מבזקים
דווחו לנו
חיפוש
ראשי
חדשות
מונדיאל
ידיעות+
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
אנרגיה
עוד
מנויים
ידיעות+
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7 כל הכתבות
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
ישראל 2048
אנרגיה
אתרים נוספים
ynet Global
כלכליסט
vesty
mynet
משחקים
GetPackage
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
סביבה ומדע
סביבה
מדע
בעלי חיים
אתגר האקלים
החדשות הטובות
לימודים
y-academy
מדע
המחיר הסביבתי הכבד של הסוכר
בזמן שהעולם מתרכז בפלסטיק ובאנרגיה ירוקה, מחקר מאוניברסיטת תל אביב חושף כי האיום המפתיע על כדור הארץ מגיע דווקא מבזבוז שטחי עתק על גידול סוכר. הפתרונות? צמצום הצריכה והסבת השדות לחקלאות מזינה שיכולים להבריא את הפלנטה ולהאכיל את האנושות
אורי באום
|
28.06.26
מקור הכליה בבעלי חוליות עשוי להיות שונה מכפי שחשבו עד היום
במחקר בינלאומי, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, התגלה שהכליה הראשונית בחולייתנים מתפתחת מרקמה עוברית המשמשת גם כבסיס לשרירים ולשלד. מעקב אחר עוברים של כרישים ודגים קדומים חשף את הקשר האבולוציוני העמוק והמפתיע, כשהממצאים מאששים תיאוריה מ-1888 ומשנים את הבנת האבולוציה העוברית
יוגב ישראלי
|
28.06.26
מדע זה כוח? משבר האמון של הישראלים במדענים
מחקר בין-לאומי רחב-היקף מגלה כי בעוד שישראל רואה במדע מנוע צמיחה לאומי מרכזי, האמון של הציבור הישראלי במדענים נמצא באחד המקומות הנמוכים בעולם
יעל מסלטון, זווית
|
27.06.26
מהי סופרנובה? "שטיפת מוח" מדעית
וגם: איזה ויטמין חיוני לבניית העצם? מהי מכונת טיורינג? וממה בנויים חלבונים? טריוויה מדעית
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
27.06.26
בעלי החיים הראשונים התפתחו לאט ונמנעו ממין
מחקר חדש על מאובנים בני יותר מ-560 מיליון שנים הראה שבתקופה זו מינים רבים התרבו ברבייה א-מינית, וזה הוביל לירידה בתחרות ולאבולוציה איטית
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
26.06.26
הצלחה ישראלית וסימני חיים על מאדים: השבוע בחלל
חברה ישראלית תספק צילומי לוויין לנאס"א, רכב המאדים גילה עוד סימנים אפשריים לחיים קדומים על כוכב הלכת, משימה פרטית חדשנית תנסה להאריך את חייו של טלסקופ חלל ותיק, והטכנולוגיה החדשה של ספייס אקס להחזרת מטענים מהחלל. סיכום השבוע ברחבי היקום
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
26.06.26
חברה קטנה, 500 מיליון דולר: כך נראית התוכנית להצלת סוויפט בחלל
משימה של חברה פרטית קטנה תנסה להציל מהתרסקות טלסקופ חלל ותיק של נאס"א, ואולי גם לעשות צעד חשוב בדרך להארכת חיים של משימות חלל נוספות והפחתת הפסולת בחלל
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
25.06.26
נפסל מינויה של אסתי שרייבר למנכ"לית רשות העתיקות
המינוי נפסל בוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות: כיוון שתנאי הסף שנקבעו היו נמוכים מהנדרש בחוק, המכרז שבו נבחרה שרייבר נפסל. השר בן גביר מחה: "הנימוק האמיתי - לא מתאים לדיפ סטייט מנכ"לית דתייה עם מטפחת"
איתמר אייכנר
|
25.06.26
תגלית בדנמרק: נחשף אתר ייצור טקסטיל ענק מתקופת הוויקינגים
באתר שמשתרע על פני 100 אלף מטר רבוע נחשפו מעל 80 מבנים, כלי אריגה ומטבעות כסף. הממצאים הדרמטיים מהשנים 600-950 לספירה חושפים "קו ייצור" מאורגן תחת פיקוח מרכזי, ומנפצים את מיתוס הוויקינגים כבריונים חסרי תרבות: "הם היו חלק מרשת סחר בינלאומית", אמרו הארכאולוגים שחשפו את הממצאים בשטח
AP, יוגב ישראלי
|
25.06.26
יותר מ-60 מיליון כוכבים: התמונה המדהימה מליבת שביל החלב
טלסקופ החלל אוקלידס של סוכנות החלל האירופית תיעד יותר מ-60 מיליון כוכבים בליבת שביל החלב, בתמונה הגדולה והמפורטת ביותר שנוצרה עד כה באזור זה. הנתונים צפויים לסייע בגילוי ובאפיון של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
יוגב ישראלי
|
25.06.26
האם המדדים של אתמול יכולים לזהות את מדעניות המחר?
בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, ייתכן שהאתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך אינו להוסיף עוד תוכנית עידוד לבנות, אלא להרחיב את תחום הכישרונות, היכולות והמיומנויות שאנו מבקשים מהן | טור
רות שהם, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
24.06.26
חוקרים: השביט המסתורי נוצר עוד לפני השמש שלנו
ניתוח כימי של השביט הבין-כוכבי 3I/ATLAS באמצעות טלסקופ ג'יימס ווב חשף כי גילו כ-12 מיליארד שנים – קדום בהרבה ממערכת השמש שלנו. רמות חסרות תקדים של דאוטריום מעידות כי נוצר בסביבה קפואה ורוויית קרינה. 3I/ATLAS אמנם נמצא במסעו אל מחוץ למערכת השמש, אך התצפיות של טלסקופ החלל החזק ביותר בעולם מספקות הצצה נדירה לשנותיו הראשונות של היקום
יוגב ישראלי
|
24.06.26
המבצע המורכב להצלת טלסקופ החלל סוויפט, שמאבד גובה
הפתרון יוצא הדופן של נאס"א להצלת הטלסקופ הוותיק, למה נקבות היתוש עוקצות דווקא אתכם והתיעוד הנדיר של להקת הביזונים נגד הזאבים. מבזק החדשות הטובות
משי אייד
|
23.06.26
חוקרים חשפו מדוע הוקרבה "נערת האינקה" בהר געש
ניתוח של שרידי תירס, קסאווה וקוקה שהתגלו עם ילדי האינקה שהוקרבו מגלה שהם מתו בתקופת שלטונו של אחד מקיסרי האינקה האחרונים. ניתוח השרידים הבוטניים בפסגת הר געש בארגנטינה מצמצם את תאריך מותם לסביבות שנת 1499. החוקרים מעריכים: הטקס לא נועד רק לפייס את האלים, אלא שימש ככלי פוליטי לביסוס שליטת אימפריית האינקה באזור
יוגב ישראלי
|
23.06.26
נפטר פרופ' פרנסואה אנגלר, ממפתחי תיאוריה שהובילה לגילוי "החלקיק האלוהי"
פרופ' פרנסואה אנגלר מבלגיה, חתן פרס נובל לפיזיקה, היה שותף לפיתוח המנגנון התאורטי שהוביל לגילוי בוזון היגס ב-2012 והעמיק את ההבנה כיצד חלקיקים מקבלים מסה. בתקופת השואה הוא הסתתר עם בני משפחתו מפני הנאצים
AFP
|
22.06.26
וילה מפוארת שבה התארחו קיסרי רומא נחשפה בפאתי העיר
וילת הפאר מהמאה הראשונה לספירה נחשפה באזור קסטל די גווידו (לוריום העתיקה), אתר שבו ביקרו והתגוררו הקיסרים אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס. באתר התגלו אטריום מפואר, רצפות פסיפס עם עיטורים גאומטריים מרהיבים ופסל שיש של האל סילבאנוס
יוגב ישראלי
|
21.06.26
אב טיפוס מסתורי של סטונהנג' התגלה סמוך לאתר הקדום
מאות שנים לפני השלמת המונומנט בסטונהנג', התכנסו אנשים קדמונים בבולפורד הסמוכה לסעודות המוניות וציון ימי ההיפוך. חשיפת מיקומי העמודים העתיקים, המיושרים במדויק עם היפוך הקיץ והחורף, מוכיחה כי סטונהנג' אינו אתר מבודד, אלא צמח ממסורות ומנהגים של תרבות נאוליתית מפוארת
יוגב ישראלי
|
21.06.26
תעלומת ספינת האוצר נפתרה: זו האונייה שטבעה ב-1633
לאחר שלושה עשורים של מחקר זוהתה אוניית המסחר ההולנדית "דום ואן קלן", שנשאה מטבעות זהב וסחורות יקרות ממרוקו להולנד
יוגב ישראלי
|
20.06.26
הים שהוא מעבדה לחקר העתיד
הים הבלטי מתחמם מהר יותר מימים אחרים, וסובל מלחצים סביבתיים רבים. הוא גם אחד האזורים הימיים הראשונים שזכו להגנה ולשיקום. מה אפשר ללמוד ממנו על עתיד הימים ואזורי החוף, בעולם שבו משבר האקלים הופך מתחזית למציאות?
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
20.06.26
מה זה קובלט? "שטיפת מוח" מדעית
וגם: ממה עשוי קלקר? מה תפקידה של שעוות האוזניים? ומהו סלע יסוד? טריוויה מדעית
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
20.06.26
הרופא הסקוטי שראה מיליוני שנים אחורה
ג'יימס האטון זיהה לראשונה שכדור הארץ פועל כמערכת משתנה, דינמית ומחזורית, בניגוד למה שחשבו בתקופתו. התובנות שלו על תהליכים איטיים והדרגתיים הניעו מהפכה מדעית, וסללו את הדרך להבנת גילו של כדור הארץ והתפתחות החיים בו
שקד אנגלברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
19.06.26
בקצת יותר מ-5 שנים: "התמדה" השלימה "מרתון" על מאדים
חברת AST הציבה בחלל שלושה לווייני תקשורת חדשניים, רכב המאדים פרסבירנס רשם ציון דרך מרשים, נציג סעודי ימלא תפקיד בכיר בוועדת החלל של האו"ם, ומתקן שיגור היסטורי מפנה את מקומו. השבוע בחלל - סיכום השבוע ברחבי היקום
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
19.06.26
כמו רימון יד ביולוגי: התא החיסוני שמגן על הגוף באמצעות פיצוץ עצמי
מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן גוריון חשף בתולעים שטוחות את ה"רפטובלסטים" - תאי חיסון המגיבים לאות הורמונלי בפיצוץ עצמי קטלני. בניסויי מעבדה, החומרים ששחררו התאים חיסלו עשרות תאי סרטן וחיידקים, ועשויים בעתיד לסייע בפיתוח טיפולים תאיים חדשים
יוגב ישראלי
|
18.06.26
התפרצות לוהטת: האם העולם מוכן לסופת שמש חזקה?
סופות שמש עוצמתיות עלולות לגרום לשיבושים נרחבים ברשתות החשמל, בתקשורת ובמערכות לוויין. בארה"ב כבר מתרגלים תרחישי קיצון, אך האם העולם מוכן לאירוע הבא?
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
18.06.26
ממחקר האימפריה הביזנטית ועד השמדת הצוענים: הוכרזו הזוכים בפרס דן דוד
תשעה חוקרים צעירים מהעולם זכו בפרס ההיסטוריה הגדול בעולם לשנת 2026 ויקבלו מענק של 300 אלף דולר כל אחד. מחקריהם עוסקים בין היתר באימפריה הביזנטית, שינויי אקלים, עבדות בארה"ב והשפעת תופעות בחלל על ההיסטוריה האנושית
יוגב ישראלי
|
16.06.26
האם המים שאנו שותים היו פעם שתן? זו התשובה של המדענים
המחקר על מחזור המים, הגללים שחשפו תגליות עתיקות ורשת הפטריות שהשתלטה על העולם. מבזק החדשות הטובות
משי אייד
|
16.06.26
מחקר חושף: כך נוצר הנהר שעיצב אימפריות
חוקרים גילו כי נהר הפרת נוצר לפני בין 3.6 ל-1.6 מיליון שנים, לאחר שמערכות נהרות קדומות שינו כיוון בעקבות פעילות טקטונית באזור המזרח התיכון
יוגב ישראלי
|
16.06.26
עם אפס יחידות במתמטיקה בתיכון - לצמרת האקדמיה: סיפורה של ד"ר מאיה לוגסי
ד"ר מאיה לוגסי זוכרת היטב את היום שבו מורה בבית הספר אמרה לה שהחלום שלה להיות מדענית אינו מציאותי. היום, כמנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה בישראל, היא מספרת בראיון מיוחד כיצד האקדמיה שינתה את חייה ומדוע היא נחושה להעניק את אותה הזדמנות גם לאחרים. וגם: למה עדיין צריך בכלל תואר אקדמי בעידן ה–AI, כיצד אפשר לשלב יותר חרדים בקמפוסים ומה היא עונה לאלו שפיקפקו במינוי שלה
ענת לב-אדלר
|
16.06.26
"תגלית של פעם בחיים": פסלים בני כ-1,700 שנה התגלו בבנימינה
שני פסלי שיש בני כ-1,700 שנה, ובהם דמות הנושאת את השם "ליקורגוס" ביוונית, התגלו קבורים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. מנהלי החפירה אמרו: "הם הוטמנו בעת שהגת יצאה משימוש. לעת עתה, לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו כאן"
ירון דרוקמן
|
15.06.26
כבר אין עילה לטביעה: המחקר שעשוי לשנות את עתיד הספנות
חוקרים הצליחו ליצור מתכת שאליה נצמדות בועות אוויר זעירות. כלי שיט שעשויים להיבנות ממנה בעתיד יהיו קלים בהרבה מהכלים הקיימים
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
15.06.26
הקדמונים בעמק החולה הפגינו תכנון לטווח ארוך בייצור כלים מבזלת
לפני כ-800 אלף שנים בחרו מתיישבי האזור באבני הבזלת ולא השתמשו בכל אבן שהייתה זמינה בקרבת מקום. ניתוח גאוכימי של הכלים העתיקים מוכיח כי קדמונים אלו היו בעלי ידע סביבתי מפורט, יכולות תכנון מתקדמות ומסורות טכנולוגיות ארוכות טווח, שנשמרו וחזרו על עצמן לאורך דורות
יוגב ישראלי
|
15.06.26
מאסק רוצה להגיע למאדים, השכנים שלו משלמים את המחיר
בזמן ש-SpaceX מגייסת סכומים עצומים ומקימה עיר עצמאית בעלת חוקים משלה, תושבי אזור השיגור סטארבייס נקרעים בין הברכה הכלכלית שנחתה עליהם לבין ההשלכות ההרסניות של השיגורים המרעידים את חייהם, בתיהם ואדמותיהם. התושבים מתמודדים עם פילוג חברתי, נזקים כבדים לתשתיות, תביעות משפטיות ותאונות עבודה קטלניות. "הם רוצים להגיע למאדים", אמרה אחת התושבות. "אבל מה איתנו שנמצאים כאן? אף אחד לא חושב עלינו"
רויטרס, יוגב ישראלי
|
14.06.26
מהי מחלת ה-COPD? "שטיפת מוח" מדעית
וגם: מהו קורטיזול? איזה בעל חיים הוא הקוברה? ומהו החומר הלבן בפופקורן? טריוויה מדעית
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
13.06.26
חוקרים גילו: איך נחשים עומדים?
לנחשים יש יכולת מופלאה להתרומם מהקרקע בלי גפיים שיעזרו להם לייצב את עצמם. מחקר חדש מנסה להבין איך הם עושים את זה
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
12.06.26
לבקש חתימה מחייזר: גישה חדשה לאיתור חיים מחוץ לכדור-הארץ
סלעים קדומים, קליפות ביצי דינוזאורים ודגימות מאסטרואידים סייעו לצוות מחקר בהובלת מדעני מכון ויצמן למדע לפתח שיטה פשוטה ועוצמתית לזיהוי עקבות חיים בחלל. עכשיו הם רוצים לשגר חללית לירחים הקפואים של מערכת השמש כדי להעמיד אותה למבחן
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן
|
11.06.26
קפסולת זמן פרהיסטורית: מערה בת כ-300 אלף שנה נחשפה סמוך לזכרון יעקב
חוקרים מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חשפו מערה נדירה מתקופת התרבות האשלו-יברודית, שהשתמרה באופן יוצא דופן. הממצאים - כלי צור, עצמות בעלי חיים ועדויות לשימוש באש – עשויים לשפוך אור חדש על חיי האדם הקדום ועל ראשית ההתפתחות החברתית והטכנולוגית באזור
ynet
|
11.06.26
מדוע לווייתנים הפכו לענקים: הקשר בין פעילות געשית, שינויי אקלים וחיים ימיים
בעזרת מודלים מתקדמים של מערכות כדור הארץ ומאובנים יוצאי דופן במדבר אטקמה, פוענח סוד גדילתם של היונקים הימיים. השפעותיה של פעילות געשית תדירה בתקופת המיוקן הגיעו עד לאוקיינוס הדרומי, והזינו את מימיו באפר עשיר בסיליקה. כתוצאה מכך נוצרה תגובת שרשרת אקולוגית, שלא רק קיררה את אקלים כדור הארץ, אלא גם הזניקה את רשת המזון הימית וסללה את הדרך להפיכת הלווייתנים לענקי האוקיינוס
יוגב ישראלי
|
10.06.26
מחקר ישראלי: גם לאלמוגים יש שעון הורמונלי
במחקר רחב-היקף של האוניברסיטה העברית במפרץ אילת נחשף כי אלמוגים מתזמנים את אירוע הרבייה השנתי שלהם באמצעות מחזורי הורמונים המוכרים לנו היטב, דוגמת אסטרוגן ופרוגסטרון. באופן מפתיע, התגלה כי גורם הניבוי הדומיננטי לרמות ההורמונים הללו אינו התחממות מי הים, אלא דווקא אור השמש, אורך היום וקרינה אולטרה-סגולה
יוגב ישראלי
|
10.06.26
בלי אסטרונאוטית: נאס"א הציגה את צוות משימת ארטמיס 3
שלושה אסטרונאוטים ותיקים, אסטרונאוט חדש אחד ובלי אף אישה. זה הצוות שנבחר למשימת הניסוי של רכב הנחיתה על הירח במסלול סביב כדור הארץ, שמתוכננת לשנה הבאה, ואמורה לבחון את נחתות הירח של שתי חברות מתחרות
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
09.06.26
חוקרים ישראלים פיצחו את הסוד מאחורי הצבעים המרהיבים של השפריריות
קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון חשפה את המנגנון שבאמצעותו גוף השפרירית מייצר צבע עז שאינו דוהה – מה שעשוי להיות צעד ראשון לפיתוח מרכיבים שיחליפו כימיקלים רעילים שבהם משתמשים בתעשיות: "פריצת דרך מדעית המעניקה פתח לייצור של צבעים 'ירוקים' לחלוטין שלא ידהו לעולם בשמש"
אילנה קוריאל
|
09.06.26
