמיע ולהשפיע, להשיב תועים מדרכם האבודה. הרב עידו פכטר מבכה על יום הכיפורים שחולל | דעה
הרב עידו פכטר
|
10:49 | 26.09.23
המצווה לזלול בערב כיפור: העינוי אינו מטרה
חז"ל המציאו הלכה מוזרה לכאורה שלפיה בערב יום כיפור יש מצווה לאכול. הם אף רוממו את המצווה שהמציאו כמקבילה בחשיבותה לצום יום כיפור. מסתבר שמאחורי הלכה תמימה זו עומדת תפיסת עולם מפתיעה, המתנגדת לאופנת ההחמרות הפרועות ונותנת ערך להנאה בחיים
אפי מאיר
|
08:00 | 24.09.23
ואולי אומן היא בכלל לא מקום, אלא רעיון
מה מרגיש אדם שנוסע לראשונה בחייו לאומן בראש השנה? מסע מיוחד דרך התורים הבלתי נגמרים, האנרגיות שלא דועכות ועד החג עצמו שבו מרגישים שכולם יכולים לתקן ולהיות טובים יותר. המסקנה: לפעמים, במסע של החיים, הנשמה צריכה לנסוע רחוק כדי להרגיש שוב תחושת שייכות
יוחאי אנסבכר
|
09:50 | 19.09.23
מתי בית הכנסת הפך ממקום של כינוס למקום של פירוד?
מבית כנסת לבית פרדת: את ראש השנה ויום כיפור אפשר להכתיר כיום חגם של בתי הכנסת, כשהתפוסה בהם עולה בחדות. זה הזמן לבחון כיצד הם הפכו ממקום התכנסות וחיבור – של מגוון דעות, נוסחים, סגנונות דתיים, ארצות מוצא, אורחות חיים ואף מגדרים – לגורם שמוביל להפרדה בכל אלה
אפי מאיר
|
08:29 | 14.09.23
להתחיל בכל פעם מחדש
עלינו לנצל את ההזדמנויות האלה שניתנו לנו מדי שנה ובאמת לקחת את כל הטוב הזה ולתרגם אותו למעשים אמיתיים של חסד, עזרה לזולת וערבות הדדית
הרב יעקב גלויברמן
|
08:24 | 13.09.23
הצד הסביבתי המפתיע של החרדים
על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין המגזרים, ולאפשר לנו לבנות יחד עתיד מקיים יותר | דעה
ד"ר גל ח. קרסו רומנו, זווית
|
13:03 | 03.08.23
איך נלחמים במכונות הרעל וההסתה?
אם צד אחד יפסיד, כולנו נפסיד. מגיע לנו לחיות בלי שיסוי, עם מחלוקות אבל לא עם קרעים מפלגים. מגיע לנו יותר. במעגלי השיח, שם מסתכלים אחד לשני בלבן של העיניים, רואים שיש עוד תקווה ושאפשר לדבר בלי רעל
רוחמה גבל רדמן
|
08:25 | 27.07.23
לשלב חרדים בהייטק, אבל לא במחיר אפרטהייד מגדרי | דעה
בניגוד לתפיסה החילונית המקובלת, חרדים לא מבקשים הפרדה מגדרית במקום העבודה, להוציא מיעוט זניח של מקרים. מי שדוחפים להפרדה הם המאכערים החרדים שמספקים עובדים ועובדות לתאגידים הגדולים. למציאות הזו, שבהכרח פוגעת בנשים, אסור להסכים | תגובה על הטור של פרופ' בועז גולני
יופי תירוש
|
14:08 | 20.07.23
כשנשים מחליטות להדיר נשים: מה באמת רוצה לימור סון הר-מלך?
עם הכוח והסמכות שיש לה כחברת כנסת, סון הר-מלך מבקשת להחליט בשביל כמעט מיליון נשים חרדיות מה הן צריכות להיות, בזמן שאין להן את הפריבילגיות שלה. הברית בין העסקנות החרדית לשמרנות החרד"לית האנטי-פמיניסטית ממשיכה לטפטף לנשים שהמרחב הציבורי הוא לא באמת בשבילן | דעה
טלי פרקש
|
08:17 | 19.07.23
המגזר החרדי יהיה המנוף של ההייטק? | דעה
המשך הצמיחה והשגשוג של חברות הטכנולוגיה הישראליות תלוי במידה רבה בזמינות כוח האדם המתאים, ולחרדים יש פוטנציאל להיות כוח עבודה מצוין. במקום להתווכח על גודל הסכום המוקצה לחרדים בתקציב המדינה, כדאי לחשוב על התמהיל שלו כדי שיתרום לשילובם בתעשייה | תגובה לכתבתה של טלי פרקש על הכלכלה הנסתרת של המגזר החרדי
בועז גולני
|
13:00 | 16.07.23
לא הגיע הזמן לבטל את צום י"ז בתמוז?
הקמת המדינה והישגי מלחמת ששת הימים הביאו לקביעת שני ימי חג חדשים בלוח העברי – יום העצמאות ויום ירושלים. האם לא הגיעה העת לבטל ולגרוע ימי ציון שפג תוקפם? | דעה
יואל רפל
|
09:17 | 05.07.23