עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
אריק: הגיבור שנולד ב-2 באוגוסט
רס"ם (במיל') אריק (אריה) קראוניק היה איש קהילה, חינוך וספורט, רכז נוער ותרבות, ולימים רבש"ץ קיבוץ בארי. עשה כל משימה בחן, בנועם ובאהבה. הוא היה בן זוג של סיגל ואב מסור לחן, תמר, הגר ונועה. ב-7 באוקטובר יצא ראשון להגן על בארי, לחם בגבורה מול עשרות מחבלים והציל רבים עד שנפל בקרב. קראוניק, בן 54 בנופלו מקיבוץ בארי, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים ואחיות.
רון, אופיר, עומרי וגיא: הגיבורים שנולדו ב-1 באוגוסט
סמל רון שרמן התגייס לצה"ל בדצמבר 2022 ושירת בחיל הכללי ביחידה תומכת לחימה. ב-7 באוקטובר הוא נחטף בחיים על ידי מחבלי חמאס מבסיס מת"ק ארז לעזה. הוא הוחזק במנהרה עד שנפל. התחקיר הצבאי קבע כי הוא נחנק למוות בעקבות גז שהתפשט למנהרה שבה הוחזרה כתוצאה מתקיפת צה"ל. לזכרו יזמה משפחתו הקמת חווה שיקומית להצלת בעלי חיים עם מרכז חינוכי לילדים ולבני נוער. שרמן, בן 19 בנופלו מלהבים, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
רון ז"ל
(צילום: באדיבות המשפחה)
רס"ר (במיל') אופיר ליבשטיין היה יזם ומנהיג, שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב והאמין בכוחה של קהילה, חזון ותקווה. אופיר נישא ל-ורד והיה אב מסור לארבעה בנים: אביב עידן אורי וניצן ז"ל. בבוקר 7 באוקטובר יצא להגן על קיבוץ כפר עזה ונרצח בחילופי אש עת שלחם עם כיתת הכוננות של הקיבוץ מול המחבלים שפשטו עליו. שמו היה הראשון שהותר לפרסום ביום הטבח. ליבשטיין, בן 50 בנופלו מכפר עזה, הותיר אחריו אישה שלושה ילדים, וארבעה אחים ואחיות.
אופיר ז"ל
(צילום: קונטקט)
סגן עומרי שורץ היה איש של אנשים, טבע וערכים, מנהיג שקט, אוהב חיים, מוזיקה וטיולים. תלמיד מצטיין, ומוקף בחברים, חכם וחד. שירת כלוחם ומפקד בסיירת צנחנים שואף להגיע הכי רחוק בתפקיד. נפל בקרב בצפון רצועת עזה בדצמבר 2023, שורץ, בן 21 בנופלו משדמות דבורה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
עומרי ז"ל
(צילום: באדיבות המשפחה)
רס"ל גיא בן-הרוש היה מצטיין ומנהיג טבעי. הוא התנדב לשנת שירות בפנימיית אורנים וליווה נערים ברגישות ובמסירות. גיא שירת כלוחם ומפקד ביחידת עוקץ, והיה אהוב על חייליו ומפקדיו. הוא נפל בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון באוקטובר 2024. בן הרוש, בן 23 בנופלו, מפרדס חנה כרכור, הותיר אחריו הורים ושני אחים.
גיא ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
להמשך קריאה
תחשבו על יום הולדת לנופל
אחד הדברים הקשים והפוצעים זה לקבל פניות מהורים שכולים שמבקשים ולפעמים כמעט מתחננים שתזכיר את בניהם שנפלו במלחמה. זה קורע לב. הם כל כך רוצים שנזכור. שנכיר את גבורת הילדים שלהם. את מי שהיו. מדי יום אני מקבל פניות מבני משפחה וחברים. הם רוצים שאנשים יעקבו אחרי עמודי הזיכרון שפתחו, יכירו את מי שמסרו נפשם בשעה שישראל הייתה בסכנה קיומית.
חנוך דאוםהמלחמה הסתיימה, סוג של, יש הפוגה כלשהי, אבל הם מרגישים שנותרו מאחור. כל כך הרבה משפחות שכבה אורן. והדבר האחד שנותן להן כוח זה להנציח את הילד שאיננו, כדי שמשהו ממנו יישאר. יש משפחות שמרגישות שלא קיבלו את יומן. הו חשות שממדיו העצומים של האסון וקצב ההתרחשויות גרם לכך שהילד שלהם, מלבד עשרים שניות במבזק, לא הוזכר. לא באמת.
הכי הרבה פניות אני מקבל בימי הולדת. נדמה לי שאני מבין את זה. תחשבו על יום הולדת לנופל. מה קורה בבית שלו. מה מרגישה אימו. מה חשים אוהביו. באזכרות הם עוד מוקפים. עולים לקבר. יש מכל לרגשות. בימי הולדת הם במקרים רבים לבד עם צער אינסופי. יום ששונם הפך ליום אסונם.
ויש גם את הצד של הנופלים עצמם: מגיע להם. מגיע להם, הנופלים עצמם, שנכיר את מי שהיו. הם הקריבו עבורנו ואסור בשום אופן שפשוט נמשיך הלאה. חובתנו המוסרית והערכית היא להכיר את מי שנפלו בהגנה עלינו. ללמוד מהם. להתחייב לדרכם. הם הסתלקו כל כך צעירים, אבל מגיע להם להשאיר חותם.
יש לנו חוב מוסרי. חוב עמוק. שלעולם לא נוכל באמת להשיב. אבל נוכל לזכור. ולהזכיר.
בעבר הייתה פינה כזו בתוכנית של גיא פינס, שבה הוא היה מספר לאיזה סלב יש יום הולדת בכל יום. בשנה הקרובה בלי נדר, נעדכן מדי יום לאיזה חיילים שנפלו ב"חרבות ברזל" היה אמור להיות יום הולדת. איזה גיבורים שהיו אמורים לחגוג, שוב אינם איתנו. נעשה זאת כדי להקדיש להם רגע.
תודה לאפרת, רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן וורד סופר שאספו את המידע וסידרו אותו. הן עושות זאת בחרדת קודש. תודה ל-ynet על שיתוף הפעולה, הם יצאו איתנו למסע החשוב הזה, ותודה לכל מי שיקדיש מדי יום רגע אחד כדי לקרוא על הנופל שמציין באותו יום יום הולדת, להביט על תמונתו להוקיר לו תודה. ונשתדל להיות ראויים.
צוות כתיבה ותחקיר: רבקה דויטש, ניצן תמרי, יובל זיסו, הילה מסר-שפיגל, דניאל ברקן, ורד סופר
להמשך קריאה
פורסם לראשונה: 17:00, 31.07.26
