בשעה 4:00 בבוקר אתמול (רביעי) נכנסה לתוקף הפסקת האש שמסיימת לא פחות מ-14 חודשים של לחימה בחזית הצפונית. מהחשש מתרחיש "7 באוקטובר" בגליל, דרך פינוי יישובי הגבול ועד מטחי הטילים והכטב"מים לעומק ישראל, חיסול נסראללה ובכירי חיזבאללה והתמרון אל תוך דרום לבנון - כך נראתה מלחמת "חרבות ברזל" בצפון, שלב אחר שלב.
פתיחת חזית אחרי חודשים של אובדן הרתעה
חיזבאללה הצטרף ללחימה נגד ישראל בבוקר 8 באוקטובר 2023, כ-25 שעות לאחר מתקפת הפתע של חמאס בדרום, עם שיגור רקטות לעבר מוצב צה"ל בהר דב. ארגון הטרור הודיע כי הירי נועד "בשביל לשחרר את מה שנותר מאדמתנו הלבנונית הכבושה ובסולידריות עם ההתנגדות הפלסטינית ועם העם הפלסטיני הנאבק".
בתגובה, תקף צה"ל את אוהל חיזבאללה שהוקם בצידו הישראלי של הגבול בהר דב - וסימל את שיאם של חודשים ארוכים של אובדן ההרתעה הישראלית מול ארגונו של נסראללה שקדמו למלחמה. אותה הסלמה כללה גם את הפיגוע בצומת מגידו שביצע מחבל חמוש שחדר מלבנון במרץ 2023, מטח של 34 רקטות שנורו לישראל מלבנון תוך כחצי שעה בחג הפסח - הכבד ביותר שנראה עד אז בגבול הצפון מאז ימי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וניסיון ההתנקשות בשר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון באמצעות מטען כלימגור איראני בפארק הירקון בתל אביב בערב ראש השנה.
ביממה שקדמה לפתיחת החזית עסק פיקוד הצפון בגיוס כוחות מילואים מחשש שחיזבאללה יוציא לפועל מתקפה קרקעית נרחבת על יישובי הגליל - בדומה למתקפת חמאס בעוטף. יום לאחר תחילת הלחימה, ב-9 באוקטובר, כבר ניסו ארבעה מחבלים לחדור לשטח ישראל וחתכו את גדר הגבול במרחק של 500 מטרים מהיישוב אדמית. בחילופי האש נהרגו סגן מפקד חטיבה 300 סא"ל עלים עבדאללה ז"ל, בן 40 מהיישוב ינוח, יחד עם רס"ל ג'ואד עאמר, בן 23 מחורפיש ומנהל שטח אש 150, ורס"ל (מיל') גלעד מולכו, בן 33 מתל אביב ולוחם ביחידת אגוז - הראשונים מבין 127 חללי הלחימה בצפון.
מתקפת המנע שבוטלה
על-פי גורמים בכירים, ישראל תכננה לפתוח כבר ב-11 באוקטובר 2023 במלחמה מול חיזבאללה, ומטוסים כבר היו באוויר. יו"ר ש"ס אריה דרעי פנה אז לראשי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט, ואמר להם: "זה פיקוח נפש, תבואו מהר" - ובמקביל לחתימת ההסכם על הצטרפותם לממשלת החירום, כונס בבהילות קבינט המלחמה כדי לשמוע סקירות, ובאותו ערב עלה חשש למתקפת דאונים על כל הצפון.
חברי הקבינט ירדו לבור, ובקרב בכירים הייתה תחושה שזו תהיה העילה לפתיחה במתקפה. ואז התברר שלא היו כלל דאונים והיה מדובר באזעקת שווא. לאחר מכן, התקיפה כבר ירדה מהפרק.
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הפציר בראש הממשלה בנימין נתניהו באותו יום לא לצאת למתקפת מנע בלבנון. בעיתון דווח כי ביידן הזהיר את נתניהו כי מתקפה שכזו עלולה להוביל למלחמה אזורית גדולה יותר. עם זאת, לפי פרסומים קודמים נתניהו עצמו היה זה שבלם מתקפה גדולה נגד חיזבאללה.
בספטמבר האחרון חשף ישראל כ"ץ, אז שר החוץ, כי מתקפת המנע שנשקלה ב-11 באוקטובר כוונה נגד כינוס של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה יחד עם בכירי ארגונו ובכירים איראנים. כ"ץ הצביע בקבינט נגד המתקפה, לדבריו יחד עם רוב חברי הקבינט.
פינוי 61 אלף תושבים מגבול הצפון
ב-16 באוקטובר 2023, לאחר ימים של ירי בלתי-פוסק של רקטות, טילי נ"ט, פצצות מרגמה ומקלעים מדרום לבנון אל יישובי גבול הצפון - וכן ניסיונות חדירה של חוליות מחבלים, הודיעו במשרד הביטחון וצה"ל על הפעלת תוכנית לפינוי 28 יישובים במרחק של 2 ק"מ מהגבול אל בתי הארחה. היישובים שנכללו בתוכנית היו רג'ר, דישון, כפר יובל, מרגליות, מטולה, אביבים, דובב, מעיין ברוך, ברעם, מנרה, יפתח, מלכיה, משגב עם, יראון, דפנה, ערב אל עראמשה, שלומי, נטועה, יערה, שתולה, מתת, זרעית, שומרה, בצת, אדמית, ראש הנקרה, כפר גלעדי וחניתה.
22 באוקטובר: הוספת עוד 14 יישובים בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול לתוכנית הפינוי: שניר, דן, בית הלל, שאר ישוב, הגושרים, לימן, מצובה, אילון, גורן, גרנות הגליל, אבן מנחם, סאסא, צבעון ורמות נפתלי.
הרחבת טווח הירי, מלחמת הכטב"מים - והחיסולים
ב-6 בנובמבר 2023 שוגר מטח חריג של 30 רקטות אל עבר הגליל המערבי, נהריה, ולראשונה במלחמה גם לעכו ולאזור הקריות. פלג חמאס בלבנון לקח אחריות על הירי "בתגובה לטבח של הכיבוש ברצועת עזה".
אירוע חריג נוסף נרשם ב-9 בנובמבר אחר הצהריים, כשכטב"ם ששוגר מסוריה התפוצץ בחצר בית ספר באילת. החדירה של כלי הטיס והפגיעה בבית הספר התרחשו מבלי שזוהה לאורך כל הדרך ומבלי שניתנה כל התרעה לתושבים, אך האירוע הסתיים בכמה נפגעי חרדה ובנזק.
למחרת, ב-10 בנובמבר, שלושה כטב"מים מתאבדים של חיזבאללה חדרו לישראל - מה שגם עוד נחשב לאירוע חריג בזמנו. אחד מהם התפוצץ בחניית המבקרים של אגמון החולה, אחד נוסף בשטח פתוח והשלישי יורט. בשבועות ובחודשים שלאחר מכן, חדירות הכטב"מים מלבנון הפכו כבר ל"שגרה".
8 בדצמבר: לראשונה במלחמה, אזעקות במעלות-תרשיחא.
16 בדצמבר: לוחם השריון מחטיבה 8, רב-סמל בכיר (במיל') יחזקאל עזריה, בן 53 מפתח תקווה, נהרג מפגיעת כטב"ם נפץ של חיזבאללה ליד המושב מרגליות.
25 בדצמבר: סייד רזא מוסאווי, מפקד בכיר במשמרות המהפכה האיראניים שדרגתו מקבילה לתת-אלוף, נהרג בתקיפה בסוריה - שיוחסה לישראל. לפי הדיווחים הוא היה אחד מ"היועצים הוותיקים" של משמרות המהפכה בסוריה, ונהג ללוות את מפקד כוח קודס המחוסל קאסם סולימאני.
26 בדצמבר: אזרח שהתפלל לרגל חג המולד בכנסייה המפורסמת באזור הכפר איקרית הסמוך לשומרה נפצע באורח בינוני מפגיעת טיל נ"ט שנורה משטח לבנון. תשעה לוחמים שהגיעו לחלץ אותו נפצעו מירי נוסף, מצבו של אחד הוגדר קשה.
2 בינואר 2024: סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אל-עארורי, חוסל בתקיפה חריגה לשעתה ברובע הדאחייה שבלב ביירות. בהודעה רשמית של הזרוע הצבאית של חמאס על חיסולו, הוא כונה "אדריכל" הטבח ב-7 באוקטובר.
6 בינואר: חיזבאללה שיגר מטח רקטות לעבר בסיס בסיס חיל האוויר במירון, יב"א 506, שמכונה "העיניים של המדינה בצפון" - וגרם לנזק. בתיעוד שפרסם הארגון ניתן לראות פגיעה בשתיים משלוש הכיפות.
8 בינואר: מפקד כוח רדואן של חיזבאללה, וויסאם טוויל, חוסל בתקיפת כטב"ם מאות מטרים מביתו בעיירה חירבת סלם.
14 בינואר: ברק איילון, חבר כיתת הכוננות של המושב כפר יובל באצבע הגליל, ואימו מירה בת ה-76, נהרגו מפגיעת טיל נ"ט של חיזבאללה ישירות בביתם.
9 בפברואר: לראשונה במלחמה, כטב"ם יורט מול חופי חיפה.
14 בפברואר: סמ"ר עמר שרה בנג'ו, בת 20 ממושב גיאה שבחוף אשקלון, נהרגה במטח רקטות ששוגר לעבר בסיס פיקוד הצפון בצפת.
26 בפברואר: לראשונה במלחמה, מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו מתחמים של מערך ההגנה האווירית של חיזבאללה באזור בעלבכ, 100 ק"מ ממטולה. לפני כן: טיל קרקע-אוויר של חיזבאללה הפיל כטב"ם, קלע דוד יירט טיל אחר וחלקי יירוט נפלו ליד בית כנסת בכפר תבור.
המערכה מתרחבת לסוריה, איראן מתערבת
29 במרץ: בתקיפה בסוריה, שלפי דיווחים כוונה למטה של חיזבאללה ולמחסני נשק של המיליציות הפרו-איראניות בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי בחלב, נהרגו 44 בני אדם, רובם מכוחות משטר אסד, ולפחות שבעה מהם פעילי חיזבאללה. בתיעוד מרגעי התקיפה נראו פיצוצים אדירים ופטריות אש.
1 באפריל: מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, מוחמד רזא זאהדי (הידוע בשם חסן מהדווי), חוסל בתקיפה נועזת שיוחסה לישראל בדמשק - נגד מבנה הצמוד לשגרירות איראן ושימש אותה, אשר נחרב לחלוטין.
13 באפריל: איראן הגיבה לחיסול רזא זאהדי ליד השגרירות בדמשק במתקפה חסרת תקדים משטחה ושיגרה לעבר ישראל 110 טילי קרקע-קרקע, 185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט.
במשך 15 דקות, החל מהשעה 1:42 בלילה ועד 1:57 הופעלו אזעקות רבות בעשרות יישובים ברחבי הארץ, בין היתר בירושלים, באר שבע, ערד, דימונה, רמת הגולן ועוד. מספר טילים בליסטיים התפוצצו בשטחו של בסיס חיל האוויר בנבטים, נזק נגרם גם לכביש באזור החרמון. אמינה אלחסוני בת ה-7 מהיישוב אלפרועה שבנגב נפצעה באורח אנוש מפגיעת רסיס בביתה.
17 באפריל: רב-סרן במיל' דור זימל, בן 27 מאבן יהודה, נהרג ו-17 נוספים נפצעו בפיצוץ כטב"ם במתנ"ס בערב אל-עראמשה שבגליל המערבי.
19 באפריל: ישראל הגיבה למתקפה האיראנית בתקיפה בבסיס חיל האוויר "שיקארי" שליד אספהאן - שעד היום למעשה לא לקחה עליה אחריות באופן רשמי. לפי תיעוד שפורסם באתר האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל" ניתן לראות כי מערכות ההגנה האווירית בבסיס הושמדו.
הצפון המופקר
15 במאי: כטב"ם חיזבאללה פגע באתר בלון התצפית הגדול, "טל שמיים", ליד צומת גולני - כ-32 ק"מ מהגבול. כטב"ם נוסף ששוגר לעבר מרחב טבריה יורט. מערכת "טל שמיים", שהאתר שבו היא מוצבת נפגע, מיועדת לגילוי והתרעה של איומים מתקדמים בצפון הארץ. ארבעה ימים לאחר מכן פרסם חיזבאללה תיעוד חריג מהאוויר שבו נראית הפגיעה הקשה בבלון.
16 במאי: כ-150 אזעקות בצפון הארץ, במה שנחשב לאחד הימים הסוערים ביותר במלחמה עד אז.
לפי נתוני מכון עלמא, בחודש מאי חל זינוק במספר מתקפות חיזבאללה - שהגיע ל-325, עם ממוצע יומי של 10 תקיפות נגד ישראל. בנוסף, בחודש זה חלה עלייה משמעותית בשימוש של חיזבאללה בטילי נ"ט ובכטב"מים: מ-50 אירועי ירי נ"ט באפריל ל-95 במאי, ומ-42 חדירות כטב"מים באפריל ל-85 במאי. למעשה, בארבעת החודשים שקדמו חל זינוק של יותר מפי 12 בכמות אירועי הכטב"מים.
2 ביוני: כטב"ם חיזבאללה מתפוצץ לראשונה בשטח נהריה, אחרי חודשים שקטים יחסית בעיר.
5 ביוני: סמ"ר במיל' רפאל קאודרס, בן 39 מצור הדסה, נהרג ו-11 נוספים נפצעו מפגיעות ישירות במהלך מתקפת כטב"מים של חיזבאללה לעבר היישוב חורפיש שבגליל העליון, מבלי שהופעלה אזעקה. הכטב"מים התפוצצו במגרש הכדורגל ביישוב בהפרש של כמה דקות זה מזה, כדי לפגוע גם בכוחות ההצלה שזינקו למקום.
7 ביוני: לראשונה במלחמה הופעלו אזעקות בגליל התחתון ובעמק יזרעאל - בעקבות כטב"ם חיזבאללה שחדר לעומק של כ-40 קילומטרים בשטח ישראל והתפוצץ בעמק.
12 ביוני: בכיר חיזבאללה טאלב סאמי עבדאללה ("אבו טאלב"), שפיקד על יחידת א-נסר שאחראית על אזורים בדרום לבנון עד הליטאני, חוסל עם בכירים נוספים בהפצצת בית ליד צור.
לאחר החיסול, אזעקות הפרו בזו אחר זו את "שלוות" חג השבועות. יותר מ-160 רקטות שוגרו לרחבי הגליל רק בבוקר החג ובסך הכל יותר מ-200, אחרי מטחים בערב החג לאצבע הגליל. בטבריה ובעמק הירדן אף הופעלה אזעקה לראשונה מאז אוקטובר.
13 ביוני: המתקפה הגדולה ביותר מלבנון מאז תחילת הלחימה - עשרות רקטות שוגרו ליישובי הצפון תוך שעתיים ושבעה כטב"מים יורטו. העיר קצרין בגולן הוקפה בלהבות בעקבות ריבוי השיגורים לסביבתה.
30 ביוני: 17 מילואימניקים נפצעו במתקפת כטב"ם על בסיס ברמת הגולן. כשבועיים לאחר מכן מת מפצעיו רס"ל (במיל') אפרים בן עמרם (25), לוחם בגדוד 53 בעוצבת "ברק" (188).
3 ביולי: בתקיפת רכב באזור צור חוסל בכיר חיזבאללה מוחמד נעמה נאסר, המכונה "אבו נעמה", שהיה מפקד יחידת "עזיז" בארגון הטרור.
9 ביולי: נועה אדר ברנס ובעלה ניר ברנס, בני 46 מקיבוץ אורטל שבגולן, נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה ברכבם במטח לרמת הגולן, שעות לאחר חיסולו של שומר הראש לשעבר של נסראללה. הם הותירו אחריהם שלושה יתומים בני 13, 16 ו-18.
בימים הבאים נמשכו המטחים הכבדים עם יותר מ-100 שיגורים כמעט בכל יום. לפי דוח של מטה ההסברה הלאומי, בחודש יולי נרשמו 1,091 שיגורים של רקטות וכטב"מים, ובחודש יוני 855 שיגורים.
27 ביולי: התקרית הקשה ביותר בצפון מאז 7 באוקטובר - 12 ילדים ונערים, בני 10 עד 20, נרצחו בפגיעה ישירה של רקטה שהתפוצצה במגרש כדורגל ליד גן שעשועים במג'דל שמס. באסון נפצעו יותר מ-30 נוספים, והפגיעה הקטלנית התרחשה בזמן שהילדים שיחקו כדורגל במגרש.
30 ביולי: בתקיפה ממוקדת של מטוסי F-35 בדאחייה בביירות חוסל רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר ("סייד מוחסן").
21 באוגוסט: כ-50 רקטות שוגרו במטח לגולן וגרמו להרס של כמה בתים בקצרין, בסך הכל כ-200 רקטות שוגרו במהלך היום ליישובי הצפון.
זמן התחבולות - מתקפת המנע ופיצוצי הביפרים
25 באוגוסט: בצה"ל זיהו כי חיזבאללה מתכנן לפגוע במתקנים אסטרטגיים בעיקר באזור הצפון, אך גם במרכז - כולל אפשרות של ירי למרחב גלילות שבו מטה המוסד ובסיס 8200 - ופתחו לפנות בוקר במתקפת מנע שהשמידה את המשגרים. גורם ביטחוני אמר כי "חיזבאללה תכנן לשגר אלפי פריטים לעבר מאות מטרות צבאיות ואסטרטגיות". כ-45 דקות לאחר מכן החל חיזבאללה בשיגור מטחים כבדים, ולפי ארגון הטרור ביצע יותר מ-320 שיגורים תוך כשעה.
9 בספטמבר: לפי גורמים אמריקניים ומערביים, ישראל ביצעה פשיטת קומנדו בסוריה שבה הושמד מתקן לייצור טילים של חיזבאללה. לדבריהם, כמה בני אדם נהרגו בזירת הפשיטה במסיאף שבמחוז חמה בליל הפשיטה. הגורמים אמרו כי המבצע שהחל בהפצצות אוויריות חריגות כלל פשיטה של יחידת שלדג, שהשתלשלו בחבלים ממסוקים וככל הנראה אספו חומרים מאתר הטילים. הם אמרו כי הוחלט להשתמש בכוחות קרקעיים במתקפה עקב מורכבות הפעולה וכדי להשיג מידע מאתר הנשק הסודי, וציינו כי לא היו נפגעים ישראלים במבצע.
17 בספטמבר: הקבינט המדיני-ביטחוני עדכן בישיבתו הלילית את מטרות המלחמה, כך שהשבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה נוספה כיעד.
באותו יום אחר הצהריים, יותר מ-3,000 אנשי חיזבאללה נפצעו ועשרות נהרגו תוך חצי שעה ברחבי לבנון מפיצוצי ביפרים שנשאו עימם. "לישראל הייתה יד בייצור הביפרים שהתפוצצו בידי פעילי חיזבאללה, מבצע 'תקיפת שרשרת אספקה' כזה תוכנן במשך 15 שנים לפחות", אמרו גורמי מודיעין אמריקנים.
18 בספטמבר: שוב פיצוצים ברחבי לבנון - והפעם לא של ביפרים אלא של מכשירי קשר שחלקם כונו גם "ווקי-טוקי". במשרד הבריאות הלבנוני הודיעו כי לפחות 14 נהרגו ו-450 נפצעו. שעה לאחר מכן, פתח צה"ל בגל תקיפות בדרום לבנון.
19 בספטמבר: נסראללה כינה בנאומו את מבצעי פיצוצי מכשירי הקשר "רצח עם", הודה כי ארגונו "ספג מכה קשה", הוסיף כי מעשי ישראל יכולים להיחשב כהכרזת מלחמה - והבטיח עונש "קשה וצודק". בזמן הנאום מטוסים של חיל האוויר חגו מעל ביירות ותקפו מטרות בדרום ועומק לבנון.
שעות אחרי נאום נסראללה, דווח בלבנון על 70 הפצצות שתוארו כ"מגלי התקיפה הקשים ביותר מפרוץ המלחמה". לפי צה"ל הופצצו כ-1,000 קני שיגור של חיזבאללה.
20 בספטמבר: איברהים עקיל, ראש מערך המבצעים של חיזבאללה, חוסל בתקיפה ברובע הדאחייה בביירות - יחד עם עוד מפקדים במערך ובשרשרת הפיקוד של כוח רדואן. את התקיפה ביצעו מטוסי קרב מדגם F-15, ששיגרו טילים לעבר הבניין. רשת אל-ג'זירה דיווחה כי ארבעה טילים שוגרו לעבר פגישה של "ועידת הנהגה של כוח רדואן", שבה השתתפו יותר מ-20 בני אדם, בקומה השנייה מתחת לאדמה. לפי משרד הבריאות הלבנוני, לפחות 37 בני אדם נהרגו בתקיפה, כשמתוכם - לפי צה"ל - 16 מפקדים מצמרת כוח רדואן.
22 בספטמבר: בין 1:00 בלילה ועד 7:00 בבוקר הספיק חיזבאללה לשגר 115 רקטות במסגרת ארבעה מטחים לעמק יזרעאל, לקריות ולאזור הכינרת. לראשונה במלחמה נשמעו אזעקות אמת בעפולה ויקנעם.
23 בספטמבר: צה"ל הכריז על מבצע "חיצי הצפון" וחיל האוויר תקף כ-1,600 מטרות טרור של חיזבאללה ברחבי לבנון, הן בדרום המדינה והן בעומק לבנון - מספר התקיפות הגדול ביותר ביום אחד, ובפער עצום. לראשונה הופעלו אזעקות בשומרון בעקבות שיגורים מלבנון, ורקטות נורו גם לחיפה ולכרמל. ניסיון לחסל את מס' 3 בחיזבאללה עלי כרכי נכשל.
24 בספטמבר: חוסל איברהים קובייסי ("אבו מוסא"), ראש מערך הטילים בחיזבאללה, בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה בביירות. בערב שוגרו שלושה כטב"מים לאזור עתלית, שניים יורטו והשלישי התפוצץ. בחיזבאללה טענו כי היעד היה בסיס שייטת 13.
גוש דן נכנס לטווח הירי, נסראללה מחוסל
25 בספטמבר: לראשונה אי-פעם, טיל קרקע-קרקע שוגר מלבנון לעבר גוש דן. האזעקות נשמעו בין היתר בתל אביב, גלילות, רמת גן, ועוד שורה של יישובים בשרון, בהם נתניה - שם נשמעה אזעקה לראשונה במלחמה. הטיל יורט על ידי מערכת קלע דוד, בחיזבאללה טענו ש"היעד היה מטה המוסד".
26 בספטמבר: מוחמד סרור ("אבו סאלח"), מפקד היחידה האווירית של חיזבאללה, חוסל בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה בביירות.
27 בספטמבר: מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שהוביל במשך 32 שנה את הלחימה בגזרה הצפונית נגד ישראל, חוסל בתקיפה ברובע הדאחייה. לצד נסראללה, חוסלו בתקיפה בביירות גם מפקד "כוח קודס" האיראני בסוריה ובלבנון עבאס נילפורשאן, מפקד חזית הדרום בחיזבאללה עלי כרכי, ומפקדים נוספים בארגון הטרור.
דובר צה"ל הודיע על שם המבצע לחיסול נסראללה – מבצע "סדר חדש" – שבו הוטלו יותר מ-80 פצצות על הבונקר שבו שהה, כל אחת מהן במשקל טונה. בהודעה נכתב כי מטוסי קרב של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית מדויקת של אגף המודיעין ומערכת הביטחון, תקפו את המפקדה המרכזית של חיזבאללה, הנמצאת מתחת לבניין מגורים בדאחייה בביירות. התקיפה, כתבו, בוצעה בעת שצמרת חיזבאללה הייתה במפקדה ועסקה בתיאום פעילויות טרור נגד אזרחי מדינת ישראל.
28 בספטמבר: חוסלו חסן חליל יאסין, שעמד בראש המחלקה בחיזבאללה שמופקדת על הפללת מטרות צבאיות ואזרחיות, סגן ראש המועצה המבצעת של חיזבאללה נביל קאווק.
30 בספטמבר: מנהיג חמאס בלבנון, פתח שריף אבו אל-אמין, נהרג בתקיפה ישראלית במחנה הפליטים אל-בס באזור צור. ביום זה דווח גם כי יחידות מובחרות של צה"ל נכנסו למנהרות חיזבאללה לאורך גבול לבנון, וערכו פשיטות ממוקדות בדרום לבנון כדי לאסוף מודיעין ולהיערך למהלך קרקעי קרוב.
כניסה קרקעית ללבנון "למען מציאות חדשה בצפון"
1 באוקטובר: צה"ל החל בפעולה הקרקעית בדרום לבנון. הרגעים הראשונים בלבנון תועדו בהקלטות הקשר של צה"ל, שהגיעו לידי ynet. "נלחמתם באומץ, התקפיות, קטלניות ונחישות", אמר מפקד אוגדה 98 תא"ל גיא לוי לחייליו, "בפתח השנה החדשה אנחנו בשדה הקרב, יוצאים ראשונים להתקפה למען מציאות חדשה עבור תושבי הצפון".
עוד הוא הוסיף כי "משימתנו היא לתקוף את ארגון הטרור חיזבאללה, להשמיד את התשתיות, האמל"ח והמחבלים שלו, כדי להסיר את האיום על תושבי מדינת ישראל ולייצר את התנאים להשבת תושבי הצפון לביתם בביטחון".
בבוקר שאחרי תחילת הכניסה הקרקעית ללבנון נורה מטח של רקטות לעבר מרכז הארץ – בפעם השנייה מתחילת המלחמה, ובהמשך היום בוצעו שני שיגורים נוספים מלבנון למרכז הארץ.
בערב שיגרה איראן כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל, ואזעקות נשמעו כמעט בכל רחבי הארץ. במשמרות המהפכה פרסמו הודעה ולפיה מתקפת הטילים על ישראל בוצעה "בתגובה למות הקדושים של הנייה, נסראללה ונילפורשאן". רוב הטילים יורטו, אך תועדו גם נפילות, בין היתר באזור כביש מרכזי במרכז הארץ ובשטח פתוח בצפון תל אביב - ומההדף נגרם נזק רב במסעדת "טורקיז". בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה נרשמה פגיעה ישירה - ומכתש של ממש תועד מחוץ למבנה, שספג גם הוא נזק כבד.
2 באוקטובר: תשעה לוחמים נפלו בלחימה מול חיזבאללה, בשלוש תקריות שונות - שישה בקרב שניהלה יחידת אגוז, שניים בקרב שניהלו לוחמי סיירת גולני, וקצין צנחנים בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה.
3 באוקטובר: שורת תקיפות עוצמתיות בדאחייה בביירות, שלפי דיווחים ערביים כוונו נגד האשם ספי א-דין, בן דודו של חסן נסראללה, שסומן כיורשו המיועד. שלושה שבועות לאחר מכן אישרו בצה"ל כי הוא חוסל. באותן תקיפות חוסל גם ראש מטה המודיעין של חיזבאללה, חוסיין עלי הזימה.
6 באוקטובר: צה"ל השלים את כיבוש הכפר כילא המשקיף על מטולה.
7 באוקטובר: חוסל סהיל חוסיין חוסייני, ראש מערך המטה של חיזבאללה, בתקיפה ממוקדת בביירות. חוסייני היה שותף להסכמי העברת אמל"ח בין איראן וחיזבאללה, ובמקביל אחראי גם על היחידה העוסקת בייצור טילים מדויקים.
8 באוקטובר: לראשונה מאז מבצע "מגן צפוני" שהסתיים ב-2019, צה"ל איתר מנהרה שחדרה לשטח הישראלי בגבול לבנון. התוואי התת-קרקעי, שחדר כ-10 מטרים לישראל, חצה תחת שביל הטשטוש בגדר המערכת באזור מושב זרעית - אך לא היה פתוח בצד הישראלי.
במקביל, כבש צה"ל את עייתא א-שעב ואת הכפר השיעי מארון א-ראס שהפך לסמל עוד במלחמת לבנון השנייה. הלוחמים השמידו בכפר שמשקיף על היישובים אביבים ויראון שבגליל העליון את "פארק איראן" ובו גם דגם של כיפת הסלע - שנחנך ב-2010 על-ידי נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד - והניפו מעל חורבותיו את דגל ישראל.
מתקפות הכטב"מים מסלימות
11 באוקטובר: בערב כיפור, שני כטב"מים חדרו מלבנון והפעילו אזעקות בהרצליה, בהוד השרון ובסביבה. אחד הכטב"מים התפוצץ על מבנה דיור מוגן בהרצליה וגרם נזק. לא היו נפגעים בקרב הדיירים, שהתפנו למרחב מוגן.
13 באוקטובר: ארבעה חיילים נהרגו ושבעה נוספים נפצעו באורח קשה מפגיעת כטב"ם חיזבאללה בחדר אוכל בבסיס האימונים של חטיבת גולני סמוך לבנימינה. 51 חיילים נוספים נפצעו באירוע, בהם תשעה באורח בינוני והיתר קל.
16 באוקטובר: חמישה לוחמי סיירת גולני נהרגו בהיתקלות קשה בכפר בדרום לבנון. הכוח נכנס למבנה בן כמה קומות, איתר פירים - ולפתע נפתחה לעבר הלוחמים אש מגרם מדרגות. הם ירו בחזרה, וחיסלו 4 מחבלי חיזבאללה.
19 באוקטובר: כטב"ם נפץ ששוגר מלבנון פגע ישירות בביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, מבלי שהופעלו אזעקות. נזק נגרם לחזית הבית.
21 באוקטובר: מסוקי ומטוסי קרב של חיל האוויר יירטו חמישה כטב"מים בים התיכון. לפי הודעת צה"ל, הכטב"מים יורטו עוד לפני שחצו לשטח ישראל. בעקבות השיגור מלבנון של נחיל הכטב"מים של חיזבאללה נעצרו לכרבע שעה ההמראות בנתב"ג.
22 באוקטובר: אזעקות הופעלו בערב במשך 26 דקות רצופות בעקבות חדירת כטב"ם של חיזבאללה בשורת יישובים - מעכו והגליל המערבי, דרך הקריות, חיפה ויקנעם ועד אזור מנשה וחדרה, והכניסו מיליון איש למרחבים המוגנים למשך שעה. למחרת אותר הכטב"ם בטיילת של יקנעם לאחר שככל הנראה התרסק - והוא הושמד כשהתברר שהכיל כמה קילוגרמים של חומר נפץ.
מטחים קטלניים ופשיטות קומנדו
23 באוקטובר: חיזבאללה שיגר מספר מטחי טילים ורקטות לעומק ישראל, בין היתר לגוש דן, אזור בנימין ועמק יזרעאל. בהרצליה נגרם נזק למכוניות חונות בעקבות נפילת רסיס גדול.
26 באוקטובר: חיל האוויר ביצע שלושה גלי תקיפה באיראן בתגובה למתקפת הטילים בתחילת החודש. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי הותקפו כ-20 יעדים.
27 באוקטובר: שלושה קצינים במילואים ולוחם מילואים נוסף - כולם מגדוד 8207 בחטיבת אלון (228) - נהרגו בהיתקלות בדרום לבנון. צוות הקרב של חטיבת אלון, המכונה גם "חטיבת הנח"ל הצפונית", נכנס להתקפה במתחם בנוי בכפר סמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון. הקרב התפתח במספר זירות בכפר ונמשך לאורך שעות. גם החילוץ נמשך זמן רב.
31 באוקטובר: חמישה בני אדם, בהם חקלאי ישראלי ועוד ארבעה עובדים זרים, נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה במטע תפוחים במטולה.
2 בנובמבר: 19 בני אדם נפצעו בעיר טירה שבמרכז הארץ מפגיעה ישירה של רקטה בבניין מגורים. ארבעה נפצעו באורח בינוני, והיתר באורח קל. דובר צה"ל מסר כי זוהו שלושה שיגורים שנורו מלבנון, וציין כי בוצעו ניסיונות יירוט.
באותו לילה פשטו לוחמי שייטת 13 על בית בעיירה בתרון שבצפון לבנון, כ-140 ק"מ מגבול ישראל, ולכדו את פעיל החיזבאללה עמאד אמהז שהועבר לחקירה בישראל.
במהלך השבת שוגרו 159 רקטות מלבנון, ותושבי הגליל המערבי והקריות העבירו את רוב היום במרחבים המוגנים. שוגרו גם לפחות שישה כטב"מים, כשהאחרון שבהם שוגר בשעות אחר הצהריים והפעיל אזעקות רבות בצפון, במשך 34 דקות, משלומי בגליל המערבי דרך חיפה ועד בנימינה. בסופו של דבר הוא יורט על-ידי מסוק קרב מסוג אפאצ'י.
3 בנובמבר: דובר צה"ל חשף כי עלי סלימאן אל-עאסי, פעיל טרור של איראן, נעצר לאחרונה בשטח סוריה. המעצר בוצע במהלך פעילות לילית חוצת גדר בסוריה, בידי לוחמי יחידת אגוז עם חוקרי שטח של יחידה 504. בישראל החליטו לחשוף את דבר המעצר והתיעוד מתוך חדר החקירות במטרה ללחוץ על משמרות המהפכה - ערב תקיפה אפשרית של איראן על ישראל.
6 בנובמבר: חיזבאללה שיגר מטחים נרחבים לצפון וגם למרכז הארץ. טיל התפוצץ בסמוך לנתב"ג וגרם לעצירת הפעילות בשדה לכמה דקות.
12 בנובמבר: מטחים כבדים לצפון, 3 טילים שוגרו לגוש דן. בבוקר התפוצץ כטב"ם מתאבד בגן ילדים בנשר, תושיית הגננת וצוות הגן – ששמעו אזעקה עמומה שהופעלה בקריות והחליטו לא לקחת סיכון ולפנות את הילדים למרחב המוגן - מנעה אסון.
13 בנובמבר: שישה לוחמי צה"ל מגדוד 51 של חטיבת גולני נהרגו בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בכפר בדרום לבנון.
17 בנובמבר: בתקיפה חריגה במרכז ביירות, בשכונת ראס א-נבע, חוסל האחראי על ההסברה בחיזבאללה, מוחמד עפיף, ועוד שלושה אנשי הסברה נוספים.
18 בנובמבר: ספאא קט (עואד), מורה בת 50, נהרגה מפגיעה ישירה של רקטה בממ"ד בביתה בשפרעם. טיל מלבנון גרם הרס רב ברמת גן ובני ברק וגרם לשריפה במקום הנפילה, 5 נפצעו ובהם אישה שמצבה הוגדר קשה.
19 בנובמבר: חמישה טילים שוגרו מלבנון לאזור השרון. אחד הטילים התפוצץ בכפר יונה ו-5 בני אדם נפצעו באורח קל משברי זכוכיות, לאחר שהחלונות במבנה סמוך שבו שהו התנפצו. טיל נוסף התפוצץ בשטח פתוח ברעננה. נזק קל נגרם למבנה חקלאי במזרח עמק חפר בעקבות נפילת שברי יירוט, וגם לחצר בית בקדימה. במטח לצפון לאחר מכן נגרם נזק כבד לבית בכרמיאל.
במקביל, שליח ממשל ביידן למזרח התיכון, עמוס הוכשטיין, נחת בביירות עבור חידוש המו"מ מול חיזבאללה. הוא נפגש עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, המנהל את המו"מ בצד הלבנוני, וגם עם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי. "זה הרגע לקבל החלטה, יש לנו הזדמנות אמיתית לסיים את הסכסוך", אמר בתום פגישותיו.
20 בנובמבר: חוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) חנוך ארליך, בן 70 מעפרה, נהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בעת שהצטרף לכוח צה"ל שנכנס למבצר עתיק בדרום לבנון. בפעולה נהרג גם הלוחם סמל גור קהתי. רמ"ט גולני, אל"מ במיל' יואב ירום, הודיע למפקד החטיבה כי הוא מבקש לסיים את תפקידו בעקבות האירוע.
23 בנובמבר: נכשל ניסיון לחסל בביירות את בכיר חיזבאללה מוחמד חיידר, שהוגדר בצה"ל כרמטכ"ל בפועל של חיזבאללה בחודשיים האחרונים.
24 בנובמבר: מטחי טילים כבדים במיוחד לעבר צפון ומרכז הארץ, ויותר מ-540 אזעקות שהופעלו לאורך היום. נזקים כבדים נגרמו למבנים בחיפה, נהריה, מעלות, קריית שמונה ומטולה - אבל גם בפתח תקווה ובמושב רינתיה, שם התושבים לא התרגלו ל"שגרת הלחימה".
26 בנובמבר: לוחמי צה"ל הגיעו לראשונה לנהר הליטני, בפעילות שהתמקדה במרחב ה"ברך" של הנהר, שקרוב יחסית למטולה ואצבע הגליל ונושק למוצב הבופור, שמאויש בפעילי חיזבאללה.
לקראת כניסת הפסקת האש לתוקף ביצע חיל האוויר כמה גלי תקיפות בביירות ובמעבר גבול בין סוריה ללבנון, וגם אזורים נוספים בלבנון. במשך 4 שעות הותקף באזור ג'נתא שבבקעא בלבנון את אתר ייצור רכיבי הטילים המדויקים הגדול ביותר של חיזבאללה - שאורכו כ-1.5 קילומטרים מתחת לקרקע בסמוך לגבול הסורי.
פורסם לראשונה: 22:20, 27.11.24