עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
הדר, עילי, אלחנן, גלעד וחנן: הגיבורים שנולדו ב-11 ביולי
סרן הדר קמה מגבעת שפירא, היה לוחם סיירת מטכ"ל. לפני כן, היה מדריך בתנועת נוער, אהב ספורט, ים וכדורגל, וטיפח קשרים עמוקים עם משפחתו וחבריו. הוא חי בצניעות, האמין בעשייה ובהתמדה, ושמר על שגרות של אכפתיות ודאגה לאחרים. הוא נפל ב-7 באוקטובר, בקרב בקיבוץ כפר עזה, כשנלחם מול עשרות מחבלים. קמה, בן 24 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
רב-סרן עילי זיסר מגבעת אלה היה אדם חכם, ערכי ושקט, בעל מנהיגות טבעית ויכולת לחבר בין אנשים. עילי היה לוחם נערץ ביחידת סיירת מטכ"ל, אדם צנוע וגאון שחמט שאהב את משפחתו, טיפח קשרים עמוקים עם חבריו, ופעל תמיד בענווה ובאחריות. הוא נישא לתומר. וב-7 באוקטובר יצא להילחם בעוטף ונפל בקרב בקיבוץ כפר עזה. זיסר, בן 27 בנופלו, הותיר אחריו אישה, הורים, ושלושה אחים ואחיות.
רב-סמל (במיל') אלחנן אריאל קליין מהיישוב ענב, היה איש משפחה ושורשים, חי חיי קהילה ועשייה עם שלושת ילדיו ואשתו הילה. הוא היה בשירות מילואים בגזרת קדומים, ושנה לפני שנהרג קיבל תעודת הצטיינות ממפקד אוגדת איו"ש דאז, אבי בלוט, על חיסול מחבל. בנובמבר 2023, קליין היה על מדים בעת שמחבלים עקפו את רכבו סמוך לכפר בית ליד, בציר שמוביל מהיישוב שבי שומרון ליישוב ענב, ופתחו לעברו באש. קליין איבד שליטה על הרכב, שסטה מהנתיב והתהפך. מותו נקבע במקום. קליין, בן 29 בנופלו, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, כשאת הקטן מביניהם לא זכה להכיר, הורים, ושמונה אחים ואחיות.
סמל-ראשון גלעד נחמיה ניצן משילה, היה מדריך אהוב בבני עקיבא, שנשאר מלווה וכתובת עבור חניכיו גם שנים אחרי. אהב ספרים, אדמה ועבודת כפיים, והאמין בהובלה מתוך לב פתוח ודוגמה אישית. הוא היה לוחם בסיירת גבעתי, ונפל בנובמבר 2023 בקרב בצפון רצועת עזה. ניצן, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
סמל-ראשון (במיל') חנן דרורי מירושלים היה מדריך מסור בבני עקיבא, סטודנט מצטיין לביוטכנולוגיה וחוקר צעיר בבית החולים שערי צדק, שחלם ללמוד רפואה. אהב טבע, בעלי חיים וטיולים בארץ, והיה אדם רגיש, חכם ומלא שמחת חיים. התעקש להתנדב למילואים ולחם בעזה. בדצמבר 2024 נפצע קשה מטיל RPG וסבל מזיהום חריף - ומת בבית החולים בפברואר 2024. דרורי, בן 26 בנופלו, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
להמשך קריאה
איתי, רואי וצבי: הגיבורים שנולדו ב-10 ביולי
סרן איתי כהן היה אדם לבבי, עם חיוך מדבק, חוש הומור ייחודי ובעל נתינה גדולה. בהיותו אתלט מוכשר השתתף בחוג קרב מגע, ולאחר מכן במשך שנים שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של מועדון "מכבי רחובות". הוא שירת כלוחם וכקצין בחיל ההנדסה, פיקד ביהל"ם והיה ממוקד משימה, ונפל בקרב ב-7 באוקטובר בקיבוץ עלומים. כהן, בן 22 בנופלו מרחובות, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סרן רואי מילר התגייס לחטיבת גבעתי ושירת כלוחם וקצין. כמפקד מחלקה בגדוד רותם היה שקול ומדויק, הקפיד על הכשרת אנשיו ועל דוגמה אישית ופעל בנחישות גם בתנאים מורכבים, מתוך מחויבות לצוות ולמשימה. הוא נפל ביולי 2024 בקרב בצפון רצועת עזה. מילר, בן 21 בנופלו מהרצליה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס"ם במיל' אברהם צבי (צביקה) פרידמן חי חיי עשייה ושורשיות: איש שטח, שאהב טבע ובעלי חיים, התנדב להצלת חיות ולשיטור קהילתי. עבד בחברת החשמל והיה איש ישר, מוסרי וערכי. נישא לגל והם גידלו במסירות רבה שישה ילדים: דניאל, מעיין, טליה, נועם, הילה ולירון. הוא הנחיל לילדיו ערכים של אחריות, סקרנות ופשטות. נפל בפברואר 2025 בפיגוע ירי במחסום תייסיר שבצפון השומרון. פרידמן, בן 43 בנופלו מעין הנצי"ב, הותיר אחריו אישה, שישה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
ליאור, מאור, בוריס ויואב: הגיבורים שנולדו ב-9 ביולי
רב״ט ליאור לוי שירתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף. התבלטה ברגישות מעשית, לקיחת אחריות והעדפה לפעול למען אחרים גם כשיכלה להישאר מאחור. חלמה ללמוד רפואה והתנדבה במד"א חמש שנים. ב-7 באוקטובר הייתה עם חיילים נוספים במיגונית. הם החליטו לצאת לכיוון החמ"ל, אך ליאור חזרה לסייע לחייל שנשאר לבדו במיגונית וחשש. כשהתקרבה אליו היא נורתה על ידי מחבלים שחדרו לבסיס. ליאור, בת 19 בנופלה מדימונה, הותירה אחריה הורים ושלושה אחים ואחיות.
רס״ל (במיל׳) מאור גרשוני היה דמות מחברת, אנרגטית ומלאת יוזמה, עם נטייה טבעית להתנדב ראשון ולשים את טובת האחר לפני שלו. שירת בחיל ההנדסה הקרבית, התנדב לעבור לדרום ופעל במסירות בכל משימה. נפל בדצמבר 2023 בקרב בשכונת שג׳אעייה, ברצועת עזה. מאור, בן 24 בנופלו מיקנעם, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ״ר בוריס דונבצקי נולד ברוסיה ועלה לבדו לישראל כנער. הוא נקלט בכפר הנוער אלוני יצחק והפך לחלק טבעי מהחברה הישראלית. שירת כלוחם שריון כטען, היה ממוקד, מקצועי ובעל אחריות גבוהה, עם שקט פנימי גם תחת אש. נפל בדצמבר 2023 בקרב בצפון רצועת עזה. בוריס, בן 21 בנופלו מקרית ביאליק, הותיר אחריו הורים ואח.
רס״ר (במיל׳) יואב לוי היה אדם שקול ומעשי, הרפתקן וסקרן. הקפיד על אחריות אישית וידע לפעול בשקט גם בתנאים משתנים. אהב את החיים ולא הפסיק לחייך. עם פרוץ המלחמה הוא התגייס למילואים ושירת בחיל הרגלים. נפל בינואר 2024 בקרב בדרום רצועת עזה. יואב, בן 29 בנופלו מיהוד מונסון, הותיר אחריו הורים ואח.
להמשך קריאה
אברהם, רועי, אורי, סהר וישי: הגיבורים שנולדו ב-8 ביולי
רס"ן אברהם (אבי) חובלאשוילי, סמג"ד קרק"ל, שילב חשיבה יצירתית עם אחריות עמוקה לאנשיו. ציוני אמיתי, שאהב את המולדת. ב-7 באוקטובר עם תחילת המתקפה, הוא הקפיץ את עצמו לכיוון מוצב סופה. ליד צומת סעד, הוא נתקל בחוליית מחבלים והצליח לחסל אותם. בהמשך, סמוך ליער רעים, הוא נתקל שוב בחוליית מחבלים, הסתער עליהם והצליח לחסל כמה מהם עד שנפל בקרב. חובלאשוילי, בן 26 בנופלו מאשדוד, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים שאת האחרון לא זכה להכיר, הורים ואח.
סמ"ר רועי ברקת התגייס לחטיבת גולני ושירת כלוחם. היה כתום שיער, עם שתי גומות וחיוך נצחי. אנרגטי, חכם, חד, ממוקד ושקול. ספורטאי ואוהד שרוף של מכבי תל אביב. שמר על אחריות אישית וביצוע מדויק, והקפיד להיות שם עבור חבריו בכל הזדמנות. נפל ב-7 באוקטובר בקרב במוצב נחל עוז שם שירת. ברקת, בן 20 בנופלו מתל אביב, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רב-נגד אורי מויאל שירת שנים בחיל טכנולוגיה ואחזקה והיה איש מקצוע מדויק, יציב ושקט, שידע להחזיק מערכות ואנשים יחד. אדם עם לב ענק, עם ערכים, עם אהבה לאנשים ולמדינה. נישא לענבל והיה אב מסור לספיר, לידור וליאב. במרץ 2024 נפצע אנושות בפיגוע בתחנת דלק בצומת בית קמה. בעודו פצוע הוא ירה במחבל ונטרל אותו. כעבור שעות מת מפצעיו. מויאל, בן 51 בנופלו מדימונה, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ותשעה אחים ואחיות.
סמ"ר סהר סודאי התגייס לחטיבת גבעתי ושירת כלוחם בגדוד רותם. היה ממוקד, צנוע ושקט, ביצע משימות ביסודיות ושמר על אחריות אישית גם תחת עומס. חבריו תיארו אותו כמי שאפשר לסמוך עליו בעשייה היומיומית וברגעים מורכבים. נפל במאי 2024 בקרב בג'באליה שבצפון רצועת עזה בפעילות מבצעית להחזרת גופות חטופים. סודאי, בן 20 בנופלו מתל אביב, הותיר אחריו הורים ואת אחותו התאומה שחר.
סמל ישי אליקים אורבך התגייס לחיל ההנדסה הקרבית ושירת כלוחם. אדם שקול ומסור, שהקפיד על ביצוע מדויק ועל אחריות לצוות, ופעל בשקט ובנחישות גם ברגעים מאתגרים. נישא ליובל אשתו כשלושה חודשים לפני נפילתו. נפל במאי 2025 כתוצאה מירי RPG, בעת שניגש להעניק סיוע ראשוני למפקדו שנפצע. אורבך, בן 20 בנופלו מזכרון יעקב, הותיר אחריו אישה, הורים, וארבעה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
אופיר ואליהו-מאיר: הגיבורים שנולדו ב-7 ביולי
סמ"ר אופיר מלמן גדל בקיבוץ והיה מחבר טבעי בין אנשים, עם הומור, רוגע, ויכולת להרגיע סביבו. שירת כלוחם וחובש בסיירת הנח״ל, ויצא לטפל בפצועים מתוך אחריות אישית. בשביעי באוקטובר היה במוצב סופה, שנמצא פחות מקילומטר מביתו, הוא יצא לטפל בחבריו הפצועים ונפל בקרב. מלמן, בן 21 בנופלו מקיבוץ ניר יצחק, הותיר אחריו הורים, אח תאום, ועוד שלושה אחים ואחיות.
רס"ר (במיל') אליהו מאיר אוחנה שירת במילואים בחיל השריון כלוחם בגדוד 7810, של חטיבת 'יפתח'. נשוי לרויה ואב לטוהר וליוסף. היה אדם משפחתי ומסור, פעל באחריות ובשיקול דעת, ושמר על יציבות גם ברגעים לחוצים. אמר מעט ועשה הרבה. נפל בדצמבר 2023 בקרב במרכז רצועת עזה. אוחנה, בן 28 בנופלו מחיפה, הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים, ושישה אחים ואחיות.
דביר, עידו, ארז ושחר: הגיבורים שנולדו ב-6 ביולי
סמ״ר דביר ברזני מירושלים התעקש להתגייס לקרבי למרות פציעה, ושירת כלוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. הוא היה מאופק ושקול, הקפיד על דיוק וביצוע עד הסוף, ונטה לקחת אחריות גם בלי להתבלט. חבריו סמכו עליו ברגעים לחוצים בזכות קור הרוח וההתמדה שלו. דביר נפל בנובמבר 2024 בקרב בצפון רצועת עזה. בן 20 בנופלו, הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמ״ר עידו טסטה מירושלים התאפיין ברגישות חברתית בולטת. הוא ידע לעמוד לצד מי שנדחק לשוליים, ושילב שמחת חיים עם אחריות טבעית כלפי הסובבים אותו. עידו שירת כלוחם בגדוד שקד בגבעתי והיה מקור כוח לצוותו. הוא נפל במאי 2024 ממטח רקטות מרפיח לכרם שלום. בן 19 בנופלו, עידו הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס״ל (במיל׳) ארז בן אפרים מרמת גן הצטיין בלימודיו, שילב יצירתיות, סקרנות, משמעת עצמית ויכולת התמדה, וידע גם ליהנות מהדרך לצד חתירה למצוינות. הוא שירת כלוחם בצנחנים, ובהמשך חזר למילואים מתוך תחושת אחריות. ארז נפל בדצמבר 2024 במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. בן 25 בנופלו, הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רס״ן (במיל׳) שחר נתנאל בוזגלו ממגדל העמק, בוגר מכינת "עין פרת" ואוניברסיטת חיפה, נישא לעדי, שירת בחיל השריון והתקדם לתפקידי פיקוד. הוא נודע בשיקול דעת רגוע, הקפדה על הכשרת אנשיו ויכולת להחזיק מורכבות בלי להרים קול, והוביל בדוגמה אישית תוך שמירה על אחריות ושקט תחת לחץ. הוא נהרג בספטמבר 2025 מפגיעת רקטת RPG בטנק שלו בעיר עזה. בן 27 בנופלו, הוא הותיר אחריו אישה, הורים ושלושה אחים ואחיות.
להמשך קריאה
יאיר: הגיבור שנולד ב-5 ביולי
סרן (במיל') יאיר כהן מרמת גן שירת כממלא מקום מ"פ בגדוד 630 בחטיבה הדרומית. הוא היה אדם שקול ויסודי, ידע לקבל החלטות תחת לחץ, והקפיד לשלב אחריות פיקודית עם הקשבה לאנשים סביבו. העדיף הובלה בדוגמה אישית ועשייה שקטה על פני הצהרות. סרן כהן נפל בדצמבר 2024 בקרב בדרום רצועת עזה. יאיר, בן 30 בנופלו, הותיר אחריו את אשתו מעיין, הורים ושלושה אחים ואחיות.
שי ושלו יצחק: הגיבורים שנולדו ב-4 ביולי
רס״ר (במיל׳) שי טרמין היה דמות מחברת ושקטה, שילב רגישות חברתית עם עשייה מתמשכת למען אחרים, והיה עבור חבריו כתובת לשיחה, הקשבה ועידוד. ניגן בגיטרה ואהב עבודה עם נוער. נפל בדצמבר 2023 במהלך פעילות בח׳אן יונס שברצועת עזה. טרמין בן 26 בנופלו מראש פינה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל שלו יצחק סגרון גדל באווירה תורנית, היה שקט ומאוזן, הקפיד על דיוק ערכי ועל יחס מכבד לאדם שמולו, ושילב אהבת טבע וכושר עם לימוד מעמיק. פעל באחריות גם ללא אמצעים, והיה נאמן לעקרונותיו. נפל בנובמבר 2024 במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. סגרון, בן 21 בנופלו משדרות, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות.
דניס, נדב, יונתן ויוסף: הגיבורים שנולדו ב-3 ביולי
רס"ם במיל' דניס יקימוב נולד באוקראינה ועלה לישראל בילדותו. הוא שירת כלוחם וכחובש, והיה מהנדס תוכנה במקצועו. הקפיד על שירות מילואים פעיל, אהב שחמט וכתיבה. היה אב מסור לדנילינה ותמיד נשא עימו ציור שציירה. יקימוב נפל במרץ 2024 בקרב בחאן יונס שברצועת עזה. יקימוב, בן 33 בנופלו מבאר שבע, הותיר אחריו בת, הורים ושלושה אחים ואחיות.
סמ"ר נדב כהן התגייס לחיל השריון ושירת כלוחם. הוא היה אדם שקט ומדויק, העדיף מעשים על מילים ושמר על קור רוח גם במצבים מורכבים. חבריו תיארו אותו כראשון להתנדב, להגדיל ראש ולשמש דוגמה אישית. הוא נפל במרץ 2024 בקרב בדרום רצועת עזה. כהן, בן 20 בנופלו מחיפה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל יונתן אהרן גרינבלט התגייס לחטיבת גבעתי ושירת כלוחם. הוא היה בעל משמעת פנימית ושיקול דעת, הקפיד לבצע משימות עד הסוף ונטה להתנדב ולקחת אחריות גם כשלא התבקש. גרינבלט נפצע קשה מירי טיל נ"ט ביולי 2024 בקרב בדרום רצועת עזה, ונפטר מפצעיו כשבוע לאחר מכן. גרינבלט, בן 21 בנופלו מבית שמש, הותיר אחריו הורים, את אחיו התאום אראל ועוד ארבעה אחים ואחיות.
סמל יוסף יהודה חיראק התגייס לחיל ההנדסה הקרבית ושירת כלוחם. הוא היה אדם מאורגן ויסודי, אהב עבודה מעשית והקפיד לבצע משימות עד לפרט האחרון. הקרובים אליו תיארו אותו כמי שפועל בשקט ובאחריות, בלי לחפש תשומת לב. הוא נפל במאי 2025 בקרב בצפון רצועת עזה מאש צה"ל. חיראק, בן 22 בנופלו מחרשה, הותיר אחריו אישה, את בנו מבשר טוב שלא זכה להכיר, הורים ושלוש אחיות.
להמשך קריאה
נהוראי: הגיבור שנולד ב-1 ביולי
סמל-ראשון נהוראי סעיד מאופקים היה מעורב חברתית, מדריך של"ח בבני עקיבא, אהב טיולים ושטח, והייתה לו נטייה טבעית לתקן, לארגן ולפתור בעיות עבור אחרים. קרוביו סיפרו כי פעל תמיד מתוך אחריות אישית ולא המתין להנחיות. ב-7 באוקטובר הוא נהרג בקרב באופקים כשיצא להילחם מול עשרות מחבלים שחדרו לעירו. סעיד, בן 21 בנופלו, הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
תחשבו על יום הולדת לנופל
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםהמלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה, הם יצאו איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 13:50, 30.06.26
































